א זה הכלל שאני אומר בברכות כל מצוה שיש עתים למצותה כגון ציצית תפלין סוכה מזוזה מילה ק"ש פדיון הבן ברכת הזבח ברכת פסח אכילת מצה ומרור. ברכת נישואין. ברכת דם בתולים. ברכת התורה כדאמר במנחות (ובברכות) דכיון שקרא ק"ש שחרית וערבית קיים לא ימוש וגו'. מגילה והלל נר חנוכה סוכה שופר לולב מעקה ימים … להמשך קריאה
א פרק כיצד מברכין שעל הפת הוא אומר המוצי' לחם מן הארץ גמ' ת"ר על הפת הוא אומר המוציא לחם מן הארץ ר' נחמי' אומר מוציא לחם מן הארץ אמר רבא במוציא כ"ע לא פליגי דאפיק משמע דכתיב אל מוציאם ממצרים כי פליגי בהמוציא רבנן סברי המוציא דאפיק משמע דכתיב המוציא לך מים מצור החלמיש … להמשך קריאה
א פרק המוציא יין ת"ר הנכנס לסעודת קבע יהלך עשר פעמים של ארבע פסיעות וא"ל ד"פ י' פסיעות ונפנה ונכנס וישב במקומו והכל שיעור אחד אלא שחייב אדם לומר בלשון רבו כדא' פ' יציאות השבת הילל אומר מלא הין מים שאובים פוסלין את המקוה שחייב אדם לומר בלשון רבו. פ' אלו דברים שבין ב"ש וב"ה … להמשך קריאה
א אמר ר' תנחום בר חנילאי כל הצנוע בביהכ"ס ניצול מג' דברים מן המזיקין ומן הנחשי' ומן העקרבים וי"א אף חלומותיו מיושבין עליו (הנהו תרין) [ההוא] ביהכ"ס דהוו בטבריא דכי הוה עיילו בהו בי תרי [אפי' ביממא] הוו מתזקי רב אמי ורב אסי הוו עיילי חד וחד ולא הוו מתזקי אמרי להו רבנן ואתון לא … להמשך קריאה
א פרק הרואה ת"ר הנפנה ביהודה לא יפנה מזרח ומערב אלא צפון ודרום ובגליל לא יפנה אלא מזרח ומערב (אסור) ור' יוסי אומר (לא אמרו) [אסרו] אלא ברואה ר' יהודה אומר בזמן שבהמ"ק קיים אסור בזמן שאין ביהמ"ק קיים מותר ר' עקיבה אומר אסור בכל מקום. היינו ת"ק איכא בינייהו חוץ לארץ רבה הוה שדי … להמשך קריאה
א אמר רבא הני בתי כסי דפרסאי אע"ג דאית בהו צואה כסתומין דמי פי' ר"ח בורות חפורים בקרקע הם ופיהם סתום כמין קמור מרודד שהצואה מתגלגלת כהן אלו ודאי כסתומות חשובות דאין הצואה נראית בתוכם ע"כ פי' ר"ח. ומורי רבינו יהודה בר יצחק פי' שאותם בתי כסאי דפרסאי הם כעין שלנו ומכל מקום בשלנו אסור … להמשך קריאה
א אמר רפרם בר פפא אמר רב חסדא עומד אדם כנגד בית הכסא ומתפלל אוקימנא בביה"כ שאין בו צואה איני והא אמר רב יוסף בר חנינא בית הכסא שאמרו אע"פ שאין בו צואה ובית המרחץ שאמרו אע"פ שאין בו אדם אלא הב"ע בחדתי. פי' ההיא דרפרם בביהכ"ס חדש עסקי' שלא היתה בו צואה מעולם עדיין. … להמשך קריאה
א בעי מיני' רב יוסף ברי' דרב (נחמיה) [נחוניא] מרב יהודה שנים שישנים במטה אחת מהו שיחזיר זה פניו ויקרא ק"ש וזה יחזיר פניו ויקרא ק"ש אמר ליה הכי אמר שמואל מותר ואפי' אשתו עמו מתקיף לה רב יוסף אשתו ולא מבעי' אחר אדרבה אשתו כגופו אחר לאו כגופו מיתיבי שנים שישנים (בטלית) [במטה] אחת … להמשך קריאה
א אמר רב יהודה עכו"ם ערום אסור לקרות ק"ש כנגדו מאי אריא עכו"ם אפילו ישראל נמי עכו"ם אצטריכ' לי' מהו דתימא הואיל וכתיב בהו אשר בשר חמורים בשרם אימא חמור בעלמא הוא קמ"ל אינהו נמי אקרו ערוה דכתי' וערות אביהם לא ראו: הסבר על זכויות יוצרים אור זרוערשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר … להמשך קריאה
