א שמן משחת קדש יהיה זה לי וגו' (שמות ל לא), וקח לך סמים וגו' (שמות ל לד). להבין דאצל שמן אמר לי, ואצל סמים אמר לך, נ"ל על פי מה שכתבתי בפרשת תרומה (בפסוק (שמות כה ג) וזאת התרומה) על אומרו ולקטורת הסמים (שמות כה ו) עיין שם, ועל פי דכל המתייחס להשי"ת הוא … להמשך קריאה
א שמן משחת קדש יהיה זה לי לדורותיכם (שמות ל לא), על בשר אדם לא ייסך (שמות ל לב). הן אמת דודאי הפשוטו אמת, וכאשר קבלו רז"ל (כריתות ו' ע"ב) פירושו דהסך בשמן המשחה לוקה. אך מה דנסמך לשמן משחת קדש וגו', שדרשו רז"ל (הוריות י"א ע"ב) שהוא יעוד דשמן המשחה כולו קיים לעתיד לבא, … להמשך קריאה
א שמן משחת קדש יהיה זה לי לדורותיכם (שמות ל לא). פירש רש"י (ד"ה לדרתיכם) מכאן למדו רבותינו (הוריות י"א ע"ב) לומר שכלו קיים לעתיד לבא, זה בגימטריא תריסר לוגין הוי. ור"ל דכל הי"ב לוגין קיימין לעתיד לבא, וכן מביא ברש"י כריתות (דף ה' ע"ב [ד"ה זה]). ולכאורה קשה, דיש לומר דהדרש הנ"ל אינו רק … להמשך קריאה
א ואתה קח לך בשמים ראש (שמות ל כג). בתרגום יונתן בשמים בשרוייתא. נראה שכיוון לפירוש הרשב"ם שהם תיכף בשמים התחלת יציאתן מן הקרקע, מה שאין כן בגדולי אילנות כנ"ל, והתרגומין שמתרגמות מר דרור מרי דכי, וכן הוא במסכת מגילה (דף יו"ד (י') ע"ב), הוא כמו שפירש הרמב"ן שהוא דרור ונקי מזיוף, ועיין בחולין (דף … להמשך קריאה
א רמז על ארבע פרשיות. שקלים, ר"ל תיכף כשנשקל בדעתו של אל דעות למיתי פורקנא, אז תיכף זכור וכו', עומד במקל, כמו שפי' כל רודפיה השיגוה בין המצרים (איכה א ג), ואז פרה, שיטהרו ישראל ויעשו תשובה וירחצו מכתמי עונותיהם כפרה שמטהרת הטמאים, ואז חדש ימינו כקדם ואורינו כבראשונה, במהרה בימינו אמן. הסבר על זכויות … להמשך קריאה
א מחצית השקל וגו' (שמות ל יג). נ"ל טעם על חצאי שקלים, לפי שהמנין מפריד כל אחד לבדו, והחצאי שקלים שנותנין לבית ה' הוא מאחדן, כמו שהדין בעירוב ביש לו תפיסת יד (עירובין פ"ה ע"ב), והבן. ב ובעמדי במקהלות לעורר הלבבות, פירשתי ענין פרשה זו על סילוקן של צדיקים, על פי המדרש (במ"ר פ"א י"א) … להמשך קריאה
א בתנחומא (תשא סי' ג') כשהגיע משה לפרשת שקלים אמר רבונו של עולם שמא משאני מת אין אני נזכר, אמר לו הקב"ה חייך כשם שאתה עומד עכשיו ונותן להם פרשת שקלים ואתה זוקף את ראשן, כך בכל שנה ושנה כשישראל קורין בפרשת שקלים כאלו אתה עומד וזוקף את ראשון שנאמר (שמות ל יב) כי תשא, … להמשך קריאה
א במסכתא מגילה (דף י"ג ע"ב) אמר ריש לקיש גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל, לפיכך הקדים שקליהם לשקליו, והגמרא בבא בתרא הנ"ל (ב"ב י' ע"ב) אמר משה לפני הקב"ה במה תרומם קרן ישראל, אמר לו בכי תשא, והתרגום יונתן כל העובר על הפקודים (שמות ל יד), כל … להמשך קריאה
א ונתנו איש כופר נפשו לה' ולא יהיה בהם נגף בפקוד אותם (שמות ל יב), זה יתנו כל העובר על הפקודים (שמות ל יג), ותרגום יונתן כל דעבר בימא יתן. וגם לפרש הגמרא ב"ב (דף יו"ד ע"ב). על פי מ"ש הבית שמואל אחרון בפרשת יתרו על ועתה כתבו לכם את השירה הזאת (דברים לא יט), … להמשך קריאה
