מערכת אתר אשובה

סעיף א אסור לאכול דג עם בשר, ואפילו עם שומן עופות מפני הסכנה. ואין לצלות בשר עם דג בתנור אחד כשהוא תנור קטן, אלא כשאחד מהם מכוסה, אבל בתנורים שלנו שהם גדולים אין לחוש. סעיף ב כשאוכל דגים ואחר כך בשר או להיפך, יש לאכול ביניהם קצת פת, ולשתות איזה משקה דהוי קנוח והדחה. סעיף … להמשך קריאה

סעיף א הואיל והיות הגוף בריא ושלם, מדרכי השם הוא, אי אפשר שיבין או ידע דבר מידיעת הבורא והוא חולה, לפיכך צריך האדם להרחיק את עצמו מדברים המאבדין את הגוף, ולהנהיג את עצמו בדברים המברין והמחלימים את הגוף, וכן הוא אומר ונשמרתם מאד לנפשותיכם. סעיף ב הבורא ברוך הוא וברוך שמו ברא את האדם, ונתן … להמשך קריאה

סעיף א אמרו רבותינו זכרונם לברכה איזוהי פרשה קטנה שכל גופי תורה תלויין בה, בכל דרכיך דעהו, פירוש שאפילו בדרכיך שאתה עושה לצורך גופך, דע את ה', ועשה את הדברים לשמו יתברך. כגון האכילה, השתיה, ההליכה, הישיבה, השכיבה, הקימה, התשמיש והשיחה כל צרכי גופך, יהיו כולם לעבודת בוראך, או לדבר הגורם לעבודתו. סעיף ב אכילה … להמשך קריאה

סעיף א כתיב לא תלך רכיל בעמך, איזהו רכיל, זה שטוען דברים, והולך מזה לזה, ואומר: כך אמר פלוני, כך וכך שמעתי על פלוני, אף על פי שהוא אמת וגם אין בו גנות הרי זה עובר בלאו, והוא עון גדול, וגורם להרוג נפשות מישראל, לכך נסמך לו, ולא תעמוד על דם רעך. צא ולמד מה … להמשך קריאה

סעיף א האנשים חלוקים הם בדעותיהם (פירוש בטבעיהם). יש אדם שהוא בעל חמה כועס תמיד, ויש שדעתו מיושבת עליו, ואינו כועס כלל, או שהוא כועס פעם אחת בהרבה שנים. יש אדם שהוא גבה לב ביותר, ויש שהוא שפל רוח ביותר, יש שהוא בעל תאוה, לא תשבע נפשו מהלוך בתאוה, ויש שהוא לב טהור מאד, ולא … להמשך קריאה

סעיף א מצות עשה על כל איש מישראל לכתוב לו ספר תורה, שנאמר ועתה כתבו לכם את השירה הזאת, וקבלו חכמינו זכרונם לברכה פירושו, לכתוב את כל התורה שיש בה השירה. ואפילו ירש ספר תורה מאביו, מצוה לכתוב משלו. שכר לו סופר לכתוב לו ספר תורה, או שקנאו, והיה בו טעות והגיהו, הרי זה כאלו … להמשך קריאה

סעיף א אחר התפלה יקבע עת ללמוד תורה, וצריך שאותו העת תהיה קבוע, שלא יעבירנו אף אם סבר להרויח הרבה. ואם צריך לעשות איזה דבר נחוץ מאד, ילמוד מקודם לכל הפחות פסוק אחד או הלכה אחת, ויעשה מה שנחוץ לו ואחר כך ישלים חקו. ובקצת קהלות קדושות נתיסדו חברות קדושות, ללמוד תורה ברבים מיד לאחר … להמשך קריאה

סעיף א נמצא במדרשים הרבה מעשיות, כי על ידי שהבן אומר קדיש בשביל אביו או אמו, ניצולים מן הדין, על כן נוהגין לומר קדיש, וכן לעלות למפטיר ולהתפלל לפני התיבה, ובפרט במוצאי שבתות, שהוא הזמן שחוזרין הנשמות לגיהנום, וכן בכל ערבית שאז תגבורת הדין, ויש בענין הקדישים כמה חילוקי דינים על פי המנהגים. סעיף ב … להמשך קריאה

סעיף א אומרים אשרי ותהלה לדוד וגו', וצריכין לכוין בו היטב, ובפרט בפסוק פותח את ידיך וגו' יכוין את לבו מאד. סעיף ב אחר כך אומרים למנצח. ואלו ימים שאין אומרים אותו: ראש חדש, חנוכה, ופורים, והוא הדין בשנה מעוברת ביום י"ד וט"ו שבאדר ראשון, ערב פסח, וערב יום הכפורים, ותשעה באב, גם אין אומרים … להמשך קריאה

