חיים וחסד

א כלל גדול שיש להקב"ה ג' השתנות, וכן אצל האדם גם כן, כמ"ש (ישעיה ו, ב) בשתיים יכסה פניו ובשתיים יכסה רגליו ובשתיים יעופף. פירוש כי הנה יש ג' מיני הולדות ודרכים לעבודתו יתברך, ובכל אחד ואחד יש יראה ואהבה, דהיינו יש אדם שמתאוה וחושק תמיד לפנימיות עצמיות הבורא יתברך ועובד אותו בזה השכל, ויש … להמשך קריאה

א לא חמור אחד נשאתי ולא הריעותי את אחד מהם (במדבר טז, טו), פירוש כך אמר משה ע"ה מפני מה לא הגבהתי החומרית שלהם, מפני שלא היה לי עמהם ריעות, שלא התחברו עמי, ודו"ק: הסבר על זכויות יוצרים חיים וחסדרשיון: CC-BY-NC מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים … להמשך קריאה

א איתא (אבות פ"ו מי"ג) אמר ר"י רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצות. דהנה יש מצות שאם לא נאמר היה ראוי לכתוב, ולכאורה למה כתוב בתורה המצות הנ"ל, אלא דאיתא (קידושין לא.) (שם, יב) גדול המצווה ועושה יותר כו', ולכך צוה לנו השי"ת גם על המצות הנ"ל בכדי שיגיע לנו יותר … להמשך קריאה

א וזה הכלל בעבודת הבורא, צריך שילך ברחבות, והרחבות יבוא לו כשיסתכל על כל דבר שיש תענוג בזה, דהיינו ראיה או שמיעה או אכילה ושתיה, יראה בזה ליטול את החיות הפנימיות ולהעלו' לשרשם, ובזה יש עלייה להמאכל, שלא יסתכל אלא על התמונה דהיינו האותיות, שהאותיות נקרא בית, וזה (במדבר יב, ח) ותמונת ה' יביט. וזהו … להמשך קריאה

א מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב (שה"ש ז, ב) בנעלים לשון (שופטים ג, כג עיי"ש) הסגר במנעול דלת, דהינו האדם שמפשיט את עצמו מן הגוף ומדבק את עצמו באין סוף ברוך הוא, וסוגר את עצמו מכל אהבות ויראות הגשמיות ומתדבק אל האין, ובזה הוא מעלה כל הדברים שעשה כל היום: הסבר על זכויות יוצרים … להמשך קריאה

א כתיב (דברים לג, ב) וזרח משעיר למו. כי איתא (עי' זהר ח"ג קלא: קמ:) שערי רכיכין ושערי קשיין, פירוש לשון שיעורין, הרי אצל המשכיל נקרא קשיין, שצריך למדוד ולצמצם בשכלו האיך לתת שכלו להבין לאחרים, ומצמצם את שכלו הרחבה בדיבורים, והדיבור נקרא משפך, דרך משל כשרוצה לשפוך מכלי רחב לכלי שפיה צר וצריך לשפוך … להמשך קריאה

א ראש חודש תמוז: הנה הצרוף מזה החודש (אסתר ה, יג) וכל זה איננו שוה לי. כי הנה יש צירופין שמצרפין להקב"ה בזה העולם, כמ"ש (תהלים כו, ב) (צפה) [צרפה] לבי. והנה יש שמות גלוים, כגון (שם צו, יא) ישמחו השמים ותגל הארץ, שהשם הוא בגלוי, שהצירוף הוא מראשי תיבות, ויש שמות מכוסים שהצירוף הוא … להמשך קריאה

א הנה כתיב (משלי ג, יט) ה' בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה, ולכאורה איפכא הוה ליה למכתב. אך כי סוף מעשה במחשבה תחילה, פירוש למשל כשהבונה איזה בנין אז בוודאי במחשבתו כדי לדור בו וזה אינו נגמר עד סוף הבנין, כך הקב"ה ברא כל העולמות בשביל ישראל והיה במחשבתו כדי להיות מלך, ובמעשה הם … להמשך קריאה

א טעם למה יש בשם אדני ד' אותיות, וכנגדם יש בשם הויה ד' אותיות והוא מעלה את השם אדני. כי אדם מתחלה חושב שהוא אדון ומושל, וזהו א' דאדני, אך מחמת יראת הבורא אז בטל האדנות שלו, וזהו י' דהויה, כי (איוב כח, כח) הן יראת ה' היא חכמה, וזהו י' דהויה מעלה א' דאדני. … להמשך קריאה

