א [ל' ע״א]שבועת העדות דכת׳ ונפש כי תחטא ושמעה קול אלה והוא עד וגו׳ זהביא את אשמו לי״י וגו׳ נוהגת באנשים ולא בנשים דכת׳ והוא עד בראוי להעיד הכת' מדבר, ואשה פסולה לעדות בדיליף בגמ׳ מועמדו שני [ה]אנשי׳. ברחוקים ולא בקרובים שהקרוב׳ פסולין לעדות בפ׳ זה בורר. בכשרים ולא בפסולים כגון גזלן וכיוצא בו׳ דהואיל … להמשך קריאה
א וכבר נתאכסן רבינו אבי העזרי זצ"ל אצל מו' רבינו שמחה זצ"ל ואמר ליה אני מתיר להגעיל קדירות חרס במקום שבלעו איסורא דרבנן מכח זה הירושל' והשיב לו מו' רבינו שמחה זצ"ל והגעלה למה לו. אפי' תרומה שהיא בעין ונתערבה בטילה ולכתחילה מבטלה, כ"ש פליטת קדירה א"א מאי אית לך למימר הואיל והיא בארץ ישראל … להמשך קריאה
א בפרק כל שעה אמר ר' חייא בר אשי אמר שמואל כל הכלים שנשתמשו בהם חמץ משתמש בהם מצה חוץ מבית שאור שחמוצו קשה. בית שאור שחימוצו קשה כלי שהאשה שורה בו וממחה בו את השאור ונותנתו בעיסה ופעמים שוהא שם בלילה. אמר אביי ובית חרוסת כבית שאור שחימוצו קשה דמי ואסור. אמר רבא הני … להמשך קריאה
א הרי פסק שאינם צריכין הגעלה א"כ רוצה לומר דלא בלעי כלל. ואי אפשר לומר דהא קמן שאדמה בולעת. והן שמורי רבינו אבי העזרי זצ"ל הקשה עליו. דתניא התם לעיל מינה בסמוך היה רבי שמעון אומר קדשים קלים אין טעונין מריקה ושטיפה אבל טעונין הדחה משומ נותן טעם. ואי הדחה היינו שמדיחן בצונן. מה מועיל … להמשך קריאה
א וכשמגעילין את הכלי אין מגעילין אלא כלי שאינו בן יומו כדי שלא יאסור את המים שבכלי שמגעילין בו. ואע"ג דטעם לפגם לכתחילה אסור. הכא שמי הגעלה נשפכים ליכא למיחש. ואם הוא כלי בן יומו ואין במים ששים בכלי הרי המים נאסרים וכשיגעי' בהם כלי שני הרי הוא בולע מה שפלט כלי הראשון ואסור. הילכך … להמשך קריאה
א הילכך מסקנא דשמעתין כל דבר שתשמישו ברותחין דאין גופו נכנס לאור סגי ליה בהגעלה אע"ג דאיסורא בלע. אבל דבר שתשמישו על ידי האור ובלע איסורא לא סגי ליה בהגעלה אלא בעי ליבון. ואי היתירא בלע דאע"ג דאיסורא פליט ותשמישו על ידי האור סגי ליה בהגעלה ברותחין. הילכך הני מאני דפסחא לא מלבנינן להו אלא … להמשך קריאה
א ופי' רבינו שמואל זצ"ל דה"ק התם. והילכתא דהדר מעייל לפרזלייהו נמי ברותחין לאחר שליבנו באור לפי שאדם חס על סכינו ואינו רוצה ללבנו כל כך לכך חוזר ומגעילו ברותחין. ותרתי בעי מלבנו באור הקת ומגעילו ברותחין. ור"ת זצ"ל פירש דהאי דבעי ליבון היינו בסכינים ארוכים שצולין בהם שתשמישן על ידי ליבון דומיא דשפוד ואסכלא. … להמשך קריאה
א וכלים שנשתמש בהם על ידי חמין כגון יורות וקומקמוסין ומחמי חמין מגעילן ומטבילן והן טהורין וכולן שנשתמש בהן עד שלא יטביל ועד שלא יגעיל ושלא ילבין. תני חדא אסור. תניא אידך מותר. ולא קשיא הא כמ"ד נותן טעם לפגם מותר. והא כמ"ד נותן טעם לפגם אסור. ולא ידענא כלים חדשים שלא נשתמש בהן נוי … להמשך קריאה
א ונפח ישראל שעשה כלי מתכות לעצמו מספקא לי אם צריכין טבילה אם לאו. ונראה בעיני מדקאמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה לא שנו אלא בלקוחין. למעוטי שעשאו בעצמו וכמעשה שהיה. מדקאמר תרתי ש"מ דה"ק לא שנו אלא בלקוחין למעוטי שעשאן בעצמו. וכמעשה שהיה שהיו חלוטין להן למעוטי שאולין. דאי לא אתא אלא למעוטי … להמשך קריאה
