א תשובה אחרת מהרב המחבר זצ"ל להרב ר' חזקיה ב"ר יעקב זצ"ל ב פגעתי בבחור הממלא מקום אבותיו. ואראה והנה מור ואהלות נוטפות שפתותיו. כי תי"ו חיים אותיותיו. וניכרים מעשיו מתוך מחשבותיו. ומתקו לי מדבש שאילותיו. כי מיישר אורחותיו. בדרך טובים האהובים בחור נחמד הרב ר' יחזקיהו בן הרב ר' יעקב זצ"ל. אמת ואמונה כי … להמשך קריאה
א תשובה מהרב רבי אליעזר מביה"ס להרב רבי יהודה חסיד זצ"ל בדבר שכירות החזנים ונתינת חוקים. ב לשועה אל עושהו. ועיניו אל קדוש ישראל לעשות מעשהו. וכי תשעינה עיני רואים לחשוב עבורה נכרי' עבודתו. אל ישים אשם נפשי בי חלילה להרהר אחר מדותיו. וכי ידעתי מחשבותיו. כולם לכבוד יוצרו וכל כוונתו לכבוד שמים. פליאה דעת … להמשך קריאה
א תשובה מהרב המחבר זצ"ל ב אדם שהרג נפש בשוגג אם יכול ליעשות שליח צבור. שלום יכפילוך מן השמים כדין כל מלכים. אדוני ר' יעקב ב"ר יצחק בר אוריין ובר אבהן. נתתי את לבי על כתבך להשיבך. כך נראה בעיני שאין שום כח ביד אבי תינוק לעכב עליכם מלהתפלל עם זה מתתי' אלא הדבר מוטל … להמשך קריאה
א פרק מאימתי אמר ר' חלבו אמר רב הונא לעולם יהא אדם זהיר בתפלת המנחה שהרי אליהו לא נענה אלא בתפלת המנחה שנאמר ויהי בעלות המנחה ויגש אליהו הנביא אמר רב נחמן ב"ר יצחק אף בתפלה של שחרית שנאמר ה' בוקר תשמע קולי ר' (יוחי) [יוחנן] אומר אף בתפלה של ערבית שנא' תכון תפלתי קטורת … להמשך קריאה
א פרק אין עומדין אמר ר' חייא בר אבא לעולם יתפלל אדם בבית שיש לו חלונות שנא' וכוין פתיחין לי' בעליתי' לקבל ירושלם. ירושלמי כתיב ולעבדו בכל לבבכם איזהו עבודה שבלב הוי אומר זו תפלה וכן בדניאל הוא אומר אלהא די אנת פלח לי' בתדירא ובאיזה עבודה הוא עובדו בתדירא הוי אומר זו תפלה כדכתי' … להמשך קריאה
א פרק יציאות השבת תנן לא ישב אדם לפני הספר סמוך למנחה עד שיתפלל ולא יכנס לבורסקי ולא לאכול ולא לדין ואם התחילו אין מפסיקין ואמר בגמרא הי סמוך למנחה אילימא סמוך למנחה גדולה אמאי לא הא איכא שהות ביום טובא אלא סמוך למנחה קטנה אם התחילו אין מפסיקין אמאי אין מפסיקין לימא תהוי תיובתא … להמשך קריאה
א פרק מאימתי אמר ר' יצחק אמר ר' יוחנן אמר ר' יוסי ב"ר חנינא משום ר' אליעזר בן יעקב כל האוכל ושותה ואח"כ מתפלל עליו הכתוב אומר ואותי השלכת אחרי גויך א"ת גויך אלא גאיך. פסוק זה במלכי' גבי ירבעם. אמר הקב"ה אחר שאכל ושתה זה ונתגאה קבל עליו מלכות שמים ודוקא יין ודבש ושכר … להמשך קריאה
א פ"ק דביכורים תנן. דגר מביא ואינו קורא מפני שאינו יכול לומר אשר נשבעת לאבותינו ואם היתה אמו מישראל מביא וקורא. וכשהוא מתפלל בינו לבין עצמו אומר אלהי אבות ישראל וכשהוא בביהכ"נ אומר אלהי אבותיכם ואם היתה אמו מישראל אומר אלהי אבותינו. ותניא בספרי אשר נשבע ה' לאבותיכם פרט לגרים לתת לנו פרט לעבדים. ואמר … להמשך קריאה
א פרק היה קורא בתורה והגיע זמן ק"ש גמ' וכשמת טבי עבדו וכו' ת"ר אין קורין אבות אלא לשלשה ולא אמהות אלא לארבע. מ"ש דאין קורין אבות אלא לג' דלא ידעינן אי מראובן קאתינ' אי משמעון קאתינא. אמהות נמי לא ידעינן אי מלאה קאתינא אי מרחל קאתינא. אלא עד הני חשיבי טפי לא חשיבי. פר"ח … להמשך קריאה
