חיים וחסד

א וסוכה תהיה לצל יומם מחורב ולמחסה ולמסתור מזרם וממטר (ישעיה ד, ו). הנה המצוה נקרא שלוחו של האדם כמותו (קידושין מא:), שנשלח אלינו מהשי"ת כדי לקרב בו י"ת על ידי המצוה, וגם אצלינו נקרא המצוה שליח, והרי המצוה כלי להאור שבתוכה, שבלא כלי אי אפשר לתפוס בהירות האור, כמו החמה מחמת בהירותה יש לה … להמשך קריאה

א ויקרא אל משה מאהל מועד וגו' (ויקרא א, א). הנה אמרו (יבמות יג:) כי תיבה שצריכה למד בתחילתה הטיל לה ה"א בסופה. פירוש הלמד הוא נקרא תענוג, וה' הוא יראה, פירוש הקב"ה רצה לקבל תענוג מישראל, על כן סעד אותם בהיראה שלא יפלו למטה ועי"ז יוכלו להשיג התענוג. והנה לכך נקרא הלמד תענוג, שמלמד … להמשך קריאה

א כתיב (איכה ג, כה) טוב ה' לקויו לנפש תדרשנו. הנה כתיב (דברים ד, טו) ונשמרתם מאוד לנפשותיכם, 'מאוד' הוא היצר הרע (קה"ר ג, טז), 'לנפשותיכם', פירוש כי יש ב' מיני נפשות, נפש החיוני ונפש הבהמי. והנה איתא בזוהר נצח והוד דנוקבא לית להון סמכין, פירוש כי העולם נקרא נוקבא שהוא מקבל, וזהו נצח והוד, … להמשך קריאה

א סמכוני באשישות רפדוני בתפוחים כי חולת אהבה אני (שה"ש ב, ה). הנה יש ב' אשות, אש המקבל ואש המשפיע. והנה קודם שמשפיע העשיר לעני נקרא אב"א, ששכל הוא בגדלות, והעני הוא בבחינת חולת אהבה, וכשמשפיע לו הרי ניתוסף אהבה אצל העני אל העשיר. וכך אנו אצל הקב"ה, פירוש מה שהמשיך הקב"ה את עצמו לזה … להמשך קריאה

א אשה ריח ניחוח לה' (ויקרא א, ט). בזמן בית המקדש היו מקריבין קרבנות, פירוש שהיו מקריבין העולמות להשי"ת, והיה בהקרבן דומם צומח חי מדבר (ספר הליקוטים פ' עקב פ"ח), דומם הוא מלח שנאמר (ויקרא ב, יג) על כל קרבניך תקריב מלח, סולת ושמן הוא צומח, הבהמה הוא חי, והוידוי הוא מדבר, והכהן הוא פנימית … להמשך קריאה

א גם ממצרים תבושי כאשר בשת מאשור (ירמיה ב, לו). היצר טוב נקרא 'אשור' שמדריך האדם בדרך ישר, והיצר הרע נקרא 'מצרים' שמוליך אותו במצרים. וז"ש 'למה תבוש מאשור וממצרים', כלומר כשמענה הגוף שלא לשם שמים הוא יורש תרתי גיהנם, וזה שאמרו חז"ל (יומא עב:) במטותא מינייכו דלא תירתו תרתי גיהנם. אלא יראה האדם להמית … להמשך קריאה

א הגם לכבוש את המלכה עמי בבית (אסתר ז, ח). פירוש כל העולמות הם בית להקב"ה, ועל כן יראה האדם שלא יפסוק החיות מהשי"ת בביתו של השי"ת, וזהו 'לכבוש את המלכה' הוא החיות, שלא יכבוש לעצמו 'בביתו' של הקב"ה: הסבר על זכויות יוצרים חיים וחסדרשיון: CC-BY-NC מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד … להמשך קריאה

א פור המן נהפך לפורינו (פיוט אשר הניא). פירוש הפור הוא לשון פירורים, שרצה לפרור החיות שבנו אל תוך הקליפה, ונתהפך לפורינו, פירוש שמחמת זה הוצרכנו לפרר עצמינו מהגשמיות להדבק עם השי"ת: הסבר על זכויות יוצרים חיים וחסדרשיון: CC-BY-NC מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה … להמשך קריאה

א בנים אתם לה' אלהיכם (דברים יד, א). פירוש בנים הוא לשון בינוני, פירוש שהוא ממוצע בין הויה לאלהות שבכם, ונקרא עמודא דאמצעיתא (עי' תקו"ז מא.), שהוא מחבר, פירוש על כן יכולים לחבר חלק האלהות שבכם להשי"ת: הסבר על זכויות יוצרים חיים וחסדרשיון: CC-BY-NC מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות … להמשך קריאה

