ישמח משה

א וייראו מגשת אליו (שמות לד ל). הנה להבין מאמר רז"ל בברכות (דף ז' ע"א) בשכר כי ירא (שמות ג ו), זכה וייראו מגשת אליו, ובשכר מהביט, זכה לתמונה ה' יביט (במדבר יב ח). שהוא יראה משולל הבנה, שאין כאן אלא דבר אחד כי ירא מהביט, והוא גיזרת המאמר. ויתפרש על פי המורה (בחלק א' … להמשך קריאה

א כתב לך את הדברים האלה כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית ואת ישראל (שמות לד כז). יש לפרש על פי המבואר בשבט מוסר (פרק ל"ה) כי בהתלבש בלבוש השני, מכיר את עצמו ויכול להתפלל על עצמו ועל זרעו. והנה ידוע מהזוהר דקיום החיים הוא על ידי תפילות המתים, והנה עוד מבואר שם … להמשך קריאה

א כי אוריש גוים מפניך וגו' ולא יחמוד איש את ארצך בעלותך לראות את פני ה' אלקיך (שמות לד כד). נ"ל לפרש על פי מה ששמעתי לפרש הפסוק (תהלים מה ב) רחב לבי דבר טוב אומר אני מעשי למלך וגו'. על פי אמירת לשם יחוד קוב"ה ושכינתיה, והוספתי נופך על פי דברי הגאון מהר"ז מפראג … להמשך קריאה

א פוקד עון אבות וגו' (שמות לד ז). הנה במסכת (ברכות דף ז' ע"א) רמי, כתיב פוקד עון אבות וגו', וכתיב (דברים כד טז) לא יומתו וגו', ומשני לא קשיא כאן שאוחזין וכו'. והנה יש להבין אם שורת הדין זה נותן דהבנים אינם חייבין בעון אבות, אם כן אף אם אוחזין וכו' די להם בשלהם, … להמשך קריאה

א ורב חסד ואמת (שמות לד ו). הנה בגמרא דר"ה (דף י"ז ע"ב) הקשו כתיב רב חסד וכתיב ואמת, ומשני בתחלה אמת, ולבסוף ורב חסד. והרי"ף נדחק בזה. והנ"ל על פי מ"ש בספר בית שמואל אחרון פרשת נח, על פסוק כל ארחות ה' חסד ואמת (תהלים כה י), על פי העקרים צדקתך כהררי אל משפטיך … להמשך קריאה

א ה' ה' אל רחום וחנון (שמות לד ו). יבואר על פי מה שדרשו רז"ל (ר"ה דף י"ז:) ה' ה', אני הוא קודם שיחטא, ואני היא לאחר שיחטא. וכבר תמהו המפרשים דמה צריך אדם לרחמים קודם שיחטא. ולי נראה דהכי פירושו, דהנה כתיב (מלאכי ג' ו') אני ה' לא שניתי ואתם בני יעקב לא כליתם, … להמשך קריאה

א והיה בעבור כבודי ושמתיך בנקרת הצור ושכותי כפי עליך עד עברי (שמות לג כב) והסירותי את כפי וראית את אחורי ופני לא יראו (שמות לג כז). בהקדים מ"ש המגיד מקאזניץ זצוק"ל על אמרם (סנהדרין ק"ג ע"א) חתר חתירה מתחת כסא כבודו וכו'. כי לפי כבודו ית' אינו ראוי שיועיל תשובה, אך השי"ת כביכול מוחל … להמשך קריאה

א ויאמר לא תוכל לראות את פני כי לא יראני האדם וחי (שמות לג כ). נ"ל לפרש על פי דאיתא בזוהר (פרשת חיי, ח"א קכ"ז ע"א) תא חזי כל מאן דאסתכל בדיוקנא דאדם, לא אשתזיב לעלמין ממיתה, בגין דהא בשעתא דבר נש אסתלק מעלמא חמי ליה לאדם, בהאי שעתא מית, עד כאן. והנה הטעם מובן … להמשך קריאה

א ויאמר אני אעביר כל טובי על פניך וקראתי בשם ה' לפניך וחנותי את אשר אחון ורחמתי את אשר ארחם (שמות לג יט). בהקדים מ"ש לפרש בתפלתינו כרחם אב על בנים כן חוס ורחם עלינו והושיענו למען שמך, על פי דברי הבעש"ט מה שפירש בפסוק (תהלים קמה יט) רצון יראיו יעשה וגו', דיש כמה דברים … להמשך קריאה

