א ובמקום שמשתמר קצת כו' אם יש בו סימן כו' הרמב"ם כתב בריש פט"ו ז"ל כל המוצא אבידה בין יש בה סימן בין אין בה סימן אם מצאה דרך הנחה אסור ליגע בה כו' עד אפילו נסתפק לו אם היה מונח כו' והמ"מ תמה שם עליו וכתב שמגירסת ספרי הגמרות שלנו ומדברי הרי"ף מוכח שבדבר … להמשך קריאה
א המוצא דבר במקום המשתמר כו' עד סוף הסעיף עיקרא דהאי מילתא מהא דתנן שם בפ' א"מ (דף כ"ה ע"ב) מצא אחר הגפה או אחר הגדר (גפה כותל של אבנים גדר של עצים וקוצים רש"י) גוזלות מקושרים או בשבילין שבשדות הרי זה לא יגע בהן ובגמרא מ"ט דאמרינן הני אינש אצנעינהו ואי שקיל להו לית … להמשך קריאה
א ואם מצאן בשביל של כרמים כו' דברי רבינו המה ע"פ פירש"י מסוגיית הגמרא דפ' לא יחפור (בבא בתרא דף כ"ג ע"ב) דקאמר התם ר' חנינא רוב וקרוב הולכין אחר הרוב ופריך עליה ממתני' דניפול (פי' גוזלות) הנמצא תוך נ' אמה הוא של בעל השובך אף על גב דאיכא שובכי אחריני דנפישי מיניה ומשני בדליכא … להמשך קריאה
א המוצא במקום הגורן כו' קב חטין מפוזר בד' אמות על ד"א כו' מש"ר מפוזר בד' על ד' ליתא בגמרא גם לא ברי"ף ורמב"ם אבל רבינו למדו מהתוס' שכתבו ז"ל חצי קב בב' אמות מהו תימה הלא בקב בד' אמות הוה נמי חצי קב בב' אמות ומאי קמיבעיא ליה דאם נאמר דטרח אינש על חצי … להמשך קריאה
א המוצא קציעות בדרך כו' ז"ל הגמרא שם (סוף דף כ"א) ת"ש (ר"ל בא להקשות לרבא דאמר יאוש שלא מדעת הוי יאוש) המוצא קציעות בדרך ואפילו בצד שדה קציעות וכן תאינה הנוטה לאם הדרך ומצא תאנים תחתיה מותרים משום גזל כו' בזיתים ובחרובים אסור בשלמא רישא לאביי ל"ק קציעות אגב דחשיבי ממשמש בהו (פי' בעל … להמשך קריאה
א המוצא מעות בין כסא לשולחני כו' ז"ל המשנה (דף כ"ו) מצא בחנות הרי אלו שלו בין התיבה ולחנוני של חנוני לפני שולחני הרי אלו שלו בין הכסא לשולחני הרי אלו לשולחני ע"כ לשון המשנה ובגמרא אמר ר' אליעזר אפילו מונחין ע"ג שולחן (פי' הרי הוא של מוצאו) תנן לפני שולחני הרי אלו שלו הא … להמשך קריאה
א אבל אם קנה מציאה מגנב אין זה דבר הפקר שם בתשובה סיים ביה הכי ז"ל דאם נתייאשו הבעלים לרבנן דר' שמעון דאמר סתם גניבה יאוש בעלים הוא הרי קנאה הגנב ואי כר"ש דאמר סתם גניבה לאו יאוש בעלים הרי היא של הבעלים וממ"נ אינה הפקר ואין החצר זוכה בה ואף אם היתה הפקר כל … להמשך קריאה
א המשכיר ביתו לאחרים כו' עד סוף הסעיף ז"ל המשנה שם (דף כ"ה) היה משכירו לאחרים אפילו בתוך הבית הרי אלו שלו ובגמרא (דף כ"ו ע"א) ואמאי ליזיל בתר בתרא כו' אמר ר"ל משום בר קפרא כגון שעשאו פונדק לג' ישראל שמעת מיניה דהלכה כרשב"א אפילו ברוב ישראל אלא אמר רב מנשיא כגון שעשאו פונדק … להמשך קריאה
א המוצא בגל כו' ואפשר שהעלה חלודה כו' ז"ל המשנה בפ' אלו מציאות (סוף בבא מציעא ד' כ"ה) מצא בגל ובכותל ישן הרי אלו שלו (ובגמרא) תנא מפני שיכול לומר של אמוריים הן אטו אמוריים מצנעי ישראל לא מצנעי לא צריכא דשתיך טפי ע"כ ופי' הרא"ש דשתיך טפי וניכר שמימים רבים היה מונח שם אע"פ … להמשך קריאה
