חיים וחסד תרט״ז

א

נראה כי הקב"ה קרא לנו כרם (ישעיה ה, ז), הוא מפני שהדבר שיש לו גדר נקרא כרם, ומסתמא הגדר הוא גם כן כדמיון האילן עצמו, לכן גם אנו נקראין כרם מפני שאנו דומין ליוצרינו, ופירוש כרם הוא לשון כְּרָם שהוא הקב"ה, אך אי אפשר לומר כך, רק הקב"ה צמצם אותנו, לכך כרם בגימטריא מצמ"ץ.

ב

ולפעמים אנו נקראים כרם, כשאנו מחברים החכמה לשרשה אנו נקרא כרם ה' שהיא רומזת אל החכמה. וזהו (שה"ש א, יד) אשכול הכופר דודי לי בכרמי עין גדי, אשכול הוא הצדיק, מלשון איש כל בו – בו נכללין כל המדות טובות, לזה הוא אומר 'אשכול' הוא הצדיק, 'הכופר' לשון קינוח, פירוש במה יכול לקנח הירידות והצמצום שצמצם הקב"ה עצמו לזה העולם, לזה אומר 'דודי לי', שמדד את עצמו לזה העולם, מלשון מדידה, לזה אומר 'בכרמי עין גדי', בכרם י' כנ"ל, שהוא מרים החכמה לשורשה שהיא עין לשון הסתכלות, גדי לשון המשכה, בזה יכול לקנח הדודי כנ"ל.

ג

וזהו (בראשית מט, יט) גד גדוד יגידנו והוא יגוד עקב, כי הנה גדי פעמים הוא לשון המשכה, והוא גם כן מלשון (דניאל ד, יא) גודו אילנא. והנה כל הנראות בזה העולם הוא נמשך מהקב"ה, אך הצדיק כשראה איזה דבר בהתרחקות מהקב"ה ויש לקליפה אחיזה בה מעלה הניצוץ הקדוש שבה להקב"ה והקליפה נופלת. וזהו גד גדוד יגודנו, 'גד' הוא לשון המשכה, 'גדוד' פירוש כשהצדיק רואה שאיזה דבר נפסק מהקב"ה 'יגודנו' לגמרי, והאיך, לזה אומר 'והוא יגוד עקב', 'והוא' – החכמה, 'יגוד' – מלשון המשכה, פירוש כשהצדיק רואה וממשיך החכמה לעקב לעקביים, נמצא מחמת רוב הבהירות הקליפה נופלת.

ד

וזהו (ישעיה ג, י-יא) 'אמרו צדיק כי טוב', מפני מה, ולזה אומר 'כי פרי', אפי' מה שהוא בזה העולם, 'מעלליהם' לשון מעל להם, 'יאכלו' – פירוש הם מחברים מה שיש בזה העולם ל'מעל להם' דהיינו הקב"ה. 'ואוי לרשע רע', מפני מה, לזה אומר 'כי גמול' מלשון הגמל, פירוש שהוא פורש 'ידיו', דהיינו האהבה והיראה שנקרא ידים פורש אותם לעצמו, 'יעשה לו', פירוש לעצמו וכנ"ל: