בית אהרן, דרושים על התורה ומועדים, מר' אהרן מקארלין, ספר במדבר, מסעי

א אלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים לצבאותם ביד משה ואהרן. ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם עפ"י י"י. ואח"כ כתיב ואלה מסעיהם למוצאיהם. והוא תמוה. מקודם כתיב מוצאיהם למסעיהם ואחר כך כתיב מסעיהם למוצאיהם: ב ונוכל לומר. כי יש שני אופנים הנקרא מסע. אחת בחינת מסע. החיות של הקב"ה נמשך לזה העולם ומפני … להמשך קריאה

בית אהרן, דרושים על התורה ומועדים, מר' אהרן מקארלין, ספר במדבר, פנחס

א לכן אמור הנני נותן לו את בריתי שלום. איתא במדרש גדול השלום שאין העולם מתקיים אלא עפ"י השלום והתורה כולה שלום שנאמר דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום. אדם בא מן הדרך נותנים לו שלום. בשחרית כו' קורא ק"ש וחותם בשלום. הפורס סוכת שלום. ובתפלה חותמין המברך כו' בשלום ע"כ: ב התחיל בפסוק יהיה … להמשך קריאה

בית אהרן, דרושים על התורה ומועדים, מר' אהרן מקארלין, ספר במדבר, בלק

א כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל. כעת פירוש כעת הזאת. כמו שהאדם מתעמל ומתייגע בזה העולם. כך יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל. פירוש כך יאמר לו וידע שם בעוה"ב מה פעל אל: ב הן עם כלביא יקום. פירוש הן אחת בל' יוני. עם אחדות צריך בר ישראל לקום בבוקר. כששוכבים אומרים שמע … להמשך קריאה

בית אהרן, דרושים על התורה ומועדים, מר' אהרן מקארלין, ספר במדבר, חקת

א באר חפרוה שרים. איתא במדרש. וכי חפירה היתה שם אלא בזכות האבות שנקראו שרים. שנאמר פתח צור ויזובו מים כו' כי זכר את דבר קדשו את אברהם עבדו. כרוה נדיבי העם במחוקק במשענותם. שהיו הנשיאים עומדים על גבם ומושכים במטותיהם כל אחד לשבטו ולמשפחתו. וריוח שהיתה ביניהם היתה מלאה מים וכשהיו נשים צריכות לילך … להמשך קריאה

בית אהרן, דרושים על התורה ומועדים, מר' אהרן מקארלין, ספר במדבר, קרח

א ומטה אהרן בתוך מטותם. איתא במדרש. יש אומרים הוא המטה שהיה ביד יהודה. וי"א הוא המטה שהיה ביד משה ומעצמו פרח. וי"א נטל קורה ונסרו לי"ב נסרים ובו' זהו המטה שהיה ביד כל מלך ומלך מישראל ועתיד להיות אצל משיח שנאמר מטה עוזך ישלח י"י מציון. ע"כ: ב ונוכל לומר. כתיב ורב חסד מטה … להמשך קריאה

בית אהרן, דרושים על התורה ומועדים, מר' אהרן מקארלין, ספר במדבר, שלח

א שלח לך אנשים. איתא במדרש זש"ה ידע מה בחשוכא ונהורא עמיה שרא. אמר הקב"ה למשה יודע אני מחשבתם של מרגלים כו' ואתה אם תרצה שלח לדעתך. עכ"ל: ב ונוכל לומר פשוט. כי זה אצלנו כלל גדול לכל התורה כולה הן שבכתב והן תורה שבע"פ הכל ניתנה למשה בסיני וכל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש … להמשך קריאה

בית אהרן, דרושים על התורה ומועדים, מר' אהרן מקארלין, ספר במדבר, בהעלותך

א בהעלותך פי' שהוא מעלה את הנרות למעלה. אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות. פירוש אלו השבעה נרות של מנורה יאירו להפנימית של מנורה: ב עוד אמר. מדליק עד שתהא שלהבת עולה מאיליה כי הקב"ה ברא את העולם יש מאי"ן. והצדיקים עושין אי"ן מי"ש. וזהו מדליק. שמזככים את החומר עד שנעשה כולו רוחניות. וזהו … להמשך קריאה

