א ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה. הנה מקודם כתיב אלה תולדות יעקב יוסף בן שבע עשרה שנה. כי באמת מעת שנולד יוסף התחיל להתגלות טובו של הקב"ה בעולם. כי שופרי' דיעקב מעין שופרי' דאדה"ר והתחיל לתקן החטא. וע"י יוסף השפיע הטוב כידוע שיוסף נקרא צדיק דאחיד בשמיא וארעא כידוע שבחי' יוסף הולכת דרך … להמשך קריאה
א ויגש אליו יהודה וגו' איתא במררש. תפוחי זהב במשכיות כסף תרגם עקילס הגר גו'. דבר דבור על אופניו מה אופן זה מראה פנים מכל צד כך היו דבריו של יהודה נראים לכל צד בשעה שדבר עם יוסף ע"כ: ב ונוכל לומר. כי בתפוח יש כמה גוונים כמו בזהב. כי בזהב יש שבעה גוונים שבעה … להמשך קריאה
א איתא במדרש. ויאמר פרעה אל עבדיו הנמצא כזה וגו' ויאמר פרעה אל יוסף וגו' אין נבון וחכם במוך. אחת היא יונתי תמתי אחת היא לאמה וגו'. אחת היא יונתי תמתי זה אברהם שנא' אחד הי' אברהם ויירש את הארץ. אחת היא לאמה זה יצחק שהיה יחיד לאמו. ברה היא ליולדתה זה יעקב שהיה ברור … להמשך קריאה
א אחר הדלקת נ"ח אמר כשמגיעים לימים קדושים האלו צריכים לשמוח מאוד: שהחיינו וקיימנו. וצריך להודות להשי"ת פשוט עבור החיים שיקר מאוד אצל כל אדם. השם נפשי"נו בחיי"ם. נפ"ש היא מדרגה תחתונה שם נפשנו בחיי"ם שהיא מדרגה עליונה החכמה תחיה בעליה. ולא נתן למוט רגלינו. אפי' דברים נמוכין שהיא בחי' רגלין. ודקדק בפסוק כי נר … להמשך קריאה
א וישב יעקב. איתא במדרש. זהו שאמר הכתוב מעונה אלקי קדם. איני יודע אם מעונה קדם ואם אלקי קדם כו' עד שבא דוד ופירשו י"י מעון אתה היית לנו כו': עכ"ל המדרש ב התחיל הרב זצ"ל מענין תהלים שנתייסד ע"י עשרה זקנים כפירש"י בתהילים ע"י אברהם ויצחק ויעקב וכו'. ואח"כ התחיל ג וישב יעקב. אמר … להמשך קריאה
א וישלח יעקב מלאכים. איתא במדרש. זהו שאמר הכתוב שלח אורך ואמתך המה ינחוני. כל זמן שהצדיקים בעולם האורה בעולם. שנאמר אור זרוע לצריק. ללמדך כשהצדיקים קיימים האורה בעולם. וכן יעקב אבינו כשהי' בארץ ישראל הי' עמו האור וכשיצא נסתלק שנאמר ויפגע במקום כו'. וכשחזר חזר האורה שנאמר ויזרח לו השמש אמר יעקב אבינו איני … להמשך קריאה
א ויצא יעקב מבאר שבע. הנה זה ידוע שכל העשיות והעובדות של האבות העולם היו הכל ע"י הבאר. כי באמת כל האומה הישראלית וגם כל העולם בכלל מקבלים מזאת המדה הנקרא באר שבע רק ישראל עלו במחשבה תחלה. והאבות הן הן המרכבה ובמי נמלך בנשמותיהן של צדיקים וזהו שנאמר שתה מים מבורך ונוזלים מתוך בארך. … להמשך קריאה
א ואלה תולדות יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק. איתא במדרש. ראה כמה בנים כשרים מתנה גדולה הן כו' עד שאמר אברהם מה הנאה יש לי מכל הטוב ובן אין לי א"ל הקב"ה אני אתן לך שנאמר להנחיל אוהבי יש עכ"ל המדרש: ב הנה באוה"ח הקדוש מדבר הרבה מזה. ונוכל לומר עפ"י דאיתא בספרים … להמשך קריאה
א ויהיו חיי שרה וגו'. איתא במדרש. יודע י"י ימי תמימים וגו' כשם שהן תמימים כך שנותיהם תמימים. כו' ד"א כו' זו שרה שהיתה תמימה במעשיה כו' ונחלתם לעולם תהי' שנא' ויהיו חיי שרה: עכ"ל המדרש ב פתח ואמר. כתיב ואברהם זקן בא בימים. ואיתא במדרש ימים כנגד זקנה. וזקנה כנגד ימים. הזקנה הושוה עם … להמשך קריאה