א כחוט השני שפתותיך (שה"ש ד, ג). הנה יש ג' מיני חכמה, א' הוא חכמה שעם האדם עצמו, ב' הוא חכמה שבכח, והג' חכמה שבפועל, והם נקראו ג' יודי"ן. ויש י' רביעי שהוא חכמה ד' שאין האדם משיג אותו ונקרא אין. וזהו (חגיגה יב.) אור ששימש בו' ימי בראשית שהיה מאיר מסוף העולם ועד סוף, … להמשך קריאה

א הר ההר (במדבר כ, כז). פירוש מה שהשי"ת מלובש בתענוג נקרא הר, והתענוג הגשמי שאצלינו נקרא גם כן הר, זהו ההר – שני ההי"ן, וצריך לחבר התענוג הגשמי להשי"ת שיתחברו זה בזה, וזה היה מדת אהרן, לכך נקבר בהר ההר, שהשיג למדרגה זו: הסבר על זכויות יוצרים חיים וחסדרשיון: CC-BY-NC מצווה לשתף את האתר … להמשך קריאה

א כל מקום שנאמר והיה הוא לשון שמחה, וכל מקום שנאמר ויהי הוא לשון צער (מגילה י:) פירוש כי והיה הוא עתיד להיות, ולכאורה אין זה שייך להשי"ת, שהוא אינו תחת הזמן, אלא הכי פירושא כשאנו משיגין לו תענוג הוא עתיד להמשך אלינו, וזהו והיה הוא לשון שמחה, כי מחמת השמחה הוא נמשך אלינו. אבל … להמשך קריאה

א החכמה תחיה בעליה (קהלת ז, יב). פירוש אימתי יכול לחיות אחרים בחכמתו, כשהוא בעליה של החכמה, שהוא בעל הבית עליה, כלומר שאינו צריך עוד לזה החכמה להניק ממנה, מחמת שהשיג יותר מדרגה עליונה ואז החכמה יונקת ממנו, אבל אם בעצמו יונק עדיין מזו החכמה אי אפשר לו לחיות אחרים בזו החכמה: הסבר על זכויות … להמשך קריאה

א זה אלי ואנוהו (שמות טו, ב). 'זה אלי' הוא נקרא תורה ומצות, והכי פירושא כש'אנוהו' בתורה ובמצות אז 'אלהי אבי וארוממנהו', פירוש אפילו המדרגה התחתונה שבנו שנקרא א"ב אצלינו שהוא לנו ראש ותחלה, 'ארוממנהו', אנו יכולים לרומם ולהגביה להשי"ת: הסבר על זכויות יוצרים חיים וחסדרשיון: CC-BY-NC מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © … להמשך קריאה

א ואדברה בעדותיך נגד מלכים ולא אבוש (תהלים קיט, מו). הנה דוד המלך ע"ה היה מרכבה למדת מלכות, והנה כל הדברים יש להם יניקה ממדת המלכות. והנה איתא (ברכות ג:) 'נכנסו חכמי ישראל ואמרו אדונינו המלך עמך ישראל צריכין פרנסה', פירוש שבקשו ממנו שימשוך להם שפע ממדת המלכות. 'ואמר להם לכו התפרנסו זה מזה', פירוש … להמשך קריאה

א בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין (קידושין ל:). תבלין הוא לשון תערובות (ע"י ויקרא יח, כג), שהצדיק נקרא תבלין, שמערב ומממתיק הגבורות בחסדים הרע בטוב, ועל כן נקרא העולם הזה תבל, שצריך להגביה גם החיצוניות למתקם. וזהו (הושע יד, י) 'ישרים דרכי ה", הב' דרכים, 'צדיקים ילכו בם' בהב' דרכים ע"י שמערבין וממתיקין … להמשך קריאה

א בראשונה היו משיאין משואות (ר"ה כב:) פירוש לשון הגבהה, שהיו מגביהין כל המחשבות גם הגשמיות לשרשם. 'ומשקלקלו המינין', שאין להם כח להגביה המחשבות, 'היו מתקנין שיהיו השלוחין יוצאין', פירוש שיפשיטו מעצמן המחשבות החיצוניות ע"י הכרח: הסבר על זכויות יוצרים חיים וחסדרשיון: CC-BY-NC מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות … להמשך קריאה