א פרק מאימתי אמר ר' חלבו כל הקובע מקום לתפלתו אלהי אברה' יהי' לו בעזרו וכשמת אומרים עליו אי עניו אי חסיד מתלמידיו של אברהם אבינו ואברהם מנ"ל דקבע מקום לתפלתו שנאמר וישכם אברהם בבוקר אל המקום אשר עמד שם ואין עמידה אלא תפלה שנא' ויעמד פינחס ויפלל. וקשה לי דבפ' נגמר הדין גמ' הי' … להמשך קריאה
א אמר רב יהודה אמר רב לעולם אל ישאל אדם צרכיו לא בשלש ראשונות ולא בשלש אחרונות אלא באמצעיות אמר רבי חנינא ראשונות דומה לעבד שמסדר שבח לרבו אמצעיות דומה לעבד שמבקש פרס מרבו אחרונות דומה לעבד שמקבל פרס מרבו והולך לו. פר"ח דדוקא ליחיד אבל שאלה ששואלין הצבור כגון זכרנו לחיים במגן בעשי"ת וכיוצא … להמשך קריאה
א מתני' אפי' המלך שואל בשלומו לא ישיבנו פי' לא יפסיק תפלתו אמר רב יוסף לא שנו אלא למלכי ישראל אבל למלכי או"ה פוסק מיתיבי המתפלל וראה אנס בא כנגדו [וכו'] לא יהא מפסיק ועולה אלא מקצר ועולה אימ' הכי אם אפשר לקצר יקצר ואי לא פוסק: ב מתני' אפי' נחש ברוך על עקבו לא … להמשך קריאה
א אמר ר' אלעזר גדולה תפלה יותר ממעשים טובים שאין לך גדול במע"ט יותר ממשה רבינו ע"ה ואעפ"כ לא נענה אלא בתפלה שנא' אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה וסמיך לי' עלה ראש הפסגה וגו' ואמר ר' אלעזר מיום שחרב ביהמ"ק ננעלו שערי תפלה שנא' גם כי אזעק ואשוע שתם תפלתי ואע"פ ששערי תפלה … להמשך קריאה
א אני האשה הנצבת עמכה בזה אמר ר' יהושע בן לוי מיכן שאסור לישב בתוך ד' אמות של תפלה. פי' ר"ח שמעי' מדיוקא דקרא דכתיב הנצבת עמכה מלמד שהיה עלי נצב עמה כל זמן שהיתה חנה מתפללת ופי' מורי הרב רבי' יהודה ב"ר יצחק של"י דבין מלפניו בין מלאחריו בין מן הצדדין צריך להרחיק ד' … להמשך קריאה
א אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש פרש"י הכנעת ראש מה"מ אמר ר' אלעזר דאמר קרא (וחנה היא מדברת) [והיא מרת נפש] עד אלא אמר רב נחמן בר יצחק מהכא עבדו את ה' ביראה וגילו ברעדה מאי וגילו ברעדה א"ר אדא בר מתנה במקום גילה שם תהא רעדה ת"ר אין עומדין להתפלל לא מתוך … להמשך קריאה
א פרק תפלת השחר בסופו ר' אלעזר אומר לעולם ימוד אדם את עצמו אם יכול לכוין את לבו יתפלל ואם לאו אל יתפלל וריש פ' אין עומדין ת"ר המתפלל צריך שיכוין את לבו לשמים אבא שאול אומר סימן לדבר תכין לבם תקשיב אזניך ואמר רב המנונא כמה הלכתא גברוותא איכא למשמע מהני קראי דחנה וחנה … להמשך קריאה
א אמר רבי חנינא אני ראיתי את רבי שגיהק ופיהק ורק בתפלתו ומתעטש וממשמש בבגדיו אבל אינו מתעטף וכשהוא מפהק מניח ידו על סנטירו. פרש"י וממשמש בבגדיו להעביד כינה העוקצתו. ולא היה מתעטף אם נפלה טליתו כשהוא מתפלל לא הי' נוטלה ומתעטף שלא להפסיק עד כאן פרש"י. למדנו מפירושו שמותר למשמש בבגדיו להעביר הכינה אבל … להמשך קריאה