א וירא אליו י"י. איתא במדרש. וירא אליו י"י. אמר דוד כל ארחות י"י חסד ואמת לנוצרי בריתו ועדותיו וכו' עד שב ואני אעמוד ואתה סימן לבניך כו'. עכ"ל המדרש ב אמר כתיב וירא אליו י"י. [* אולי ר"ל עד אברהם כשנימול] זה הלשון לא כתיב בשום מקום. ונוכל לומר. כי קודם שקיבל אברהם הברית … להמשך קריאה
א לך לך מארצך וכו'. היינו שצריך כ"א לראות לעשות הליכה לעצמו לכל דבר שבקדושה הנצרך לו. ולא להיות ח"ו משועבד לשום דבר שבעולם רק לשעבד א"ע להקב"ה כמ"ש חז"ל אם אין אני לי מי לי. ואל יסמוך עצמו ח"ו על חבירו. הגם שכל ישראל ערבים זה לזה. היינו שהם מעורבים זה בזה ויאמר הרי … להמשך קריאה
א אלה תולדות נח. איתא במדרש. אלה תולדות נח נח לא היו צריך לומר אלא אלה תולדות נח שם כו' אלא נייחא לו נייחא לעולם. נייחא לאבות נייחא לבנים. נייחא לעילא נייחא לתתא. נוח בעוה"ז ונוח בעוה"ב: ב פתח ואמר. אלה תולדות נח. זהו ההולדה של נח נח. כשעושים נחת רוח אחד אזי נעשה מזה … להמשך קריאה
א ביומא דהילולא של כבוד אביו הרה"ק זצוק"ל נבג"מ זי"ע כששר על הכל ב אמר על הכל יתגדל כו'. על שמחת תורה ועל שמע"צ והו"ר ושמחת החג וסוכה ולולב. ועל יו"כ. ועל ר"ה. על הכל יתגדל ויתקדש כו'. וכי צריכין לומר זאת שיתגדל וכו'. אלא בעולמות שברא העוה"ז והעוה"ב. שהם ב' הפכים בנושא אחד. היפוך … להמשך קריאה
א מהרב אדומו"ר קדוש ה' כו' הרב ר' אהרן זצוקללה"ה זי"ע ב איתא במדרש. בראשית ברא וכו' ר' יהודה בר' סימון פתח. והוא גלא עמיקתא ומסתרתא ידע מה בחשוכא. אלו מעשיהם של רשעים. ונהורא עמיה שרא זה מעשיהם של צדיקים שנאמר ואורה צדיקים כאור נוגה. ונאמר אור זרוע לצדיק כו'. עכ"ל המדרש: ג ונוכל לומר. … להמשך קריאה
א מה שאמר הרב אדומו"ר ז"ל על סיום מסכת יבמות ב מפני מה נקראים קדושי יבמה מאמר ולא נקראים קדושין כמו כל קדושי אשה ומהו הלשון מאמר. ואמר הרב ז"ל שנוכל לומר כי נראה למה נקראין קדושין שהוא לשון הקדש. כי מקודם שקידשה היתה מותרת לכל אדם ואחר שקידשה זה נאסרה לכל העולם כהקדש שאסור … להמשך קריאה
א שמעתי שהקדושה של הגמרא גדולה מאוד והוא מלשון גומר"א פי' גחלת. והוא שורף כל הקליפות המבדילים בינו לבין קונו ית"ש: ב ברכות. אשרי המלך שמקלסין אותו בביתו כך. ודקדק על תיבת כך שאין לו שחר. ופי' דהנה במחשבה האדם יכול לחשוב כל מה שהוא רוצה הן בגדולת הבורא יתברך והן באהבת הבורא יתברך בלא … להמשך קריאה
א בפסוק ושבעתם אותו ולא אתן אתכם עוד חרפה בגוים. והענין הוא כי באמת צריך האדם להתבושש בפני הבורא ית"ש ובפרט ישראל עם קרובו מפני שהוא מעוטר במצות בפאות ובזקן ובשאר מצות עשה. אך מה זה גרם השכחה. כי הזכירה נמשך מהמוח וכתוב אצל הברית כמו וזכרתי את בריתי. וזה הברית לא ניתן רק לישראל … להמשך קריאה