א כתבתי בליקוטיי תניא בספרי המטביל סכין צריך להעביר חלודה. ועיינתי בסיפרי בפרשת מדין ולא מצאתיו. ושמא בסיפרי זוטא הוא. מיהו אפילו לא מיתניא סברא גדולה היא. סכין חדשה שהעלתה חלודה שצריך להעבירה משום חציצה ואחר כך להטבילה. ואם הטביל כך כשהיא חלודה לא עלתה לה טבילה אותן דלאים שמגרופות שלהם של ברזל או של … להמשך קריאה
א הא דפירש דלאחר טבילה מברך אין אנו נוהגים כך. אלא קודם הטבילה מברך על טבילת כלי מתכות ואל יאמר כלים סתמא דאז הוה משמע אפילו שאר כלים שאינם כלי מתכות. וההיא דפ"ק דפסחים בשלמא טבילה משוס דאכתי גברא לא חזי. ההיא פירשו רב האיי גאון זצ"ל ופר"ח זצ"ל. ור"ת זצ"ל דההיא בטבילת גר דוקא … להמשך קריאה
א קוניא פי' תחילתו חרס. וחופין אותו בחופיא של אבר ותשמישו על ידי צונן ולקחם מן הגוים פליגו בה רב אחא ורבינא חד אמר כתחילתו ולא בעי טבילה וחד אמר כסופו ובעי טבילה. והילכתא כסופו ובעי טבילה: ב [שם]אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה לא שנו אלא בלקוחין וכמעשה שהיה במדין שהיו חלוטין להם … להמשך קריאה
א פי' רבי' שמואל זצ"ל כולן צריכין טבילה לאחר הדחה והגעלה וליבון. אבל מקמי הגעלה וליבון לא סלקא להו טבילה ודומה למי שטובל ושרץ בידו שלא עלתה לו טבילה עכ"ל. וכולן צריכין טבילה בארבעים סאה. ואפי' כלים קטנים לא סגי להו במקוה דרביעית. אלא בעו ארבעים סאה כדאמ' בפ' שלשה מינין בנזיר והא איכא רביעית … להמשך קריאה
א והכי נמי אם נפלה חתיכת ראובן של נבילה בתוך חתיכות של שמעון של היתר ויש בהם כדי ביטול. אע"ג דאיסורא בטיל צריך לפרוע לראובן חתיכה שלו. (אבל אם חתיכה של נבילה של ראובן נפלה בתוך חתיכה של היתר של ראובן ויש בהם כדי לבטל אע"ג דאיסורא בטיל צריך לפרוע לראובן חתיכה שלו). אבל אם … להמשך קריאה
א הילכך קדירה שבשלו בה בשר בחלב הרי נאסר' בהנאה. מידי דהוה אחרס הדרייני והדרדורים והרוקבאות של גוים. ואם שוב בישלו בה היתר אסור באכילה אע"פ שאינה בת יומא דבאיסורי הנאה אין לחלק בין בת יומא לשאינה בת יומא. ואם בת יומא היא הרי כל המאכל אסור ולית ליה תקנה. ואם אינה בת יומא ישליך … להמשך קריאה
א בשר שנפל בחלב צונן. פסק ר"ת זצ"ל דאם שהה יותר מיום אחד דאסור משום דהוי ככבוש. והביא ראי' מפ' אלו עוברין דמסיק התם בשר בחלב חידוש הוא דאי תרו לי' כולי יומא בחלבא שרי. משמע הא יותר מיום אחד אסור והיינו טעמא דחשבינן ליה כבוש. ובפרק כל הבשר אמר שמואל מלוח הרי הוא כרותח. … להמשך קריאה
א כתב ה"ר משה זלטמן זצ"ל שבא מעשה לפני רבינו יב"א זצ"ל שגוי אחד שתה בכוס ושכחו ולא הדיחו הכוס במים ונתנו מיין כשר באותו הכוס בלא הדחה ונתנו בתבשיל בקדירה ושאלוהו והתיר ואמר אותו יין שבא אחר כן בכוס אע"ג דנאסר כבר בטיפה של נסך. מ"מ עכשיו שנתערב הכל עם המים שבקדירה יש לחושבו … להמשך קריאה
