סיגריות

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– סיגריות הן כלי שמלאכתו לאיסור, ופשוט שאסור ליתנן בכיס בשבת על מנת לעשן מיד בצאת השבת. (ב תנא) ומה טוב, שימָנע כל אדם מעישון הסיגריות, מאחר והעישון מסוכן מאוד לבריאות, ה' יצילנו. ושומר נפשו ירחק מזה, ויקיים בעצמו: "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם". ועל כל פנים, אדם שאינו מעשן, אסור … להמשך קריאה

בהמשך – שלושה או עשרה אינם רשאים ליחלק, ששה או עשרים נחלקים. – ספר מנחת שי

——– במשנה נ. ג' שאכלו כאחת אינם רשאים ליחלק וכן ד' וכן חמישה, ששה נחלקים עד עשרה, עשרה אינם נחלקים עד עשרים. וכתב הרא"ש שמצוה לחזר אחר שלישי לזמן משום ברוב עם הדרת מלך, וראיה מגמ' מה. גבי שמש המשמש שניים אוכל עימהם בלי רשות כדי שיוכלו לזמן איתו. ועוד ראיה מחולין קו. שהוכיחה הגמ' … להמשך קריאה

בהמשך – במקום שאי אפשר לשמוע הזימון בעשרה, יזמנו בשלושה. – ספר מנחת שי

——– בגמ' נ'. אמר רבא כשהיו אוכלים בביתו של ריש גלותא היו מברכים שלושה שלושה, ולא היו ממתינים לזימון בשם, עם כולם, כיון שהיו שם הרבה אנשים ולא היו יכולים לשמוע ברכת הזימון מפי המברך. וגם לא יכלו לזמן לבד בעשרה שלא ירגיש בהם ריש גלותא ויקפיד עליהם. כך פירש הב"י את דברי הגמ' והרא"ש. … להמשך קריאה

בגד שעטנז

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– בגד שבדקוהו ונמצא בו שעטנז [תערובת חוטי צמר ופשתן], מאחר ואסור מן התורה ללובשו, דינו ככלי שמלאכתו לאיסור. (סימן שח סמ"ז) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד … להמשך קריאה

סעי' ב' – קבעו שניים או אחד ואח"כ הצטרפו עימו מזמנים. – ספר מנחת שי

——– כתב הב"י כתב הרא"ש בשם רבנו יונה שכדי להתחייב בזימון צריכים השלושה להיות קבועים יחד מתחילת הסעודה דהיינו שישבו לאכול יחד מתחילת הסעודה. והרא"ש דחה דבריו וסובר שאפילו לא היו יחד בתחילת הסעודה אלה רק סיימו לאכול יחד נחשב קביעות סעודה, ולכן אם בא השלישי וסיים אתם הסעודה נחשב קביעות ונתחיבו בזימון, אבל אם … להמשך קריאה

חלוקת קופות צדקה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מוסדות תורה וחסד רשאים לחלק קופות צדקה לציבור הבאים רק בשבתות, כדי להגדיל את מעשיהם הכבירים. והטעם בזה, כי אין נחשב כלי שמלאכתו לאיסור אלא כגון עט ופטיש וכיוצא שעושים בהם ממש מלאכות איסור, אבל קופה שרק מניחים בה מעות, אינה נחשבת שמלאכתה לאיסור. ומה שהיא מוקצית, משום … להמשך קריאה

הגדרת מוקצה מחמת חסרון כיס

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– כלי שמלאכתו לאיסור, שמקפיד שלא להשתמש בו אלא את השימוש המיועד לו, מחשש שמא יתקלקל או יתלכלך וכדומה, הרי הוא "מוקצה מחמת חסרון כיס", דהיינו שחושש לחסרון בכיסו [כספו]. אבל אם אינו מקפיד עליו כל כך, ומידי פעם משתמש בו שימוש אחר, הרי הוא "כלי שמלאכתו לאיסור" בלבד. … להמשך קריאה

סעי' ג' – רוכבים שאמרו נאכל עמדו מצטרפים, הולכים או עומדים מפורדים אינם מצטרפים. – ספר מנחת שי

——– כתב הב"י כבר כתבתי בסימן קס"ז (קמה: ד"ה כתב הר"י) בשם ה"ר יונה (לא. ד"ה ואומר) שאם היו רוכבים ואמרו נאכל אע"פ שכל אחד אוכל מככרו ולא ירדו מהבהמות מצטרפין, כיון שעמדו במקום אחד. אבל אם היו הולכים ואוכלים לא. ואם היו אוכלים בשדה מפוזרים ומפורדים אע"פ שאוכלים כולם בשעה אחת ומככר אחד, כיון … להמשך קריאה

