א ויהי ביום השמיני. איתא במדרש. אותו היום היה שמחה לפניו במרום ביום בריאת שמים וארץ בשמים וארץ כתיב ויהי ערב ויהי בוקר וכאן כתיב ויהי ביום השמיני. ובירך אותם משה יה"ר שתשרה שכינה במעשה ידיכם. ר' מאיר אומר יוסף י"י עליכם ככם אלף פעמים. והם אמרו ויהי נועם י"י אלקינו וכו'. ועליהם נאמר צאינה … להמשך קריאה
א אמר. צריכין להותיר מהחג על להבא. א"א אדומו"ר זצוק"ל אמר. הבוחר בשירי זמרה זהו השיריים שמותירים. העיקר הוא שיותיר כל אחד אצל עצמו שיכניס בהאיברים ובהעצמות ובכל הגוף. בכל מה שנעשה בזה חג הפסח צריכין להותיר על כל הספירה עד חג השבועות. הספירה הוא הדבר בעצמו של פסח. רק שבפסח נעשה הדבר בבת אחת. … להמשך קריאה
א כתיב מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו וכו'. איתא במדרש. אמר משה להקב"ה ומה לנו לעשות א"ל הקב"ה עליך ליתן שיר ושבח למי שהמלוכה שלו. ע"כ: ב ונוכל לומר עפ"י פשוט. כי זהו דרך העולם כשאדם נצרך לאיזו בקשה מהקב"ה. היינו רפואה או שיצליח לו הקב"ה בעסקיו אזי אומר תהלים ובשעת אמירת … להמשך קריאה
א הא לחמא עניא. כבר דברנו כמה פעמים מן אות ה'. וזה ידוע כי מדת מלכות נקראת ה"א תתאה. דוד המלך עליו השלום אמר אודך כי עניתני ותהי לי לישועה. כידוע שמדת מלכות מקבלת מכל המדות ומשפעת לזה העולם כל טוב. והנה עוה"ז נברא בה"א וזה נקרא לחם עוני היינו העוה"ז. ולזה נבראת באות ה' … להמשך קריאה
א אור לארבעה עשר בודקין את החמץ לאור הנר כו'. היינו בנר מצוה ותורה אור. כל אחד בודק עד מקום שידו מגעת. ידו היינו שכלו. והשאר מבטלו ובמה. בלבו. מיט איין שטיקעלע הארץ. אין ביעור חמץ אלא שרפה. בהתלהבות לדבקות הבורא ב"ה: הסבר על זכויות יוצרים בית אהרןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר … להמשך קריאה
א במדרש הנ"ל צו את אהרן זש"ה כי מי בשחק יערוך לד' ידמה לד' בבני אלים: ב והתחיל לדבר בתחלת הפרשה זאת תורת העולה כו' זאת מרמז על עשי' בגשמיות כאדם שמראה הדבר באצבע. תורת. מורה על הדיבור. העולה היא המחשבה כשאדם מקשר אלו השלשה ביחד כמאמר הזוה"ק. בעובדא במילולא וברעותא דליבא כו' אזי היא … להמשך קריאה
א זאת תורת העולה. איתא במדרש ר' אחא בר' יודן משל למלך שהלך במדבר וכבדו אוהבו בכלכלה של תאנים וחבית של יין א"ל זהו כבודי. א"ל זהו בדרך לפי שעה בבתיך כו' כך אמר הקב"ה כו'. אמרו לפניו כו' אבל כשתטיב ברצונך את ציון כו' אז תחפוץ זבחי צדק וכו' אז יעלו על מזבחך פרים: … להמשך קריאה
א באחד בניסן ר"ה למלכים. היינו שיש י"ב צרופים וכו'. ויש י"ב מזלות. ובכל חודש מתחלף הצירוף. וזהו שכתוב החודש הזה לכם ראש חדשים. שהוא ראשון לכל הצירופים והוא חסד פשוט. ע"כ ויקחו להם שה לבית. שהוא מזל טלה: ב ובשם הבעל שם טוב ז"ל אמר. למלכים ממש. איזה יהא ממונה: ג עוד אמר. עיקר … להמשך קריאה
א וידבר י"י אל משה ואל אהרן בארץ מצרים לאמר החודש הזה. התחדשות הזה שייך למשה. לכ"ם מה שמכם שייך לאהרן. צריך הדבר להתייחד על ידי שניהם יחד: ב החודש הזה לכם ראש חדשים. פי' החידוש הזה לכם ראש החידושים ונמסר זאת לכם. ומהו החידוש מדברים השייכים לבחי' זה. והוא ז"ה אלי. ולעתיד כתיב שני … להמשך קריאה