בית אהרן, דרושים על התורה ומועדים, מר' אהרן מקארלין, ספר במדבר, נשא

א נשא את ראש בגי גרשו"ן גם הם למשפחותם לבית אבותם. בני גרשו"ן. הנג"רשים. זאת עבודת משפחת בני הגר"שוני. כנ"ל. לעבוד ולמשא. הבעל תשובה צריך לעבוד עבודת משא ולשבור כח היצה"ר עד שזוכה לתשובה עילאה: ב עוד אמר. על פסוק כל הבא לעבוד עבודת עבודה ועבודת משא. עבודת עבודה היא דבר שהיא עבודה לעבודה אחרת. … להמשך קריאה

בית אהרן, דרושים על התורה ומועדים, מר' אהרן מקארלין, ספר במדבר, במדבר

א במדבר סיני. אי' במדרש למה במדבר מכאן שניתנה תורה בשלשה דברים. באש ובמים ובמדבר כו' ע"ש במדרש: ב פתח ואמר. כל איש ישראל שרוצה לקבל התורה מוכרח להיות לו השלשה דברים הנ"ל. כתיב והר סיני עשן כולו מפני אשר ירד עליו ד' באש. היינו שהשי"ת ירד עליו על ידי האש. כי האיש הישראלי שיש … להמשך קריאה

בית אהרן, דרושים על התורה ומועדים, מר' אהרן מקארלין, ספר ויקרא, לשבועות

א בחודש השלישי. איתא במדרש. התורה משולשת תנ"ך. אותיות משולשים א' ב' ג' והכל משולש: עכ"ל ב הנה נראה אשר כל דבר שבקדושה הכל משולש וקדושה לך ישלשו. ובבריאת העולם כתיב י"י בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה בדעתו תהומות נבקעו. וכמו כן אצל בצלאל כתיב ואמלא אותו רוח אלקים בחכמה ובתבונה ובדעת. כי באמת … להמשך קריאה

בית אהרן, דרושים על התורה ומועדים, מר' אהרן מקארלין, ספר ויקרא, לערב שבועות

א בליל שבת ערב שבועות אמר. איש על דגלו. אמר בשם אביו זצוק"ל. על דגלו על דלוגו. והאריך בזה כל אחד לגוון הקבוע לו ולדלוגו במה שמדלג למקומו. ודיבר עוד מזה ואמר איש על דגלו באותות לבית אבותם. שיהיו האותיות והאו"ת הידוע. יהיו לבית אבותם. כמו שהיו במצרים שלא שינו כו'. ולכך קורין תמיד פרשה … להמשך קריאה

בית אהרן, דרושים על התורה ומועדים, מר' אהרן מקארלין, ספר ויקרא, לר"ח סיון

א בר"ח סיון. דיבר הרבה מהכנת חג השבועות הק'. ואמר כי יש כמה אנשים שנכשלים בזה שמחפשים קודם להשיג חיות ואור. וכשרואים שאין זאת עמם נופלים ומעורבבים בלבם. אבל האמת אינו כך. רק צריך לעמול בעבדות וזאת יבא לו ממילא: ב ביום הזה באו מדבר סיני. יש לדקדק. באו משמע שבאו מאליהן ומלשון אלו קרבנו … להמשך קריאה

בית אהרן, דרושים על התורה ומועדים, מר' אהרן מקארלין, ספר ויקרא, בחוקתי

א אם בחוקותי תלכו ואת מצותי תשמרו ועשיתם אותם. הקדים את הפסוק טוב טעם ודעת למדני כי במצותיך האמנתי. כי מתחילה צריך האדם לעבוד את השי"ת במעשה אף שאינו מרגיש שום טעם רק באמונה. וזהו בקשת דהמע"ה. עתה טוב טעם ודעת למדני. כי עד עתה במצותיך האמנתי. וזהו אם בחוקותי תלכו. כי חק הוא גזירה … להמשך קריאה

