חיים וחסד

א כתיב (במדבר י, ב) עשה לך שתי חצוצרות כסף, פירוש כי אנו נקרא חצי צורה, כי אין לנו שלימות אלא עם השי"ת, והשי"ת כביכול נקרא חצי צורה, כי השלימות שלו גם כן על ידי ישראל. וזהו 'עשה לך שתי חצוצרות', פירוש שתראה להבין שאתה בלא הקב"ה אינו כלום, ואז יכול להיות 'כסף' – שתכסוף … להמשך קריאה

א הנה זה העולם מעובה מאד, ואין אנו משיגין רק על דרך זה, מתחלה ה' ואחר כך ו' ואחר כך ה' הב' שהוא הבינה ואחר כך הי' שהיא החכמה, אך אצל הקב"ה הוא משפיע להיפך, מתחלה הי' כו', דהיינו מתחלה לחכמה, ואחר כך להבינה, ואחר כך ליה"ו, ואחר כך להויה דהיינו ליהו"ה, וזהו הויה באחור, … להמשך קריאה

א הנה כתיב (בראשית מב, טז) האמת אתכם ואם לא חי פרעה כי מרגלים אתם. כי הנה האדם צריך מאד להקטין עצמו ולידע שהוא אין ואפס, ועי"ז יכול לחבר את הקב"ה לזה העולם. וזהו שאמר יוסף לאחיו 'האמת אתכם', פירוש כי אמת נקרא קטן בערך, כמו שכתוב (מיכה ז, כ) תתן אמת ליעקב, ויעקב הוא … להמשך קריאה

א הנה יש משיח בן יוסף ומשיח בן דוד. כי יש אהבה מכוסה ואהבה מגולה, אהבה מגולה הוא רחל, ואהבה מכוסה הוא לאה, ואהבה מגולה הוא משיח בן דוד, כי דוד הוא לשון דד והמשכה, שאנו יונקים מאהבה המגולה. ובחול יש לנו אחיזה בחסדים המגולים, וזה שאנו אומרים בשבת רצה והחליצנו, פירוש שיוצא אותנו מאהבה … להמשך קריאה

א כתיב (איוב לח, ח) ויסך בדלתיים ים וגו'. כי הנה כתיב (תהלים סח, יח) רכב אלהים ריבותים אלפי שנאן ה' בם סיני בקודש, כי כשרוצה הקב"ה להיות רוכב על העולם ושיגביה העולם לשרשו, גלל כן ברא מדת היראה, וזהו 'רכב אלהים', מפני מה רכב הקב"ה על העולם במדת אלהים שהוא היראה, לזה פירש הפסוק … להמשך קריאה

א איתא (ברכות כ.) ר' יהודה כד הוי מסיים מסאני הוי אתי מטרא. כי המטר הוא רחמים גדולים, כי אף שכתוב (תענית ב.) גבורות גשמים, זהו לגבי מטר הוא גבורה, אבל אצל המקבלים הוא רחמים גמורים, וראיה שהרי הוא יורד בלי צמצום ומשפיע בין לרעים בין לטובים ואינו נמנע משום דבר, כי אף שמלביש אותו … להמשך קריאה

א או יאמר כי יש ים החכמה (זהר ח"ב יט:), כי החכמה מחמת רוב בהירותה נקרא ים, וזהו האומר לים, שהיא חכמה, עד פה תבוא, פירוש שהחכמה יכול להתפשט את עצמה עד הדבור ולא יותר. והנה החכמה משפיע להבינה, כי כתיב (קהלת ה, י) ברבות הטובה רבו אוכליה ומה יתרון לבעליו כי אם ראות עיניו, … להמשך קריאה

א ואומר עד פה תבא (איוב לח, יא) שלא להתפשט את עצמו אף לדברים אסורים, פירוש שצריכים מאוסרים במקומם, כי מחמת שהחיות בהם מעט והלבוש גסה יש יראה חס ושלום שלא יוכל לחזור לשרשו: הסבר על זכויות יוצרים חיים וחסדרשיון: CC-BY-NC מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים … להמשך קריאה

א הנה כתיב (איוב לח, לו) מי שם בטוחות חכמה ומי נתן לשכוי בינה, כי כתיב (ויקרא כה, יג) בשנת היובל הזאת תשובו איש אל אחוזתו, דהנה שכוי הוא התקשרות, אך כשהוא מכיר גדולתו יתברך אז נפסק ממנו כל שאר התקשרות. וזהו (תהלים קמו, ז) מתיר אסורים, פירוש שמתיר כל ההתקשרות, ובפרט בשבת שהוא נייחא … להמשך קריאה

