——–
במשנה (נ.) שלשה שאכלו כאחד אינם רשאים ליחלק. ושואלת הגמ' מאי קמ"ל הרי שנינו בריש הפרק שלושה שאכלו כאחד חייבים לזמן. ומתרצת קמ"ל מה שאמר רבי אבא אמר שמואל שלשה שישבו לאכול כאחד ועדיין לא אכלו אינם רשאים ליחלק. וכתב הטור ורב אלפס גורס קמ"ל ג' שישבו לאכול אף ע"פ שכל אחד אוכל מככרו אינן רשאין ליחלק. הלכך צריך לחוש לשתי הגירסאות אפילו כל אחד אוכל מככרו ואפי' לא אכל עדיין כזית פת אין רשאין ליחלק. וכתב הרא"ש (סי' כט) פירוש שישבו לאכול וברכו ברכת המוציא ועדיין לא אכלו שיעור ברכה אינם רשאים ליחלק, ולא מסתבר לפרש שעדיין לא אכלו כלל, רק נתנו דעתם לאכול, דחומרא יתירה היא זאת. אולם דעת ה"ר יונה נוטה לפסוק דכיון שגמרו בדעתן לאכול ביחד חל עליהם חובת זימון ואינם רשאים ליחלק. וגם הרשב"א (נ. ד"ה קמ"ל) כתב בשם רבינו האי שכיון שישבו לאכול ביחד אע"פ שלא התחילו בסעודה כיון שנזקקו לאכילת זימון אינם רשאים ליחלק וכן כתב הראב"ד. ומיהו משמע שהתחילו קצת לאכול ואח"כ חזרו פניהם זה לכאן [וזה לכאן] וגמרו סעודתן אבל אם לא התחילו כלל, לא . (משמע מלשון הרשב"א שכתב ואח"כ חזרו פניהם וכו' שמפרש אינם רשאים ליחלק היינו חייבים לזמן, ומתחילה רציתי לומר שאם עדיין לא אכלו כזית אינם רשאים ליחלק, היינו, אינם רשאים לסיים כל אחד אכילתו בפני עצמו ולברך בלא זימון, אבל כרגע לא חל עליהם חובת זימון, ונ"מ אם אכלו פחות מכזית ועברו ונחלקו ואחר גמר אכילתם נתחברו שוב לא חייבים בזימון. והריני מבטל דעתי כעפרא דארעא. וכך פסק המ"ב שחל עליו חובת זימון ואפילו רוצה לגמור סעודתו קודם שיגמרו האחרים כיון שהחיוב של זימון חל כבר עליו בהתחלת אכילה שלו: ע"כ ומשמע אפילו נחלק וחזר חייב בזימון). וכתב הב"י ובעל הבית עם בני ביתו היה נראה לומר דאע"פ שלא התחילו לאכול אינם רשאים ליחלק אלא שהרא"ש כתב בפרק ערבי פסחים (סי' יד) בשם רבינו יחיאל שרשאים ליחלק:
וכ"פ מרן שלשה שישבו לאכול וברכו ברכת המוציא, אפילו כל אחד אוכל מככרו ואפילו לא אכל עדיין כזית פת, אינם רשאים ליחלק.
ובביה"ל (ד"ה אפילו כל) כתב שהמ"א הביא דברי הב"ח שאם יש תרתי לריעותא, גם שלא אכלו כזית, וגם שכל אחד אוכל מככרו רשאים ליחלק. ודחה זה הביה"ל ופסק כפשט מרן שאינם רשאים ליחלק. (וכ"כ בהלכה ברורה אות יז').
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל
מנחת שי – הלכות
הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5