סימן יד – דיני פסוקי דזמרה

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר קיצור שולחן ערוך המלא סימן יד – דיני פסוקי דזמרה

א. מן הודו עד לאחר השירה המה פסוקי דזמרה, וברוך שאמר היא ברכה שלפניהם וישתבח היא ברכה שלאחריהם. משהתחיל ברוך שאמר עד לאחר גמר התפלה, אסור להפסיק בדיבור אפילו בלשון הקודש, (וכן בכל מקום שאסור להפסיק אסור אפילו בלשון הקודש). אך לענין הפסק לדבר מצוה, יש חילוק בין פסוקי דזמרה וברכותיה, לקריאת שמע וברכותיה. בפסוקי דזמרה, אפילו באמצע ברוך שאמר ובאמצע ישתבח, אם שומע איזה ברכה מותר לו לענות אמן, וכן אם שומע שהקהל אומרים בקריאת שמע, אומר עימהם פסוק "שמע ישראל וגו'". ומכל שכן לקדיש ולקדושה ולברכו דמותר לו להפסיק ולענות עם הקהל. ומכל מקום אם אפשר לו לכוין שיפסיק לאלו במקום הפסק, כגון בין מזמור למזמור, או לכל הפחות בין פסוק לפסוק יעשה. וברוך הוא וברוך שמו לא יאמר תוך פסוקי דזמרה, אפילו במקום הפסק (כיון שאינו נזכר בגמרא). וכן הנוסח "יתברך וישתבח וכו'" שאומרים כשהחזן מנגן ברכו, לא יאמר כיון שאינו אלא מנהג. וכן אם עשה צרכיו ורוחץ ידיו, נראה לי דלא יאמר ברכת אשר יצר, כיון שיכול לאמרה אחר כך.

ב. יאחז שתי הציצית שלפניו, ויאמר ברוך שאמר בעמידה. ובתשלום מהולל בתשבחות ינשקם ויניחם. ויאמר כל פסוקי דזמרה בנחת ובנעימה, ולא במרוצה, וידקדק בכל התיבות כאלו היה מונה מעות. ויכוין פירוש המלות, ומכל שכן בפסוק "פותח את ידך וגו'" שצריך לאומרו בכונה גדולה, שיכוין פירוש המלות, ויתפלל במחשבתו על מזונותיו ועל מזונות לכל ישראל. ואם לא כוון בו כלל, אפילו בדיעבד צריך לחזור ולאמרו בכוונה. בין "אלילים" ובין "וה' שמים עשה", צריך להפסיק קצת, שלא יהא נראה כחוזר למעלה.

ג. יזהר שלא ליגע בשעת פסוקי דזמרה, ומכל שכן אחר כך עד גמר התפלה, במקומות המכוסים בגופו, או בראשו במקום המכוסה. וכן בצואת החוטם ובצואת האוזן אסור ליגע, כי אם על ידי מטפחת. ואם נגע בידו יש לו לרחוץ ידו במים. ואם הוא בשעת תפלה, ואי אפשר לו לזוז ולבקש מים, די לו בנקיון צרור, או חוכך ידו בכותל וכדומה.

ד. מזמור לתודה אומרים בעמידה ובשמחה, שהוא במקום קרבן תודה. וכן מן "ויברך דוד" עד "אתה הוא ה' האלהים" יאמר בעמידה. וכן השירה יאמר בעמידה, בכוונה ובשמחה, וכן בברכת ישתבח יעמוד.

ה. בשבת וביום טוב אין אומרים מזמור לתודה, מפני שקרבן תודה באה בנדבה, ואין מביאין נדרים ונדבות בשבת וביום טוב. גם אין אומרים אותו בחול המועד של פסח, מפני שאין קרבן תודה בא אז, לפי שעם התודה צריכין להביא עשרה לחמי חמץ. ולא בערב פסח, כי שמא לא יוכלו לאכלם עד זמן איסור חמץ ויצטרכו לשרפן. ולא בערב יום הכפורים מפני שממעט זמן אכילתם, ומביא קדשים לידי פסול.

