סימן כה – דיני אשרי ובא לציון עד גמר התפילה

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר קיצור שולחן ערוך המלא סימן כה – דיני אשרי ובא לציון עד גמר התפילה

סעיף א

אומרים אשרי ותהלה לדוד וגו', וצריכין לכוין בו היטב, ובפרט בפסוק פותח את ידיך וגו' יכוין את לבו מאד.

סעיף ב

אחר כך אומרים למנצח. ואלו ימים שאין אומרים אותו: ראש חדש, חנוכה, ופורים, והוא הדין בשנה מעוברת ביום י"ד וט"ו שבאדר ראשון, ערב פסח, וערב יום הכפורים, ותשעה באב, גם אין אומרים אותו בבית האבל, וביום שאין אומרים למנצח, גם אל ארך אפים אין אומרים.

סעיף ג

אומרים קדושת ובא לציון עם התרגום, וצריך ליזהר מאד לאמרה בכונה, והתרגום יש לאומרו בלחש.

סעיף ד

אסור לאדם לצאת מבית הכנסת קודם קדושה זו.

סעיף ה

יש להדר לאמרה עם הצבור, ולכן אם בא לבית הכנסת בשעה שהציבור אומרים אותה יאמרה עמהם אף קודם תפלתו, והוא הדין דיכול לאמרה קודם שני הפסוקים דהיינו ובא לציון וגו' ואני זאת בריתי וגו', ואחר כך יאמר פסוקים אלו, ומכל שכן שיכול לדלג אשרי ולמנצח כדי שיאמר קדושה זו עם הצבור, ואחר כך יאמר מה שדלג.

סעיף ו

ואומרים עלינו לשבח וכו', וצריכין לאומרו באימה וביראה, ויהושע תקנו בשעה שכבש את יריחו, ואחר כך אומרים מזמור של יום, ושאר מזמורים, בכל מקום ומקום כפי מנהגו.

סעיף ז

כשיוצא מבית הכנסת, אומר הפסוק, ה' נחני וגו' ומשתחוה מול הארון הקודש, כתלמיד הנפטר מרבו. כשיוצא מבית הכנסת לא יצא ואחוריו לארון הקדוש, אלא יצדד, וכן בירידתו מן התיבה.

סעיף ח

כשיוצא מבית הכנסת אסור לרוץ או לפסוע פסיעה גסה, לפי שמראה עצמו שעיכוב בית הכנסת דומה עליו למשא. במה דברים אמורים כשהולך לעסקיו, אבל אם הולך מבית הכנסת לבית המדרש מצוה לרוץ.

דילוג לתוכן