חיים וחסד

א הנה ענין התחדשות מרומז בתורה שנאמר (שמות יד, טז) קח מטך ונטה את ידך על הים ובקעהו, וכתיב (תהלים קמה, טז) פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון. כי הנה יש ראשי המטות (במדבר ל, ב) באדם, שהם ראשים המטים את האדם לכל צד, והוא האהבה והיראה. חסר סיום זה הענין: הסבר על זכויות … להמשך קריאה

א היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה (משלי לא, יד). הנה אמרו (פסחים קיח.) קשין מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף, וקשה וכי קריעת ים סוף קשה אצל הקב"ה. אלא הענין הוא כי הקטן אין לו כח ברגלים, ועל כן האם נושאתו בזרועותיה ומשיג להדדים ויונק שם. והאב גם כן נושאו בזרועותיו, ודרך הקטן לפעמים … להמשך קריאה

א בחכמה יבנה בית ובתבונה יתכונן (משלי כד, ג), ר"ל מספר ושיעור, כמו (שמות ה, יח) ותוכן לבנים תתנו. והנה הדעת הוא כלליות האדם, שיש טוב ורע חסד וגבורה, והנה הרע עצמו אינו רע אלא אם כן כמשמחבר את עצמו אל הרע, וכן אל הטוב צריך התחברות. והנה בהגבורות עצמם יכול להתגבר לעבודת הקב"ה על … להמשך קריאה

א חושן ואפוד (שמות כח, ד). החשן הוא המחשבה מלשון חיש ומהר, שמחשבה הוא מהירה. וכתיב החשן – ה' חשן, הבינה נקרא ה', ויש האפוד ה' – אפוד, הם לבושין נקראים אפוד, והכהן שממשיך חסד לעולם נתלבש בהן. והנה היו"ד יש בו ראש תוך סוף, ראש הוא מי שיש לו בהירות בשכלו, שמחובר תמיד להשי"ת, … להמשך קריאה

א איתא (זהר ח"א קנא.) בינה מינה דינין מתערין, פירוש מחמת שמתחיל להבין הדבר נתעוררין אצלו קושיות שהם דינין. והנה הבינה התבוננות שלה בחכמה, וז"ש (שם ח"ג ד.) שחכמה ובינה נקראו ריעין דלא מתפרשין, אבל בחכמה איתברירו (עי' זהר ח"ב רנד:), כשמחבר את עצמו אל החכמה נתבררים אצלו הקושרות, ולכן בתחלה הקושרות כדי שיחבר להחכמה … להמשך קריאה

א כי הוא אמר ויהי הוא צוה ויעמוד (תהלים לג, ט). פירוש כי רצון השי"ת היה שיהיה לו התפארות מישראל על כן נמשך לצמצום. וז"ש 'כי הוא' השי"ת היה תחלה באחדות, 'אמר' לשון התפארות, כמ"ש (דברים כו, יח) וה' האמירך היום, שהקב"ה מפאר עצמו בישראל וישראל מפארים את עצמם בו, על כן 'ויהי', פירוש בא … להמשך קריאה

א ארך אפים הנה בתוך הי"ג מדות יש מדת ארך אפים, פירוש שאנו תחת הזמן, והשי"ת הוא למעלה מהזמן, זהו אפים – שני פנים, והקב"ה רצה להשיג לנו פנים שלו על כן המשיך אור שלו באריכות שהוא תחת הזמן. וזהו (ריש תו"כ) בנין אב משני כתובים, פירוש 'בנין' של 'אב' נמשך בשינוים, וזהו 'משני', לשון … להמשך קריאה

א חנוך לנער על פי דרכו (משלי כב, ו). איתא בזוהר נער בחדו איתקטר, פירוש הקטן מקושר בהשמחה, שיש לאב ממנו השמחה, והטעם כי הוא בבחינת אין, בלי שום מדה, ואהבה ויראה שלו הוא אצל האב, ובזה הוא אוהב אותו. והנה השמחה להאב מהבן הוא מחמת שהבן קטן ועדיין הוא בבחינת גולם שיכול לקבל כל … להמשך קריאה

א אין העולם מתקיים אלא על משה ואהרן, כתיב הכא (שמות טז, ז) ואנחנו מה, וכתיב התם (איוב כו, ז) תולה ארץ על בלימה (חולין פט.). הנה כתיב (שה"ש ח, א) מי יתנך כאח לי יונק שדי אמי, הנה יש ב' עולמות, שהם עולם התחתון שצריך להגביה לקב"ה, ועלמא דאיתכסיא. וזהו (בראשית כה, כז) ויעקב … להמשך קריאה