א נפלו בו קורותיו ועציו כו' עד והוא שיהיה בענין כו' בפרישה כתבתי הנראה לי מוכרח בביאור דברי רבי' ע"פ הסוגיא דגמרא ודברי התוס' שמדרך רבינו לילך בפסקיו אחריהן וכאן בדרישה באתי להוסיף ולהודיע שיש עוד שני דרכים. הא' הוא מה שנראה מדברי מ"ו ר"ס ז"ל ע"פ מה ששינה וכתב בהגהות ש"ע שלו עיין שם … להמשך קריאה
א המציל מן הארי כו' שם בגמרא וכן היה רשב"א אומר המציל מן הארי ומן הדוב ומן הנמר ומן הברדלס ומזוטו של ים ומשלוליתו של נהר המוצא בסרטיא ופלטיא גדולה ובכל מקום שרבים מצויים שם הרי אלו שלו מפני שהבעלים מתייאשים מהם וכתב הרא"ש האי מתייאשים אסרטיא ופלטיא ורבים מצויים שם קאי אבל אינך אפילו … להמשך קריאה
א הרואה את האבידה כו' עד שנאמר השב תשיבם מיד אחר זה מסיק רבינו וכתב דהשב תשיבם אינו עובר אלא משעה שבאה לידו וקודם לכן אינו עובר אלא משום לא תוכל להתעלם וא"כ צ"ל דמש"ר הרואה את האבידה ל"ד קאמר אלא ר"ל שראה ונטלה אלא דא"כ ק' למה לא כתב דגם קודם הנטילה עובר משום … להמשך קריאה
א וכן אם יש בו קנין כו' והרמ"ה ז"ל כתב כו' כתבתי בפרישה לשון הגמרא ודאיפסיקא הלכתא שם כר' יוסי דאמר זמנו של שטר מוכיח עליו ונראה דבזה גם הרמ"ה מודה ובקנין הוא דפליגי משום דשם בגמרא איתא בעא מיניה רבא מרב נחמן בהקנאה מהו א"ל בהקנאה א"צ ופיר"ש בההקנאה שטר שכתוב בו קנין מהו … להמשך קריאה
א בד"א בנותן לבנו כו' בפי"נ (סוף דף קל"ח) אהא דתנן שם ומה שהניח תלוש הוא של יורשים. פריך תלוש אין מחובר לא והתניא שמין את המחוברים ללוקח אמר עולא ל"ק כאן בבנוי כאן באחר ופי' רשב"ם שמין ללוקח הכותב לבנו כל נכסיו מהיום ולאחר מיתה והלך הבן ומכר הנכסים הללו בחיי אביו ואחר זמן … להמשך קריאה
א או שהגיע זמנו ליתלש כו' כתלוש כ"כ הרא"ש ואייתי ראיה מהא דפסק רב בפרק הכונס הלכתא כר' שמעון דאמר אכלה פירות גמורים משלם פירות גמורים דכל העומד ליתלש כתלוש דמי עכ"ל ואע"ג דלעיל (בסימן קצ"ג) השיג רבינו על הרמב"ם וכתב דאפילו ענבים העומדים ליבצר כמחובר חשובין וכ"כ לעיל (סימן צ"ה) הא מבואר שם דדוקא … להמשך קריאה
א ולא נהירא לא"א הרא"ש ז"ל בפ' מי שמת אחר שהביא הרא"ש דברי הרי"ף שכ"כ בשם מר בר רב האי גאון ז"ל כתב ז"ל גם כי נתלה באילן גדול דברים תמוהים הן דמאי נ"מ בהא דרב מרי בנו של איסור גיורא הוה מאחר שהיתה הורתו שלא בקדושה ואין ראוי לירשו מה לי איסור גיורא שנתן … להמשך קריאה
א תבעוהו והודה ואמרו כו' ופירש ר"י ברישא כו' אבל הרמ"ה ז"ל כו' כבר כתבתי לשון הגמרא בסמוך וכתב ב"י פשטיה דלישנא דגמרא משמע כפי' ר"י דקאמר מ"ט אדכורי מידכר ואם איתא דפרעיה לא הוה אמר תנו כו' דכל הני לישני לא שייכי אלא באומר שפרעו קודם לכן ע"כ ונ"ל דלדעת הרמ"ה ה"פ מ"ט כלומר … להמשך קריאה
