חיים וחסד

א דע מה למעלה ממך עין רואה ואזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבים (אבות פ"ב מ"א), פירוש דהנה זה תוכחה גדולה על המתגאים, אע"פ שאדם הוא בעל תורה ובעל עובדא אל יתגאה כלל בזה. כי הנה איתא (יומא כח:) באבות הראשונים שקיימו התורה קודם שנתנה, וכל זה מחמת הזיכוכים, שזככו נפשם מאד עד שגברה עליהם … להמשך קריאה

א הדר כבוד הודך ודברי נפלאותך אשיחה (תהלים קמה, ה) פירוש דאיתא (ירושלמי ברכות פ"ב ה"ד) נחזיק טיבותא לרישא דכד מטא למודים מנפשיה כרע. דהנה המוחין נקראו נפלאות, שהם נפלאים ממנו, ועוד נ' פלאות, וכשאדם משיג ההוד להקב"ה, דהיינו שמתקשר עם הבורא במדת ההוד, שהוא מודה להקב"ה, אזי כביכול השי"ת ממשיך עליו המוחין ויכול להשיג … להמשך קריאה

א מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה את ה' אלהיך וגו' (דברים י, יב), פירוש דאיתא (אבות פ"א מ"ג) ויהי מורא שמים עליכם. ויובן על פי משל, כמו שדרך האב כשיש לו בן חביב מאד, אז יש לו לאב יראה שלא ילך הבן במקומות הסכנות, דהיינו באשפות, כדי שלא ישב לו קוץ ברגליו. … להמשך קריאה

א אלהים אותיות אל"ם י"ה, פירוש כי האדם צריך להסתלק את עצמו מהדיבור לחכמה והבינה שנקרא י"ה, וזהו אלם – לשון (בראשית לז, ז) מאלמים אלומים, שהוא מצמצם ומקשר את עצמו להחכמה והבינה שנקרא י"ה. וזהו (גיטין ס:) 'כל דאלים', שמשים את עצמו כאלם, 'גבר', שהוא מגביר הדבור. וזהו אל שד"י, ר"ל שהוא מצמצם את … להמשך קריאה

א עולת תמיד (במדבר כח, ו). הרחמנות נקרא תמידיות, ע"י קרבנות היינו מקריבין כל העולמות לאין סוף יתברך בזמן הבית, ועכשיו תפלתינו הוא במקום הקרבן, ואנו מעלין לאין סוף יתברך הארציות וכל העולמות ע"י תפלתינו ומעשינו, וזהו 'עולת תמיד', שכ"כ אנו צריכין להגביה את עצמינו ולהעלות עד התמידיות, ר"ל להרחמנות, להמשיך למטה השפע מאין סוף … להמשך קריאה

א אנו אומרים (בתפילת שמו"ע) מוריד הטל בקיץ, הטל לשון טליא, מחמת שאנו צריכין להגביה החיות מה שירד לארציות, וז"ש (שמות יב, ב; זהר ח"ב קפו.) 'החודש הזה לכם', ניסן הוא דילכון, פירוש לעורר מיין נוקבין, אז 'ראש חדשים', מחמת זה יבא לכם הראש, ר"ל מאין סוף, וחדשים ר"ל התחדשות השכליות. ותשרי הוא דילי (שם), … להמשך קריאה

א הקב"ה קרא ליעקב אל (מגילה יח.). בנים אתם לה' אלהיכם (דברים יד, א), בנים נקרא מדת הנצח וההוד (תקו"ז פו:), מה שאנו מנצחים את עצמינו לעבוד לבוראינו, ואל מלשון חיזוק, שהחזיק את עצמו נגד הגשמיות, ואל ר"ל, א' – הוא החכמה, חיבר ללמ"ד – הוא אמצעות האותיות. וא"ת, כשמתחבר א' לתיו – סוף דרגין … להמשך קריאה

א כשיבא מצוה לאדם לעשות, אזי ידע שנגזר עליו גזרה מן השמים, ונזדמן לו מצוה זו כדי להציל אותו, כמובא בזוהר (ח"ג קי: קיא.) שנתן פיתו לעני ונעשה לו נס מן השמים, לכן יראה לעשות כל מצוה שיבא לידו בשמחה שזכה להיות מהעובדים השי"ת, ותשקול היסורים וההזיקות בכף מאזנים נגד עונך: הסבר על זכויות יוצרים … להמשך קריאה

א המנחה של ליל שבת נקרא עולם הדבור, ר"ל עולם המעשה, שמגביה כל הארציות במנחה (ע"י פע"ח השבת פ"ה), אז מעורר למעלה הקול, וזה שאומרים ז' קולות אחר מנחה, שחוזר לנרתקה מדבור לקול ומשם לעולם המחשבה: הסבר על זכויות יוצרים חיים וחסדרשיון: CC-BY-NC מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות … להמשך קריאה