ו. אם איחר מלבוא לבית הכנסת, עד לאחר שהתחילו הצבור להתפלל, ואם יתפלל כסדר לא יגיע להתפלל תפלת שמונה עשרה עימהם - והעיקר שיתפלל שמונה עשרה עם הצבור - על כן יכול לדלג כאשר יתבאר. אך ברכת "על נטילת ידים" וברכות התורה וברכת "אלוקי נשמה", לעולם צריך לומר קודם התפלה. ועל כן אם לא אמרם בביתו, צריך לאמרם בבית הכנסת, ואפילו אם על ידי זה יתאחר מלהתפלל עם הצבור. וגם קריאת שמע עם הברכות בשחרית, צריך לומר דווקא קודם שמונה עשרה, דהיינו שיתחיל ברכת יוצר אור, ויתפלל כסדר עד אחר שמונה עשרה, בלי שום הפסק, (כדי להסמיך גאולה לתפלה, דהיינו: גאל ישראל לשמונה עשרה). אבל שאר הברכות וכל הסדר, ופסוקי דזמרה (בלי ברכת ברוך שאמר וישתבח) יכול לאמרם גם לאחר התפלה.

ז. ולכן לאחר שאמר שלש ברכות הנזכרים לעיל, והניח טלית ותפילין, אם הוא רואה כי אין לו עוד זמן שיוכל להגיע להתפלל שמונה עשרה עם הצבור, אלא כשידלג ויתחיל בברכת "יוצר אור", אזי יתחיל שם. ואם יש לו זמן לומר גם "ברוך שאמר" ו"תהלה לדוד" עד סופו, דהיינו "שם קדשו לעולם ועד" "וישתבח" יאמרם. יש לו זמן יותר, יאמר גם "הללויה הללו אל בקדשו" עד "כל הנשמה תהלל יה הללויה". יש לו עוד זמן יותר, יאמר גם "הללויה הללו את ה' מן השמים וגו'". יש לו עוד זמן יותר, יאמר גם שאר הללויה. יש לו עוד זמן יותר, יאמר "הודו" עד "והוא רחום", וידלג עד "והוא רחום" שקודם "אשרי" ושם יתחיל. והמזמורים שמוסיפים בשבת וביום טוב, אם אין לו זמן לאמרם, אזי כל המזמורים והפסוקים שאומרים אותן בכל יום, להם הקדימה. ואם יש לו זמן לומר קצת גם מאלו שמוסיפים, נראה לי דבשבת וביום הכפורים, "מזמור שיר ליום השבת" והלל הגדול, (שהוא "הודו לה' כי טוב וכו'") להם הקדימה. ובשאר יום טוב, להלל הגדול לבד הקדימה, ואחר כך המזמור "למנצח", "לדוד בשנותו", "תפלה למשה", וכל אלו המזמורים והפסוקים יאמרם קודם ישתבח, ולאחר גמר התפלה ישלים כל מה שדילג, רק "ברוך שאמר" וישתבח אין אומרים לאחר התפלה. ואם רואה שאפילו אם יתחיל בברכת יוצר אור, לא יוכל להתפלל שמונה עשרה עם הצבור אלא אם כן ימהר, טוב לו יותר להתפלל בפני עצמו כסדר במתינות ובכוונה.

ח. אם בא לבית הכנסת, והצבור מתחילין להתפלל פסוקי דזמרה, ואין לו טלית ותפילין והוא מצפה שיובאו לו, יכול להתפלל גם כן פסוקי דזמרה, וכשיביאו לו טלית ותפילין יניחם לאחר ישתבח, קודם ברכת יוצר אור, ויברך עליהם. ואם מתירא שבעוד שיניחם יתעכב מלהתפלל שמונה עשרה עם הצבור, ידלג מן "והוא רחום" שבהודו עד "והוא רחום" שקודם אשרי. או מן ו"יושע" עד ישתבח, ולא יאמר רק מזמורים העיקריים כמו שכתוב לעיל, כדי שיהא לו פנאי להניחם לאחר שהוא אומר ישתבח, קודם שיאמר השליח צבור הקדיש.

דילוג לתוכן