א הנה יש כריעה וזקיפה, פירוש כריעה הוא מה שהגוף הוא המושל, והחיות נכרע ומשועבד תחת רצון הגוף, וזקיפה כשהחיות ממעל להגוף, שהוא המושל בהגוף. אך איך אפשר להיות זקיפה אלא אם כן מתחילה הוא מכריע וממשיך חיות מהחכמה, פירוש שמשיג שהבורא יחיד ומיוחד, אז יכול להיות הזקיפה, שיוכל להיות החיות מושל על הגוף. וזהו … להמשך קריאה

א הנה אצל האדם יש במחשבה חכמה בינה דעת, פירוש מימין ומשמאל וממוצע, כי החכמה מלמדת האדם תמיד האיך לדבק בהקב"ה, והבינה יש לה כח המצייר ומציירת לפעמים אף אל הגוף, פירוש דברים שהגוף צריך, והדעת הוא הממוצע, וזה במחשבה. ובכח יש גם כן אהבה שהוא חסד שבא מצד החכמה, והגבורה שבא מצד הבינה, וההתפארת … להמשך קריאה

א הנה צריך לכוין בשעת אכילה בשם טפטפיה, וזה השם עולה מזה הפסוק (במדבר יז, יא) קח את המחתה וכפר על העם. כי הנה קטורת הוא שמקשרין להקב"ה, ובעצם יש חיות אך הוא מלובש, על כן צריך להביא במחתה שהוא לשון חותה בגחלים, שחותה אותם להקב"ה, וזה בינה. והנה כשמחברים להחכמה אז יש להם עלייה, … להמשך קריאה

א נראה כי הקב"ה קרא לנו כרם (ישעיה ה, ז), הוא מפני שהדבר שיש לו גדר נקרא כרם, ומסתמא הגדר הוא גם כן כדמיון האילן עצמו, לכן גם אנו נקראין כרם מפני שאנו דומין ליוצרינו, ופירוש כרם הוא לשון כְּרָם שהוא הקב"ה, אך אי אפשר לומר כך, רק הקב"ה צמצם אותנו, לכך כרם בגימטריא מצמ"ץ. … להמשך קריאה

א תקנו לומר (ברכות ק"ש דשחרית) יוצר אור ובורא חושך עושה שלום ובורא את הכל, וכתיב (ישעיה מה, ז) יוצר אור בורא רע, פירוש בורא לשון ברירות, ופירוש בורא חושך שהוא הרע ע"י הצדיק, לזה אמר עושה שלום ובורא את הכל, פירוש שנעשה שלום בין האור ובין החושך שהחושך יהיה גם כן אור, לזה אומר … להמשך קריאה

א כתיב (עמוס ד, יג) מגיד לאדם מה שיחו, פירוש אם ירצה האדם לידע מה הוא, שיחו, פירוש יסתכל בתפלתו אם זכה ונקיה מכל מחשבות זרות אם לאו ובזה ידע מה הוא, ושיח לשון תפלה, כמו (בראשית כד, סג) לשוח בשדה: הסבר על זכויות יוצרים חיים וחסדרשיון: CC-BY-NC מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! … להמשך קריאה

א כתיב (במדבר י, ב-ד) עשה לך שתי חצוצרות כסף והיה לך למקרא העדה ולמסע המחנות, ואם באחת יתקעו ונועדו אליך ראשי אלפי ישראל. כי הנה החכמה נקרא קודש (זהר ח"ב קכא.), כי כתר אוכם הוא לגבי עילת העילות (תקו"ז קלה:), מחמת שהוא מקבל תמיד אור מאין סוף ברוך הוא על כן הוא בטל ממציאותו, … להמשך קריאה

א איתא במדרש שלא נבראו משה ואהרן אלא כדי להמשיך את הדבור של הקב"ה לזה העולם. והנה אנו אומרים (בתפילת שמו"ע) אלהי אברהם וכו', פירוש כי האבות השיגו מצד השכל את הקב"ה, אך דורות האחרונים עובדים הקב"ה מצד אמונה, והנפקא מינה כי העובדא מצד השכל יש בו תענוג ואינו מוכרח לאותו דבר, כי ממילא הוא … להמשך קריאה

