ישמח משה

א וממדבר מתנה (במדבר כא יח). דנדרש במדרש (במ"ר פ"א ז') מה מדבר הפקר לכל וכו'. והנה קשה לפי זה מה זה שסיים מתנה והבן, והדברים סותרין את עצמן, וכבר כתבתי פירוש על זה בתהלים (בתפלה למשה קי"ט פסוק קס"ב). וכעת נ"ל על פי דברי הפייטן תורה חדשה מאתי תצא (ישעיה נא ד), על פי … להמשך קריאה

א במסכת ר"ה (דף כ"ט ע"א) כיוצא בו אתה אומר עשה לך שרף וכו' (במדבר כא ח), וכי נחש ממית או מחיה וכו'. דקשה דנקט הקרא עשה לך שרף, ואמר וכי נחש ממית וכו', היה לו לומר וכי שרף ממית ומחיה. ועוד קשה מאי ראיה מזה טפי מן הקודם והיה כאשר ירים משה ידו וכו' … להמשך קריאה

א כה אמר אחיך ישראל וגו' (במדבר כ יד). והוא תמוה מאד וכי לחנופי ליה קאתי, ובפרט לדעת ר' יהודאי גאון דמומר אינו זוקק לחליצה, משום דלא נקרא אח, קשה כאן הא כת חנפים אין מכניסין אותו במחיצתו של הקב"ה (סוטה מ"ב ע"א), ובפרט להחניף רשעים כמותם, ומשה וכל ישראל והשי"ת עמהם בגלוי שכינה בעמוד … להמשך קריאה

א המסורה שהביא האלשיך בפרשה זו. המן העץ (בראשית ג יא). המן הסלע (במדבר כ י). המן הגורן (מלכים ב' ו כז). יש לומר בדרכו, רק במסורה המן הגורן קצת באופן אחר. והוא כי בחכמה החיצונית, אין מאנשים שיהיה איש מופת שעושה פלא יוצא מהיקש הטבעי, רק העוסקים בתורה. וכבר נתבאר באלשיך כי תורה שבכתב … להמשך קריאה

א קח את המטה וגו' (במדבר כ ח), עד ויקדש בם (במדבר כ יג). הנה כדי להבין ענין מי מריבה. נקדים להבין מה שאמרו רז"ל במסכת גיטין (דף ס"ב ע"א) אסור לאכול קודם שיתן מאכל לבהמתו, ודרשו מקרא (דברים יא טו-טז) ונתתי עשב בשדך וכו'. ונ"ל ליתן טעם לזה, ועל פי זה יתפרש הסמוכות (בפרשת … להמשך קריאה

א ולקח הכהן עץ ארז ואזוב (במדבר יט ו). על פי המבואר במדרש פרשה זו (במ"ר פי"ט ג') הטעם לעץ ארז ואזוב בטהרת המצורע, וז"ל שם: מפני מה מצורע נטהר בגבוה שבגבוהים ובנמוך שבנמוכים בעץ ארז ובאזוב, על ידי שהגביה עצמו כארז לקה בצרעת, כיון שהשפיל עצמו כאזוב נתרפא על ידי אזוב. והנה לפי זה … להמשך קריאה

א במדרש תנחומא (חוקת סי' ח') איתא בלשון הזה (עיין בספר שמע שלמה) כשעלה משה למרום, מצאו להקב"ה שהיה עוסק בפרשת פרה, והיה אומר אליעזר בני כך הוא אומר, עגלה בת שנתה פרה בת שתים, אמר לו משה רבינו ע"ה רבונו של עולם העליונים והתחתונים ברשותך ואתה אומר שמועה מפי בשר ודם, אמר לו הקב"ה … להמשך קריאה

א עוד שם במדרש (במ"ר פי"ט ו') אמר ר' יוסי בר' חנינא רמז שכל הפרות בטלות, ושלך קיימת. ועיין בידי משה. ולי נראה דר' יוסי בר' חנינא מסיים דרשא דלעיל שדרש לך אני מגלה, שאיך יתפרש זה בכתוב ויקחו אליך, דמאי ענין התגלות להלקיחה. אבל הענין הוא, כי בכל מצוה יש תיקונים, וכל התיקונים הם … להמשך קריאה

