לקט יושר, חלק ב (יורה דעה) מ״ט

א

פ"א שכחה אשה בינונית כיס שלה בחגורה בערב ר"ה והיה בו ס' פשיטים, ונתן לה תשובה שתתנה י' פשיטים לנרות וי' פשיטים לצדקה. פ"א שכח בנו כיס שלו בחגורו עד שיצא מב"ה בליל שבת, ואמר תן השליש לצדקה ממה שיש בכיס. מי ששתה יין נסך בשוגג נתן לו תשובה להתענות ה' ימים, משום דכתיב¹ אולי כוונתו שה' פעמים בתורה נאמר יין סמוך למלת נסך לגבי מזבח ואלו הן: שמות כ"ט, מ'; ויקרא כ"ג, י"ג; במדבר ט"ו, ה', ז', י', [ועתה נ"ל שצ"ל ה' פעמים גפן בתורה, חוץ מספר דברים. ועי' בי"ד סוף סי' קכ"ג בהגה בשם שו"ת הרא"ש]. ה' פעמים יין בתורה. משומד כשטבל לשם תשובה מותר לאכול ולשתות עמו מיד. מליקוטי מהר"י אוברניק זצ"ל. אמר מו' היה משמש עם הטהורה שלא בשעת ווסתה ואמרה טמאה אני, או אשה שאין לה ווסת לגמרי אפי' אם היה מבקש תשובה אסור ליתן לו. תשב"ץ בשם מהר"ם ז"ל.² סי' תע"ה. וזכורני מעשה באחד שעשה הערה באחותו בנשיקת עטרה ולא הכניס העטרה והיה ממרק הגיד. ונתן מה"ר יעקב ווילא זצ"ל תשובה להתענות מ' יום רצופים ולא יאכל בשר ולא ישתה יין לבד שבתות ויו"ט יאכל וישתה מה שירצה. או אם ירצה להתענות ג' ימים רצופים יום ולילה אז אינו צריך להתענות מ' יום כמו שפי' לעיל. וזכורני שהיה מתענה בכל שנה קודם חנוכה ב' ימים אבל לא רצופים. מסתמא בשביל תשובה.

ב

העתקתי ממהר"י אוברניק זצ"ל שהעתיק ממה"ר יוזמן כ"ץ שכתב בגליון ספרו בשם הגאון זצ"ל¹ עי' רוקח ה' תשובה סי' כ"ד ובארחות חיים ה' ר"ה דף ק"א ע"ג ובתה"ד סי' קצ"ח. הכופר בעיקר יגלח שערו ויטבול במעמד ב' או ג' אנשים, וצריך להתוודות ג"פ אשמנו וכו' בעוד שהוא עומד במים עד לבו. וצריך להתענות ג' ימים רצופים יום ולילה ועוד מ' יום יתענה רצופים קודם כלות שנה. וזולתי אלו תעניות יתענה ב' וה' כל השנה ואל יאכל בשר ולא ישתה יין שנה ראשונה לבד שבתות ויו"ט ור"ח וחנוכה ופורים. ואל יעשה לו תוך שנה בגדים חדשים אם לא לצורך גדול. ולא ילך לדבר שמחה לבד לברכת נישואים יעמוד מרחוק. ואל ישכב על נוצה לבד כר יכול לעשות תחת ראשו. ואל ישחוק שום שחוק. וכ"ז יעשה עד כלות לו שנה ראשונה. בשנה שנייה יתענה כל השנה בה"ב, ויכול לאכול בשר ולשתות יין, ובשנה שלישית יום אחד בשבוע. ואחר [שנה] שלישי' [יתענה] כל ימיו יום אחד בחדש, וירחיק עצמו מכומרים ואל ישמע שום דבר תפלות מהם, ואל יתווכח בשום גוי ויתחרט בלבו בכל עת ובכל רגע על שכפר וחילל שבת, ואכל כל דבר איסור ובעל נוכרית. ואם ישמע שמחרפין אותו לקרא כופר אל ישיב.

ג

זה העתקתי מלקוטי מהר"י אוברניק זצ"ל. גילוח, ט' טבילות, ודוי בכל פעם יתענה ג' ימים ולילות ב"פ או מ' יום רצופים, חצי שנה בה"ב, יום אחד בחדש כל ימיו, יום המעשה כל ימיו.

ד

וזכורני מעשה בתפיסה בבייארן שאמר דרך פסק דין מיד כשהצבור מקבלים עליהם תשובה מיד היא מקובלת לפני הקב"ה רק שיעשו אח"כ תשובה. וכן מצאתי במסכת תענית בפ"ק¹ דף ח' ע"ב. אפילו יחיד שמקבל עליו תענית מהני וז"ל: בימי רבי זירא הוה שמדא² עי' בדקדוקי סופרים, ולפנינו הגירסא גזור גזרה. וכו' עד דכתיב ויאמר אלי אל תירא דניאל כי מן היום וגו'.

ה

וזכורני שפ"א אכלו הבחורים מן הכשב ואח"כ נמצא בראש של כשב תולע, ואמר הגאון זצ"ל טרפה הוא. ולאחר פטירת הגאון זצ"ל הרהרתי בלבי למה לא נתן הגאון זצ"ל תשובה לבחורים על מה שאכלו טריפה? ושאלתי למה"ר יוסף דקלון ולמהר"י אוברניק זצ"ל מה הטעם, ואמרו לי שהבחורים היו אנוסים, ומהר' יוסף דלעיל אמר שהי' חומרא יתירא שיהא טריפה בשביל התולע.¹ עי' תה"ד סי' קס"ו וביו"ד סי' ל"א. בפ"ג דסנהדרין,² דף כ"ה ע"ב. [טעה זה החסיד ז"ל כי הוא בפ' שני של סנהדרין בפ' זה בורר, ועל זה הסדר נכתב בספרים, אכן לפי גרסת רש"י פ' זה בורר הוא פ' השלישי, אבל לא נמצא כן כתוב אצלנו בספרים שלנו].³ כל המוסגר הוא ג"כ מגליון מו"ה אביעזרי שטיין הנ"ל. המשחק בקובי' אימתי חזרתן בתשובה משישברו את פספסיהן ויחזרו בהן חזרה גמורה דאפילו בחנם נמי לא עבדי, זה הדין כתבתי כמו שכת' בג' בשביל שחדוש בעיני.