חיים וחסד

א ויתד תהיה לך על אזנך והיה בשבתך חוץ וחפרת בה ושבת וכסית את צאתך (דברים כג, יד). פירוש כשתרצה ש'תהיה יתד', כלומר שיהא לך העמדה, הוא 'על אזנך', כלומר עם הבנה, 'והיה בצאתך חוץ' כלומר לדברים הגשמיים ותתבייש בם, ואז 'וכסיתי את צאתך': הסבר על זכויות יוצרים חיים וחסדרשיון: CC-BY-NC מצווה לשתף את האתר … להמשך קריאה

א אענך בסתר רעם (תהלים פא, ח) פירוש אימתי אענך, כשתסתיר הריעות הרבה שיש לך, שהגוף יש לו ריעות הרבה, מה שאין כן אצל השי"ת אינו כי אם ריעות א'. וזהו (שם) אבחנך על מי מריבה סלה, הקב"ה נקרא אבן בוחן (זהר ח"ב רל.), שהוא בוחן את ישראל ומנסה אותם אם יעמדו בנסיון, אך למה … להמשך קריאה

א הנה כתיב אצל נזיר (במדבר ו, ה) קדוש יהיה גדל פרע שער ראשו. פירוש שנזיר היה מובדל מכל הגשמיות, וז"ש (שם) תער לא יעבור על ראשו, פירוש התער הוא היראה שהוא תרעא למיעל ביה (זהר ח"א ח.), והוא השיעור הראשון לשער בו השי"ת, אבל הנזיר שהיה מובדל מכל הגשמיות אינו צריך לזה השער, שהוא … להמשך קריאה

א הנה 'שמע' (דברים ו, ד) הוא שם ע' (זהר ח"ב קס:), והוא אדנות. כי איתא שיש ה' ידות, שני ידים ושני רגלים, וגוף וברית חשבינן חד (שם ח"ג רכג:). ונקראים ידות שבהן יכולין לתפוס הדבר, ונמצא שהם כלים לאותו דבר שנותן בתוכם, ונקראים צמצום, והם ה' גבורות, ונקרא כלי מ"נ, שע"י הגבורות מעלה מיין … להמשך קריאה

א מקדש אדני כוננו ידיך (שמות טו, יז). איתא (קידושין עא.) לא כשאני נכתב אני נקרא, נכתב אני ביו"ד ה"א ונקרא באדנ"י. והטעם כי אין לנו תפיסה רק בשם אדנ"י, כי אין מלך בלא עם (פדר"א פ"ג) ונעשה זה על ידינו, לכך אנו יכולים לקראותו בשם ההוא, אבל העצם הויה שהוא עצם גמור אי אפשר … להמשך קריאה

א ויקחו אליך פרה אדומה (במדבר יט, ב), שהשיג האור הגדלות של המצוה והוא התענוג. והנה יש שהוא בקטנות השכל, שיש לו תענוג מדברים הגשמיים, והנה הפרה היתה מטמא טהורים ומטהר טמאים, פירוש כי התענוג הוא כלי ויכול לקבל תענוג מכל מקום שירצה, והנה כשמגביה גם התענוג הגשמי הוא מטהר טמאים, אבל כשמקבל תענוג מהגשמיות … להמשך קריאה

א עד חצי המלכות ותעש (אסתר ז, ב), פירוש העובדא מונחת אצל הזרועות, ואלו הד' נהי"ם נקראים חצי המלכות, כי הג' רישין אינם בחשבון: הסבר על זכויות יוצרים חיים וחסדרשיון: CC-BY-NC מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו … להמשך קריאה

א איתא (ר"ה כא:) משה זכה לבינה. פירוש שהיה מזוכך עד שהשיג אור התורה כקודם נתינתה, וז"ש בזוהר (ח"ב פה.) אורייתא מבינה נפקת, אבל אנו צריכין להשיג האור ע"י אותיות התורה, שהאור מצומצם בם. והנה כל אחד יש לו תפיסה בהתורה, והתורה בזה העולם היא נראה כמו שהיא וצריך לחברה בקב"ה, וכשמחבר להקב"ה נמשך האור … להמשך קריאה

א החכמה תעוז לחכם מעשרה שליטים אשר היו בעיר (קהלת ז, יט). הנה האיברים של אדם אינם צייתים לעשות עובדא אלא במקום שיש להם תענוג, וזה נקרא דעת שהוא מחיצוניות, אבל הרצון שהוא פנימי אין האיברים צייתים אותו, אלא כשהוא מזכך האיברים עד שיכולים לציית הרצון עצמו הרי זה נקרא בעל תשובה. וזהו (אבות פ"ד, … להמשך קריאה

