א אבל אם נאבדו [כו'] לא נאבדו אצל מקבל כו' מלישנא דאבל משמע לכאורה דה"פ הא דהנתינה היא לפי חשבון הקביצה היינו כשלא נאבדו והיום או למחר יתקבץ הכל אבל אם נאבדו א"צ מקבל המתנה נקבל עליו בהפסד האבידה כלום אא"כ נתן לו דבר מסוים שאז נאבד למקבל מתנה אבל אין פי' זה נראה חדא … להמשך קריאה
א וכתב רשב"ם וה"ה אם אמר לבני סתמא וא"א הרא"ש ז"ל כתב ודאי כו' עמ"ש בפרישה לשונם וטעמם וביאור דבריהן וישבתי למה תנא הברייתא כראוי לו לדברי הרא"ש בשלשתן ע"ש ולכאורה היה נראה לומר דרבינו ס"ל אליבא דהרא"ש דנקט הברייתא כראוי לו לרבותא דאף דאמר כראוי לו לא אמרינן כראוי לו בחובו קאמר וכסברת המקשן … להמשך קריאה
א וידן על העליונה כו' ק"ק מ"ש מיחד לאלמנתו קרקע שתזון ממנו ואמר יהא מקום פלוני במזונותיך ושתקה דכתב רבינו בא"ע (סי' פ"ג) דאין לה אלא אותו מקום בלבד ודוחק לומר דשאני התם דיחד לה מקום וי"ל דשאני מזונות דאין להן קצבה דיכול להיות שדעתה של האשה להנשא לאיש אחר או לגבות כתובתה מהיורשים מיד … להמשך קריאה
א שכ"מ שאמר נכסי כו' בגמרא פ' י"נ (דף קל"ג ע"א) אמרינן ההוא דהוה שכיב וא"ל נכסיה למאן דילמא לפלניא א"ל אלא למאן ואמר רב הונא עלה אם ראוי לירשו נוטלן משום ירושה ואם לאו נוטלן משום מתנה ומסיק שם כי הא דשלח רב אחא בר עוירא לדברי ר"י ב"ב נכסי לך ואחריך לפלוני אם … להמשך קריאה
א וכתב רב האי אפילו אמר אל תגלו מלשון הרא"ש פ' חזקת (דף קצ"ה) משמע דרב האי בין במצוה מחמת מיתה בין בסתם שכ"מ מיירי ומשמע נמי דקאי דוקא לפום מנהגא דנהיגין עתה דלא חיישינן לסתמא (כדלעיל סימן רמ"ב ס"ח) שכתב שם ז"ל והאידנא דלא חיישונן לסתמא משום דנהיגי למכתב כו' וכ"כ רב האי ז"ל … להמשך קריאה
א ושכ"מ שאמר אני מניח כו' דהוא לשון מתנה מצאתי כתוב בשם רש"י ז"ל בקובץ א' ישן ז"ל ששאלת הנחה אם הוא לשון מתנה או לשון ירושה או אינו כלום דעתי נוטה שהיא נוהגת בכל נכסי מתים שמניחם בעולם הזה והולך לו וכשאמר הריני מניחו לפלוני אם ראוי לירשו הו"ל לשון ירושה וברחוק הו"ל לשון … להמשך קריאה
א וכתב הרמ"ה ז"ל ה"מ בשכ"מ אבל בבריא כו' האי דינא דיטול כו' סתם מימרא דרב ששת פרק מי שמת (סוף בבא בתרא דף קמ"ח) ופירשה הרמ"ה בשכ"מ דוקא וז"ל הרמב"ן בחידושיו לדברי הר"י מיגא"ש דוקא בשכ"מ אבל בבריא לא ואע"פ שכתב או קנו מידו דקנין דברים הוא וכ"כ הר"ם הספרדי ז"ל תלמידו שהאומר משוך … להמשך קריאה
א ופירש עוד רשב"ם דאיירי במתנת שכ"מ במקצת בקנין ול"נ כו' לשונו של רשב"ם כבר כתבתי בפרישה ואמש"ר רבינו ולא נהירא כו' כתב הב"י ז"ל וכדברי הרשב"ם משמע התם בגמרא דאמרינן (דף קי"ד ע"א) איתמר קנין עד אימתי חוזר רבה אמר כל זמן שיושבין ר' יוסף אמר כל זמן שעסוקין באותו ענין א"ר יוסף כוותי … להמשך קריאה