א ובמה יודע איפוא כי מצאתי חן בעיניך הלא בלכתך עמנו ונפלינו אני ועמך מכל האדם אשר על פני האדמה (שמות לג טז). והנה יש לדקדק בתיבת איפוא דהוא שפת יתר. וכדי לבאר זה ועוד יתר הדקדוקים, נקדים דיש שני מיני אהבות, אהבה סתימית ואהבה החנות, כמו שפירשתי בפסוק (תהלים ד' ב) בקראי ענני אלקי … להמשך קריאה

א וביום פקדי ופקדתי עליהם חטאתם (שמות לב לד). ר"ל כשאפקוד עליהם דוקא שהיו דור דעה, יודע כי אינם ראוים רק שהיה כדי להורות תשובה (ע"ז ד' ע"ב), אם כן אקבלם, והבן. הסבר על זכויות יוצרים ישמח משהרשיון: Public Domainמקור: www.sefaria.org מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים … להמשך קריאה

א והרגו איש את אחיו ואיש את רעהו ואיש את קרובו (שמות לב כז). נשאלתי דהתרגום אונקלס גבי איש את אחיו פירש גבר, וכן איש את רעהו גבר ית חבריה, וכן כי איש בבנו ובאחיו גבר בבריה ובאחוהי, וגבי איש את קרובו כתב ואינש ית קריביה. והשבתי דקשה בהפסוק כיון דלא יחוסו על בניהם ואחיהם … להמשך קריאה

א ויאמר להם וגו' עברו ושובו משער לשער במחנה (שמות לב כז). איתא בתנדב"א (רבה פ"ד) (חלק א' פרק ד') שמשה אמר מפי עצמו עברו משער לשער במחנה, והוא תמוה. ונ"ל שהוא על דרך דאיתא במסכת מגילה (דף ל"א ע"ב) בקללות שבמשנה תורה, משה מפי עצמו אמרן, ופירש רש"י (ד"ה משה) ברוח הקודש. ור"ל שלא … להמשך קריאה

א (חרות על הלוחות (שמות לב טז). אמרו רז"ל (עירובין נ"ד ע"א) אל תקרי חרות, אלא חירות ממלאך המות ומשיעבוד מלכיות. נתבאר היטב בפרשת חקת, עיין שם בארוכה). הסבר על זכויות יוצרים ישמח משהרשיון: Public Domainמקור: www.sefaria.org מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה … להמשך קריאה

א והמכתב מכתב אלקים הוא חרות על הלוחות (שמות לב טז). ויש לדקדק דמכתב השני מיותר. ועוד דאם הוא חרות שהיא חקיקה, למה קורא מכתב. והנ"ל בזה על פי דאיתא בעשרה מאמרות (מאמר חקור דין חלק ב' פרק ט"ז), שכל העוסק בתורה לשמה, מה שמחדש נחקק על הלוחות, ועיין שם מה שפירש ותן חלקינו בתורתיך … להמשך קריאה

א זכור לאברהם וגו' אשר נשבעת להם וגו' (שמות לב יג). (נתבאר בפרשת נח בסוף הסדר), ועיין רש"י (ד"ה לאברהם) שפירש אם כסא של שלש רגלים אינה יכולה לעמוד, קל וחומר כסא של רגל אחד. והקשה הנזר הקודש הא גם למשה יש זכות אבותינו אברהם יצחק ויעקב, והוה ליה כסא של ד' רגלים. ויש ליישב … להמשך קריאה

א ויחל משה את פני ה' אלהיו וגו' (שמות לב יא). במדרש (שמו"ר מ"ג ה') על פסוק זה אמר רבי יהושע בן לוי בשם רבי שמעון בן יוחאי פתח של תשובה פתח ה' למשה וכו', בשעה שעשו את העגל אמר משה כך אמרת (שמות כ ב) אנכי ה' אלקיך, אלקיכם לא נאמר וכו', (והובא בשפת … להמשך קריאה

