א שאין לו אלא בן א' אין הבנות בכלל אף ע"פ שאמר בני ל' רבים בפרק מי שמת ההוא דא"ל נכסי לבני הו"ל ברא וברתא מי קרו אינשי לברא בני ולסלוקי לברתא מעישור נכסים קאתי א"ד לא קרו לברא בני ולמשכה לברתא במתנה קא אתי כו' כך הביא ב"י גי' הגמרא וכך הוא במקצת ספרים … להמשך קריאה
א השולח חפצים שיתנום לבני ביתו כו' עד וכ' הרמ"ה ואם יש בו דברים הראויים לבנים ולבנות יתנו לשניהן ז"ל הגמרא בפ' מי שמת (בבא בתרא דף קמ"ג ע"ב) ההוא דשדר פסקי דשיראי לביתיה א"ר אמי הראוי לבנים לבנים הראוי לבנות לבנות ולא אמרן אלא דלית ליה כלתא אבל אית ליה כלתא לכלתיה שדר ואי … להמשך קריאה
א ודוקא בכותב כו' בין ששמע כו' פ' מי שמת (בבא בתרא דף ק"ן) אמר רבא אמר רב נחמן חמשה עד שיכתבו כל נכסיהן ואלו הן שכ"מ עבדו אשתו בניו מברחת ע"כ וע"ש ביאורם ושניהם מהם הזכיר רבינו כאן אשתו והוא מ"ש הכותב כל נכסיו לאשתו לא עשאה אלא אפוטרופוס כו' בניו מדכתב בניו ולא … להמשך קריאה
א וכתב הר"ר יונה כו' לשון ב"י דברים אלו כתבם נ"י בשם הרר"י עכ"ל ב"י ולא מצאתי שכתב הנ"י ריש דבריו אלא סוף דבריו שאפילו קנין ל"מ כתב בשם הר"י ונראה דלזה כיון ג"כ הב"י ומפני שהן עיקר דבריו ובהן פליג על האיכא מ"ד וכמו שכתבתי בפרישה: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il … להמשך קריאה
א בד"א שכתבם לו בלשון מתנה כו' עד סוף הסעיף ז"ל המשנה בפרק יש נוחלין (בבא בתרא דף ק"ל) האומר איש פלוני יירשני במקום שיש בת בתי תירשני במקום שיש בן לא אמר כלום שמתנה על מה שכתוב בתורה רבי יוחנן בן ברוקה אומר אם אמר על מי שראוי לירשו דבריו קיימים ובגמרא מיייתי ברייתא … להמשך קריאה
א ואם זיכה לו ע"י אחר (שם דף קל"ח ע"א) אמר רב נחמן ב"י זיכה לו ע"י אחר באנו למחלוקת רשב"ג ורבנן דתניא הכותב נכסיו לאחר והיו בהן עבדים ואמר הלה אי איפשי בהן אם היה רבו שני כהן הרי אלו אוכלים בתרומה רשב"ג אומר כיון שאמר הלה אי איפשי בהן כבר זכו בהן יורשין … להמשך קריאה
א כתב הרמב"ם ז"ל דבשאומר אי אפשי כו' ז"ל בפ"ד דזכייה המקבל את המתנה וזכה בה ואחר שבאה לידו והוא שותק חוזר בו ואמר איני רוצה בה או איני מקבלה או הרי היא בטלה או שאמר מום זה נראה לי בה לא אמר כלום וכשם שאין הנותן יכול לחזור בו כך המקבל אינו יכול לחזור … להמשך קריאה
א מקבל מתנה שאמר כו' אינה כלום כו' בטלה היא כו' דבריו קיימין בריש פ' השולח מייתי תלמודא מימרא דרבא בר אבהו אמר רב ששת ואמרי לה אמר רבה בר אבהו מקבל מתנה שאמר לאחר שבאה המתנה לידו מתנה זו מבוטלת תיבטל אי איפשי בה לא אמר כלום בטלה היא אינה מתנה דבריו קיימין ופירש"י … להמשך קריאה
א וכתב הרמב"ם שאם אמר לג' שיאמרו לעדים שיכתבו ויחתמו בשטר מתנה כו' בפ"ד מהל' זכייה דין י' כתב דין מתנה וז"ל שם המתנה כגט שאין אדם יכול למסור דברים לשליח אמר לג' אמרו לפ' ופ' שיכתבו ויחתמו בשטר מתנה ויתנוה לפלוני אין זה כלום ואם אמרו לאותן העדים וכתבו וחתמו להמקבל לא קנה עכ"ל … להמשך קריאה