א תקנו לומר (ברכות ק"ש שחרית) יוצר אור ובורא חושך כו', והכתיב בפסוק (ישעיה מה, ז) ובורא רע. כי הנה 'כל' הוא נקרא הצדיק (זהר ח"א לא.), כי הנה בחכמה ובהבנה יש עצמיות הקב"ה ואין שם מקום פנוי ליטול החכמה והבינה לעצמו, אלא מאיזה מקום בא הבחירה, הוא מחמת שהוצרך הקב"ה לברוא כח האני באדם … להמשך קריאה

א הלומד מחבירו פרק אחד או כו' צריך לנהוג בו כבוד (אבות פ"ו, מ"ג), ולכאורה היה הוה אמינא שזה הכבוד הוא דוגמת כבוד שכתוב אצל כיבוד אב שאיתא בזוהר (ח"ב צ.) דא קודשא בריך הוא, ואם כן הרי זה גסות להרב, על כן אמר 'ואין כבוד אלא תורה', שלגבי הרב אין כבוד, אין רשאי ליקח … להמשך קריאה

א כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל כנפים יגיד דבר (קהלת י, כ). כי כל אדם הוא דבוק בהקב"ה, ויש אדם שהוא דבוק רק באמונה לבד, וזה נקרא 'עוף השמים', שמעופף לשמים, ועל כן יוליך את הקול, פירוש כל מה שיצטרך לו וכל הדיבורים שיש בו בהלב מוליך להקב"ה, פי' מבקש מהקב"ה. אך באיזה … להמשך קריאה

א הנה התורה ניתנה מגילה עפה (זכריה ה, א עיי"ש), כי התורה היתה נמשכת אלינו מצד החסד, אלא שלא היינו יכולים לסובלה מחמת רוב הבהירות שבה, על כן ניתנה התורה אש שחורה על גבי אש לבנה (ילקו"ש דברים תתקנא), והשחרורית מצמצם הלבנונית שבה מלהתפשט. אך כדי שלא יכסה השחרורית את הלבנונית כולו, על כן יש … להמשך קריאה

א איתא (פסחים מח:) ג' נשים אחת לשה ואחת עורכת ואחת אופה, פירוש כשרצה הקב"ה להתחבר את עצמו בזה העולם הוצרך להיות שכחה בעולם, כי הגוף אי אפשר להיות לו התחברות אלא ע"י התחדשות, ואי אפשר להיות לו מחמת עצמות, רק שלעתיד לבוא כתיב (ישעיה נח, יא) והשביע בצחצחות נפשך, שהנפש מחמת עצמיותו יהיה ברור … להמשך קריאה

א הנה יש עולם שנה נפש (ספר יצירה פ"ו מ"א), פירוש כשעלה ברצונו לברוא עולם נקרא אצלו לשון העלמה, כמו שכל אדם הוא אור פשוט והוא לבנונית, וכשעולה במחשבתו איזה דבר הרי הם אותיות על הלבנונית, שהוא כמו נייר והם מכסין הלבנונית, כן אצל השי"ת נקרא עולם. ושנה, פירוש שהמשיך את עצמו אלינו דרך שינוים, … להמשך קריאה

א והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע (דניאל יב, ג). פירוש 'והמשכילים' – שמשכילים לאחרים. וכתיב (ויקרא יט, יד) ויראת מאלהיך, דמשמע מקצת אלהיך, פירוש שהקב"ה יתפשט לעולמות תחתונים, שנאמר (תהלים פה, י) לשכון כבוד בארצינו, אפי' בארצות ינוח כבודו, והנה יש שני מיני יראות, שיש יראה מהרצועה לאלקאה, ויראה מעצמיותו, וזהו פירוש ויראת מאלהיך, מזה היראה … להמשך קריאה

א כתיב חדשים לבקרים רבה אמונתיך (איכה ג, כג), פירוש כי הרגילות של אדם מביא האדם להתחדשות, דרך משל אם רגיל להתפלל תמיד, הולך תמיד ומשיג התחדשות אחר התחדשות. והנה יש אהבה מגולה, פירוש מחמת שרואה העולם העשיה יש לו אהבה אל הקב"ה, ויש אהבה מסותרת, פירוש שאהבה העצמיות מכוסה הוא אצל הקב"ה על כן … להמשך קריאה