סעי' ד' – התחילו לאכול אפילו לא אכלו כזית אינם רשאים ליחלק. – ספר מנחת שי

——– במשנה (נ.) שלשה שאכלו כאחד אינם רשאים ליחלק. ושואלת הגמ' מאי קמ"ל הרי שנינו בריש הפרק שלושה שאכלו כאחד חייבים לזמן. ומתרצת קמ"ל מה שאמר רבי אבא אמר שמואל שלשה שישבו לאכול כאחד ועדיין לא אכלו אינם רשאים ליחלק. וכתב הטור ורב אלפס גורס קמ"ל ג' שישבו לאכול אף ע"פ שכל אחד אוכל מככרו … להמשך קריאה

דין מוקצה מחמת חסרון כיס

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מוקצה מחמת חסרון כיס, חמור יותר מכלי שמלאכתו לאיסור, ואסור לטלטלו אפילו לצורך גופו או מקומו. וכל שכן שאסור לטלטלו לצורך עצמו של המוקצה, כגון מהחמה לצל שלא ינזק בשמש. (שבת ג פט) טלטול יחד עם היתר מוקצה מחמת חסרון כיס שמונח עליו דבר היתר, לכתחילה לא יטלטלו. … להמשך קריאה

הקפדת הבעלים

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מוקצה מחמת חסרון כיס, תלוי בקפידתם של בעלי החפץ בלבד, ולכן אם הבעלים אינם מקפידים מלהשתמש בו לדבר אחר, הגם שאחרים מקפידים על חפץ כזה, אין זה נחשב מוקצה מחמת חסרון כיס. (ב שלה) למשל: לראובן יש פלאפון שאינו מקפיד עליו כל כך, ונותן לילדיו הקטנים לשחק בו … להמשך קריאה

סעי' ה' – שלושה שבאו משלושה חבורות ולא זימנו עליהם חייבים לזמן. – ספר מנחת שי

——– עוד מתרצת הגמ' נ. שכפלה המשנה חייבים לזמן ואין רשאים לחלק, אי נמי כי הא דרב הונא דאמר רב הונא שלשה בני אדם שבאו משלש חבורות אינם רשאים ליחלק, היינו שאם היו שלושה חבורות של שלושה או ארבעה בכל חבורה שאכלו יחד, ופירש אחד מכל חבורה קודם שזימנו, ונתחברו אלו השלושה יחד, חל עליהם … להמשך קריאה

נייר בלנק. מחברת

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מאחר ובזמנינו הנייר מצוי מאוד, ומשתמשים בו גם שימושים אחרים כסימניה בספר וכיוצא, לכן אינו מוקצה. על כן, נייר בלנק [שמודפס עליו לוגו] או מחברת ריקה שאינו מקפיד עליהם, מותר לטלטלם לצורך גופם או מקומם ככל כלי שמלאכתו לאיסור. אולם נייר צבעוני שמקפידים עליו, הריהו מוקצה מחמת חסרון … להמשך קריאה

סעי' ו' – פרשו יחידים מחבורתם וזמנו בלעדיהם, פרח הזימון מאותם יחידים, ולא מצטרפים לזימון. – ספר מנחת שי

——– עוד הביא הב"י שהביא הרא"ש פירוש רבנו יהודה על הא דאמר רבא אי אזמין עליהו בדוכותייהו פרח זימון מנייהו, לא ששמעו את הזימון כל אחד בחבורתו, שזה פשיטא ששוב לא מזמנים, אלא שהיו ארבעה בכל חבורה ופירש אחד מכל חבורה ונצטרפו יחד לחבורה של שלושה. וזימנו השלושה שבכל חבורה שיצאו ממנה, פרח זימון מהיוצאים … להמשך קריאה

כלי היתר יקרים

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– כלים שמלאכתם להיתר, אפילו הם יקרים מאוד ומקפיד שלא להשתמש בהם אלא לשימוש המיועד להם, כתכשיטים וכלים לקישוט הבית, אין דינם כמוקצה מחמת חסרון כיס, אלא ככלי שמלאכתו להיתר, שיתבאר להלן. על כן, מותר להסיר תמונה יוקרתית או שעון קיר התלויים לנוי, כדי לראותם מקרוב, ולהחזירם שוב. (כן … להמשך קריאה

כלי פסח

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– צלחות וסכו"ם המיוחדים לשימוש בפסח, אף שמקפיד במשך השנה שלא להשתמש בהם, דינם ככלי שמלאכתו להיתר. (באר משה שטרן, אז נדברו, מנחת שלמה. שבת ג ח) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל … להמשך קריאה

סעי' א' – אין זימון למפרע אחר ברכה, ואחד שברך מצטרף לשניים שלא ברכו – ספר מנחת שי

——– בגמ' מה: אמר מרימר אם ברכו בלא זימון לא יכולים שוב לברך שאין זימון למפרע. ובגמ' נ. אמר רבה תוספאה שלושה שאכלו ואחד הקדים וברך בלא זימון יכולים השניים לצרף אותו לזימון ויוצאים ידי חובת זימון, אע"פ שהוא לא יוצא ידי חובת זימון שאין זימון למפרע. וכתב הרא"ש שיכול לומר ברוך שאכלנו משלו אע"פ … להמשך קריאה