א בפסוק בעמדם תרפינה כנפיהן. פי' כשישראל עומדים בתפלה מתרפים מהחשקות שלהם. והחשק שיש לעובד י"י קרוי כנפים. וזהו כנפי יונה נחפה בכסף מלשון נכסוף ולשון עלמא דכסופא. וג"כ קרוי אבר לשון התקשרות. ופי' אב"ר א' בר. וגם י"ל א"ב רי"ש. פי' האב משגיח תמיד על חסרון בנו. וזהו באברתו יס"ך לך. לשון הסתכלות. ותחת … להמשך קריאה
א בפסוק ירונו יושבי סלע מראש הרים יצוחו. ונוכל לומר דאיתא בתיקונים סלע אותיות על ס'. פי' מי שהוא מלוכלך בעונות והוא מתישב שאין לו סמיכה כ"א על ה' שהוא סומך לכל הנופלים. והיינו על סמ"ך. הוא יכול להתפלל לפני הקב"ה. וזהו ירונו יושבי סלע מראש הרים יצוחו. כשזה האיש עומד להתפלל אזי הוא דבוק … להמשך קריאה
א כתיב אהבו את ד' כל חסידיו אמונים נוצר ד'. אפי' מי שהוא אינו אלא בבחי' אמונה. אעפ"כ כשהוא מאמין בחסדי ד' וכו'. נוצר ל' צורה ואין צייר כאלקינו והיינו שכתוב זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כו' אפי' כשהחסד הוא כמו תינוק ונער אעפ"כ הקב"ה זוכרו משום אהבת כלולותיך. פי' כללות ישראל. או הוא מלשון … להמשך קריאה
א איתא במדרש. ויאמר משה אל י"י ראה אתה אומר אלי וכו' ואתה לא הודעתני. ולמעלה הוא אומר ויאמר י"י אל משה כו'. למערה שהיתה על שפת הים עלה הים ומילאה לא היה הים זז משם אלא מכאן ואילך הים נותן למערה והמערה נותן לים. אמר משה ראה שאין אתה יכול לזוז אהבתך מהם. ואתה … להמשך קריאה
א למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים: ב ולכאורה קשה מהו דורותיכם הי' לו לכתוב למען תדעון כמו שכתוב לעיל וידעתם כי אני י"י המעלה אתכם וכו'. ונוכל לומר עפ"י פשוט כי באמת החמשה אומות הנקראים ענקים רפאים נפילים כו' הם נמצאים תמיד בעולם שרוצים להתגבר תמיד עצמם … להמשך קריאה
א איתא במדרש. כי שם י"י אקרא הבו גודל לאלקינו. נמצינו למדין שהזכיר משה את השם אחר כ"א תיבות מנין הוא למד מהמלאכים שהם מזכירים את השם אחר שלש תיבות קדוש קדוש קדוש אמר לא אהי' נפחת משבעה ממלאכים: ב ונוכל לומר עפ"י פשוט. כי המלאכים במדרגה יותר גבוהה מישראל שהם בזה העולם כידוע מה … להמשך קריאה
א איתא במדרש. שובה ישראל עד י"י אלקיך. משל לבן מלך שאמר לו רופא תאכל דבר פלוני ותתרפא. והי' מתיירא ואמר לו אביו אני אוכל מתחלה. כך כשאמר הקב"ה לישראל שיעשו תשובה היו מתייראים. אמר הקב"ה אני אעשה מקודם שנאמר ושב י"י אלקיך את שבותך. ד"א משל לבן מלך שהי' רחוק מאביו מאה ימים. אמרו … להמשך קריאה
א איתא בזוהר פ' אמור. ת"ח כד ההוא שופר עלאה דנהירו דכולא בי' אסתלק ולא נהיר לבנין כדין דינין מתערין וכו' וכד אתער האי שופר וישראל תייבין מחטאיהון בעיין לנגדא קול שופר. וההוא קלא סליק לעילא כדין אתער שופר אחרא ואתער רחמי. עכ"ל הזוה"ק: ב להבין זה. כי שופר נקרא אימא עלאה וזו"נ מתייחדים עמה … להמשך קריאה
א איתא במדרש. למה תוקעין בר"ה. לפי שע"י קול השופר הקב"ה מזכה את ישראל ומרחם עליהם בדין שנאמר עלה אלקים בתרועה י"י בקול שופר. אמר אסף לפי שע"י קול השופר הקב"ה מרחם על ישראל תהיו נוטלים את השופר ותקעתם לפניו ועי"ז הקב"ה יזכה אתכם וירחם עליכם. מנין אתה למד ממה שקרינו בענין הרנינו לאלקים עוזנו … להמשך קריאה