ישמח משה

א צו את אהרן וגו' (ויקרא ו א). פירש רש"י (ד"ה צו) אין צו אלא זירוז מיד ולדורות, אמר ר' שמעון ביותר צריך הכתוב לזרז במקום שיש בו חסרון כיס. נ"ל על פי מ"ש מהר"ש בפרשת צו את אהרן, על פי הגמרא במסכת מגילה, עיין שם מה שנתגלה לו בחלום, ועיין שם מ"ש עוד לפרש … להמשך קריאה

א מחיתי כעב פשעך וגו' (ישעיה מד כב). בהקדים דפשעים אלו המרדין, וחטאים אלו השגגות. והנה עונותיכם מבדילין כתיב (ישעיה נט ב), וידוע אמרם (תענית ו' ע"ב) הא דקטיר בעיבה, הא דקטיר בעננא. והנה יש תשובה דזדונות נעשים כשגגות, ויש תשובה דזדונות נעשים כזכיות (יומא פ"ו ע"ב). והנה נ"ל הטעם, דלכאורה קשה דדי לתשובה שתגרום … להמשך קריאה

א אנכי אנכי הוא מוחה וגו' (ישעיה מג כה). על פי מ"ש בהפטורת שופטים על הפסוק (ישעיה נא יב) אנכי אנכי הוא מנחמכם, עיין שם. הכי נמי אנכי, רק אנכי הוא מוחה פשעך למעני שאשר בקישור וביחוד במדותי, שלא יהיה קץ ותכלה ח"ו לרחמנותי ולחמלתי ולחסד וטובי. ב עוד יש לפרש, על פי מה שפירוש … להמשך קריאה

א בהפטורה (ישעיה מ"ג כ"א) עם זו יצרתי לי תהלתי יספרו. נ"ל על דרך רמז, על פי מ"ש בספר שפת אמת (בריש פ' טית) בשם פלח ורמון, על הפסוק (שמואל א' טז ז) כי האדם יראה לעינים וגו', שהאדם נברא כלו רוחני חי' ומשכילים כמו הלב, וכן היה כל פרי עץ כבחינה זו עצו ופריו … להמשך קריאה

א שאלני אבי נ"י על הא דאמרינן דיאמר חטאת לה', ולא לה' חטאת משום שמא ימות, אם כן איך נפתח בתפלה ה' אלקי ישראל. והשבתי לו דבאמת אין החשש משום הזכרת שם שמים לבטלה, דהא כיון דמזכיר אדעתה דברכה או תפלה, אין כאן הזכרה לבטלה. רק דעיקר החשש דאם אינו אומר חטאת, י"ל דהוי לה' … להמשך קריאה

א מה שנאמר בתורה נפש כי תחטא (ויקרא ה א), או ונכרתה הנפש ההוא עונה בה (במדבר טו לא), הוא לפי מ"ש בש"ך על התורה (הובא בילקוט דוד פרשת יתרו), שמצד הנפש היה ברצון קבלת התורה. וגם כן י"ל כי גם מקודם ברצון גמור היה אחר שנאנסו, כמ"ש הרמב"ם בהלכות גירושין (פ"ב ה"כ) על הא … להמשך קריאה

א ונפש כי תחטא ושמעה קול אלה (ויקרא ה א). עיין בזוהר הק' (ח"ג י"ג ע"א) מה שפירש בזה, ובדרכו אלך לפרש על פי שסנדלפון קושר כתרים לקונו, ומשביע להכתר ועולה בראש אדונו וכו' (חגיגה י"ג ע"ב). וקשה ממה נפשך אם יש כח להכתר לעלות למקום שאין סנדלפון יכול להגיע, השבועה למה כיון שהוא אור … להמשך קריאה

א ושחט וגו' והקריבו בני אהרן הכהנים וגו' (ויקרא א ה). עיין רש"י (ד"ה). ובמסכת ברכות (דף ל"א ע"ב) וישחטו את הפר ויביאו את הנער אל עלי (שמואל א' א כה), משום דוישחטו את הפר אלא עלי אמר זילו קראו לכהן למשחט, כיון דקא חזי דמהדרי בתר כהן, אמר להו שמואל למה לכו, הא שחיטה … להמשך קריאה

