סעי' ג' – צריך ששתי החבורות ישמעו את קולו של המזמן בבירור. – ספר מנחת שי

——– כתב הב"י בשם התוס' דכל היכא שמצטרפין שתי חבורות צריך שישמעו ברכת המזון מפי המברך. וגם הרמב"ם כתב בפ"ה (הי"ב) גבי צירוף שתי חבורות, והוא שישמעו שתיהן כל דברי המברך בביאור. וכתב הב"י דברכת המזון לאו דוקא, דאין צריך שישמעו מפי המברך אלא ברכת הזימון לבד, אבל ברכת המזון יברך כל אחד לעצמו ושפיר … להמשך קריאה

מצה שמורה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מצות שמורה עבודת יד המיוחדות לליל הסדר, הרי הן מוקצה בשבת שלפני הפסח, כיון שמקפיד שלא לאכול מהן כלל עד ליל הסדר. אבל מצות רגילות שלא מקפיד עליהן, אפילו בערב פסח שחל בשבת שאסור לאכול מצה ביום, בכל זאת כיון שמותר לתת מהן לקטנים שאינם מבינים בסיפור יציאת … להמשך קריאה

בהמשך – ברכת חתנים יכולים לברך גם האוכלים בחדר אחר. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור בשם הרא"ש, בסעודת חתן שאין מקום מספיק לכולם עם החתן ונכנסים המוזמנים לאכול בחדרים סמוכים, אפילו אם אכלו בבתים שאינן פתוחים למקום שהחתן אוכל, כולן מברכין ברכת חתנים. ולא מיבעיא אם השמש מצרפן אלא אפילו אם אין שמש מצרפן, כיון שהתחילו אותם שבשאר בתים כשהתחילו אותם של בני החופה, כולן חשובין כאחד … להמשך קריאה

הגדרת מוקצה מחמת גופו

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– כל דבר שאינו כלי, ואינו ראוי למאכל אדם או בהמה, ואינו מיועד לשימוש שהוא, הרי הוא מוקצה מחמת גופו. (שבת ג צח) דוגמאות למוקצה מחמת גופו – אבנים, עפר, חול, עצים, שעועית יבשה, קמח, אבקת אפיה, בצק, קליפות אגוזים, קליפות שקדים, גרעיני משמש, גרעיני זיתים, עצמות קשים, בעלי … להמשך קריאה

דין מוקצה מחמת גופו

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מוקצה מחמת גופו אף הוא חמור יותר מכלי שמלאכתו לאיסור, ואסור לטלטלו אפילו לצורך גופו ומקומו. אולם אם מייחד אותו קודם שבת במחשבתו להשתמש בו בשבת בדבר שיש דרך בכך, כגון שמייחד אבן לפצח אגוזים, אינה מוקצה ומותר לטלטלה לכל צרכיו. וכן אם השתמש באבן לפני שבת אפילו … להמשך קריאה

קליפות. גרעינים. עצמות.

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– המפצח גרעינים שקליפותיהם אינן ראויות למאכל בהמה, מותר להוציא בידו את הקליפות מפיו, ואין צריך לזורקן מפיו. וכן האוכל משמש, מותר לו להוציא בידו את הגרעין, אף אם לא נשאר עליו מהפרי עצמו. אבל לאחר שהניחם מידו, אסור לטלטלם שהרי הם מוקצים מחמת גופם. אולם אם נשאר מעט … להמשך קריאה

סעי' א' – אכל דבר איסור לא מצטרף לזימון, ולא מברכים על דבר אסור. – ספר מנחת שי

——– במשנה מה. אכל דמאי מזמנים עליו, אכל טבל אין מזמנים עליו. ובגמ' מז: אפילו הוא טבל מדרבנן כגון שזרעו בעציץ שאינו נקוב. וכתב הרשב"א בשם הראב"ד שכן הדין אם אכלו פת שלא הפרישו ממנה חלה אע"פ שחייבת רק מדרבנן, לא מזמנים. ולענין ברכה על דבר איסור. כתב הטור שלדעת הרמב"ם לא מברכים על דבר … להמשך קריאה

מאכלים אסורים

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מאכל שאסור לאוכלו, כפירות טבל שלא הופרשו מהם תרומות ומעשרות, או לחם שלא הפרישו ממנו חלה בארץ ישראל, הרי הם מוקצה מחמת גופו. אבל בחוץ לארץ אין הלחם מוקצה, כיון שיש תקנה לאוכלו בשבת, כמבואר לעיל בדיני ההכנות לשבת. (שבת ג קי) מאכלים אסורים כנבילות וטריפות שראויים למאכל … להמשך קריאה