א וחנותי את אשר אחון (שמות לג, יט). החכמה והבינה נקרא י"ה (תקו"ז סג: ועוד), וההבל שבא מהלב, והדבור נקרא ו"ה (שם קמה:), ואז הדבור בשלמות. וז"ש 'וחנותי את', פירוש אימתי אחון בהאותיות, 'אשר', פירוש כשיהיה הסתכלותך בהבנת השכל על האותיות ע"י יראה ואהבה שתשים בהאותיות אז אחון. וזהו (במדבר כח, ב) 'את קרבני לחמי', … להמשך קריאה

א לא יחבול ריחיים ורכב כי נפש הוא חובל (דברים כד, ו), ריחים הוא נצח והוד שטוחנות מן לצדיקים (זהר ח"ג רלו.), וריחיים הוא מלשון ריח, ורכב הוא הצדיק שהוא יסוד. והנה ע"י הרוח שבא לאדם הוא נתקשר לאותו דבר שבא לו ממנו הריח והתענוג, וז"ש 'לא יחבול', לא יתן חבלה להריחיים כלומר שלא ידחה … להמשך קריאה

א כי חזק בריחי שעריך ברך בניך בקרבך (תהלים קמז, יג-יד). פירוש כשתחזק בריחת לשון מריצת השיעורים שאתה משער בהן גדלות הבורא, אז 'ברך בניך בקרבך', פירוש הבנים של האדם שהם אכילה ושתיה שהם הולדה של האדם יהיה 'בירך', פירוש בבחינת ברכים. או פירוש כשיהיו הבנים רק בבחינת ברכים אז תוכל לחזק מריצת השיעורים. ואח"כ … להמשך קריאה

א כשופר הרם קולך (ישעיה נח, א), פירוש כשם שהשופר קולו הוא בא מהתוקע בו ולא מהשופר עצמו, כן הדבור של אדם יראה שלא יהא יציאותיו רק כמו הקול של השופר, שהדבור עצמו הוא של הקב"ה, ויצמצם את עצמו תחת הקול והדבור: הסבר על זכויות יוצרים חיים וחסדרשיון: CC-BY-NC מצווה לשתף את האתר בכל צורה … להמשך קריאה

א איתא (יומא סו.) כשהשם המפורש יוצא מפי כהן גדול היו כל העם נופלים וכו', פירוש מהו לשון 'יוצא' משמע שיצא מעצמו, אלא הפירוש בוודאי שעצם האור היה יוצא מעצמו, וזהו לשון 'מפורש' שהיה בלא גבול בלא כלי: הסבר על זכויות יוצרים חיים וחסדרשיון: CC-BY-NC מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל … להמשך קריאה

א לשון של זהורית היה קשור בראש שעיר המשתלח (יומא מא:). התורה נקרא לשון על שם לשון ים שהוא האמצע, ואנו נקראים שעיר המשתלח, כי אנו משערים להקב"ה ואנו נשלחים לעולם הזה. וזהו אם נתלבן הרי נתכפר לו העון, כי בהתורה נברא גם היצר הרע, ואם הוא מלבן בהתורה את היצר הרע הרי נתכפר העון: … להמשך קריאה

א אשכול הכופר דודי לי (שה"ש א, יד). בזמן בית המקדש היה על ידי הכהן התכללות העולמות, ועכשיו הוא על ידי הצדיק שהוא מחבר כל העולמות, והצדיק נקרא איש כל (עי' זהר ח"ב קלד:). והכי פירושא 'אשכול' הוא הצדיק, 'הכופר', הוא יכול לכפר ולקנח העון. אך אימתי, כש'דודי לי', כשיש לי התחברות עם הקב"ה, ואז … להמשך קריאה

א כחוט השני שפתותיך ומדברך נאוה (שה"ש ד, ג). פירוש כמו החוט השני שהוא הלשון של זהורית שהוא סימן לכפרת העון, כך השפתים בזמן הזה מכפרים, ואימתי כשמדברך נאוה, כשהדבור הוא בהנוה שלו, פירוש בא במחשבה. וזהו (ברכות לד:) אם שגורה תפלתי בפי, שגורה לשון שילוח, כי יש שמדבר הדבור בלי שום מחשבה, אלא צריך … להמשך קריאה

א פני ילכו והניחותי לך (שם לג, יד). הנה כל אחד מישראל יכול למשוך השי"ת בעובדא, ויכול להמשיך לאיזה בחינה שירצה או בחסד או בגבורה כמו לבחינת יד, כי הנה בחינת היד שהיא נותנת תמיד מה שיש בהיד, אם ממשיך רע להיד היא נותנת רע וכן אם ממשיך טוב היא נותנת טוב. והנה לפעמים אפילו … להמשך קריאה