ישמח משה, קרח ז׳

א

כולם קדושים ובתוכם ה' ומדוע תתנשאו על קהל ה' (במדבר טז ג). ויש לדקדק דהיה די באחד, או כולם קדושים, או בתוכם ה', יתרת למה לי. והנ"ל על פי המבואר בספר ברית שלום הטעם לבחירת שבט לוי מכל שבטי ישראל להיות כהנים ולהקריב על גבי המזבח. על פי אמרם במדרש (פרשת נח, ב"ר פי"ט ז') מתחלה היתה שכינה בתחתונים וכו', ובחגיגה (דף י"ב:) אמרו שבעה רקיעים הם, ואלו הן וילין רקיע וכו', נמצא לוי ובניו הורידו מזבול ששם מיכאל עומד ומקריב, ולכך נבחרו תחת מיכאל הכהן גדול, שהמזבח במקום השכינה או שלמעלה או שלמטה, עד כאן דבריו בשינוי קצת. ועל פי זה פירש (תהלים פט ז) כי מי בשחק, ר"ל לוי שהוריד מזבול לשחק שהוא מרביעי לשלישי, יערוך לה' קרבנות, והבן עד כאן דבריו. ומזה יובן דלוי שקרב העבודה למטה על ידי הורדה, ועשה הכנה אבל לא נגמר, מדה כנגד מדה נתקרבו בניו אל הכנה. אבל משה שהורידה לארץ וגמר הענין, לו ראוי הכהונה והעבודה ממש, רק שהחרון אף המבואר בפרשת שמות (ד יד) עשה רושם, וניתנה הכהונה לאהרן. והם אמרו כי לא משה לבדו הורידה לארץ, רק כל הדור בכחם, כי ירד על הארץ על ידי מתן תורה, ולכולם ניתנה התורה כאמרם כולם שמעו בסיני וכו' (במ"ר פי"ח ו'). והיינו כי כל העדה כולם קדושים ובתוכם ה' דייקא, ר"ל דמפני שכולם קדושים, לכך ובתוכם ה' ולא אתם לבדכם הורדתם לארץ ומדוע תתנשאו וגו'. ומשה השיב (במדבר טז ה) בקר ויודע ה', כפירוש רש"י את אשר לו לעבודת לויה ואת הקדוש לכהונה, ואחר כך אמר (במדבר טז ח) שמעו נא בני לוי, ר"ל שאתם לא עשיתם מאומה, רק שאתם בני לוי שהוריד מזבול, לכך המעט מכם וגו' כי זה מדה כנגד מדה לעבוד את עבודת וגו' דייקא, דהיינו הכנה לעבודה הכנה כנגד הכנה, ובקשתם גם כהונה שהיא יותר מן המדה, ודוק.