סעי' ב' – האוכל דבר איסור במקום סכנה מברך עליו. – ספר מנחת שי

——– כתב הב"י האוכל דבר איסור במקום סכנה כתב רבינו ירוחם (ני"ו סוף ח"א) בשם הרמ"ה שאינו מברך עליו. ולי נראה דמודה הרמב"ם דכל כהאי גוונא מברך עליו. ואכתבנו בסימן ר"ד (ד"ה ומ"ש בשם) בס"ד: וכ"פ מרן אם אכל דבר איסור במקום סכנה, מברכים עליו. (וע' לקמן סי' ר"ד). וכתב המ"ב (ס"ק ה') כיוון שהיא … להמשך קריאה

סעי' ג' – אם אינם יכולים לאכול זה לחמו של זה וזה של זה, אינם מצטרפים. – ספר מנחת שי

——– בגמ' ערכין ד. כהנים שאכלו תרומה וזר אכל חולין מצטרפים לזימון, כיון שהכהן יכול לאכול חולין, וכתב הב"י שמכאן למדו הפוסקים לאחד נזהר מפת גוים ואחד אינו נזהר שמצטרפים. וכ"כ הטור כתב רשב"ם, ג' שאכלו כאחת, אחד נזהר מפת עכו"ם ואחד אינו נזהר, או אחד מהם כהן ואוכל חלות, אע"פ שאותו שנזהר אינו יכול … להמשך קריאה

חול

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– רשאי אדם לייחד חול ועפר לכסות בהם לכלוך וכיוצא, ובלבד שיניחם במקום מסויים ולא יהיו למרמס כף רגל (סימן שח סל"ח, משנ"ב. שבת ג צט) { .} ואם מותר לילדים לשחק בארגז חול, עיין להלן בדיני משחקים לילדים. ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות … להמשך קריאה

סעי' ד' – אכל פחות מכזית לא מברך ברהמ"ז ולא מזמנים עליו. – ספר מנחת שי

——– במשנה מה. עד כמה מזמנים עד כזית רבי יהודה אומר עד כביצה. וכתב הטור וקיימא לן בכזית כת"ק. וכן לעניין יחיד, אינו מברך ג' ברכות אלא עד שיאכל כזית: וכ"פ מרן אין מזמנין על מי שאכל פחות מכזית. ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד … להמשך קריאה

טלטול מת

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מת, הרי הוא מוקצה מחמת גופו, ואסור לטלטלו אלא אם יניח עליו דבר שאינו מוקצה כבגד וכיוצא. ואם הוא לבוש בבגדיו – מותר לטלטלו אגב בגדיו. בגמרא מסכת שבת (ל ע"ב) מובא שדוד המלך נפטר ביום שבת, והיה מונח בחמה, ושאל בנו שלמה המלך את החכמים אם מותר … להמשך קריאה

שברי כלים

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– כלי שנשבר בשבת או לפני שבת – אם השברים ראויים לשימוש כלשהו, אפילו לכסות בקבוק, אינם מוקצה. אבל אם אינם ראויים לשום שימוש – הרי הם מוקצים מחמת גופם, ולא יטלטלם בידו אלא במטאטא או בשינוי. (שבת ג קכח) ולכאורה, מה ההבדל בין אבנים שאפילו אם ראויים לשימוש … להמשך קריאה

כלי חד פעמי ריק

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– קופסאות שימורים ריקות, גביעי אשל, בקבוקים ריקים וכיוצא, אף שהוציא מהם את תכולתם, כיון שראויים הם לשימוש, אינם מוקצה. ואולם, אם זרקם לאשפה קודם השבת, הרי הם מוקצה, שכיון שהדרך לזורקם, בזריקתם בטל מהם שם כלי. אבל כלי רגיל שזרקו לאשפה, לא מתבטל ממנו שם כלי ואינו מוקצה. … להמשך קריאה

סעי' א' – שניים שאכלו ואמרו נברך, שוב לא יכולים לצרף שלישי לזימון. – ספר מנחת שי

——– בגמ' מז. רב ושמואל ישבו בסעודה ובא רב שימי בר חייא ומיהר לאכול כדי להצטרף עימהם לזימון, אמר לו רב אנו סיימנו לאכול, אמר לו שמואל לרב אף שסיימנו לאכול יכול רב שימי להצטרף כיון שאם יביאו לנו גוזליא וארדליא, היינו אוכלים א"כ לא הסתלקנו מהסעודה. וכך פסקו הרי"ף והרמב"ם כל שיכולים השניים לאכול … להמשך קריאה