א כתיב (יחזקאל א, כ) כי רוח החיה באופנים, כי האותיות נקראו אופנים, שהם נגללין אחר השכל, לפי השכל כן הדיבור. ויש ניקוד שהוא התלהבות הלב, שבא אל הלב, וזה ההבל יוצא אל הדיבור שהם אותיות, וזה נקרא ניקוד אצל האותיות, ופירוש ניקוד הוא לשון יקוד אש. והנה יש ה' מוצאות הפה ובכל מוצא יש … להמשך קריאה

א שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה (ישעיה מ, כו). כי כשעלה ברצונו ראה השעשועים שיהיה לו מכל אחד מישראל על כן ברא העולם, אך אנו לא היינו יכולין להשיג עצם התענוג שאצל הקב"ה על כן חלק במדות. וזהו 'וראו מי', שראה מי המקבלין, על כן 'ברא אלה' לשון רבים שהם המדות. וזהו (ויקרא … להמשך קריאה

א יש ב' צללים, צלם דהויה וצלם דאלהים. פירוש צלם אלהים יש בכל אדם, וצלם דהויה מי שמחובר בהקב"ה. וזהו (תהלים לט, ז) אך בצלם יתהלך איש, וכל אכין הם מיעוטין (ב"ר א, יד), פירוש 'אך' בצלם אחד, שאי אפשר בלא זה, יתהלך איש. והנה כשאדם רוצה לעשות כלי הוא מקצת גולם עץ, והנה מתחילה … להמשך קריאה

א הצדיק נקרא ת"ג (ג"ץ) [ע"ץ], פירוש כמו עץ מוציא הפרי מהשורש אל הפעולה, כן הצדיק מחבר ומוציא זה העולם להקב"ה שהוא הפעולה (תקו"ז כא.), ועוד שעץ הוא לשון יועץ, שצדיקים מהפכין מדת הדין למדת הרחמים (יבמות סד.), הרי הוא היועץ לפני הקב"ה. ונקרא ת"ג, כי כשעלה ברצון לברוא העולם היה ברצון להשפיע לזה העולם, … להמשך קריאה

א כתיב (דברים לב, ח) יצב גבולות עמים למספר בני ישראל, פירוש מה שהגביל את עצמו בעמים כמ"ש (ישעיה י, ה) והיה אשור שבט אפי, שיש בהם כח הגבורה, הוא בשביל ישראל, כדי 'למספר בני ישראל', שישראל יהיו נספרים ומאירים על ידיהם, שלא יפלו בחיצוניות רק יהיו דבוקים בהקב"ה. או פירוש יצב גבולות עמים, כי … להמשך קריאה

א היו נכונים לשלשת ימים אל תגשו אל אשה (שמות יט, טו). הנה ע"י מה בא לאדם התעוררות הוא ע"י התפארות, או שהוא מפאר את עצמו ועי"ז הוא מעורר את עצמו לאותו דבר, או מחמת התפארות הדבר גופא. אך אם יש חס ושלום מניעה אז יש גבורה, שמתגבר על המניעה הזה, וזה הוא יד ימין … להמשך קריאה

א הנה כתיב (דברים ט, יז) ואשברם לעיניכם, פירוש שלא היה שבירה אלא לעיניהם, ובאמת להאותיות היה להם עלייה לשרשן, ואצל האותיות אין זה שבירה, רק השבירה היא לעינים: הסבר על זכויות יוצרים חיים וחסדרשיון: CC-BY-NC מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות … להמשך קריאה

א ערפה (רות א, ד), עורף ה'. בכל אדם יש בחינת עורף הוא הקליפות, וגם זה אי אפשר להיות להם קיום אלא על ידי ה', בחי' המלכות מהקב"ה. רות אותיות תור, פירוש זמן, וכשמחבר הזמן להמלכות שהוא ה' הרי תורה. וזהו (שבת קיג:) דבר חכמה ראה בה, פירוש שגם בהזמן יש חכמה מהקב"ה, ונטל החכמה … להמשך קריאה

א הנה כתיב (תהלים צא, יד) כי בי חשק. איתא (תקו"ז כ:) חש"ק אותיות חולם שורק קמץ, כי הקב"ה נקרא חולם, שהוא למעלה מאתנו, והג' מדות שעושה ע"י העובדא נקרא שורק שהוא גדולה גבורה תפארת, כי בהיראה מחזיק יד ימין האהבה, אך צריך להיות מתחלה קמץ, שקמץ מכל התאוות עולם הזה, ואחר כך יוכל להשיג … להמשך קריאה