א אמר רב יהודה אמר רב צואה כיון שקרמו פני' מותרת ואמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן כ"ז שזורקה ואינה נפרכת פי' אז צריכה הרחקה ואמרי לה כל זמן שגוללה ואינה נפרכת אמר רבינא הוה קאימנא קמי' דר' ירמיה מדיפתי והוה שדיא צואה וא"ל עיין אי קרמו פני' או לא א"ד א"ל זיל … להמשך קריאה
א ת"ר גרף של רעי ועביט של מי רגלים אסור לקרות ק"ש כנגדן אע"פ שאין בהם כלום ומי רגלים עצמן עד שיטיל לתוכן מים וכמה יטיל לתוכן מים כל שהוא ור' זכאי אומר רביעית בין לפני המטה בין לאחר המטה רשב"ג אומר לאחר המטה קורא ואינו קורא לפני המטה ר' שמעון בן אלעזר אומר אפי' … להמשך קריאה
א מתני' לא יתכסה במים הרעים ולא במי המשרה עד שיתן לתוכו מים וכמה יתרחק מהם ומן הצואה ד"א. גמ' כמה שרי ואזיל אלא ה"ק לא יתכסה לא במים הרעים ולא במי המשרה כלל ומי רגלים עד שיתן לתוכו מים ואח"כ קורא פרש"י מים הרעים סרוחים מי המשרה ששורין שם הפשתן וקנבוס והן מסריחין. עד … להמשך קריאה
א פרק מי שמתו תנן גבי בעל קרי ירד לטבול אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה יעלה ויתכסה ויקרא ואם לאו יתכסה במים ויקרא. גמ' והלא לבו רואה את הערוה אמר ר' אלעזר ואי תימא רב (אדא) [אחא בר אבא] בר אחא משום רבינו במים עכורים דדמו כארעא סמיכתא שלא יראה לבו … להמשך קריאה
א פרק יום הכיפורים תנא דבי רבי ישמעאל) הרואה קרי ביום הכפורים עונותיו מחולין לו והתניא עונותיו סדורין לו מאי סדורין סדורין למחול (תני תנא קמי' דרב נחמן בר יצחק) הרואה קרי ביום הכפורים ידאג כל השנה כולה ואם עלתה לו שנה מובטח לו שהוא בן עולם הבא אמר רב נחמן בר יצחק תדע שכל … להמשך קריאה
א פרק בנות כותים בתחלתו תניא איש איש כי יהי' זב מה ת"ל איש איש לרבות תינוק בן יום אחד שמטמא בזיבה דברי ר' יהושע ור' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקא אומר אינו צריך הרי הוא אומר הזב את זובו לזכר ולנקבה לזכר כל שהוא זכר בין גדול בין קטן לנקבה בין גדולה … להמשך קריאה
א אמר אביי רוכבי גמלים אסורים לאכול בתרומה תניא נמי הכי רוכבי גמלים כולם רשעים הספנים כולם צדיקים החמרים מהם רשעים ומהם צדיקים איכא דאמרי הא דמכף הא דלא מכף וא"ד הא דמטרטין הא דלא מטרטין. פרש"י זצ"ל כולם רשעי' משום דאבריה' מתחממי' בבשר הגמל ומוציא ש"ז. כולם צדיקים שדרים בסכנה ולבן לאביהן שבשמים. דלא … להמשך קריאה
א אמר ר' אלעזר מאי דכתיב ידיכם דמים מלאו אלו המנאפים ביד. תני דבי ר' ישמעאל לא תנאף לא תהא נואף בין ביד בין ברגל פי' רבינו שמואל ממשמשין ביד באברים ומתחממין ומוציאין שכבת זרע לבטלה. לא תנאף אשה אין כתיב אלא לא תנאף סתם כלו' שום ניאוף בעולם בין ביד להתחמם ולסחוט בידו בין … להמשך קריאה