א אל יתהלל חכם בחכמתו וגו' (ירמיה ט, כב). הנה כתיב (משלי יט, כא) ועצת ה' היא תקום, פירוש רצון השי"ת הוא שיהיה בחינת מקבל, שיקבל תענוג מישראל. וז"ש (ישעיה נח, יד) אז תתענג על ה', שצריך ליתן תענוג להשי"ת, ואלו שמרו ישראל שתי שבתות מיד היו נגאלין (שבת קיח:), פירוש כי שמירה הוא מקבל, … להמשך קריאה

א הנה בשם ב"ן יש ה' ידות (פע"ח שער הק"ש פ"ט), ופירוש כשם שיש לו שם שהוא גדול ונורא כך יש לנו שם שאנו נקראין בן לקב"ה, וזהו שם ב"ן, והשי"ת מגדל אותנו על ידי הה' ידות עד שבאים אנו לגדלות השכל. וזהו (תהלים צ, יז) 'ויהי נועם ה' אלהינו עלינו', פירוש אימתי אנו יכולים … להמשך קריאה

א הנה יש תפיסה בעצמיות האדם ע"י הידות שהם ב' הידים ב' רגלים והגוף, וזהו ידות של עצם הגוף, אך הפנימית מהידות הם נקרא ה' גבורות, ובב' ידים יכול להכות ובב' רגלים יכול לדרוס, והכל הוא ע"י התקשרות, וזה נקרא ה' גבורות. ויש ה' חסדים, שבב' ידים יכול לחבק ובב' רגלים יכול לרוץ להשפיע טוב, … להמשך קריאה

א החודש הזה לכם (שמות יב, ב). פירוש כי אצל הקב"ה אין שייך השתנות והתחדשות כי הוא למעלה מהזמן, אך ההתחדשות ששולח לנו השי"ת הוא 'לכם', כלומר בשבילינו, כי הוא ע"י כלי ונעשה אצלינו טבע ורגילות, וזהו טבע לשון נטבע, שנטבע בנו התחדשות האור, על כן צריכים אנו להתחדשות. והנה יהיה עת שיקויים בנו והשביע … להמשך קריאה

א ויאהב המלך את אסתר מכל הנשים וגו' (אסתר ב, יז). פירוש כי כתיב (תהלים סא, ח) ישב עולם לפני אלהים חסד ואמת מן ינצרוהו, פירוש עולם הוא לשון עלמות, פירוש לשון נערות שהוא עדיין מנוער, ולכן צריך להשי"ת גבורות כדי לכבוש אותו. וזהו (משלי ל, יט) דרך גבר בעלמא, פירוש לכן צריך הקב"ה לגבורה, … להמשך קריאה

א איתא בגמרא (מגלה יד.) מפני מה אין אומרים הלל על נס של פורים, ותירץ קריאתה זו הלילא, שהוא ענינו, שנאמר (תהלים קיד, א) בצאת ישראל ממצרים כו' ולכן נקרא הלל המצרי (ברכות נו.), אבל על שאר ניסים אין שייך זה ההלל אלא הלל הגדול, אלא ענין ההלל הוא שממשיכין חסד לעולם וממתיקין הגבורות, מחמת … להמשך קריאה

א איש יהודי (אסתר ב, ה) פירוש כי הנה כתיב במגילה (ד, ז) יהודיים בב' יודי"ן, שהוא חכמה עילאה וחכמה תתאה, ואי אפשר לו להשיג עצם החכמה עילאה אלא אם כן ישבר ההסתרה עילאה, כי יש ב' הסתרות כנ"ל (ד"ה אנכי הסתר), וזהו הב' יודי"ן – חכמה עילאה ותתאה. וזהו לשון יהודיים – ב' הודאות, … להמשך קריאה

א ה' איש מלחמה (שמות טו, ג). הויה נקרא איש, והברית נקרא ריעות, וזהו (אסתר ט, יט) ומשלוח מנות איש לרעהו, שתחבר האיש לרעהו, שיבוא האור להתגלות. והנה זה כלל שהחכמה הוא בהירות גדול ואין יכולין לתפוס אלא ע"י לבוש, וזהו (תקו"ז יב:) ראשית נקודה בהיכליה, וזהו הויה ואהיה, אהיה פירוש שעתיד להיות, והוא מחמת … להמשך קריאה