א במדרש (הובא בקשת יהונתן) וזה תארו, דבר אל בני ישראל ויקחו אליך פרה אדומה (במדבר יט ב), מכאן שפרה אדומה ניקחת משל גוי, ואמר ר"א הוא הדין לשאר קרבנות. זה שאמר הכתוב (ישעיה מ יז) כל הגוים כאין נגדו מאפס ותהו נחשבו לו וכו'. והנה הפשוט נראה דנפקא ליה מדכתיב בני ישראל ויקחו, משמע … להמשך קריאה

א במדרש זאת חקת התורה וגו' (במדבר יט ב). שאלו מלאכי השרת להקב"ה אם כן למה מת משה, והשיב ית' מקרה אחד וגו' (קהלת ט ב). ונ"ל על פי הכלי יקר בויקחו אליך הפרה, נקראת על שמך (תנחומא חקת סי' ח'), עיין שם. נמצא משה עשה כל התיקון. והנה איתא (על זה במדרש רבה שמות … להמשך קריאה

א וידבר ה' אל משה ואל אהרן לאמר וגו' (במדבר יט א). והקשה האלשיך כי פתח אל משה ואל אהרן, ומסיים רק במשה לבדו דבר אל בני ישראל ויקחו אליך (במדבר יט ב). ובפרשת החדש שנתייחד הדבור גם לאהרן, נאמר (שמות יב ג) דברו, עד כאן קשייתו. ואני הוספתי בקושיא, דהלא בריש פרשת ויקרא (א … להמשך קריאה

א ברית מלח עולם (במדבר יח יט). ר"ל שכל הנבראים החיים שבעולם הם בעלי בשר, ועלולים לסרחון ביום או ביומים בלי מלח. אך הברית הכרותה שלא יבאיש בשר החי, הוא קיום העולם, ונמצא הברית הוא המלח של העולם, והבן. הסבר על זכויות יוצרים ישמח משהרשיון: Public Domainמקור: www.sefaria.org מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! … להמשך קריאה

א ויאבדו מתוך הקהל (במדבר טז לג). בילקוט (ילקו"ש רמז תשנ"ב) הם אבדו, אבל שררותן לא אבדה שנתנו אחרים תחתיהן, עד כאן. והוא פליאה נשגבה, דמהיכי תיתי לא ימנו אחרים תחתיהן, ומה תועלת להם בזה. והנ"ל דהא ר' עקיבא דרש במסכת סנהדרין (דף ק"ח ע"א) בהמשנה, ותכס עליהם הארץ בעולם הזה, ויאבדו מתוך הקהל לעולם … להמשך קריאה

א בזאת תדעון כי ה' שלחני לעשות את כל המעשים האלה כי לא מלבי (במדבר טז כח). עיין בשל"ה ובאור החיים שפירשו כי לנגד חשש הב' שלא יאמרו שהיה חושק בלבו על הדבר, על כן אמר כי לא מלבי, עיין שם. ויש להמתיק דבריהם, כי באמרם רב לכם וגו' (במדבר טז ג), יש מהם שכיוונו … להמשך קריאה

א לא חמור אחד מהם נשאתי (במדבר טז טו). על פי מ"ש המדרש שמואל (בפרק ד') על משנת יהי כבוד תלמידך חביב עליך וכו' (אבות פ"ד מי"ב), בשם מהרי"א שכתב בשם הר"ר חסדאי לפרש הפסוק (תהלים יז י) חלבמו סגרו פימו דברו בגאות. כלומר הם סגרו טובם וחלבם ואינם מהנים ממנו לשום אדם, ועם כל … להמשך קריאה

א אל תפן אל מנחתם (במדבר טז טו). עיין פירוש רש"י (ד"ה אל) אפילו החלק שיש להם בתמידי הציבור, לא יקובל לרצון תניחנו האש ולא תשרפנו (תנחומא קרח סי' ז'). והנה להבין כונת משה שלא יחשב לנוקם ונוטר היפך מדתו. וגם מה שמסמיך לזה לא חמור אחד מהם נשאתי. וגם מה שכפל דבריו ולא הרעותי … להמשך קריאה

א המעט כי העליתנו מארץ זבת וגו' (במדבר טז יג), אף לא אל ארץ וגו' העיני האנשים וגו' (במדבר טז יד). על פי מ"ש בפרשת וישב על הפסוק (בראשית לז ג) כי בן זקונים, מענין החכמים הקדמונים שהיו יכולים להכיר מהות בן אדם בהשרטוטין אשר בו, עיין שם. והנה מסורת בידינו כי שרטוטין דמשה היה … להמשך קריאה