בית אהרן, דרושים על התורה ומועדים, מר' אהרן מקארלין, ספר ויקרא, בהר

א איתא במדרש. כי ימוך אחיך ומטה ידו עמך. הה"ד אשרי משכיל אל דל כו'. ומדבר מיצה"ר וכו'. עוד איתא במדרש. נותן לדל אין כתיב כאן אלא משכיל הוי מסתכל איך לזכות בו: ע"כ ב כי ימוך אחיך. פי' כי יהיה אחיך בירידה ותרצה להעלותו. ומטה ידו עמך. ר"ל תראה שתהא שוה עמו שיהיה בשוה … להמשך קריאה

בית אהרן, דרושים על התורה ומועדים, מר' אהרן מקארלין, ספר ויקרא, לל"ג בעומר

א כתיב ממתים ידך י"י. פי' האדם צריך לראות שיהיה תכלית מעשיו שיהיה מאותם שהם תחת ידו של הקב"ה. ממתי"ם לשון תכלית. מחל"ד חלקם בחיים. פירוש מאותם שמטמינים חלקם לשון חלדה. בחיים. דבר שהוא להקב"ה נקרא חיים. וגם הצדיקים נקראים חיים דכתיב לא המתים יהללו י"ה. ואותם שמהללים לי"י נקראים חיים. וצפונך תמלא בטנם. פי' … להמשך קריאה

בית אהרן, דרושים על התורה ומועדים, מר' אהרן מקארלין, ספר ויקרא, אמור

א אמור אל הכהנים בני אהרן. איתא במדרש. זש"ה אמרות י"י אמרות טהורות. כל האזהרות שהזהיר הקב"ה את ישראל הכל הוא בשביל קדושתן וטהרתן של ישראל ע"כ לשון המדרש: ב ונוכל לומר. כתיב וטהרו וקדשו. ופרש"י וטהרו ממה שעבר וקדשו על להבא. כי באמת כל התורה כולה שנתן לנו הקב"ה הכל הוא לטהר אותנו. היינו … להמשך קריאה

בית אהרן, דרושים על התורה ומועדים, מר' אהרן מקארלין, ספר ויקרא, קדושים

א קדושים תהיו. איתא במדרש. משל למלך שעשו לו בני המדינה ג' עטרות. מה עשה המלך נתן אחת בראשו ושתים בראש בניו. כך בכל יום ויום העליונים מכתירים להקב"ה שלש קדושות ומה הקב"ה עושח נותן אחת בראשו ושתים בראשם של ישראל. שנאמר והתקדשתם והייתם קדושים כו' עכ"ל המדרש: ב ונוכל לומר. שיש שתי קדושות אחת … להמשך קריאה

בית אהרן, דרושים על התורה ומועדים, מר' אהרן מקארלין, ספר ויקרא, אחרי מות

א איתא במדרש. בזאת יבא אהרן. הה"ד י"י אורי וישעי. אורי בים וישעי בים. אורי דכתיב ויאר את הלילה. וישעי דכתיב התיצבו וראו את ישועת י"י כו'. י"י מעוז חיי דכתיב עזי וזמרת כו' אם תחנה עלי מחנה כו' מרכבות פרעה כו'. בזאת אני בוטח בזאת יבא אהרן. ב ונוכל לומר. בזא"ת. ע"י זאת. יבא … להמשך קריאה

בית אהרן, דרושים על התורה ומועדים, מר' אהרן מקארלין, ספר ויקרא, מצורע

א זאת תהיה תורת המצורע. נוכל לומר עפ"י מה שאמר א"א מו"ר זצוק"ל על מ"ש להוציא רבים ידי חובתם. היינו להוציאם מהחובות שלהם ומעונותיהם. וזהו פירוש הפסוק. כי מצור"ע הוא מוציא רע. ופירושו הוא כך. זאת תהיה תורת המצורע היינו תורת האדם ולימודו תמיד להוציא הרע מאתו ולהתלמד מן הלימוד האיך להוציא הרע מאתו. וזהו … להמשך קריאה

בית אהרן, דרושים על התורה ומועדים, מר' אהרן מקארלין, ספר ויקרא, תזריע

א אשה כי תזריע וילדה זכר. איתא במדרש. זש"ה אשא דעי למרחוק ולפועלי אתן צדק. אמר רבי נתן מחשבין אנו לשמו של אברהם אבינו אותו שבא מרחוק שנאמר וירא את המקום מרחוק. ואמר ר' חנינא בר פפא מחשבין אנו לשמו של הקב"ה שהיינו רחוקים וקרבנו לו: ב ולכאורה קשה למה אמר מקודם אברהם אבינו. והנה … להמשך קריאה