א ואמרו פרענו כו' כתב הרמב"ם ז"ל שאינם נאמנים כו' כתב המ"מ שטעמו מדגרסינן בסוף בתרא (דף קע"ה ע"א) אמר רבה שכ"מ שאמר מנה לפ' בידי ואמרו יתומים פרענו נאמנים תנו מנה לפ' ואמרו יתומים פרענו אינם נאמנים כלפי לייא איפכא מסתברא כו' עד אנא אי איתמר הכי איתמר שכ"מ שאמר מנה לפ' בידי ואמרו … להמשך קריאה
א שכ"מ שאמר מנה לפ' בידי כו' בס"פ גט פשוט (בבא בתרא דף קע"ד ע"ב) גרסי' אמר רב הונא שכ"מ שהקדיש כל נכסיו ואמר מנה לפ' בידי נאמן חזקה אין אדם עושה קנוניא על הקדש מתקיף לה רב נחמן וכי אדם עושה קנוניא על בניו ורב ושמואל דאמרי תרווייהו שכ"מ שאמר מנה לפ' בידי אמר … להמשך קריאה
א והכל לבן שם בתשובת הרא"ש מסיק וכתב אזה ז"ל ול"ד להא דתנן בפ' מי שמת (בבא בתרא דף ק"מ ע"ב) האומר אם ילדה אשתי זכר יטול מנה ילדה זכר נוטל מנה ואם נקבה מאתיים ילדה נקבה נוטלת מאתיים ואם (נראה דיש כאן חסרון הניכר וכצ"ל ואם זכר מנה ואם נקבה מאתיים וילדה כו' כי … להמשך קריאה
א דאפי' אם קנו מידו קיי"ל כו' ועוד כו' טעמים אלו לא כתב הרי"ף ולא הרמב"ם בפ"ח דזכייה (שם כתב דין זה בשכ"מ) אלא שהמ"מ כתב שם הני טעמים בשם ר"י הלוי וכבר אפשר שלאו מטעמים אלו ס"ל להרי"ף דל"ק אלא משום דאין אדם מקנה לדשלב"ל ונזכר טעם זה שם בגמרא (דף קמ"א ע"ב) ויש … להמשך קריאה
א מי שאמר יחלוק פלוני כו' גמרא פ' המוכר את הבית (ריש בבא בתרא דף ס"ג) וכמ"ש לשונו בפרישה וכתב שם רשב"ם דבתוספתא תניא האומר תנו חלק לפלוני יטול כאחד מהבנים וא"כ מאי קמיבעיא לן בגמרא באומר תנו חלק לפלוני י"ל דגמרא דידן דקא מיבעיא ליה מיירי דלית ליה בנים ואע"ג דאית ליה יורשים דעלמא … להמשך קריאה
א ואין היורש יכול למחול עיקרא דהאי מילתא מעובדא דאימיה דרב עמרם חסידא פ' מי שמת (בבא בתרא דף קנ"א ע"א) ומפרשו רבינו אפילו דלא אמר קני לך איהו כו' וכ"כ הרמב"ם פ"י דזכייה שאפילו לא אמר קני לך כו' אין היורש יכול למחול וכתב ר"ן ז"ל לדבריו כל שכ"מ שמתחיל דבר כדרך שיש לו … להמשך קריאה
א ואם אמר אם מתו יירשו פלוני ופלוני כו' ז"ל ב"י פרש"י אם מתו בלא בנים וטעמו משום דהא קיי"ל שאם הראשון ראוי לירשו אין לאחריך כלום דכיון שזה הראשון ראוי לירשו ירושה אין לה הפסק וכמו שנתבאר (בסי' רמ"ח) לכך פי' דבמתו בלא בנים קאמר ולפ"ז בנים ל"ד דהא בעינן נמי שלא יהיו להם … להמשך קריאה
א שכ"מ שאמר תנו לפלוני בית המחזיק מאה חביות כו' עובדא כך היה כתוב בפ' המוכר את הבית (בבא בתרא דף ע"א) וכתב ב"י ז"ל נראה דדוקא במחזיק ק"ך הוא דאמרינן הכי משום דעבידי אינשי דטעי בין ק' לק"ך אבל טפי מהני לא ובספרי רבינו כתוב ק"ן ונראה דט"ס הוא דאפילו את"ל דס"ל דל"ד קאמר … להמשך קריאה
א ההפסד הוא כפי חשבון עיקרא דהאי מילתא בפ' התקבל (גיטין דף ס"ו) בעובדא דגניבא יוצא בקולר הוה אמר תנו ת' זוז לר' אבינא מחמרא דנהר פניא כו' (כתבתי מיניה לעיל בסימן ר"ן סי"ג ע"ש) ומסקינן מחמרא כדי ליפות כחו ופרש"י שיהא כל היין באחרייתו עד שיתנו לו ארבע מאה זוזי שאם היה אומר תנו … להמשך קריאה