א וישלח משה לקרא לדתן ולאבירם ויאמרו לא נעלה (במדבר טז יב), המעט וגו' (במדבר טז יג), אף לא וגו' (במדבר טז יד). והנה יש לדקדק טובא בקראי הנ"ל. (א), למה לא הלך משה אצלם להוכיחם כמו שהלך אצלם לאבדם, הלא זה האיש משה ידענו מה היה לו כי היה עניו מאד מכל האדם. (ב), … להמשך קריאה

א אתה וכל עדתך הנועדים על ה' ואהרן מה הוא כי תלינו עליו (במדבר טז יא). יבואר על פי הסברא שכתב הגאון מהר"י בקשת יונתן, כי אם כהנים הוי שלוחי דרחמנא (יומא י"ט ע"א), אם כן מה לקרח להתלונן, מה שאין כן אם הוי שלוחי דידן, הלא מבואר באו"ח (סי' נ"ג סי"ט) דבחזן יכול היחיד … להמשך קריאה

א שמעו נא בני לוי (במדבר טז ח), המעט מכם כי הבדיל וגו' (במדבר טז ט), ובקשתם גם כהונה (במדבר טז י), לכן אתה וכל עדתך וגו' ואהרן מה הוא כי תלינו עליו (במדבר טז יא). כבר כתבנו למעלה ליישב הדקדוק על תיבת מכם, דלכאורה לכם היה ראוי לומר. ועתה נאמר עוד על פי מה … להמשך קריאה

א ויודע ה' את אשר לו ואת הקדוש והקריב אליו ואת אשר יבחר בו יקריב אליו (במדבר טז ה). כפל ענין אחד שלשה פעמים במילות שונות. וגם והקריב לשון עבר, ויבחר ויקריב לשון עתיד. והנ"ל בזה על פי הנחלת עזריאל בפרשה זו, במ"ש על אמרם (תנחומא קרח סי' ד') אם ביררת לך מלכות, לא היה … להמשך קריאה

א בקר ויודע ה' את אשר לו (במדבר טז ה). ברש"י (ד"ה והקריב) אם תוכלו להפך מבקר לערב וכו', (בראשית א ד-ד) ויבדל בין האור וכו' (בראשית א ה) ויהי ערב ויהי בקר, כך ויבדל אהרן להקדישו (דברי הימים א' כג יג), עד כאן. וכן הוא במדרש (תנחומא קרח סי' ה'). ונ"ל לבאר על פי … להמשך קריאה

א כולם קדושים ובתוכם ה' ומדוע תתנשאו על קהל ה' (במדבר טז ג). ויש לדקדק דהיה די באחד, או כולם קדושים, או בתוכם ה', יתרת למה לי. והנ"ל על פי המבואר בספר ברית שלום הטעם לבחירת שבט לוי מכל שבטי ישראל להיות כהנים ולהקריב על גבי המזבח. על פי אמרם במדרש (פרשת נח, ב"ר פי"ט … להמשך קריאה

א כי כל העדה כולם קדושים (במדבר טז ג). ראיתי מדקדקין דהך תיבת כולם אין לו ביאור, דהא כבר אמר כל העדה. ונ"ל בהקדים לפרש הפסוקים (תהלים ל"ג) רננו צדיקים בה' וגו'. כי צדיק היינו מי שרובו זכיות, וישר היינו שאינו נוטה כלל מדרך הישר ואין בו חטא כלל. והנה הדעת נותן שאין ראוי להלל … להמשך קריאה

א רב לכם וגו' (במדבר טז ג). (א) יש להבין טענת קרח שאמר רב לכם. (ב), וגם להבין מה שאמרו ומדוע תתנשאו, דאף לפי דעתם אין כאן ריח קושיא, דמי לא יחפוץ בגדולה אם יוכל להגיע אליה. (ג), גם להבין מאמר משה אם כמות כל האדם וגו' (במדבר טז כט), וגם מאמר המעט מכם וגו' … להמשך קריאה

א במדרש (במ"ר פי"ח ג'-ח') קרח שפיקח היה ומטועני ארון היה, מה ראה לחלוק עם משה. עינו הטעתו, ראה שלשלת גדולה יוצא ממנו וכו' (מובא ברש"י פרשה זו (במדבר טז ז, ד"ה רב), רק הא דמטועני ארון היה, אינו ברש"י רק במדרש). והנה המדרש הזה אומר דרשני. בהקדים מה דמוסיף נופך בבית שמואל אחרון פרשת … להמשך קריאה