א ויקרא אל משה. איתא במדרש. מהיכן קרא לו מאוהל מועד. יהא שמו הגדול מבורך שמניח את העליונים ומשרה שכינתו במשכן שעשה משה בשביל אהבתן של ישראל. וכן אמר שלמה. האומנם ישב אלקים על הארץ הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך. למעלה כתיב ויקרא אלקים לאור יום. וכאן כתיב ויקרא אל משה. מי גדול השובה … להמשך קריאה
א אלה פקודי המשכן וגו'. הנה זה ידוע כי כל דבר שבקדושה הכל סתום וגליא. התוה"ק סתום וגליא וכן כל המצות סתום היחודים שנעשים ע"י המצות. והעשיה של המצוה הוא גליא. וכן האדם בעצמו הוא סתום וגליא. החיות שלו הוא סתום בתוכו. והגוף הוא התגלות. כי באמת אורו של הקב"ה אין שום אדם יכול להשיג … להמשך קריאה
א ויקהל משה את כל עדת בני ישראל וגו'. משה הוא בחי' הדעת כידוע. וזהו ויקהל משה את כל עד"ת. אותיות דע"ת. כי עיקר מלאכת המשכן בחכמה ובתבונה ובדעת. והראשית הוא מחכמה. דכתיב קודש ישראל לי"י ראשית תבואתו. ואח"כ נתפשט בבינה. ועיקר ההתפשטות הוא בדעת. כמ"ש ובדעת חדרים ימלאו וגו'. וזהו ויקהל וגו'. ובשלשה דברים … להמשך קריאה
א כתוב זאת זכרון בספר וגו'. כי מחה אמחה את זכר עמלק וגו'. פי' על ידי מה שנכתב בספר עי"ז נמחה זכר עמלק. כל מה שהספר נכתב יותר דהיינו תורה שבע"פ. אזי יותר נמחה זכר עמלק. כל איש ישראל כל מה שהוא עושה צריך לראות שבזו העשי' יתמחה הזכר של עמלק. וכאשר יהי' נזהר בזה … להמשך קריאה
א איתא במדרש. ילמדינו רבינו הקורא את המגילה. כיצד מברך. כך שנו רבותינו אשר קדשנו במצותיו וצונו על קריאת מגילת אסתר. ע"כ ב ונוכל לומר כתוב אחד אומר כתוב זאת זכרון בספר וכתוב אחד אומר ויקשב י"י וישמע ויכתב ספר זכרון לפניו. ומסתמא שני הכתובים הם ענין אחד כי ספר הוא ספר הידוע וכן זכרון … להמשך קריאה
א כי תשא את ראש בני ישראל לפקודיהם ונתנו איש כופר נפשו לי"י וכו'. איתא במדרש. אמר הקב"ה אמור לישראל שהם חייבים לי ויפרעו לי. מלשון כי תשה. ולעתיד אני פרע להם שנאמר והיו מספר בני ישראל כחול הים אשר לא ימד ולא יספר. ע"כ: ב הנה מה אנחנו ומה לנו לדבר ממה שאנחנו חייבים … להמשך קריאה
א איתא בגמרא. באחד באדר משמיעין על השקלים שנאמר זאת עולת חודש בחדשו לחדשי השנה. חדש השנה והביא קרבן מתרומה חדשה. ר"ש ב"י אומר גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל. אמר הקב"ה יקדימו שקליכם לשקליו ע"כ: ב ונוכל לומר. דאיתא בגמרא משמיעין על השקלים ועל הכלאים. ומה שייכות … להמשך קריאה
א כתיב זאת עולת חודש בחדשו לחדשי השנה. ולכאורה קשה מהו זה הריבוי בתיבת חודש. ושמעתי אומרים בשם הרב מוהר"ם זצוק"ל מנעשחיז. ובראשי חדשיכם. היינו כשתרצו לחדש מעשיכם. אזי מתחלה תקריבו עולה לי"י היינו המחשבה ראשונה תקריבו לי"י. וכשהקב"ה עוזר לו אשר תיכף בקומו משינתו נקשר ומקדש המחשבה שלו להקב"ה אזי בקל לו לילך בכל … להמשך קריאה
