——–
בגמ' מה: אמר מרימר אם ברכו בלא זימון לא יכולים שוב לברך שאין זימון למפרע. ובגמ' נ. אמר רבה תוספאה שלושה שאכלו ואחד הקדים וברך בלא זימון יכולים השניים לצרף אותו לזימון ויוצאים ידי חובת זימון, אע"פ שהוא לא יוצא ידי חובת זימון שאין זימון למפרע. וכתב הרא"ש שיכול לומר ברוך שאכלנו משלו אע"פ שבירך דלא גרע מבא בתוך הסעודה ואכל עלה ירק שאומר עמהם ברוך שאכלנו משלו. וכתב עוד שאם ברכו שניים לא יכולים להצטרף ולענות לאחד שלא בירך. וכ"כ הרשב"א. עוד כתב הב"י דברי הרשב"א שהביא בסימן הקודם, שאם אחד זימן עם אחרים אע"פ שלא בירך, [כגון שהצטרף עם שניים אחרים שאכל מעט עימהם, או זימן עם שלושה אע"פ שלא אכל מעט עימהם (מ"ב ס"ק ג')] שוב לא יכול להצטרף לזימון עם השניים שאכל עימהם, אע"פ שאם בירך בלא זימון יכול להצטרף, זה שזימן גרע, שפרח זימון ממנו לגמרי.
וכ"פ מרן שלשה שאכלו כאחד, ושכחו וברך כל אחד לעצמו, בטל מהם הזימון ואין יכולים לחזור ולזמן למפרע; וכן אם ברכו שנים מהם; אבל אם שכח אחד מהם וברך, השנים יכולים לזמן עם השלישי, אף על פי שכבר ברך יכול לומר: ברוך שאכלנו משלו, והם יוצאים ידי חובת זימון והוא אינו יוצא ידי זימון; שאין זימון למפרע. הגה: ואם האחד זימן עם אחרים, אף שנים הנשארים אינן יכולים לזמן (בית יוסף בשם רשב"א).
וכתב המ"ב (ס"ק ב') שמי שאכל בשלושה ובירך, עדיין חובת זימון עליו רק לא יכול לצאת ידי חובתו כיון שאין זימון למפרע. ולכן אחרים מזמנים איתו שהרי יש כאן חיוב זימון על שלושה.
עוד כתב (ס"ק ד') שאם זימן אחד מהשלושה עם אחרים אף שלא יכולים השניים שוב לזמן איתו, אבל יכולים לצרף אדם אחר שיאכל עימהם מעט ויזמנו איתו. וכתב בביה"ל (ד"ה יברך כל אחד) שהסתפק הפמ"ג אם התחילו השלושה לברך ונזכרו באמצע ברכת הזן שלא זימנו אם צריכים לחזור ולזמן, ופשוט שאם סיימו ברכת הזן שלא חוזרים שאין זימון למפרע. (והספק הוא רק לדעת הרמ"א שברכת הזימון עד הזן יש צד לומר שיחזרו כיון שאין ברכתם כפי הנוסח המחוייב ואיך יסיימו הברכה שלא כתיקנה, אבל לדידן שברכת הזימון עד שאכלנו משלו ולא כוללת ברכת הזן פשוט שאם התחילו בברכת המזון לא שייך לומר שיחזרו שהרי לא החסירו כלום מברכת הזן, ולמה יחזרו להרויח מצוות זימון ותהא הזכרת שם שמים שהזכירו לבטלה. וכ"כ בהלכה ברורה אות ה' שאינם חוזרים לזמן כל שנזכרו באמצע ברכת הזן. אבל אם אמרו רק ברוך אתה ה' יסיימו למדני חוקיך ויחזרו לזמן). עוד כתב הביה"ל (ד"ה וכן אם ברכו) להסתפק אם ברכו השניים האם נפקע חיוב זימון לגמרי מהחבורה או יש כאן עדיין חיוב זימון לענין שילך האחד שלא בירך ויזמן עם שלושה אחרים שלא זימנו. ואם אכל עמהם מעט פשוט שמצטרף אפילו הם שניים. (וכ"כ בהלכה ברורה אות ב' שנכון שיאכל עמהם כזית). עוד כתב בביה"ל (ד"ה אחד מהם) שכן הדין אם היו עשרה וברכו שלושה בלא זימון, יכולים להצטרף עם הנשארים לזמן בשם. עוד כתב בשם מאמר מרדכי שאם היתה קבוצת אנשים ורובם ברכו בלא זימון ונשארו שניים שלא ברכו יכולים לצרף אחד מהמברכים ויזמנו. עוד כתב בשם האחרונים, אם שניים אכלו פת ואחד שתה משקה, ובירך אחד מהאוכלים פת בלא זימון, לא יכול הנשאר שאכל פת לצרף את חבירו שבירך וזה ששתה משקה לזימון.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל
מנחת שי – הלכות
הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5