א לך רד כי שחת עמך (שמות לב ז). יבואר כי לא טעו, רק לעשות ממוצע במקום משה. והיינו (שמות לב א) קום עשה לנו אלקים היינו כח וגו', כי זה משה האיש וגו', ואם כן לא שחתו במה שהם עמו ית"ש, כי לא שקרו באמונתו ח"ו, רק במה שהם עמו של משה שחתו, מצד … להמשך קריאה

א וידבר ה' אל משה לך רד כי שחת עמך אשר העלית וגו' (שמות לב ז). פירש רש"י (ד"ה וידבר) דבר לשון קשה לך רד מגדולתך, כי שחת עמך הערב רב אשר העליתה. והנה על זה יש לדקדק בדיבור קשה כזה שהוא דין גמור, הויה מאי בעי הכא שהוא מורה על רחמים, אלקים היה ראוי … להמשך קריאה

א נשאלתי לפרש הא דאיתא בילקוט ראובני פרשה זו, וגם בילקוט שמעוני פרשה ואתחנן (ילקו"ש רמז תת"ל), והוא מהתנדב"א (רבה פכ"ד) וז"ל: ג' קדושות הן, קדושת שמו של הקב"ה שנאמר (תהלים כב ד) ואתה קדוש יושב תהילות ישראל, וקדושת שבת שנאמר (שמות לא יד) ושמרתם את השבת כי קודש הוא לכם, וקדושת ישראל שנאמר (ירמיה … להמשך קריאה

א אות הוא לעולם וגו' (שמות לא יז). כבר כתבנו למעלה למה שבת נקרא אות. ועתה אוסיף להסביר לך קדושת שבת, גם להבינך שאין אדם יכול לידע בכל שבת גודל שכרו אם משמרו, וכן ההיפך ח"ו. ונקדים לבאר מה שהאריך הפני יהושע בקדושין (דף ל') בענין ששים רבוא אותיות לתורה, דלפי המנין בודאי אינם יותר … להמשך קריאה

א ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת לדורותם וגו' (שמות לא טז). יבואר דהנה אמרו רז"ל (שבת קי"ח ע"ב) אלמלי שמרו ישראל שתי שבתות מיד היו נגאלין, שנאמר (ישעיה נו ד-ז) אשר ישמרו את שבתותי וגו' (ישעיה נו ז) והביאותים אל הר קדשי וגו', עד כאן. ואומרים הטעם ששני שבתות דוקא, דלא הוי … להמשך קריאה

א ושמרתם את השבת כי קדש היא לכם מחלליה מות יומת כי כל העושה בה מלאכה ונכרתה וגו' (שמות לא יד). הנה האלגזי בספר שמע שלמה פירש דרמזה התורה להאי דינא דשנים שעשאוה, זה יכול וזה אינו יכול, היכול חייב והאינו יכול פטור. והיינו מחלליה לשון רבים, (ר"ל דהוה ליה לכתוב מחללה והבן), מות יומת … להמשך קריאה

א ושמרתם את השבת כי קדש היא לכם מחלליה מות יומת (שמות לא יד). נאמר לי בחלום כי אזהרת שמירה לא יתכן על שלא יחלל במזיד, וכי זה שאינו משליך החפץ החוצה, יקרא שומר לה. רק ענין שמירה היא שלא יאבד או יגנב שלא מדעת בעל כרחו, הכי נמי ענין שמירה שמשגיח היטב על עצמו, … להמשך קריאה

א כי אות היא ביני וביניכם וגו' (שמות לא יג), ושמרתם את השבת כי קדש היא לכם (שמות לא יד). על פי השל"ה כי ס' רבוא נשמות לישראל, וס' רבוא שבתות, שי"ן אלפים בשית אלפי שני, ושי"ן אלפים ביום שכלו שבת דהוא אלף השביעי, וכל נשמה נחצבה משבת אחד, והיינו כנסת ישראל יהיה בן זוגך … להמשך קריאה

א אך את שבתותי תשמורו (שמות לא יג). ידוע קושית זקני מהרש"א ז"ל (נדה דף ל"ח ד"ה חסידים) בהא דדרשו (שבת קי"ח:) אלמלא שמרו ישראל שתי שבתות מיד היו נגאלין, מקרא (ישעיה נו ד-ז) כה אמר ה' לסריסים אשר ישמרו את שבתותי וגו', (ישעיה נו ז) והביאותים אל הר קדשי וגו'. והיינו משום דמיעוט רבים … להמשך קריאה