סעיף א אם נמצא בספר תורה פסול מחמת טעות, אם הוא טעות גמור, אין קורין בו, וצריכין ספר תורה אחר. איזהו טעות גמור, כגון יתר או חסר, או נתחלף אפילו אות אחד ועל ידי זה משתנה הקריאה, כמו תומים תאומים, מגרשיהן מגרשיהם, ואף על פי שהפירוש הוא שוה, מכל מקום כיון שהקריאה אינה שוה, הוי … להמשך קריאה

סעיף א לאחר השמונה עשרה, אומרים תחנון בנפילת אפים, ואין לדבר שיחת חולין, בין שמונה עשרה לתחנון. סעיף ב בשחרית, כיון שיש תפילין בשמאלו, נוטין על צד ימין, משום כבוד התפילין, ובמנחה, נוטין על צד שמאל. סעיף ג נפילת אפים יש להיות מיושב, אך בשעת הדחק, יכול להיות גם מעומד. לאחר תחנון אומרים ואנחנו לא … להמשך קריאה

סעיף א לאחר השמונה עשרה, אומרים תחנון בנפילת אפים, ואין לדבר שיחת חולין, בין שמונה עשרה לתחנון. סעיף ב בשחרית, כיון שיש תפילין בשמאלו, נוטין על צד ימין, משום כבוד התפילין, ובמנחה, נוטין על צד שמאל. סעיף ג נפילת אפים יש להיות מיושב, אך בשעת הדחק, יכול להיות גם מעומד. לאחר תחנון אומרים ואנחנו לא … להמשך קריאה

סעיף א כבר נתבאר (בסימן י"ח) שאם עבר זמן תפלה במזיד, אין לו תשלומין, אבל אם מחמת שגגה או אונס לא התפלל, או שטעה בתפלתו בדבר שצריך לחזור ולהתפלל יכול להשלימה לאחר התפלה הסמוכה לה. וצריך שיתפלל דוקא תפלה שהוא זמנה, ואחר כך תפלת התשלומין. דהיינו אם לא התפלל שחרית, אזי כשיגיע זמן תפלת מנחה, … להמשך קריאה

סעיף א כשפוסע השליח צבור מתפלה שבלחש, עומד במקומו כשיעור הילוך ד' אמות, וחוזר למקומו ואומר בלחש ה' שפתי תפתח וגו', ומתחיל בקול ברוך אתה וכו'. וכל אחד יזהר לשתוק אז ולשמוע היטב ולכוין מה שהוא אומר, ולומר ברוך הוא וברוך שמו ואמן על כל ברכה כראוי. ואפילו ללמוד אסור בשעה השליח צבור חוזר התפלה, … להמשך קריאה

א. בחורף אומרים: "משיב הרוח ומוריד הגשם", ומתחילין במוסף של שמיני עצרת. השמש מכריז מקודם "משיב הרוח ומוריד הגשם", ואם לא הכריז אין אומרים אותו אז בתפלת המוסף שבלחש. וחולה שמתפלל ביחידות בבית וכן בני הכפרים שאין להם מנין, ימתינו בתפלת מוסף עד השעה שבודאי התפללו בעיירות מוסף ואז יתפללו גם המה מוסף ויאמרוהו. ואומרים … להמשך קריאה

א. זמן תפלת השחר מצותה שיתחיל עם הנץ החמה, כדכתיב: "יראוך עם שמש". ובדיעבד אם התפלל לאחר שעלה עמוד השחר יצא. ונמשך זמנה עד שליש היום, ואסור להתאחר יותר. ומכל מקום בדיעבד אם עבר והתאחר יותר, אפילו במזיד יכול להתפלל עד חצות היום, אף על פי שאין לו שכר כתפלה בזמנה, שכר תפלה מיהו איכא. … להמשך קריאה

א. התחלת זמן קריאת שמע של שחרית, הוא כמו זמן תפילין. ונמשך זמנה עד רביעית היום, בין שהיום ארוך בין שהוא קצר. ונחשב היום מן עלות השחר עד צאת הכוכבים. ומצוה מן המובחר לקרות כותיקים, (המחבבים את המצות) שהיו מכוונין לקרותה מעט קודם הנץ החמה כדי שיסיים קריאת שמע וברכותיה עם הנץ החמה, ויסמוך לה … להמשך קריאה