א למזון האשה והבנות ולכתובתה כדברי רבינו כ"כ הרמב"ם פ"ח דזכייה בדין (כו') [ט'] וכתב המ"מ ז"ל פי' כתובת אשה היינו כתובת בנין דכרין לאחר מיתת האשה שאינה טורפת ממשועבדים אחרים וטורפת משעבוד מתנת שכ"מ אבל כתובת אשה שהוא בחיים אפילו ממשועבדים גמורים טורפת עכ"ל ורבינו ג"כ רמז לזה במה שהקדים למזון האשה והבנות ואח"כ … להמשך קריאה
א מתנת שכ"מ שכתב בה בכולה ובקנין כו' כבר נתבאר דמתנת שכ"מ בכולה בקנין בעי יפוי כח ואפ"ה מצי המקבל למימר בריא היית וזכיתי בו בהקנין ואף שכתב בצידו יפוי כח גם בבריא נפעמים אומרים תנו וכתבו או מקנין ליה בק"ס ומייפין כח דהכתיבה או דהקנין וכמש"ר בסימן שלפני זה בסל"ח ז"ל בריא שאמר כתבו … להמשך קריאה
א ראו סעיף 38 הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל … להמשך קריאה
א (לט) וכתב ר"י אבל אם אמר כו' והרמ"ה כתב כו' מ"ש הרמ"ה אין כותבין ונותנין ר"ל דאף אם כבר כתבו ונתנו לו השטר מ"מ אין נותנין לו המתנה אם חזר בו הנותן ומוחה בהן מליתן לו או שמת דאז הב"ד מוחין שלא יתנו לו כיון דלא זכה בהמנה בהדיבור וגם אין בו משום מצוה … להמשך קריאה
א וכן אם צוה שכ"מ שיכתבו כו' עד וכתב הראב"ד כו' ז"ל הרמב"ם פי"ח דזכייה שכ"מ שאמר כתבו ותנו לפלוני מנה ומת קודם שיכתבו ויתנו לו אין כותבין כו' וכתב המ"מ ז"ל סברת הרב שאם כתבו קודם מיתה שקנה ובהשגות אני תבירי אומרים אפילו כתבו מחיים לפי שהעדים שלוחים וכיון שהשליח מת מעשה השליח בטל … להמשך קריאה
א מתנת שכ"מ בכולה לא בעי קנין כו') כתב ב"י ז"ל כתוב בתשובות הרמב"ן (סימן ו') זה שנתן בצוואת שכ"מ לא חלה מתנתו עד לאחר גמר מיתה וא"כ אפילו קנו מידו במיפה כחו לא נתייפה שתהיה מתנתו מעכשיו ולאחר מיתה אלא שתהא לאחר מיתה כמו שצוה ואי אפשר שאין שטר לאחר מיתה ע"כ ותמיה לי … להמשך קריאה
א וכתב הרמב"ם דה"ה במתנת שכ"מ במקצת ולא נהירא כו' ולע"ד נראה ליישב דברי הרמב"ם ע"פ שיטת התוס' דכתבו שם בפרק מי שמת לפני זה (בדף קנ"ב) בד"ה מתנת שכ"מ שכתוב בה כו' דמסקי וכתבי ז"ל ולפי זה נראה דכל הך שמעתתא א"צ להעמיד כלל בכתב לו כל נכסיו כפי' ר"ש ור"ת אלא יכול להעמידה … להמשך קריאה
א בד"א כו' או אפילו לא פירש אלא כו' הרשב"א כתב והביאו הב"י א"צ שיאמר המצוה שהוא מצוה מחמת שהוא חולה אלא כל שהוא מוטל בערש דוי וצוה על נכסיו ה"ז מתנת שכ"מ ואם חילק כל נכסיו הרי הוא כמצוה מחמת מיתה ואפילו חילק מקצתם והוא מסוכן אע"פ שלא הזכיר שם מיתה אנו דנין אותו … להמשך קריאה
א לשון הרמב"ם כו' עד שאינו יכול להלך בשוק והרי הוא כו' לכאורה משמע דלדעת הרמב"ם כל שאינו יכול לצאת מביתו על משענתו בשוק וצריך להיות כלוא בבית תמיד מתשות כח אע"פ שאינו מושכב למטה ממש מיקרי שכ"מ דהכי דייקא ל' והרי הוא כלומר כיון שאינו יכול לצאת הרי הוא ממילא נופל למטה דדרכן היה … להמשך קריאה
א בד"א בנותן כו' בעיא דאיפשיטא פ' מי שמת (בבא בתרא דף קמ"ט) וז"ל איבעיא להו שכ"מ שהודה מהו ת"ש דאיסור הו"ל תריסר כו' ופר"ש שכ"מ שהודה ואמר מעות הללו של פלוני הן ואעפ"י שהיינו מוחזקין בנכסים הללו שאינן של אותו פלוני מי אמרינן שהוא אומר כן שלא להשביע את בניו א"ד כיון דאודי אודי … להמשך קריאה
