מערכת אתר אשובה

סעיף א על שמועות טובות ששמע מפי אדם נאמן שראה את הדבר, ומכל שכן אם הוא בעצמו ראה את הדבר אם היא טובה רק לו לבדו מברך שהחיינו, ואם היא טובה לו וגם לאחרים מברך ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם הטוב והמטיב, כלומר טוב לו וגם מטיב לחברו. אם בשעה שהוא רואה או שומע … להמשך קריאה

סעיף א כשם שאסור לו לאדם ליהנות ממאכל או משקה קודם שיברך, כך אסור לו ליהנות מריח קודם שיברך עליו, שנאמר כל הנשמה תהלל יה. איזהו דבר שהנשמה נהנית ממנו ואין הגוף נהנה ממנו, הוי אומר זה הריח. אבל לאחריו אינו צריך לברך משום דכשמפסיק הריח מחוטמו כבר עברה הנאתו, והוי כמו אוכל שנתעכל במעיו. … להמשך קריאה

סעיף א בירך על הלחם ולא היה בדעתו לאכול יותר ממה שהכין לו, כגון שקנה לו לחם או גלוסקא וסבר שיהיה לו די, ושוב נתאוה לאכול יותר ושלח לקנות לו עוד, אפילו יש לפניו עוד ממה שהכין לו בתחלה, מכל מקום צריך לברך שנית המוציא על מה שהביא לו, משום דהוי נמלך. אבל מי שיש … להמשך קריאה

סעיף א טעה ובירך על לחם גמור בורא מיני מזונות, או על פת כיסנין המוציא, יצא, אבל אם בירך על תבשיל אפילו ממיני דגן המוציא, לא יצא. טעה ובירך על ענבים בורא פרי הגפן, יצא. וכן אם טעה בברכה אחרונה ובירך על הגפן, יצא, שהרי גם הענבים פרי הגפן הם. סעיף ב טעה ובירך על … להמשך קריאה

סעיף א מי שיש לפניו מיני פירות הרבה והוא רוצה לאכול מכולם, אם ברכותיהן שוות, יברך על זה שהוא חביב לו וחפץ בו יותר, ואם שניהם שוים לו בחביבות, אזי אם יש ביניהם ממין שבעה שנשתבחה בהם ארץ ישראל יברך על זה, אף על פי שאינו אלא חצי פרי והשאר הם שלמים, ואם אין ביניהם … להמשך קריאה

סעיף א אם אכל שני דברים או אוכל ושותה והאחד עיקר אצלו והשני הוא טפל לו, שאין כוונתו לאכלו אלא בשביל העיקר, ואם לא היה לו העיקר לא היה אוכל כלל את הטפל, כגון שחלש לבו, וכדי לחזק לבו אוכל דג מליח או צנון, אלא מפני שהם דברים חריפים אוכל גם מעט פת, או דבר … להמשך קריאה

סעיף א כל הפירות וירקות שסחטן והוציא מהן משקין, מברך על המשקין שהכל, וכן דבש הזב מן התמרים, כי אין משקה נקראת פרי רק היין ושמן זית, והיין שהוא חשוב מאד קבעו לו ברכה מיוחדת בורא פרי הגפן, ושמן זית שהוא גם כן חשוב, אם נהנה ממנו כענין שהוא צריך לברך עליו מברכין עליו בורא … להמשך קריאה

סעיף א על פירות הגדלים באילן מברכין בורא פרי העץ, ועל פירות הגדלים באדמה והם כל מיני ליפתן וירקות וקטניות "וטאטארקע" (תירס) ועשבין מברכין בורא פרי האדמה. ולא נקרא אילן זה שהענפים שלו נשארים גם בחורף, ומוציא אחר כך עלים מן הענפים, ואפילו הם דקים כגבעולי פשתן, אבל אם הענפים כלים לגמרי בחורף, ואינו נשאר … להמשך קריאה

סעיף א על פירות האילן חוץ משבעת המינים ועל כל פירות האדמה וירקות, וכל דבר שאין גדולו מן הארץ, מברך לאחריהם בורא נפשות וכו' ואפילו אכל ושתה נפטר בברכה אחת. סעיף ב ברכה אחרונה וכן ברכת המזון אין מברכין אלא אם כן אכל כשיעור דהיינו כזית, אבל על פחות מכשיעור אין צריך ברכה אחרונה. ועל … להמשך קריאה