א כתב רבינו שמואל זצ"ל וכן הלכה בכל איסורין דכל מין ומינו ודבר אחר המעורבין זה בזה כגון בדבר לח שאין האיסור בעין סלק את מינו כמי שאינו ושאינו מינו רבה עליו ומבטלו ואפילו אותו דבר אחר בטל לגבי מינו דהיתר. אפילו הכי סלקיהו למינו דהיתר כמי שאינו. כדמוכח לעיל גבי יין נסך שנפל לבור … להמשך קריאה
א פסק רש"י זצ"ל דאין הלכה (כדברי מי) שהרי בא רב יצחק והחמיר. בא רבין והחמיר. וכתב רבי' שמואל זצ"ל אדרבין ורב שמואל בר יהודה סמכי' והכי הילכתא דכל מין ומינו ודבר אחד סלק את מינו כמי שאינו ודבר אחר רבה עליו ומבטלו: ב [שם]איתמר יין נסך שנפל לבור ונפל שם קיתון של מים. חזקיה … להמשך קריאה
א וכתב ר"ת זצ"ל אני הנהגתי בעירי לערב קיתון של מים שנים ושלשה בכל חבית וחבית שאם יקרה שיתערה יין נסך מעט בחבית להתירה בכך. דסלק את מינו כמי שאינו. ושאינו מינו דהיינו המים רבה עליו ומבטלן. כי לא סמכתי על מה שפסקתי סתם יינן בטל מין במינו בששים להתיר לא לי ולא לאחרים. אך … להמשך קריאה
א הילכך איתבריר לן דהלכה כר' שמעון דכל העומד ליזרק כזרוק דמי וכל העומד ליתלש כתלוש דמי. וה"ה יש לנו לומר דהלכה כמותו דכל העומד ליפדות כפדוי דמי. וכל העומד לישרף כשרוף דמי. וכל העומד להרים כמורם דמי. דהכא נמי עומד להרים מפני גזל השבט. הילכך לשיטת רבותינו דילפי' מינה שאר איסורין ועבדי בה עובדא. … להמשך קריאה
א הילכך הלכה למעשה חתיכה של איסור שנפלה לתוך ששים של היתר ואחר כך נפלה אחרת בין ידע בראשונה שנפלה בין לא ידע בה. אם הגביה אותה לחוץ קודם שנפלה שניה מותר ואם לאו אסור. וליכא למימר דדוקא גבי תרומה אזלי רבנן בתר הגבהה מפני שצריך להרים התרומה. אבל בשאר איסורין שאין צריך להרים הכי … להמשך קריאה
א ומפרש רבי' יצחק בר אשר זצ"ל וכן רבי' שמואל בר נטרונאי זצ"ל דר' אלעזר בר"ש אדרבנן קאי והכי קאמר בד"א דאמרי רבנן דאסורה בזמן שלא ידע בה אבל ידע בה לדברי הכל מותרת. הילכך בידע בה ד"ה מותרת. בלא ידע בה לרבנן אסורה ולר' שמעון מותרת. הילכך חתיכה של איסור שנפלה לתוך ששים חתיכות … להמשך קריאה
א הילכך חתיכה של איסור שנתבשלה עם ההיתר ואין בהיתר ששים אלא עם העצמות הרי עצמות מצטרפין לבטל האיסור. אבל עצמות של איסור אין מצטרף עם ההיתר לבטל את האיסור וקשה דאמ' בפרק בצל בתרומות בירושלמי ביצה בששים ומסיק עלה בשם ר' חנינא הירק והקליפה והמים מצטרפין אמר ר' זעירא ואיסור מתוכו כלומר דאין משערין … להמשך קריאה
א שמעינן מהכא דתבלין ופלפלין אפילו באלף לא בטלי. וכן כתב רבי' שמואל זצ"ל לעיל גבי הא דפסקי' הילכתא כל איסורין שבתורה בששים מיהו בדבר שטעמו ניכר יותר מששים כגון שאור ותבלין הכי נמי דאסור כל כמה שנותן טעם. והכי נמי קאמר רפרם בפ"ק דש"ח שאני שאור ותבלין דלטעמ' עבידי וטעמא לא בטיל. מיהו ה"מ … להמשך קריאה
א ונראה בעיני אם נפלה חתיכה של איסור בקדירה של היתר אנו מערין אותו המאכל של היתר לקדירה קטנה שתהא מלאה בזה המאכל. ושוב ממנה לכלי אחר וממלאין את זאת מן המים. ומעמירין קדירה הראשונה תחתיה. וחותכים זו החתיכה בזו הקדירה. והמים יוצאים ממנה ונופלין לקדירה הראשונה ומה שיחסר בזו הקדירה מן המים שוב ממלאין … להמשך קריאה