א הנה האדם הוא כלי מכוער מאד מלא גלל, והנה המים הצלולים שנמשכים לו יכולים חס ושלום להתטנף מהכלי, על כן לא יניח האדם המים הצלולים להתטנף בתוך כלי העכור, פירוש שלא יקח לעצמו האהבה והיראה, אלא יגביהם למעלה לשרשם. ולמה עשה השי"ת כך, כדי שיהא שלום, שלא יהא שום דבר נעדר ממנו, וזה שאמר … להמשך קריאה

א הנה כתיב (תהלים קנ, ו) כל הנשמה תהלל יה. יש נשמה שהיא נשימה באדם, שהנה הקב"ה מנהיג העולם במטי ולא מטי (זהר ח"א טז: ועוד), פעם משיג האור ופעם מסתלק, וזהו (יחזקאל א, יד) החיות רצוא ושוב, ואם לא היה מסתלק לא היה תענוג. וכשהחיות בא לאדם הוא בדגש, שבא לאדם בדגישה, אבל וְשוֹב, … להמשך קריאה

א אשמעה מה ידבר האל כי ידבר שלום אל עמו וגו' (תהלים פה, ט), וכתיב משכני אחריך נרוצה (שה"ש א, ד). כי הנה כתיב (תהלים צב, ג) להגיד בבקר חסדך ואמונתך בלילות, הנה יש יום ולילה באדם, יום הוא הבהירות השכל ולילה הוא החשכות. והנה כתיב (ישעיה מד, יג) כתפארת אדם לשבת בית, הנה אדם … להמשך קריאה

א גבורי כח עושי דברו לשמוע בקול דברו (תהלים קג, כ). הנה הדבור שאצלנו הוא מעולם הדבור שאצל הקדוש ברוך הוא, פירוש שאין זה הדבור עצמו, אלא בהדבור שאצלינו אנו מעוררין כח הדבור שאצל הקב"ה ע"י שאנו מחברין הדבור לקול שהוא בא מהבל הלב, וזהו 'עושי דברו לשמוע בקול דברו', כשיקבץ הדבור להקול אז יהיה … להמשך קריאה

א הנה איך יזכה האדם להשיג תענוג, הוא ע"י שיעשה מצות שאין הגוף נהנה מהם, כמו ציצית ותפילין, ובזה יעורר עצמו הרצון שנקרא עתיק, שהוא מועתק מאתנו והוא עצמיות הבורא, ואיך יכול העצמיות להתחבר הוא ע"י מצות: הסבר על זכויות יוצרים חיים וחסדרשיון: CC-BY-NC מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות … להמשך קריאה

א הנה אנו מגדלין להקב"ה בענין שאנו מקטינין עצמינו, וכל טובה שמשפיע לנו היא גדולה בעינינו, ועל כן אנו מגדלין אותו, ואם היינו גדולים בעינינו לא היינו יכולים לגדלו. וזהו (הושע יא, א) נער ישראל ואוהבהו, מחמת שהוא נער קטן ומחמת זה מעורר אהבה אצל עצמו להקב"ה, ואז גם הקב"ה אוהבו: הסבר על זכויות יוצרים … להמשך קריאה

א הנה לפעמים יש לאדם תענוג מעצמיותו, אך כשרוצה להסתכל על אחר מסתלק מעצמיותו, וזהו (פע"ח העמידה פ"ג ופט"ז) זעיר נבנה ומסתלק מבנינו ומתחיל לבנות בנין נוקבא. והנה בזמן בית המקדש היה הקב"ה מפואר בעצמיותו, ואחר החורבן אנו נקראים משכנו ועצמיותו, אך שירא לפאר אותנו עושה תחלה מגן, וזהו (תפילת שמו"ע) מלך עוזר ומושיע ומגן, … להמשך קריאה

א בהיותם מקריבים לפניך זבחי רצון (מוסף ר"ח), פירוש כשירצה לקרב את עצמו להקב"ה יזבח רצון עצמו. 'ושעירי חטאת', פירוש שיעורין שהם מחוברין להקב"ה, 'לכפר בעדם', יקנח אותם. 'זכרון לכולם יהיו', ומחמת זה יהיו בחינת זכר. 'ותשועת נפשם מיד שונא', שיהא ישועה להרצוניות 'מיד שונא', פירוש שין הוא התענוג ונו"ן כפופה הוא עולם הזה וא' … להמשך קריאה