א אמר רב הונא הנכנס לביהכ"נ ומצא צבור מתפללין אם יכול להתחיל ולגמור עד שלא יגיע שליח צבור למודים יתפלל ואם לאו אל יתפלל ריב"ל אומר אם יכול להתחיל ולגמור עד שלא יגיע ש"צ לקדוש' יתפלל ואם לאו אל יתפלל במאי קא מיפלגי רב הונא סבר יחיד אומר קדושה ר' יוחנן סבר אין יחיד אומר … להמשך קריאה
א ואמר רב יהודה אמר שמואל הנכנס לביהכ"נ ומצא צבור מתפללין אם יכול לחדש דבר בתפלתו מתפלל ואם לאו אל יתפלל לפי' ר"ח הכי פירושו ואם לאו אל יתפלל כלומ' אינו יכול משום בל תוסיף דהלכה כר' אלעזר דהיכא שהתפלל אינו חוזר ומתפלל ולפי מה שאני פוסק כר' יוחנן ה"פ אם יכול לחדש בה דבר … להמשך קריאה
א אמר רב יהודה אמר שמואל היה עומד בתפלה ונזכר שכבר התפלל פוסק אפי' באמצע ברכה איני והא אמר רב נחמן כי הוינן בי רבה בר אבהו איבעיא לן הני בי רב דטעו ומתחילין תפלת של חול בשבת מהו לגומרה אמר לי' גומר אותה ברכה אמרי התם בדין הוא דמצלי שמ"ע ורבנן הוא דלא אטרחוהו … להמשך קריאה
א אמר רב יהודה אמר שמואל ספק קרא ק"ש ספק לא קרא אינו חוזר וקורא ספק אמר אמת ויציב ספק לא אמר חוזר ואומר אלמא קא סבר ק"ש דרבנן ואמת ויציב דאורייתא מתיב רב יוסף בשכבך ובקומך [א"ל אביי] האי בדברי תורה כתיב תנן בעל קרי מהרהר בלבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחרי' ואי … להמשך קריאה
א פרק אין עומדין גמ' העובר לפני דתיבה לא יענה כו' ת"ר אלו ברכות שאדם שוחה בהן באבות תחלה וסוף בהודאה תחלה וסוף ואם בא לשחות בסוף כל ברכה וברכה [ובתחלת כל ברכה וברכה] מלמדין אותו שלא ישחה אר"ש בן פזי אריב"ל משום בר קפרא הדיוט כמו שאמרנו כה"ג (תחלת) [בסוף] כל ברכה וברכה ומלך … להמשך קריאה
א אמר ר' תנחום אמר ר' יהושע בן לוי המתפלל צריך שיכרע עד שיתפקקו כל חוליות שבשדרה עולא אמר עד שיראה איסר שכנגד לבו ר' חנינא אמר כיון שנענע ראשו שוב אינו צריך אמר רבא והוא דמצטער נפשי' ומחזי כמאן דכרע. פרש"י שיתפקקו שיראו הפקקים הם הקשרי' כמו ששנינו בקנים ובגפנים מן הפקק ולמעלה והוא … להמשך קריאה
א מתני' ר' אליעזר אומר העושה תפלתו קבע אין תפלתו תחנונים. מאי קבע אמר ר' יעקב ב"ר אידי אמר ר' אושעיא כל שתפלתו דומה עליו כמשא רבנן אמרי כל שאינו יכול לאומרה בלשון תחנונים רבה ורב יוסף דאמרי תרווייהו כל שאינו יכול לחדש בה דבר אמר ר' זעירא אנא יכילנא לחדותא בה מילתא ומסתפינא דילמא … להמשך קריאה
א מתני' רבן גמליאל אומר בכל יום מתפלל אדם שמנה עשרה ר' יהושע אומר מעין שמנה עשרה ר' עקיבא אומר אם שגורה תפלתו בפיו מתפלל שמנה עשרה ואם לאו מעין שמנה עשרה. ושלש מחלוק' בדבר לר"ג לעולם י"ח ולר' יהושע מעין י"ח אע"ג דשמ"ע שגורין בפיו ולרבי עקיבא מעין י"ח כשאין י"ח שגורין בפיו והלכה … להמשך קריאה
א מתני' ר' אלעזר בן עזרי' אומר אין תפלת המוספין אלא בחבר עיר וחכמים אומרים בחבר עיר ושלא בחבר עיר ר' יהודה אומר משמו כל מקום שיש חבר עיר היחיד פטור מתפלת המוספין פרש"י אלא בחבר עיר לא תיקנוה אלא בצבור חבר עיר חבורת עיר אבל לא יחיד. משמו של ראב"ע ובגמ' פריך היינו ת"ק: … להמשך קריאה