א. קריאת שמע ושלש ברכותיה שהן: "יוצר אור", "אהבה רבה", "אמת ויציב", (וכן במעריב קריאת שמע וברכותיה) הן חמורים יותר מפסוקי דזמרה. והן נחלקים לפרקים, ואלו הן בין הפרקים: בין "יוצר המאורות" ל"אהבה רבה", בין "הבוחר בעמו ישראל באהבה", ל"שמע ישראל", בין "ובשעריך" ל"והיה אם שמוע", בין "על הארץ" ל"ויאמר". ב. בין הפרקים מותר לומר … להמשך קריאה

א. אחר ישתבח אומר השליח צבור חצי קדיש. אין אומרים קדיש וברכו וקדושה, ואין קורין בתורה אלא בעשרה אנשים גדולים. ואם לא היו עשרה בשעה שאמרו ישתבח, אלא שנשלמו אחר כך, לא יאמר השליח צבור קדיש, כי אין אומרים קדיש אלא אחר דבר שנאמר בעשרה, ולכן ימתינו מלומר ישתבח עד שיבואו עשרה. ויכולין להמתין עד … להמשך קריאה

א. מן הודו עד לאחר השירה המה פסוקי דזמרה, וברוך שאמר היא ברכה שלפניהם וישתבח היא ברכה שלאחריהם. משהתחיל ברוך שאמר עד לאחר גמר התפלה, אסור להפסיק בדיבור אפילו בלשון הקודש, (וכן בכל מקום שאסור להפסיק אסור אפילו בלשון הקודש). אך לענין הפסק לדבר מצוה, יש חילוק בין פסוקי דזמרה וברכותיה, לקריאת שמע וברכותיה. בפסוקי … להמשך קריאה

א. קדושת בית הכנסת ובית המדרש גדולה מאד, ומוזהרים עליהם לירא ממי שהוא שוכן בהם יתברך שמו, כדכתיב: "ומקדשי תיראו". ובית הכנסת ובית המדרש נקראים גם כן מקדש, כדכתיב: "ואהי להם למקדש מעט", ודרשינן אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות. ולכן אסור לדבר בהם דברים בטלים, ואין מחשבין בהם חשבונות אלא של מצוה, כגון קופה של … להמשך קריאה

א. מצות עשה לקבוע מזוזה בכל פתח, ואפילו יש לו כמה חדרים, ולכל חדר כמה פתחים העשויים לכניסה ויציאה, אף על פי שהוא רגיל רק באחד מהן, מכל מקום כולם חייבים במזוזה. ואפילו אם נתמעטו הדיורין, ואינו צריך עתה רק לפתח אחד, מכל מקום כולם חייבים. אך אם יש איזו פתח, שאינו עשוי אלא להכניס … להמשך קריאה

א. מצות תפילין היא גם כן מצוה יקרה מאוד, שכל התורה הוקשה לתפילין, שנאמר: "למען תהיה תורת ה' בפיך". ומי שאינו מניח תפילין, הרי הוא בכלל פושעי ישראל בגופן. ומי שמניח תפילין פסולין, לא בלבד שאינו מקיים את המצוה, אלא שמברך כמה וכמה ברכות לבטלה, שהוא עון גדול. ולכן ידקדק לקנות תפילין, מסופר מומחה וירא … להמשך קריאה

א. גדולה מצות ציצית, שהרי הכתוב שקלה ותלה בה את כל המצות כולן. שנאמר: "וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה'". ציצית בגימטריא ת"ר (410), ח' חוטין וה' קשרים הרי תרי"ג (613). לכן צריך כל איש להיות נזהר, שיהיה לו טלית קטן, שיהא מלובש בו כל היום. ויהיה של צמר רחלים לבן, וגדול כשיעור, דהיינו … להמשך קריאה

א. משעלה עמוד השחר – שהוא אור הנוצץ מן השמש במזרח – כיון שאז מתחיל זמן התפלה (שאם התפלל אז בדיעבד יצא) לכן אסור לאדם להתחיל במלאכה, או להתעסק בעסקיו, או לילך בדרך קודם שיתפלל, שנאמר: "צדק לפניו יהלך וישם לדרך פעמיו". "צדק" זו תפלה שמצדיק לבוראו, ואחר כך וישם פעמיו לדרכי חפצו. ב. ואסור … להמשך קריאה

א. אחר "לעסוק בדברי תורה", יש מלוקת הפוסקים אם השומע יענה אמן או לא. יש אומרים שאין כאן סיום הברכה, אלא "והערב וכו'" גם כן נמשך למעלה והכל הוא ברכה אחת, ועל כן אין לענות אמן. ויש אומרים דכאן הוא סיום הברכה, "והערב נא" היא ברכה אחרת, וצריכין לענות אמן. ולכן המברך יש לו לומר … להמשך קריאה