א וה"מ כשנתרפא לגמרי כו' וכתב הרי"ף כו' מקור דין זה בפ' מי שאחזו א"ר הונא גיטו כמתנתו מה מתנתו אם עמד חוזר אף גיטו אם עמד חוזר תנן זה גיטך מהיום אם מתי מחולי זה ועמד והלך בשוק וחלה ומת אומדין אותו אם מחמת חולי הראשון מת ה"ז גט ואם לאו אינו גט ואי … להמשך קריאה
א אבל במתנת שכ"מ א"צ כלום כו' הרשב"א כתב בתשובה והביאו הב"י ז"ל מה שטוען ראובן שאפי' מה שחייב זה היורש למורישם יש לו ליתן חלקו הדין עם ראובן כל זמן שאין זה בא אלא מכח מתנה זו שנתן לו מורישם כל חובותיו בין בשטר בין בע"פ לפי שמלוה ע"פ אינה נקנית בשטר וכיון שמורישם … להמשך קריאה
א שנאמר ושונא מתנות יחיה וכן מצינו באברהם שנאמר הרימותי ידי וגו' אם מחוט ועד שרוך וגו' והא דלא מייתי הגמרא והפוסקים ראיה מזה משום דאפשר למימר איהו דאחמיר לנפשיה ממדת חסידות יתירא דהוה ביה גם י"ל משום דהיה מלך סדום רשע לא רצה לזכות אותו בקבלתו מתנה ממנו על דרך וחסד לאומים חטאת וז"ש … להמשך קריאה
א והרמ"ה כתב שלא קנה ורי"ף כו' ז"ל הגמרא (דף ק"ן) איבעיא להו עבדי כמקרקעי או כמטלטלי דמי ובעי למפשט ודחי לה ולא איפשיטא ומשמע דאאומר מטלטלי לפלוני שהוזכר שם לפני זה קאי וכן משמע מפר"ש שכתב ז"ל נהי דעבדי ודאי כמקרקעי דמי לענין שבועה וקנין בכסף ושטר וחזקה דכל מילי דאורייתא דין מקרקעי יש … להמשך קריאה
א ואם אמר ואחריך ליורשי בפרי' כתבתי דדין זה יצא לרבינו מעובדא דההיא סבתא העתקתי לשון הגמרא לפי גירסת רשב"ם לעיל ס"ב ועכשיו באתי להוסיף ולכתוב ולחדש דהר"ן הקשה על אותה הגירסא דא"כ דמיירי ששייר הנותן בתר הסבתא ליורשיו והיה לו להנותן אז בת היכי אמרינן מסתברא טעמייהו דבני מערבא דאי קדמה סבתא וזבנה זבינה … להמשך קריאה
א אבל אם נתן הראשון לאחר במתנת שכ"מ כו' כבר כתבתי בפרישה שכן הוא בגמרא וכתבתי שם טעמו של הדבר וכתב ב"י ומהכא משמע בהדיא שאם נתנו במתנת בריא הויא מתנה ואין לשני אלא מה ששייר הראשון והרא"ש (בכלל פ"ד סימן ב') דחק למצוא ראיה לדין זה ולא נזכר לזה שהוא פשוט עכ"ל ותמה אני … להמשך קריאה
א דאחריך לפלוני לאו כאומר מעכשיו דמי שם בגמרא (דף קכ"ה ע"ב) ההוא דאמר נכסי לסבתא (פי' לאם אביו או לאם אמו) ובתרה לירתאי הוות ליה ברתא (כן הוא גירסת רשב"ם אבל יש גירסות אחרות אכתבם בס"ט ע"ש) דהיא נסיבה שכיבה בחיי בעלה ובחיי סבתא בתר דשכיבה סבתא אתא בעל קתבע א"ר הונא לירתאי אפילו … להמשך קריאה
א הנותן מתנה לחבירו כו' אבל אם הוא ראוי לירשו כו' בפ' י"נ (דף קל"ג ע"א) שלח רב עוירא לדברי ר' יוחנן בן ברוקא נכסי לך ואחריך לפלוני וראשון ראוי לירשו אין לשני במקום ראשון כלום שאין זה לשון מתנה אלא לשון ירושה וירושה אין לה הפסק וכתב הר"ן ופירשו הגאונים ז"ל שאפילו אמר בפי' … להמשך קריאה