א פרק כל היד אמר רב המקשה עצמו לדעת יהא בנידוי ולימא אסור משום דקא מגרי יצר הרע אנפשי' ר' אמי אמר נקרא משומר שכן אומנותו של יצר היום אומר לו עשה כן ועושה ולמחר אומר לו עבוד ע"ז והולך ועובד וא"ד אמר ר' אמי כל המביא עצמו לידי הרהור אין מכניסין אותו למחיצתו של … להמשך קריאה
א פרק מומין אלו גמ' דדיו שוכבין כשל אשה ת"ר שני נקבים יש באדם אחד מוציא מים ואחד מוציא ש"ז אין בין זה לזה אלא כקליפת השום בשעה שאדם נצרך לנקביו נקבו זה לתוך זה נעשה עקר. פי' שאם יוצא ש"ז דרך מי רגלים אינו מוליד כדאמר בהערל גמרא איזה פצוע דכא ההוא עובדא דהוה … להמשך קריאה
א תנן פרק יוצא דופן הי' אוכל בתרומה והרגיש שנזדעזעו אבריו אוחז באמה ובולע את התרומה: גמ' והתניא ר' אליעזר אומר כל האוחז באמה ומשתין כאלו מביא מבול לעולם אמר אביי במטלית עבה רבא אמר אפי' תימא במטלית רכה כיון דעקר עקר ואביי אמר חיישי' דילמא אתי לאוסופי והתניא למה זה דומה לנותן אצבעו בעץ … להמשך קריאה
א בעי רבא עכו"ם שהרתיח וירד וטבל מהו את"ל בתר עקירה אזלי' ה"מ לחומרא אבל הכא דלקולא לא א"ד ל"ש תיקו פרש"י את"ל לגבי (קרי) [ישראל] דכי עקר בהרגשה ויצתה שלא בהרגשה טמא דאזלי' לחומרא בתר עקירה הכא לא ניזול בתר עקירה דהא כשהוא עכו"ם נעקר וטהור דאמרי' [בבנות] כותים קריו טהור אפי' לב"ה או … להמשך קריאה
א פרק יוצא דופן אמר שמואל כל ש"ז שאין כל גופו מרגיש בה אינה מטמאה מ"ט שכבת זרע אמר רחמנא בראוי' להזריע מיתיבי דיה מהרהר בלילה ועמד ומצא בשרו חם טמא תרגמא רב הונא במשמש מטתו דא"א לשמש מטתו בלא הרגשה. ופרש"י זצ"ל מצא בשרו חם אברו תרגמא רב הונא במשמש מטתו בחלום דאי נפק … להמשך קריאה
א פרק יוצא דופן תנן זב ובע"ק אינן מטמאין עד שתצא טומאתן לחוץ היה אוכל בתרומה והרגיש שנזדעזעו אבריו אוחז באמה ובולע את התרומה ומטמאין בכל שהוא אפילו כעין החרדל ובפחות מיכן. מתני' סוברת דבעל קרי רואה הוה ולכך מיטמאין במשהו דאי נוגע הוה אז הי' צריך שיעור ככל הטומאות המטמאין במגע דכאו"א צריך שיעור … להמשך קריאה
א מתני' בעל קרי מהרהר בלבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה. על המזון מברך לאחריו ואינו מברך לפניו ר' יהודה אומ' מברך לפניהם ולאחריהם. פרש"י אינו מברך לא לפניה ולא לאחריה אפי' בהרהור כי אם ק"ש מהרהר בלבו. וה"נ מוכח בגמרא דהא דתני בעל קרי מהרהר בלבו היינו ק"ש כדאמר מה סיני הרהור מותר … להמשך קריאה
א פרק הכל שוחטין בסופו. ת"ר נתמלא זקנו ראוי ליעשות שליח צבור ולירד לפני התיבה ולישא את כפיו. היינו להיות שליח צבור קבוע. בעינן שתתמלא זקנו אבל למקרה בעלמא רק שהוא בן י"ג שנה ויום אחד הרי זה עובר לפני התיבת ומוציא את הרבים ידי חובתן כדתנן פ' הקורא את המגילה עומד קטן קורא ומתרגם … להמשך קריאה
א תשובה מהרב ר' משה בר חסדאי זל"ע ב גדול השלום שהוא בלי המחזיק כל הברכות. וגנאי הוא המחלוקת שהוא מחריב את הגופים והממונות. ומסלק את השכינה ואם אין שכינתו עליהם אין עליהם שומר. רבותינו אחינו שבמיידבור"ק חישבוני לראש להשיב על דברי ריבות שביניהם ואני לא [כשאני] נכתב נקרא וגם לא הגעתי ואיני כדאי להודות … להמשך קריאה