א כי תשא. אם תרצה לנשא. את ראש בני ישראל לפקודיהם היינו להחסרון שלהם שהם חסרים בעבודת הבורא. היינו כשאתה רוצה לתקן את ישראל כל החסרונות שלהם כי לפקודיהם הוא ל' חסרון מלשון ולא נפקד ממנו איש. ושיעשו תשובה באמת להקב"ה לתקן את אשר עוותו ולהרים את ראשם למעלה. אזי. ונתנו איש כופר נפשו. היינו … להמשך קריאה
א ואתה תצוה את בני ישראל וגו'. איתא במדרש. זש"ה תקרא ואנכי אענך למעשה ידיך תכסוף וכו'. הקב"ה זן את כל העולם ומבקש ממנו את קרבני לחמי וכו'. הקב"ה מאיר לכל העולם ואמר ואתה תצוה וכו' ועוד הרבה כהנה הוי למעשה ידיך תכסוף. ע"כ: ב דיבר הרב ז"ל הרבה בזה. ואמר למעשה ידיך. שהקב"ה מתאווה … להמשך קריאה
א ויקחו לי תרומה. ואח"כ כתיב תקחו את תרומתי. ונוכל לומר כי תיבת תרומה יש לו ב' פירושים. כי התרגום מפרש לשון הפרשה. אפרשותא. ויש עוד לפרש ל' הרמה. כי באמת אין באפשרי לשום אדם להתרומם ולהתקשר עצמו להשי"ת עד שמקודם יפריש עצמו מכל דבר גשמי: ב וזהו ויקחו לי תרומה. פי' אם האדם רוצה … להמשך קריאה
א ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם. וא"ו מוסיף על ענין ראשון. מה כתיב מקודם ושפטו את העם בכל עת. כתיב ואל יבא בכל עת אל הקודש. והנה שמעתי מא"א זצוק"ל בכל עת יהיה בגדיך לבנים. שתעשה בכל עת הבגדים שלך לבנים. והפי' יכול להיות כך כי הלא יש כ"ח עתים ויש בהעתים כמה בחי' וכמה … להמשך קריאה
א וישמע יתרו. איתא במדרש. זש"ה לריח שמניך טובים וכו'. אמרו ישראל ראשונים לא אמרו לפניך אפילו ריח שירה ומשקרעת לנו את הים לא הנחנו שום דבר שלא אמרנו לפניך. ד"א הראשונים לא נתת להם רק ריח מצות. לאדה"ר מצוה אחת. לנח ובניו ששה מצות. ומשעמדנו על הר סיני כמו שמריק שמן מן החבית וכו' … להמשך קריאה
א ויהי בשלח פרעה את העם ולא נחם אלקים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא וכו': ב הנה זה ידוע כי דרך ארץ קדמה לתורה. היינו כי הקליפה קדמה לפרי. ואי אפשר להיות פרי אם לא שמתחילה יהיה קליפה וגם הקליפה הוא שומר לפרי. וכך מובן. שעבדות כל ישראל קודם מתן תורה הי' בבחי' ד"א … להמשך קריאה
א כי אני הכבדתי את לבו. איתא במדרש. ויהי בשלח וגו' הה"ד אמרו לאלקים מה נורא מעשיך וגו' ר"י בשם ר"א בנו של ריה"ג אומר אמרו לפועלא טבא יישר כחך. כיצד הנצלבין צולבין את צולביהן כו'. פרעה אמר כל הבן הילוד כו' והוא הושלך לים כו' הוי אמרו לאלקים מה נורא מעשיך. ומהו ברב עוזך … להמשך קריאה
א וידבר אלקים אל משה וגו' וארא אל אברהם וכו' ואיתא ברש"י וארא אל האבות: ב ולכאורה הוא תמוה מה רצונו של רש"י בזה. והנה כבר דברנו שיצ"מ היה חדוש העולם כמו בריאת העולם. אמנם בריאת העולם היה בגשמיות. שברא שמים וארץ וכל דבר שיש בעולם. ויצ"מ היה חידוש העולם ברוחניות שהוציא כל נצוצין שהיו … להמשך קריאה
א ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה כו'. כבר דברנו מזה דכתיב ואלה וא"ו מוסיף על ענין ראשון. כי באמת היה דבר קשה מאוד שיהיה לישראל קיום בארץ מצרים במקום טומאה כזו ואחרי עבודת פרך שעשו המצרים עמהם. והוכרח הדבר שיעשה להם הקב"ה נסים גדולים עד שהוציאם ממצרים. ובאמת היכי שייך לומר לגבי הקב"ה נס … להמשך קריאה