א הרב את ריבנו והדן את דינינו והנוקם את נקמתינו (בברכה שאחר מגילה). פירוש מחמת מה נראה גדלות הבורא הוא מחמת 'ריבנו', שמגדיל אותנו. 'והדן', פירוש מחמת מה נראה שהוא גבור, מחמת 'דינינו'. 'והנוקם' מחמת מה נראה נוקם, גם כן כנ"ל. 'והנפרע לנו מצרינו', פירוש כי אל הוא חסד, ואימתי הוא ניכר חסדו כשאנו תחלה … להמשך קריאה

א ואנכי הסתר אסתיר פני (דברים לא, יח). הנה העולם כתבו חכמי התכונה שהוא ככדור חצי עיגול מלמעלה וחצי עיגול מלמטה, והנה בהמוחין גם כן, חכמה והוא חצי עיגול העליון ונוטה כלפי מטה, ויש בחינת יסוד שהוא נוטה כלפי מעלה, וזה נקרא חכמה תתאה, וכשאנו מגביהין עצמינו לחכמה עילאה נקרא בנימין – בן ימין, וכשאנו … להמשך קריאה

א ענין עומר הוא כי האדם כשנוטל המדות להגשמיות אין החיות וקדושת השכינה שורה עליו, כי אי אפשר לשניהם שיתקיימו. והנה האנשים המה נפרדים, וכן כשהיו ישראל במצרים מגושמים היו נפרדים, וכשבא משה לישראל ואמר להם שם של הקב"ה הרי שמו ניחת בכל אחד מישראל ומחמת זה היו באחדות, וזה העומר שהוא בקשר אמיץ באחדות: … להמשך קריאה

א הנה מה שאומרים וציונו על המילה, פירוש כי מילה הוא אותיות אלהים חסר א', אך עם התיבה עצמו הרי עולה כמו אלהים, והכי פירושא 'וציונו', שיש לנו התחברות 'על המילה', למעלה מהדין שהוא אלהים, כיון שאנו יכולים להמשיך מדת אלהים לזה העולם. וזה שאנו אומרים בשעת המילה אל חי חלקינו צורינו, פירוש כי 'אל' … להמשך קריאה

א אני בצדק אחזה פניך אשבעה בהקיץ תמונתך (תהלים יז, טו). הנה הלילה מקבלת תמיד מהיום, ונקרא צדק כמו הכוכבים שמקבלים בהירותם תמיד מהשמש, על כן צריך תמיד להוסיף בהירות בלילה ע"י העובדות שביום, וז"ש (עירובין סה.) אנן פועלי דיממא, פירוש שצריך לעשות עובדות ביום כדי שיהא להלילה ממה לקבל. והנה כתיב (ישעיה נב, ח) … להמשך קריאה

א אשרי אנוש יעשה זאת ובן אדם יחזיק בה שומר שבת מחללו ושומר ידו מעשות כל רע (ישעיה נו, ב). הנה כתוב (משלי ל, טו) לעלוקה שתי בנות הב הב, יש בחינה שנקרא אשה, הוא הגוף שמקבל תמיד אכילה ושתיה, ויש בחינה אשה הוא התענוג, ואם פונה גם התענוג לגשמיות נקרא כל אשה, שהוא כולו … להמשך קריאה

א והיא יושבת תחת תומר דבורה (שופטים ד, ה), ואמרו ז"ל (מגילה יד.) משום יחוד, דבר אחר מה תמר אין לו אלא לב אחד אף ישראל כו'. הנה כתיב (שה"ש ב, ב) כשושנה בין החוחים, יש דינא קשיא ודינא רפיא, כי הנה בודאי הקב"ה הוא טוב העצם ומלכותו בכל משלה, אך שיכול האדם ליקח המלכות … להמשך קריאה

א ברא כרעיה דאבוה (עירובין ע:), פירוש הבן הוא הרצון מהאב. וזהו (אבות פ"ב מ"ד) עשה רצונו כרצונך, שתראו שיהא הרצון כולו חד. וזהו פירוש (אסתר א, ו) דר וסוחרת, פירוש האור שהוא הצדיק נקרא דר, שהוא דר בתוך כל העולמות, וסוחרת פירוש הקב"ה הוא מקיף לכל העולמות, וזהו שהקב"ה נקרא עילת העילות וסיבת הסיבות. … להמשך קריאה

א הנה יש ב' הסתכלות אף בחיצוניות מסתכל חוץ לכלי, וזה בא מחמת רחבות השכל שיש לו, ומחמת זה מייפה אותם גם מבחוץ, שאין אור השכל יכול לצמצם עוד מבפנים ונשפך לחוץ ונעשה מקיף להכלי. כך אנו נקראים כלי אצל הקב"ה, ואנו נקראים עבדים להקב"ה, כמ"ש (ויקרא כה, נה) כי לי בני ישראל עבדים, ואמרו … להמשך קריאה