א כשאדם עוד עומד בגוף אין הקב"ה יכול להשרות עליו שכינתו, אבל באמת הגוף גם כן בית להקב"ה, אלא מחמת שהוא מגושם אין הקב"ה שורה עליו. וזהו פירוש הפסוק (תהלים קלב, ה) עד אמצא מקום לה', אין הקב"ה יכול לשרות עליו אלא אם כן מצא מקום לה', פירוש שיבער הרע ממנו ויכול לשרות עליו הקב"ה: … להמשך קריאה

א זה הכלל, שצריך האדם תמיד התקשרות עם הצדיק, פירוש שיכלול עצמו תמיד עם כל אחד ואחד שהוא מבין בו שהוא מחובר עם הרצון של הקב"ה, דהיינו שאין רצונו נוטה רק לעשות רצון הבורא יתברך, יתקשר את עצמו תמיד עמם בשעת תפלה, וזהו התכללות העולמות זה בזה, מלשון התקשרות, ו'זה' נקרא צדיק, כמו (קהלת יב, … להמשך קריאה

א ואלה המלכים אשר מלכו באדום לפני מלוך מלך וגו' (בראשית לו, לא), כי 'המלכים' נקראו המדות, 'שמלכו בארץ', פירוש בארצות, וזה קודם שמשך עליו גדולתו יתברך, וזהו 'לפני מלוך' וגו': הסבר על זכויות יוצרים חיים וחסדרשיון: CC-BY-NC מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם … להמשך קריאה

א זה שבא מחשבות זרות בתפלה, הוא מחמת זה שרוצה ליכנס בהיכלות, פירוש בהאותיות, אבל הוא אינו ראוי לזה, שולחים לו היכלות אחרים, ומי שהוא חכם וירא אלהים מעלה גם מאלו ההיכלות החיות, כי גם זה היכל הקב"ה, דרך משל כמו אחד שרוצה ליכנס בהיכל המלך, ודוחפים אותו לכנוס לבית הכבוד שגם זה הוא היכל … להמשך קריאה

א צדיק יכול להמשיך להעולם מה שצריך על ידי צרופי אותיות, פירוש כשמצרף אותיות הם נקראים היכלות, ומה שצריך להמשיך עושה צירוף ומושך לו מה שצריך, דרך משל כמו אחד שבא לחבירו ומבקש ממנו דבר והוא אינו רוצה ליתן, מבקש ממנו בקשה עד שמביא את חבירו ברצון, ומיישב את עצמו שם ומבטל רצונו מפני רצון … להמשך קריאה

א בשעת אכילה צריך לכוון חיל בלע ויקיאנו (איוב כ, טו). כלל, יש בני שמנה ובני שבעה, בני שמנה פירוש השכליות של מטה נקרא בני שמנה, כי כולם בחכמה עשית (תהלים קד, כד), ויש בזה תענוג, והתענוג מתחיל מהבינה, פירוש בינה חג"ת נהי"ם. ובני שבעה נקרא תורה ומצות, הוא אינו עושה אלא מחמת שהוא עבד … להמשך קריאה

א יוסף יצא בלא חתימת זקן ובא בחתימת זקן (יבמות פח.). יוסף הוא הצדיק, ונקרא בן, שהבן עובד בלא מדות, אלא מחמת שהוא בן עובד אותו יתברך, ומזה יש לו להשי"ת תענוג גדול. כי אברהם אבינו ע"ה עבד אותו במדת אהבה, יצחק במדת יראה, יעקב בתפארת, אבל יוסף הוא הצדיק הוא מדבק עצמו עד אין … להמשך קריאה

א הנה יש אויר רקיע ומים (זהר ח"ב קסז.), הפוך רקיע והוא עיקר (תקו"ז א:), ואור הוא בלא לבוש, ומים כשהאור בא בכלים נקרא מים דרך המשכה, ורקיע, כשאדם רוצה להשפיע לחבירו עושה מכסה בשכלו ומצמצם את אורו ומפריש את עצמו אליו בשכלו, וזהו פרשה לשון שבירה את שכלו. וזהו (שם ז:) קמץ רקיע וניצוץ, … להמשך קריאה

א וירכסו את החשן בפתיל תכלת (שמות כח, כח). פירוש כי בכל השבוע הולך אדם בעשר מדריגות, ובשבת ניתוסף עוד שלשה מדריגות, זכות הנפעל וידי הפועל, וזהו (זהר ח"ב קלה.) רזא דאחד – גימטריא י"ג. וזהו 'וירכסו את החשן מטבעותיו' פירוש שתחבר את החשן שהוא ג' דרגין הנ"ל כח הפעל וידי הפעל, תחבר עם 'האיפוד' … להמשך קריאה