א ולא יזח החשן מעל האפוד (שמות כח כו). הנה הרמב"ם בספר המצות בלא תעשין (מצות לא תעשה פ"ז) כתב וז"ל: הזהרנו מהסיר החושן מעל האפוד, אבל יהיה החושן דבק בו. ובסוף מכות (כ"ג ע"א) אמרו עם זכרון מחוייבי מלקות, והא איכא מזיח החושן, הנה כבר נתבאר שהמזיח לוקה, עכ"ל. והנה קשה לי למה לו … להמשך קריאה
א במדרש (שמו"ר ל"ז ד') כשאמר הקב"ה למשה ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך (שמות כח א), הרע למשה, אמר לו הקב"ה תורה שלי היתה ונתתיה לך, ונתקררה דעתו של משה, ונ"ל דאיתא משה קבל תורה מסיני ומסרה ליהושע (אבות פ"א מ"א). ופירשו דמשה קבל התורה בכחו, שלא היה שום אדם בעולם שיהיה ראוי לקבל … להמשך קריאה
א כתית למאור להעלות נר תמיד (שמות כז כ). הנה הבעל הטורים כתב דכתית רומז לשני המקדשים, מקדש ראשון ת"י, ומקדש הב' ת"כ, לומר שמצוה זו של הדלקת נרות במקדש יהיה נוהג כל כך שנים, עד כאן דבריו. ועל זה קשה מאד דהעיקר חסר, דהיינו הדלקה בבית השלישי שיבנה במהרה בימינו. והנ"ל בזה על פי … להמשך קריאה
א ואתה תצוה את בני ישראל וגו' (שמות כז כ). על פי הידוע כי יסוד ומצב הישראלי, הוא קרבת אלקים והשראת שכינתו, והוא על ידי האמצעות הצדיקים, כמו שפירשתי במלא כל הארץ כבודו (ישעיה ו ג), וכמו שמצינו (שמות יט ט) בעבור ישמע העם בדברי עמך, (במדבר יא יז) ואצלתי מן הרוח וגו'. והנה לפי … להמשך קריאה
א ונתת אל הארון את העדות אשר אתן אליך (שמות כה טז). להבין מה הוא לשון עדות, לפי פשוטו הוא כי עשרת הדברות שהיו נחקקו עליהן, היו מצות שכליות. ועוד י"ל על פי מ"ש כי עדות, היינו הנגלה הפשוט והנסתר כמוס בתוכו. אך נ"ל על דרך עמוק יותר, כי לכל הפירושים עדות הוא, או שיש … להמשך קריאה
א ועשית ארון עצי שטים וגו' (שמות כה י), מבית ומחוץ תצפנו (שמות כה יא). פירש רש"י (ד"ה מבית) ג' ארונות עשה, שנים של זהב ואחד של עץ. ודקדקו המפרשים מאחר שעשו של זהב, של עץ למה. והנ"ל דהוא רמז לתלמיד חכם שהוא גם כן ארון הקודש, כאמרם (כתובות ק"ד ע"א) עליונים אחזו בארון הקודש … להמשך קריאה
א ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן וגו' (שמות כה ט). עיין רש"י ורמב"ן, ובמזרחי מה שטען נגד הרמב"ן ודבריו נעמו, ואני הדל רוצה ליתן טעם ותבלין לדבר על שבאורך ורוחב לא ישתנה על כל פנים בערך צלעות שטחיהן, ובגובה ישתנה מכל וכל. כי הנה האורך והרוחב יומדדו תיכף למטה גם כן, כי … להמשך קריאה
א במדרש (שמו"ר ל"ד ג') (הובא בעקדה פרשה דילן) אמר הקב"ה אתם צאני ואני הרועה וכו', עשו לי דיר וארעה אתכם, אתם הכרם ואני וכו', עשו לי סוכה ואשמור אתכם, אתם בנים וכו' עשו לי בית וכו'. והנ"ל על פי מה שכתבתי לפרש (בתפלה למשה תהלים ל"ז ה') הפסוק (תהלים לז ה) גול על ה' … להמשך קריאה
א ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם (שמות כה ח). בתוכו לא נאמר אלא בתוכם, ומצוה זו היא ממש מצות לקיחת ד' מינים, כי כבר נתבאר במדרש (אמור (ויק"ר ל') סי' י"ב) בד' מינים, דמרמז על ד' בחינות חלוקות שבישראל, וכבר ביארתי (בהפטורת וארא) דהם בחינת בית לבוש גוף ונפש, ובחינת רוח היא בחינת הלבוש, על … להמשך קריאה