א נתן המתנה בד' אמותיו כו' גמרא בפ"ק דמציעא (דף י' ע"א) אמר ר"ל משום אבא כהן ד' אמות של אדם קונות לו בכל מקום מ"ט כו' ואע"פ דבמילי דהפקר איתמר כתב נ"י דמשמע מירושלמי דמסכתא גיטין דלאו במילי דהפקר לחוד הוא דאיתמר אלא אפילו במכר ומתנה נמי וא"ת א"כ למה הוצרכו חכמים לתקן הגבהה … להמשך קריאה
א מתחייב נמי באחריותו כו' גם נ"י כתב בשמו כן ריש פרק הספינה וכתב טעמיה ז"ל דכל היכא שמחוסר מעשה כמו בשטר שצריך אדם לכתבו כל היכא דלא כתבו הוי כאילו אמר כתבו לי השטר כל זמן שלא אחזור בי קודם כתיבתו אבל דבר שאינו מחוסר מעשה כבר הוא מחוייב ולא מצי למפטר נפשיה ממה … להמשך קריאה
א וא"א כתב כסברא הראשונה בפרישה כתבתי ל' הרא"ש שכתב משום דהוה פטומי מילי וא"ת הרי כתב הרא"ש ורבינו הביאו לעיל בריש סימן ר"ז דלא אמרינן דבתנאי שהיה להלוקח להתנות והתנהו המוכר דהוי פטומי מילי כ"א כשהתנה בסוף המכר אבל אם בתחלת המכר אמר המוכר להלוקח קנה לך שדי באחריות הוי תנאי וא"כ ה"נ דאמר … להמשך קריאה
א ואם המקבל עני כו' דאמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט ז"ל ב"י אין דברי רבינו מכוונים דלא אמרו אמירה לגבוה כו' אלא לגבי הקדש כמבואר בפ"ק דקידושין אבל עני הדיוט הוא ועוד דלפי דבריו מאי איריא אמר לחבירו הולך עדיפא מיניה הו"ל לאשמועינן דאפילו לא אמר אלא אתן מנה לעני אינו יכול לחוור בו ולעד"נ דלק"מ … להמשך קריאה
א וכתב א"א הרא"ש ז"ל האידנא דלא כתבינן כו' משום דנהיגי למכתב כו' ז"ל ב"י דברים אלו לא העתיק רבינו כהלכתן דהשתא נראין כסותרין אלו את אלו שבתחילה כתב האידנא דלא כתבינן בשטר כתבוהו בשוקא כו' ואח"כ בסמוך כתב משום דנהיגי למכתב בכל שטרי מתנה הכי אבל ללשון הרא"ש לק"מ שכתב והאידנא דלא חיישינן לסתמא … להמשך קריאה
א וכתב הר"ר יוסף הא דמתנה טמירתא לא קניא דוקא בדלית בה קנין כו' עד ואיכא נמי למימר כו' הרמב"ן כתב (וב"י הביאו אדברי הר"ר יוסף הללו) ז"ל ובתשובה לגאון דבקנין לחודיה אי אמר בשעת הקנין דהא מתנתו פרהסיא הוא קנה ואי לא אמר הכי חיישינן לסתמא ודברי הר"ר יוסף מטין כן עכ"ל נראה מ"ש … להמשך קריאה
א אבל אדוני אבי הרא"ש ז"ל כתב דמפקינן מיניה בפרישה כתבתי ל' הרא"ש ז"ל דכתב ז"ל דאפילו אי הוה ספיקא דדינא לא מהני תפיסה כו' וק' הא כתב רבינו לעיל בסימן ק"ן סי"ג גבי בקש למכור שדה במאה כו' מיבעיא אי הוה כמוכר שדה מפני רעתה כו' ואי תפס לא מפקינן מיניה וכן לעיל סימן … להמשך קריאה
א והוא שיהיה התנאי כפול כו' יש לדקדק למה לא מנה רבינו ג"כ דבעינן שיהיה תנאי בדבר אחד ומעשה בדבר אחר ושיוכל לקיימו ע"י שליח וכמ"ש בא"ע סימן ל"ח וכ"פ הרא"ש בגיטין בפ' מי שאחזו וכן הוא בקיצור פסקי הרא"ש מיהו בהא דיכול לקיימו ע"י שליח י"ל דכל דבר שבממון יכול לקיים ע"י שליח ולא … להמשך קריאה