א הנה התורה נדרשת מקל וחומר (ריש תו"כ), כי יש חומר וצורה, החומר נקרא החומריות שהוא הגוף, וצורה נקרא הקלות שיש באדם שהוא הרוחניות, אך יש ב' קלות, א' מחמת יראה – שמונע את עצמו מחמת יראה מדברים גופניים, והב' מחמת אהבת הבורא גם כן מונע את עצמו מדבר גשמי. ב והנה יש באדם ה' … להמשך קריאה

א הנה כתיב (שה"ש ח, ו) רשפיה רשפי אש שלהבת יה. כי הנה יהודה אמר (בראשית מד, לד) איך אעלה אל אבי והנער איננו אתי, כי יהודה נקרא השכינה (עי' זהר ח"ב קג: קד.), שהיא מודה ומשבח להקב"ה, ואנו נותנים לה כח, וזהו (תהלים סח, לה) תנו עוז לאלהים, וכשאנו מחברים עצמינו להקב"ה אז השכינה … להמשך קריאה

א הנה יש ד' פנים במרכבה, פני אריה פני שור פני אדם פני נשר, ובוודאי הם גם כן אצל האדם, וזהו כי אריה הוא מלך שבחיות וזהו האהבה שהיא המלך שבחיות, כי לכל דבר צריך שיהיה אהבה, אך האהבה אי אפשר להיות אלא ע"י יראה, שיראה דבר זה, וזהו פני שור, ושור לשון הסתכלות. ופני … להמשך קריאה

א הנה כתיב (במדבר ד, כט) ובני מררי למשפחותם לבית אבותם. כי הנה איתא (שבת ל:) כל תלמיד שאין שפתותיו נוטפות מור וכו', אל תיקרי מור אלא מר, פירוש שאינו יכול להשיג המור שהוא הבושם אלא ע"י מרירות. והנה כתיב (תהלים קלה, ד) כי יעקב בחר לו יה ישראל לסגולתו, כי יש סגול וסגולתא (תקו"ז … להמשך קריאה

א הנה 'אין' נקרא הרצון והחכמה והבינה, כי א' הוא הרצון שמלמד את האדם וגם מושלת על האדם, וזהו א' – לשון לימוד ולשון מושל, והי' היא חכמה, והן' הוא התפשטות. וזהו (ישעיה מא, יז עיי"ש) האביונים מבקשים 'לחם' היא החכמה, 'ומים' היא הבינה, אך 'ואין', שמחוסרים האין אצלם שהם המוחין. וזהו (תהלים קנ, ו) … להמשך קריאה

א הנה כתיב (שמות לז, ב) ויעש הארון עצי שיטים ויצפהו זהב טהור מבית ומבחוץ, פירוש כי משה היה מקושר בהקב"ה כל כך עד שהיה בטל במציאות נגד גדלות הבורא ולא ראה את עצמו כלל, והנה זהב הוא יראה (תקו"ז סט:), ויראה אותיות ראיה, כי אי אפשר לירא אלא ממי שרואה, וזהו כשהשכל של אדם … להמשך קריאה

א טעם למה הרצועות הם שחורות, פירוש רצועה הוא המשכה מהקב"ה, וזהו כשאדם רוצה למשוך השפעה מהקב"ה צריך לשחור עצמו, אך לא שישחור את עצמו כל עיקר, וזהו שיש הפסק כשמניחין על היד הלבנונית שהוא מרומז אל החסד, שאי אפשר להיות שיהיה האדם בצמצום כל עיקר. וזהו שיעקב רמז בהמקלות תפילין (זהר ח"א ס"ת קסב.), … להמשך קריאה

א הנה איתא בגמרא (ברכות טז.) טעה בין וכתבתם שבפרשה ראשונה לוכתבתם שבפרשה שניה יחזור לפרשה ראשונה וכו'. כי הנה פרשה א' נקרא השכל, כי הוא מפרש להאדם האיך לדבק בהקב"ה, ופרשה שניה הוא הגוף, על כן כתיב בפרשה ראשונה (דברים ו, ה) ואהבת את ה' וגו', ובפרשה שניה כתיב (שם יא, טז) פן יפתה … להמשך קריאה

א הנה יש חכמה שנקרא 'יש' שהוא זה העולם, ויש חכמה שנקרא 'אין' וזהו חכמת הקב"ה, וזה החכמה בוודאי גדול מחכמה של יש, כי הוא צריך לעבור דרך זה העולם ולכוחות הגופניות בכדי שישיג החכמה של הקב"ה. וזהו שמתמיה הפסוק (תהלים יד, ב) 'היש משכיל', פירוש וכי האיך יכול להיות היש שבמשכיל יהיה 'דורש את … להמשך קריאה