א בית ראשון היה כהן גדול נמשח בשמן ובבית שני היה במרובה בגדים (מגילה ט: עי"ש), שמן המשחה הוא החכמה נקרא שמן, המשחה לשון גדלות, וזהו (יומא יח:) גדלוהו משל אחיו. פירוש 'בית ראשון' נקרא הבנה (זהר ח"א כו.), ונקרא בית ראשון שהוא ראשון לחכמה, והדיבור נקרא 'בית שני'. וכשהבית ראשון נחרב היה בית שני … להמשך קריאה

א צדיק כתמר יפרח (שם צב, יג), פירוש כשתלך במרירות מתי אבוא ואשיג גדולתו יתברך, יפרח השי"ת ברחמיו וחסדיו ויעזור לו ויתגדל השכל עד אין סוף ברוך הוא, אבל כארז ישגה: הסבר על זכויות יוצרים חיים וחסדרשיון: CC-BY-NC מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם … להמשך קריאה

א חסד שריא בפומא דאמה (זהר ח"ג קמב.), פירוש שהצדיק נקרא ברית, שע"י הצדיק נתגלה החכמה, כי הקב"ה נקרא אלינו מוח, ואנו נקראין ברית ר"ל החותם, כמו שנתעורר במוח פירוש בחכמה נתגלה בברית, כך כשמעורר הצדיק לעילא החכמה נתגלה על ידי הברית היא הצדיק האהבה בעולם, פירוש ההשפעה בעולם, וזהו חסד שריא בפומא דאמה. וזה … להמשך קריאה

א בנין אב (ריש תו"כ) נקרא דבר שנבנה ע"י השכל, משני כתובים, 'שני' לשון שינוי, דבר שהוא עדיין בהעלם, ובהבינה נקרא דבר שבכתב, והדיבור את הכתובה שבשכלו הרי מלבוש שכלו בהדיבורים, ר"ל האור נתלבש באותיות ע"י דיבורים ומבין השכל שבתוכו, וזהו מעט הכמות ורב האיכות, שלפי שכלינו הלבוש גדול מהדבר שמלובש בתוכו, אבל באמת אינו … להמשך קריאה

א אז יבקע כשחר אורך (ישעיה נח, ח), פירוש ההסתלקות והחשכות שבשכלו נקרא שחר, לשון שחרורית, וזהו כדי שלא ידמה בעיניו שהוא עובד השם, וזהו לטובתו, שע"י החשכות יקטין בעיניו מאוד ויסתכל על פחיתותו, ומגביה את עצמו מן הארצות יותר ויבא למדרגת אין, ואחר כך יבא לו בהירות בשכלו מהחכמה שנקרא אין יותר מבראשונה. וזהו … להמשך קריאה

א כתוב בכתבים (עי' ס' הליקוטים פ' בראשית פ"ג) בינה מינה דינין מתערו ובחכמה איתברירו, פירוש כשמגביה הבינה שלו אל החכמה להבין מה שבחכמה, ויש לו כמה קושיות, וכשחוזר עוד לחכמה לחקור ולהעמיק מאוד אז החכמה מתרץ את הקושיות, וזהו פירוש בינה מינה דינין מתערו ובחכמה כו', פירוש שחכמה מברר הדבר והקושיות היו לטובתו לגדל … להמשך קריאה

א כלל תדע, שיש פעם שמראין לאדם בשעת תפלה אותן האותיות שהיה מונח במחשבה או במעשה הגשמיות, ועצה לזה יקח אותן האותיות להחזיר לשרשן, כי בוודאי אותן האותיות קדושות הם והוא צרפן חס ושלום להיפך, ומה שמראין לו אינו אלא לטובתו שיקח את החיות מהאותיות ולתקן מה שעשה, והגם שבעל דבר מבלבל אותו בשעת התפלה … להמשך קריאה

א כלל יש בעולם ב' רגילות, א' רגילות הגשמיות, שמורגל לעשות דברים גשמיים היינו אכילה ושתיה ודברים אחרים, ויש רגילות העובדות, כמו תפילין ותפלה ותורה ומצות שהוא זה מחמת ההרגל. וזה שאמר דוד המלך ע"ה (תהלים קיט, צט) מכל מלמדי השכלתי, פירוש מכל הלמודים פירוש הרגילות, השכלתי, פירוש זרקתי את עצמי מן הרגילויות. כי זה … להמשך קריאה