ישמח משה, קרח ח׳

א

בקר ויודע ה' את אשר לו (במדבר טז ה). ברש"י (ד"ה והקריב) אם תוכלו להפך מבקר לערב וכו', (בראשית א ד-ד) ויבדל בין האור וכו' (בראשית א ה) ויהי ערב ויהי בקר, כך ויבדל אהרן להקדישו (דברי הימים א' כג יג), עד כאן. וכן הוא במדרש (תנחומא קרח סי' ה'). ונ"ל לבאר על פי דברי העיר בנימין בירושלמי (פרק אלו דברים סימן ד'), ותורף דבריו בקצרה, דהנה בירושלמי (ברכות פ"ח ה"ו) איתא דאין מברכין על הנר במוצאי שבת עד שיאותו לאורו, ודריש לה מקרא דכתיב (בראשית א ג) וירא אלקים את האור כי טוב, ואחר כך ויבדל וגו', והיינו הבדלה ממש ולא ס"ל כפירוש רש"י (ד"ה וירא) דפירש וירא אלקים וגו' ויבדל וגו', ראה שאין העולם כדאי להשתמש באור ההוא, וגנזו לצדיקים לעתיד לבוא, דהיינו כפירוש הזוהר בפרשת בראשית (זוהר ח"א מ"ה ע"ב) דפירש דהאור מרמז על מרבית השפע והצלחת עולם הזה, והיינו ראה שאין העולם כדאי להשתמש בו, ר"ל דאם יעבדו על מנת לקבל פרס, לא יהיה העבדות בבחינת אהבה שלימה רק בשביל טוב עולם הזה, ורצה הקב"ה לזכות את ישראל שיהיה עבודתן רק צורך גבוה בחינת אהבה גמורה, ולזה גנזו וכו'. והירושלמי הנ"ל סובר דמותר לעבוד על מנת לקבל פרס, וכדאיתא בגמרא (פסחים ד' ע"א) האומר סלע זו לצדקה בשביל שיחיה בני הרי זה צדיק גמור, והא דאמרינן (אבות פ"א מ"ג) אל תהיו כעבדים המשמשים על מנת וכו', איירי באומות העולם דוקא שתוהים על הראשונות עיין שם באורך. ועיין שם עוד מה שהביא שני מדרשי רז"ל, דבתנחומא דריש דבכל מקום שנאמר לי, ועשו לי מקדש (שמות כה ח), דרשינן לי לשמי. ובמקום אחר איתא (ויק"ר ב' ב') דכל מקום שנאמר לי, פירושו לעולם. ופירש הגאון הנ"ל דמחולקים בפירוש הזוהר והירושלמי הנ"ל, דמאן דס"ל לי לשמי, ס"ל כפירוש הזוהר דגם בישראל אסור על מנת לקבל פרס רק לשמו יתברך דוקא, ולזה דריש לי לשמי. והמאן דאמר דסובר דלי משמעו לעולם, ס"ל דמותר לעבוד גם בשביל הנאת עצמו כנ"ל, ולכך לא דריש לי לשמי רק לעולם.

ב

היוצא מדבריו שם דאם הוי הבדלה ממש, אם כן נדרש לי קיים לעולם, ואי קאי על גניזת אור, אם כן נדרש לי לשמי, עיין שם. ועל פי זה מבואר כאן אם תוכלו להפוך וכו', אם כן ממילא לא יתפרש הבדלה ממש על גבולות שחלק, רק על גניזת האור, אם כן הפסוק (שמות כח מא) וכהנו לי, גם כן לא יתפרש קיום לעולם, אם כן תוכלו לשנות. אבל כיון שאין אתם יכולים להפוך, אם כן על כרחך הוי הבדלה ממש, אם כן כך ויבדל אהרן אין אתם יכולים לשנות, דלפי זה וכהנו לי הוי פירושו קיים לעולם, והבן כי נכון הוא בס"ד. ועל פי זה יתבאר גם כן מה שאמר (במדבר טז ט) המעט מכם וגו', כי נ"ל לפרש הפסוק (מלכים א' ח' יג) בנה בניתי בית זבול לך מכון לשבתך עולמים, על פי דברי העיר בנימין הנ"ל במה שפירש דלדעת מי שדרשו לי לשמי, קשה הלא כל המצות צריכין להיות נעשים לשמה, ולמה פרט הכתוב במקדש דוקא ועשו לי מקדש. ופירש על פי הגמרא (פסחים נו"ן ע"ב) רבא רמי, כתיב (תהלים קח ה) מעל שמים חסדך, וכתיב (תהלים נז יא) עד שחקים אמיתך. ומשני כאן בעושין לשמה, וכאן בעושין שלא לשמה וכו'. ופירש הגאון בח"א, שכל העושה מצוה שלא לשמה, אינו זוכה רק לרקיע שחקים שבו טוחנין מן לצדיקים (חגיגה י"ב ע"ב), והיינו עד שחקים וגו', אבל העושה לשמה זוכה למעלה משחקים. ולכך כאן במקדש ומשכן דאמרו רז"ל (במ"ר פ"ד י"ג) מקדש שלמטה מכוון כנגד מקדש שלמעלה, ומקדש שלמעלה הוא בזבול שהוא למעלה משחקים, הזהירה התורה כאן בפרטיות שיעשו לשמה, כדי שיגיע הזכות עד זבול שהוא למעלה משחקים, עכ"ל. ולדעתי אדרבה מכאן מוכח דלי, הוי פירושו קיים לעולם, דעל לשמי אין צריך קרא כלל, דבזבול אין מבוא כלל לשלא לשמו. ונ"ל דזה שאמר שלמה בנה בניתי בית זבול לך, בית זבול דוקא, אם כן הוא ודאי מכון לשבתך עולמים, דעל כרחך לי הוי קיים לעולם, דעל לשמי אין צריך קרא כיון שהוא בית זבול כנ"ל, והוא נכון בס"ד. והיינו דברי משה המעט מכם וגו' להקריב אתכם אליו דייקא, כי כל ישראל יש מבוא לעבודתם גם שלא לשמו, אבל אתכם הבדיל אליו דוקא, כי הוא לעבוד את משכן ה' כנ"ל ושם אין מבוא לשלא לשמה, ובקשתם גם כהונה וכיון שאתם מבקשים בלא ציווי, אם כן אין זה לשמה, והבן.