א כתב הרמב"ם ז"ל כשם שהמוכר צריך לסיים כך הנותן כו' עיקר דינו של הרמב"ם כתב המ"מ שהוא מדמייתי בפ"ק דגיטין (דף ח') מתניתין דפאה הכותב נכסיו לעבדו יצא בן חורין שייר קרקע כ"ש לא יצא בן חורין וקס"ד לאוקמי דטעמא דלא יצא ב"ח משום דלא פלגינן דיבוריה הוא וז"ל הר"יף בהלכותיו ת"ק סבר כיון … להמשך קריאה
א שני שטרות שיוצאים על שדה א' כו' עד וזמנם ביום א' ואינו ידוע למי נמסר תחלה כו' ז"ל ב"י היינו למי נמסר יום א' או יותר קודם לחבירו דאילו נמסרה לשנים ביום א' אפילו ידוע שנמסר לזה בבקר ולזה בערב אין בו דין קדימה וכדאיתא בס"פ מי שהיה נשוי אימיה דרמי בר חמא כתבתינהו … להמשך קריאה
א כגון לענין דרך דקיי"ל מוכר בעין רעה מוכר כו' כדברי רבינו הוא ג"כ ל' התוספות והרא"ש שם ותימה הא קיי"ל כר"ע דפליג עם רבנן בפ' המוכר את הבית (בבא בתרא דף ס"ד) וס"ל דגם מוכר בעין יפה מוכר וכמש"ר סי' רי"ד סט"ו וי"ו ע"ש והתוספות דקדקו וכתבו בשמעתין דפ' נערה הנ"ל בד"ה משום דינא … להמשך קריאה
א מי שהוציא כו' עד ביטל השני את הראשון כתובות דף מ"ד אר"נ ב' שטרות היוצאים בזא"ז ביטל שני את הראשון א"ר פפא ומודה ר"נ דאי אוסיף בה דיקלא לתוס' כתביה פשיטא ראשון במכר ושני במתנה ליפות כחו הוא דכתב ליה משום דינא דב"מ וכ"ש ראשון במתנה והשני במכר דאמרינן משום דדב"מ הוא דכ"כ שניהם … להמשך קריאה
א ואם אינן זוכרין זמן הקנין יכתבו זמן הכתיבה בפרישה כתבתי הנ"ל בישיבו דל"ת למה לא חששו גם כאן דחזר ומכרהו אח"כ ע"ש ועכשיו באתי להוסיף ולומר די"מ דשאני הכא דליכא למיחש שהרי כ"ר בשם הרשב"א לעיל סי' מ"ג סי"ג ז"ל לעולם כשכותבין יום שקנו בו סומכין הכתיבה לאותו יום כו' (וע"ש שיש חילוף נוסחאות … להמשך קריאה
א וכותבין בו שטרא דנן פ' ג"פ ת"ר הרי שבא ואמר אבד שט"ח אע"פ שאמרו העדים אנו כתבנו וחתמנו ונתננו לו אין כותבין לו השטר בד"א בשטרי הלואה אבל בשטרי מקח וממכר כותבין חוץ מן האחריות שבו עכ"ל ע"ש בפרשב"ם וביאור דבריו הוא שבשטר הלואה א"א לומר דכתבינן ביה דלא למיגבי ביה מב"ח דא"כ שט"ח … להמשך קריאה
א שהרי נכסים שלו הן כו' עבפ"ר ועתה באתי להוסיף ולומר די"ל דקאי אהמוכר וה"ק כיון שהעיד המוכר על עצמו אפילו שלא בפני הלוקח באחד מדרכי ההקנאות כותבין וחותמין ההודאה ויוציאו ונותנין אותה ביד המוכר ולא חיישי' לקנוניא הנ"ל דאמר כן כי דעתו היה לזבנו לאחרינא ואח"כ יתן שטר הודאה זו למי שהודה לו ויוציאה … להמשך קריאה
א כותבין שטר למוכר כו' בב"ב דף קס"ז כותבין גט לאיש אע"פ שאין אשתו עמו ושובר לאשה כו' ובלבד שיהא מכירם כותבין שטר ללוה אע"פ שאין מלוה עמו ואין כותבין למלוה עד שיהא הלוה עמו כותבין שטר למוכר אע"פ שאין לוקח עמו ואין כותבין ללוקח עד שיהא המוכר עמו והלוקח נותן שכר עכ"ל ולא נזכר … להמשך קריאה
א לקח העכו"ם כו' עד בא העכו"ם בעקיפין עליו כו' מקור דינים הללו ופלוגתתן דהרא"ש ורמב"ם תלוי בפי' הברייתא והגמרא דלשם דף נ"ח ת"ר הבא מחמת חיב ומחמת אנפרות אין בו משום סקריקון א"ר יוסף אין דין אנפרות בבל מ"ט כיון דאיכא בי דואר ולא אזיל קביל אימר אחולי מחיל וע"ש בפירש"י דמוכח מריש לשונו … להמשך קריאה