סעיף א כתיב לה' הארץ ומלואה שהכל הוא כמו הקדש, וכמו שאסור ליהנות מן ההקדש עד לאחר הפדיון, והנהנה מן ההקדש בלא פדיון מעל, כמו כן אסור ליהנות מן העולם הזה בלא ברכה, והברכה היא הפדיון, והנהנה בלא ברכה כאלו מעל בקדשי ה' יתברך שמו. ואין שיעור לברכה ראשונה שאפילו אוכל או שותה כל שהוא, … להמשך קריאה

סעיף א על היין מברכין בורא פרי הגפן ולאחריו על הגפן וכו', ואין חילוק ביין אפילו הוא עדיין תוסס ואפילו זב מעצמו ואפילו יין מבושל או קונדיטין, דהיינו שנתנו לתוכו דבש ובשמים או לענה שהוא מר, אפילו היין מריח כחומץ, כיון שיש לו טעם יין הוי יין לענין ברכה. אבל אם נתחמץ בענין שיש בני … להמשך קריאה

סעיף א לחם שהוא מחמשת מיני דגן אלא שהוא פת הבאה בכיסנין, אם אוכל ממנו פחות משיעור קביעות סעודה אינו צריך נטילת ידים, ואין מברכין עליו המוציא אלא בורא מיני מזונות ולאחריו על המחיה, אבל אם אוכל ממנו שיעור קביעת סעודה אזי דינו כלחם גמור, צריך נטילת ידים ומברכין עליו המוציא ולאחריו ברכת המזון. סעיף … להמשך קריאה

סעיף א סתם יינם בזמן הזה, וכן מגע עובד כוכבים ביין שלנו יש אומרים דאינו אסור רק בשתיה ולא בהנאה. ולכן מותר לישראל לגבות בחובו סתם יינם, מפני דהוי כמציל מידיהם, והוא הדין בשאר הפסד, כגון עבר וקנה. אבל לכתחלה אסור לקנות כדי להשתכר בו, ויש מקילין גם בזה. וטוב להחמיר. סעיף ב מותר לעשות … להמשך קריאה

סעיף א דם הנמצא בביצים אסור, ולפעמים כל הביצה אסורה, ולכן כשעושים מאכל עם ביצים יש לבדוק אותן. סעיף ב דם דגים מותר, אך אם קבצו בכלי אסור מפני מראית העין, לפיכך אם ניכר שהוא מדגים כגון שיש בו קשקשים מותר. סעיף ג אם נשך ככר וכדומה ויצא דם משיניו על גבי הככר, צריך לחתוך … להמשך קריאה

סעיף א שלשה שאכלו ביחד צריכין לברך בזימון, ומצוה שיברכו על הכוס. אם אפשר צריכין להדר שיהיה כוס יין, ואם אי אפשר ביין יהיה שכר או "משקה" או יין שרף כשהוא חמר מדינה, דהיינו שאין יין גדל שם כדרך יום מן העיר, ועל כן הוא ביוקר, ורגילים לשתות משקים אלו במקום יין. ויש אומרים דברכת … להמשך קריאה

סעיף א בדין מים אחרונים הרבה מקילים, אבל נכון לכל ירא שמים ליזהר בהם. ואין צריכין ליטול אלא עד פרק שני מן האצבעות, וישפיל ידיו קודם שמנגבן, והמברך הוא נוטל בראשונה. סעיף ב אין נוטלין על גבי קרקע במקום שבני אדם הולכין, מפני שרוח רעה שורה על מים אלו, אלא יטול לתוך כלי, או תחת … להמשך קריאה

סעיף א כל מה שאוכלים בתוך הסעודה, מדברים שרגילים לאכלם בתוך הסעודה לשבוע כגון בשר, דגים, מיני לפתן, דייסא, ומיני לביבות, אפילו דברים שאוכלים בלא לחם, כולם אינם צריכין ברכה לא לפניהם ולא לאחריהם, שכיון שאוכלין אותן לשבוע הרי הן בכלל הסעודה, וכל הסעודה נגררת אחר הלחם שהוא עיקר חיי האדם, ולכן כולן נפטרין בברכת … להמשך קריאה