א וזאת התרומה וגו' (שמות כה ג). נ"ל דהשלש עשרה דברים האמורים בענין, היינו לרמז כי הכל אחד, כי הוא במנין אחד, ואף חלבנה מעורב בקטורת, ור"ל עין רעה הנרמז בכאן (כמ"ש בעל הטורים), ושלא תאמר כי מעין רעה אין ראוי ליקח ממנו, לכך נאמר מאת כל, והבן. ועל זה מרומז בתורה הק' במנין י"ג … להמשך קריאה
א במדרש (שמו"ר מ"ט א') (הובא בעקידה פרשה זו שער מ"ח) וז"ל: הדה"ד מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה וגו' (שיר השירים ח ז), מים רבים אלו אומות העולם שנאמר וכו', שאפילו יתקבצו כל העכו"ם לבטל את האהבה אשר בין ישראל לאביהם שבשמים לא יוכלו, הדה"ד וכו' לא יוכלו לכבות את האהבה, כד"א (מלאכי … להמשך קריאה
א במדרש (שמו"ר ל"ג ז') ויקחו לי תרומה (שמות כה ב), הדה"ד (דברים לג ד) תורה ציוה לנו משה, דרש ר' שמלאי תרי"ג מצות ניתנו לישראל על ידי משה שכן מנין תורה, ואם כן אינם אלא תרי"א ושנים היכן הן, אלא אמרו רבנן אנכי (שמות כ ג) ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענו, ותרי"א אמר … להמשך קריאה
א במדרש (שמו"ר ל"ג א') ויקחו לי תרומה (שמות כה ב). הדה"ד (משלי ד ב) כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו. יתבאר על פי מ"ש האלשיך אהא דכתיב ויקחו ולא ויתנו, לפי מה דקיימא לן בקדושין דבאדם חשוב אפילו נתנה היא ואמר הוא מקודשת, דבמה שהחשיבה לקבל ממנה, חשוב כאלו קבלה היא ממנו … להמשך קריאה
א ויקחו לי תרומה (שמות כה ב). יש לדקדק על מילת תרומה, למה נקרא שמה תרומה, ראוי לומר הפרשה, עיין רש"י (ד"ה תרומה), ותרומה לשון הרמה הוא, ומאי ענינו לכאן ועיין במזרחי. והנ"ל בזה, כי מדריגות המשכן נשגבה מאד, ועיין ברס"ג על שיר השירים מה שפירש על הפסוק (שמות מ לה) ולא יכול משה לבא … להמשך קריאה
א ויקחו לי תרומה וגו' (שמות כה ב). מה כתיב למעלה (שמות כד יח) ויהי משה בהר ארבעים יום וארבעים לילה, וסמיך ליה ויקחו לי תרומה. נ"ל על פי הגמרא דסוטה (דף י"ג:) משה לא מת, דכתיב (שמות לד כח) ויהי משה עם ה' ארבעים יום וארבעים לילה, וכתיב (דברים לד ה) וימת שם משה, … להמשך קריאה
א ואל אצילי בני ישראל וגו' (שמות כד יא). עיין במעשה ה' (במעשה תורה פרק י') מה שהקשה על המורה, עיין שם. והנ"ל בזה כי הראיה שראו היה לשבח, אך ויאכלו היינו כמ"ש התרגום וחדיאן. והנה בבתי גוואי אין שמחה, כי (איוב כה ב) המשל ופחד עמו (עיין חגיגה ה' ע"ב), ויחזו את האלקים אין … להמשך קריאה
א ויראו את אלקי ישראל ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר (שמות כד י). הנה ידוע שנבוכו בו המפרשים, ועיין באברבנאל ובהראב"ע שיש מפרשים לבנת לשון לבן כי הספיר הוא לבן, אבל דחו זה הפירוש כי הספיר איננו לבן, ואני מקיים זה הפירוש ולא מטעמייהו דהני מפרשים. וגם שיש לדקדק מה הוא הלשון כמעשה לבנת הספיר, … להמשך קריאה