סעי' ב' – יצא אחד ועומד כנגד הפתח מזמנים עליו. ובעשרה עד שיכנס. – ספר מנחת שי

——– בגמ' מה: אמר רב דימי בר יוסף אמר רב שלשה שאכלו כאחד ויצא אחד מהם לשוק קוראים לו ומזמנין עליו. אמר אביי והוא דקרו ליה ועני. אמר מר זוטרא ולא אמרן אלא בשלשה אבל בעשרה עד דניתי, מאי טעמא כיון דבעי לאדכורי שם שמים, בציר מעשרה לאו אורח ארעא. וכתב רש"י גבי שלושה – … להמשך קריאה

פמוטות ומנורות

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– פמוטות ומנורות יפות המונחות לקישוט הבית, אינן מוקצה. ואפילו אם הדליקו בהן פעם, כל שלא הדליקו בהן בשבת זו, אינן מוקצה. ואינן נחשבות אפילו לכלי שמלאכתו לאיסור, משום שאין עושים בהן ממש מלאכת איסור אלא רק משמשים לפעולה אסורה, שמניחים עליהן את הנר והשמן, [וכמבואר לעיל לגבי היתר … להמשך קריאה

כלי זכוכית העומד ליפול

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– כלי זכוכית יקר המיועד לסחורה העומד ליפול לארץ ולהשבר, מותר לתופסו שלא ישבר, שכן בלאו הכי תיכף יהיה מותר לטלטל את הרסיסים כדי שלא ינזק. ואפילו אם הוא יחיד בביתו שאין חשש שינזקו בו רבים, מותר. (שבת ג קכט. ב שלו) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל … להמשך קריאה

סעי' ג' – אם לא יודעים השלושה לברך כל ברכת המזון, יברך כל אחד ברכה, אבל לא חצי ברכה. – ספר מנחת שי

——– בגמ' מו. תני חדא ברכת המזון שנים ושלשה, ותניא אידך שלשה וארבעה. ופירש הרי"ף שאם אינם יודעים לברך כל הברכות, אלא אחד יודע לברך ברכה ראשונה, והשני שניה ושלישית, או שיודע כל אחד ברכה אחת, יברך כל אחד הברכה שיודע, ונמצאת ברכת המזון משניים מהם או שלושתם. והבריתא של שלושה וארבעה פירושה לרב נחמן … להמשך קריאה

בגדים וכלים העומדים לסחורה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– בגדים וכלים שמלאכתם להיתר העומדים לסחורה, ומקפיד שלא להשתמש בהם, הרי הם מוקצה מחמת חסרון כיס. אבל אם אינו מקפיד, מותר לטלטלם. (שבת ג צד) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים … להמשך קריאה

מאכלים העומדים לסחורה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מאכלים העומדים לסחורה וראויים לאכילה כמות שהם, אינם מוקצה. כיון שדעתו של אדם על כל מה שראוי לו, שהרי אם יהיה רעב ולא יהיה לו לאכול, יאכל מהם, וכיון שמותרים באכילה מותרים גם בטלטול. (אור שמח. שבת ג צה) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים … להמשך קריאה

סעי' א' – שתי חבורות בבית אחד מצטרפים ע"י ראיה, או שמש. ובשתי בתים צריך גם דעת מתחילה. – ספר מנחת שי

——– במשנה נ. שתי חבורות שהיו אוכלות בבית אחד, בזמן שמקצתן רואות אלו את אלו הרי אלו מצטרפין לזימון, ואם לאו אלו מזמנין לעצמן ואלו מזמנין לעצמן. ובגמרא שם (ע"ב) תנא אם יש שמש ביניהם, שמש מצרפן. וכתב הרא"ש שגם בשני בתים אם רואים אלו את אלו או שמש אחד משמשן מצטרפים. וכן דעת רבינו … להמשך קריאה

אתרוגים העומדים לסחורה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– אתרוגי מצוה העומדים לסחורה, כיון שמקפיד עליהם, דינם כמוקצה מחמת חסרון כיס. ואע"פ שהם מאכלים? מכל מקום כיון שאף הקונים אותם יאכלום רק אחרי חג הסוכות, נמצא שמקצה אותם מדעתו שלא לאוכלם. (שבת ג צו. מנוחת אהבה עמוד רסט) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים … להמשך קריאה

סעי' ב' – אם המברך יושב על פתח הבתים, מצטרפים ב' החבורות. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור אכלו מקצתן בבית ומקצתן חוץ לבית, אם המברך יושב על מפתן הבית הוא מצרפן. והוא מהירושלמי שהביא הב"י רבי ברכיה מוקי אמורא אתרעא מיצעא דבי מדרשא והוא מזמן על אילין ועל אילין. וכ"פ מרן אכלו מקצתן בבית ומקצתן חוץ לבית, אם המברך יושב על מפתן הבית, הוא מצרפן. וכתב המ"ב (ס"ק ב') … להמשך קריאה

דילוג לתוכן