א וסמך ידו וגו' (ויקרא א ד). הנה הרמב"ן כתב סמיכה בשתי ידים, דכתיב (ויקרא טז כא) ונתן אהרן את שתי ידיו עליו, ואיתא בתורת כהנים זה בנין אב לכל הסמיכות שיהיו בשתי ידים, וכן הוא בגמרא מנחות סוף פרק שתי מדות (מנחות צ"ג ע"א), וברמב"ם פ"ג מהלכות מעשה הקרבנות (הי"ג). וקשה למה דוקא גבי … להמשך קריאה

א אדם כי יקריב מכם קרבן לה' מן הבהמה וגו' תקריבו את קרבנכם (ויקרא א ב). והנה יש להבין ענין הקרבנות, אם אדם חטא בהמה מה חטאה. וגם להבין מהו הענין שאם ישחט בהמות וישרפם האש מה תועלת בזה, ואין לנו עסק בנסתרות כי יש בודאי סודות גדולות ונוראות בזה, אבל אין אתנו יודע, ואם … להמשך קריאה

א דבר אל בני ישראל וגו' (ויקרא א ב). בויקרא רבה פ"ב (ויק"ר ב' ד') אמר משה לפני הקב"ה רבש"ע מכל שבעים אומות שיש לך, אין אתה מצווני אלא על ישראל, אמר לו הקב"ה מפני שהמלכוני על הים ואמרו ה' ימלוך לעולם ועד (שמות טו יח), עד כאן דברי המדרש. ונ"ל כי כתיב (דברים ה … להמשך קריאה

א ויקרא אל משה וגו' (ויקרא א א). בתנחומא (ויקרא סי' ג') זה שאמר הכתוב (משלי כט כג) גאות אדם תשפילנו ושפל רוח יתמוך כבוד, כל מי שבורח מן השררה השררה רודף אחריו, משה ברח מן השררה בשעה שאמר לו הקב"ה ואשלחך אל פרעה (שמות ג י), ואמר שלח נא ביד תשלח (שמות ד יג), … להמשך קריאה

א בהפטורה (מלכים א' י"ב) ב אז אמר שלמה ה' אמר לשכון בערפל (מלכים א' ח יג) בנה בניתי בית זבול לך מכון לשבתך עולמים. יתבאר על פי מה דכתיב באברהם (בראשית טו יז) השמש באה ועלטה היה, והוא רמז על הגלות, וידוע כי מקדש של מעלה כבר נבנה והוא הבית השלישי, ובית של שלמה … להמשך קריאה

א וכבוד ה' מלא את המשכן (שמות מ לה). בזוהר הק' (פרשת ויקרא ע"ב) תא חזי וכבוד ה' מלא את המשכן, מילא לא כתיב כאן, אלא מלא, דהוי שלים לעילא ולתתא עם משכנא וכו', ועיין במקדש מלך מה שפירש. ולי נראה דהזוהר הק' כיון לפרושי בפסוק הנ"ל, על פי המורה שכתב מלא הוא שם משותף … להמשך קריאה

א כי ענן ה' על המשכן יומם ואש תהיה לילה בו לעיני כל בית ישראל בכל מסעיהם (שמות מ לח). נ"ל דידוע דכל התורה היא נצחית, ומדבר כמשמעו על המשכן שהיה, וגם על ענין נצחי דהיינו דהצדיק קרוי משכן, כאמרו (שמות כה ח) ושכנתי בתוכם, ודרשו רז"ל בתוכו לא נאמר וכו', ונאמר (ויקרא כו יא) … להמשך קריאה

א במדרש רבה (שמו"ר נ"א ד') אלה פקודי המשכן משכן העדות (שמות לח כא) שני פעמים מהו העדות, אמר רבי שמעון בר ישמעאל עדות הוא לכל באי עולם שיש סליחה לישראל. והנה כפשוטו נראה כי מאחר שנקרא משכן גם בפעם השני, הרי הוא מורה שעתיד לפדות, ואם כן מבואר שיש סליחה לישראל ולא השליכם מעל … להמשך קריאה

א אלה פקודי המשכן משכן העדות אשר פוקד על פי משה עבודת הלוים ביד איתמר בן אהרן הכהן (שמות לח כא). ויש לתמוה בהאי קרא דסיפא לאו רישא ורישא לאו סיפא ועיין בתרגום יונתן. ועוד קשה משכן משכן, ודרש רז"ל (תנחומא פקודי סי' ב') ידוע. והנ"ל על פי הזוהר בפרשה זו (זוהר ח"ב רכ"א ע"ב) … להמשך קריאה