בית אהרן, דרושים על התורה ומועדים, מר' אהרן מקארלין, ספר ויקרא, פרקי אבות ו׳

א שנו חכמים בלשון המשנה ברוך שבחר בהם ובמשנתם. בלשון המשנה. פי' בלשון משנה תורה כי במשנה תורה נכלל כל תורה שבע"פ וכל מה שעתיד להתחדש בכל דור ודור הכל נכלל במשנה תורה. וכל מה ששנו חכמים. הכל הוא בלשון המשנה תורה. ברוך שבחר בהם ובמשנתם. במשנה תורה שלהם. כי בכל דור ודור נתנה התורה … להמשך קריאה

בית אהרן, דרושים על התורה ומועדים, מר' אהרן מקארלין, ספר ויקרא, פרקי אבות ה׳

א בעשרה מאמרות נברא העולם ומה תלמוד. פי' מה הוא התלמוד שצריך האדם ללמוד כל ימי חייו. לומר פי' זה צריך האדם ללמד לעצמו בכל דרכיו שיהיה גם הוא ביכולתו לומר ג"כ העשרה מאמרות. והמ"י: הסבר על זכויות יוצרים בית אהרןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות … להמשך קריאה

בית אהרן, דרושים על התורה ומועדים, מר' אהרן מקארלין, ספר ויקרא, פרקי אבות ד׳

א בן זומא אומר כו'. קודם כל הפרקים אנו אומרים כל ישראל יש להם חלק לעה"ב כו' והאיך קונים החלק לעה"ב בן זומא אומר איזהו חכם שהוא מקבל חיות מן החכמה האמיתית הלומד מכל אדם. שהוא לומד א"ע מהכללות של אדם. אאמו"ר זצוקלה"ה דיבר מזה הרבה ואמר שזה הוא כונת הספירה. וזהו שאומר איזהו חכם … להמשך קריאה

בית אהרן, דרושים על התורה ומועדים, מר' אהרן מקארלין, ספר ויקרא, פרקי אבות ג׳

א הסתכל בשלשה דברים כו' מאין באת בו' מאין באת מטיפה בו'. כבר הקשו המפרשים ז"ל למה כפל הדברים והל"ל מעיקרא מאין באת מטיפה כו'. ונוכל לומר שכפל הענין הוא להורות על שני הדרכים שצריך האדם לכוללם יחד. התחזקות ושפלות. לפעמים צריך האדם להסתכל בג' דברים אלו דרך התחזקות. ולפעמים צריך להסתכל בג' דברים אלו … להמשך קריאה

בית אהרן, דרושים על התורה ומועדים, מר' אהרן מקארלין, ספר ויקרא, פרקי אבות ב׳

א רבי אומר איזוהי דרך ישרה שיבור לו האדם כל שהיא תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם. ואומרים בשם הרב הצדיק הקדוש מורינו ר' ברוך זצוק"ל ממעזיבוז. שיהיה תפארת להקב"ה שצוה את המצות. והנה באמת אנו אומרים בברכה של קידוש לבנה. שתתחדש עטרת תפארת לעמוסי בטן. שיעשה מהעטרת תפארת לישראל העמוסים מבטן. וזהו שאנו אומרים … להמשך קריאה

בית אהרן, דרושים על התורה ומועדים, מר' אהרן מקארלין, ספר ויקרא, פרקי אבות א׳

א האי מאן דבעי למהוי חסידא יקיים מילי דאבות. למה נקראו פרקי אבות. כי אבות הראשונים היה התחלה מתורה שבכתב שהן הראו שיש אלוק בעולם. האבות הן הן המרכבה. הם הכניסו הקדושה של הקב"ה בזה העולם והרכיבו בעצמם הקדושה של הקב"ה. ביום השלישי ויש"א אברה"ם א"ת עיניו ס"ת אמ"ת כי על ידיהם הובא האמת של … להמשך קריאה

דילוג לתוכן