א ויאהב יעקב את רחל (בראשית כט, יח). הנה יש ג' מדריגות באדם, א' שהוא מחובר בגשמיות והוא מופסק מהקב"ה, וזהו (דניאל י, ח) והודי נהפך למשחית, כי ההוד הוא של הקב"ה, והוא לקח ההוד ומחבר את עצמו עם דבר הנשחת שאין בו קיום, ומהפך חס ושלום ההוד לדוה, וזהו והודי נהפך למשחית. והב' שיודע … להמשך קריאה

א חייב אדם להקביל פני רבו ברגל שנאמר (מ"ב ד, כג) לא חודש היום ולא שבת וגו' (ר"ה טז:). וקשה האיך זה לימוד על רגל. אלא שאיתא (עירובין ע:) ברא כרעיה דאבוה, הכרעים נקרא צבאות לשון רצוניות, שגם הכרעים היו ברצון, דרך משל הדיבור של אדם יכול להתפשט ולילך מרחוק, וזהו מחמת שהדיבור היה תחילה … להמשך קריאה

א ישא ה' פניו אליך (במדבר ו, כו). וקשה וכי חס ושלום יש דמיון או פנים להקב"ה. אלא הפירוש להיפך, כי הפנים בא מצד המקבלים, לפי זיכוך שלהם כך הם מציירין האור של השי"ת, וזהו ישא ה' פניו אליך, פירוש בחינה שלך. וז"ש (מכילתא שמות כ, ב) שעל הים נדמה להם כבחור ובמעמד סיני כזקן … להמשך קריאה

א ויהי כאשר ראה יעקב את רחל וגו' (בראשית כט, י), וכתיב (שמות ג, ג) אסורה נא ואראה את המראה הגדול הזה וגו'. הנה יש דמיון באדם שמדמה לו אותו הדבר, והוא נקרא חומר, והוא חוץ התפשטות החכמה, ושם בהדמיון מסיימת החכמה. ויש צורה שהיא עצם האור, ונקרא צורה, שצייר בה הקב"ה את העולם. והכ"ב … להמשך קריאה

א כל הנביאים לא נתנבאו אלא בכה ומשה הוסיף בזה הדבר (ספרי מטות א). כי לשון כה הוא בלא טעם, אבל משה זכה לבינה (ר"ה כא.) והיה יכול לטעום הדבר שיראה את הטעם שבו. וזהו (במדבר ו, כג) כה תברכו את בני ישראל, פירוש גם לה'כה' תוכל להמשיך הטעם, והיינו על ידי משה שהמשיך הטעם … להמשך קריאה

א ולקחת את כסף הכיפורים וגו' (שמות ל, טז). הנה יש שיש לו תענוג מהשי"ת מחמת שמשפיע לו, ויש שאפילו תענוג זה אינו רוצה ליקח לעצמו, ומקנח את עצמו מכל שום תענוג, רק שרוצה להשפיע תענוג להשי"ת. והב' בחינות אלו נקרא כיפורים, לשון קינוח, וגם בחינה הראשונה נקראת קינוח, כי לא דיברה תורה במתים שיקח … להמשך קריאה

א כתיב (שמות ל, טו) העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל וגו', וכתיב (משלי ד, יח) ואורח צדיקים כאור נוגה וגו', ואיתא (זבחים נג.) עלה בכבש ופנה לסובב כו' דרומית מזרחית כו'. הנה יש דרך כבושה של הקב"ה והוא דרך שדרכו בו רבים, ויש אורח שלא דרכו בו רבים. וזהו פירוש 'עלה בכבש', … להמשך קריאה

א כי יקרא קן צפור וגו' והאם רובצת על האפרוחין וגו' שלח תשלח את האם וגו' (דברים כב, ז). ואמרו ז"ל (חולין קלט:) כי יקרא פרט למזומן. הנה יש ק"ן נהורין (ע"ח שט"ו פ"ב-פ"ג), פירוש כי לפעמים במקרה נופלים על המחשבה שכליות הגשמיות, וזהו כדי להיות האהבה נגדלת, ויבנה המדה, ואחר שנבנה פונה אותה (להתענג) … להמשך קריאה

א ענין מטי (זהר ח"א טז: ועוד), פירוש האור של השי"ת הוא מטי, פירוש מגיע אלינו, ולא מטי, כי לא היינו יכולין לסבול האור לכך לא מטי, ודומה לזה הנשמה שבאדם שבולע ההבל וחוזר ופולט, שאינו יכול לסבול הבל רב: הסבר על זכויות יוצרים חיים וחסדרשיון: CC-BY-NC מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © … להמשך קריאה