א וכל אשה חכמת לב בידיה טוו ויביאו המטוה את התכלת ואת הארגמן וגו' (שמות לה כה), וכל הנשים אשר נשא לבן אותנה בחכמה טוו את העזים (שמות לה כו). ופירש רש"י (ד"ה טוו) היא היתה אומנות יתירה, שמעל גבי העזים טווין אותם. והנה קשה אשר נשא לבן אותנה למה, והנה נשא לבן מבואר במסכת … להמשך קריאה

א ויבאו האנשים על הנשים כל נדיב לב הביאו חח ונזם וגו' (שמות לה כב). עיין רש"י (ד"ה על). וקשה דלא היה צריך לכתוב רק ויבאו האנשים והנשים, ותיבת על למה, ועיין רמב"ן דהנשים באו תחלה שהתכשיטין מצוין בידה, והאנשים הביאו עמהם והן טפלין להם, כמו נחה ארם על אפרים (ישעיה ז ב), שארם הוא … להמשך קריאה

א במדרש (ילקו"ש רמז ת"ח) ויקהל משה (שמות לה א), רבותינו בעלי אגדה אמרו מתחילת התורה ועד סופה אין בה פרשה שכתוב בה ויקהל בראשה כמו כאן, אלא אמר הקב"ה למשה עשה לך קהלות גדולות ודרוש להן הלכות שבת. והנה עמדו המפרשים על מה שדייק המדרש לומר רבותינו בעלי אגדה אמרו וכו'. והנ"ל על פי … להמשך קריאה

א ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהיו לכם קדש שבת שבתון לה' (שמות לה ב). בהקדים דיש סמך להשבות איסור מלאכה על ידי עכו"ם, על פי הילקוט (תשא רמ"ז שצ"א) הובא בעטרת שלמה פרשת עקב, כתוב אחד אומר ששת ימים תעשה מלאכה, וכתוב אחד אומר (שמות כ ט) ששת ימים תעבוד, אלא כשישראל עושים … להמשך קריאה

א אלה הדברים אשר ציוה ה' לעשות אותם (שמות לה א). והקשה למדן אחד הלא אין כאן מצות עשה דכתיב לעשות אותם. והנ"ל בזה כי כל עניני עולם צריכין תיקון ועשיה, והנה אם עושה מלאכת עולם על דרך הכנה שיהיו לו כל צרכו, כדי שאם ישבות מהעבודה יעבוד השי"ת בלי טורד ומונע, זו היא תיקונם … להמשך קריאה

א ויקהל משה וגו' ויאמר אליהם אלה הדברים אשר צוה ה' לעשות אותם וגו' (שמות לה א). והקשה האלשיך למה בהקהל, ומה נשתנה משאר פרשיות שבתורה. ועוד הקשה כיון דקאי על מלאכת המשכן, היה ראוי לומר בסמוך בענינו של משכן. (ג), הקשה למה באמת לא ידחה מלאכת המשכן לשבת, כמו כל קרבנות צבור דדחיין שבת. … להמשך קריאה

א ויקהל משה וגו' (שמות לה א). פירש רש"י (ד"ה ששת) הקדים אזהרת שבת למלאכת המשכן, לומר שאינו דוחה שבת. ומקשה המזרחי מהיכי תיתי יהיה הוה אמינא דמלאכת המשכן דוחה שבת, הלא שבת עשה ולא תעשה והמשכן עשה לבד, ואם כן למה הוצרך להקדים פרשת שבת. (ב), קושית האלשיך על לא תבערו, דלמאן דאמר לחלק … להמשך קריאה

א ויגש אליהו הנביא ויאמר ה' אלקי אברהם יצחק וישראל היום יודע כי יש אלקים בישראל ואני עבדך (מלכים א' יח לו). הנה כפלים לתושיה, ומלבד הביאור אשר לענין הפשט של המקרא לפי ענין הפרשה, יש בו גם כן רמז נפלא לעתיד, והוא בהקדים מה שפירש רש"י בפרשת העקדה בפסוק (בראשית כב יד, ד"ה היום) … להמשך קריאה

א בהפטורה (מלכים א' יח לא) ויקח אליהו שתים עשרה אבנים כמספר שבטי בני יעקב אשר היה דבר ה' אליו לאמר ישראל יהיה שמך, עד כאן. והוא תמוה. והנ"ל בזה דהא איתא במסכת ברכות (דף י"ז ע"א) כל הקורא לאברהם אברם עובר בעשה ובלא תעשה וכו'. ומקשה אלא מעתה הקורא ליעקב יעקב נמי, ומשני שאני … להמשך קריאה