סעיף א מי שיש לו בהמות או עופות שמזונותיהן עליו, אסור לו לאכול כלום עד שיתן להן מאכל, דכתיב ונתתי עשב בשדך לבהמתך ואכלת ושבעת, הקדימה התורה מאכל בהמה למאכל האדם. ולשתיה האדם קודם, דכתיב שתה וגם גמליך אשקה, וכן כתיב והשקית את העדה ואת בעירם. סעיף ב לא יאכל אדם ולא ישתה דרך רעבתנות. … להמשך קריאה

סעיף א על לחם גמור שהוא מחמשת מיני דגן מברכין לפניו המוציא ולאחריו ברכת המזון. סעיף ב יש ליזהר שלא להפסיק בין נטילת ידים להמוציא, אבל מותר לענות אמן על איזה ברכה שהוא שומע. ושהיה כדי הילוך כ"ב אמה, או מבית לבית אפילו הילוך מעט, וכן אם דיבר מה שאינו לצרכי הסעודה מקרי הפסק, ובדיעבד … להמשך קריאה

סעיף א הרוצה לאכול פת שמברכין עליו המוציא, צריך ליטול ידיו מקודם. אם הפת גדול כביצה מברך על הנטילה, ובפחות מזה אין מברכין על הנטילה. סעיף ב נטילת ידים צריך להיות דוקא מן הכלי, וצריך שיהיה הכלי שלם בלי שום נקב או סדק מפולש, וגם למעלה יהיה שוה בלי שום חריץ או בליטה. ואותן קנקנים … להמשך קריאה

סעיף א הרוצה לאכול קודם נטילת ידים דברים שיאכל ממינים אלו גם בתוך הסעודה, בין שהם דברים שצריכין לברך עליהם תוך הסעודה, כגון פירות, בין שהם דברים שאין צריכין לברך עליהם תוך הסעודה, כגון מיני לפתן ומיני קטניות ותפוחי אדמה, וכן אם רוצה לשתות איזה משקה (חוץ מן היין), קודם נטילת ידים, וגם בתוך הסעודה … להמשך קריאה

סעיף א אסרו חכמים לאכול פת של עובד כוכבים. ויש מקומות שמקילין ולוקחין פת מנחתום עובד כוכבים במקום שאין שם נחתום של ישראל, או אפילו יש, אלא שאין הפת יפה כמו זה. אבל בפת של בעלי בתים עובדי כוכבים לא היו מקילין, אך בשעת הדחק. ומי שהוא בדרך, אם יכול להשיג פת כשר צריך להמתין … להמשך קריאה

סעיף א הלוקח כלים השייכים לסעודה מעובד כוכבים אפילו הם כלים חדשים, אם הם של מיני מתכות או זכוכית אסור להשתמש בהן שום תשמיש אפילו בצונן, עד שטובלין אותן במעין או במקוה במקום שכשר לטבילת אשה נדה, כדי שיצאו מטומאתו של עובד כוכבים לקדושתו של ישראל. וקודם הטבילה מברכין על כלי אחד אשר קדשנו במצותיו … להמשך קריאה

סעיף א קודם שמולחין את הבשר, צריכין להדיח אותו יפה במים, שורין אותו במים לערך חצי שעה וצריך שהמים יכסו כל הבשר, במקום שיש דם בעין על הבשר, צריכין לשפשפו במי השריה ולהסירו, וכן בעופות צריכין לשפשף היטב במקום השחיטה, וכן מבפנים במקום שיש דם בעין. ולפעמים נמצא בבשר או בעוף מקום שנצרר בו דם … להמשך קריאה

סעיף א עיסה מחמשת מיני דגן חייבת בחלה. קודם שמפרישין החלה מברכין ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו להפריש חלה, ונוטלין כזית מן העיסה ושורפין אותה באש. והמנהג לשרפה בתנור שיאפו שם את הלחם. סעיף ב כמה שיעור העיסה שיתחייב בחלה, כל שנעשה מחמשת רבעים קמח, והם כמו מ"ג ביצים וחומש … להמשך קריאה

סעיף א מצות עשה ליתן צדקה לעניי ישראל, שנאמר, פתוח תפתח את ידך לו. ונאמר וחי אחיך עמך. וכל הרואה עני מבקש, והעלים עינו ממנו ולא נתן לו צדקה, עובר בלא תעשה שנאמר לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את ידך מאחיך האביון. הצדקה הוא סימן לזרע אברהם אבינו, שנאמר כי ידעתיו למען אשר יצוה … להמשך קריאה