כלים שהתפרקו

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– כפתור חדש שלא היה בבגד, הרי הוא מוקצה מחמת גופו. אבל כפתור שנפל מהבגד בשבת, אינו מוקצה. כיון שבכניסת שבת היה מחובר לבגד, והיה עליו שם כלי, וכשנפל, לא התבטל ממנו שם כלי, כיון שדעתו לתפור את הכפתור לבגד לאחר שבת. (שבת ג ז) וכן שרשרת פנינים שנקרעה … להמשך קריאה

סעי' ב' – שבעה שאכלו פת מצרפים שלושה שאכלו כזית ירק או שתו משקה רביעית. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור בגמ' מח'. אמר רב יהודה בר שילת משמיה דרב ט' שאכלו דגן ואחד אכל ירק מצטרפין להזכיר השם, ואפילו לא טיבל עמהם אלא בציר או לא שתה עמהם אלא כוס אחד מצטרף עמהם, ואפילו ז' דגן וג' ירק מצטרפין. ובגמ' שם אמר ר' זירא ששה ודאי לא מבעיא לי שלא מצרפים דרובא … להמשך קריאה

סעי' ג' – המצטרף שאכל ירק לא יוצא י"ח ברכה אחרונה בברהמ"ז ששומע. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור כתב אחי ה"ר יחיאל ז"ל שאלתי לא"א הרא"ש ז"ל אם המצטרף נפטר מברכה אחרונה בבה"מ של אלו והשיבני דלא וכתב הב"י הטעם, שברהמ"ז לא פותרת דברים הבאים אחר סילוק הסעודה, וכ"ש שלא תפטור את זה שלא אכל פת כלל, וכ"כ הרשב"א, חוץ מאם אכל תמרים או שתה יין כיון שמזינים אם ברך … להמשך קריאה

טלטול בעלי חיים

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– בעלי חיים הרי הם מוקצים מחמת גופם ואסור לטלטלם. על כן, תרנגול המקפץ על גבי כלים, וחושש שישברם, אסור לתופסו בידים כדי לסלקו. (שבת ג קיג. שבת ה קח) בעלי חיים המיוחדים לשעשוע ככלבים ננסים שאינם מזיקים, אסור לטלטלם. ואף על פי שמוקצה מחמת גופו שייחדו לשימוש אינו … להמשך קריאה

הכנסת בעלי חיים למקומם

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– בעלי חיים שאינם רוצים להכנס לכלוב, מותר לאחוז בצווארם ולהוליכם, שלא אסרו חכמים טלטול מעט כשיש צורך לבעלי החיים, משום צער בעלי חיים. אבל לא יוליכם באופן שעוקר את רגליהם מן הארץ, כיון שבזה מטלטלם טלטול גמור. ואולם, תרנגולת אסור לאחוז בה להוליכה כלל, כיון שמגביהה את עצמה … להמשך קריאה

בהמשך – לזימון בשלושה לא יתנו לו מאכל אחר מלבד פת, ובדיעבד מזמנים עמו. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור כתב הרב אלפס ז"ל דוקא לאצטרופי לעשרה אבל לג' אינו מצטרף עד שיאכל כזית דגן. ור"י פי' ה"ה נמי ב' דגן ואחד ירק, אבל איפכא לא, וכן דעת א"א הרא"ש ז"ל: וכתב הב"י שהרא"ש דחה דברי הרי"ף ממה שאומרת הגמ' מח. אין היחיד מוציא את הרבים עד שיאכל כזית דגן. משמע, דווקא … להמשך קריאה

סעי' ד' – מצוה שהאוכל כדי שביעה יברך להוציא ואם לא יודעים יכול לברך מי שאכל כזית. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור כתב בה"ג שמי שאכל כזית דגן אינו מוציא אלא אותם שאכלו שיעור דרבנן אבל לא אותם שאכלו כדי שביעה, ור"י פי' שמוציא אפילו אותם שאכלו כדי שביעה, ומיהו מצוה מן המובחר אם יודעים כולן לברך שיברך אותו שאכל כדי שביעה, ואם אינן יודעין כולן לברך מי שאכל כזית יכול להוציא אף אותם … להמשך קריאה

תרנגולים אלימים

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– לול שיש בו תרנגולים אלימים שמנקרים ונושכים את התרנגולות, מותר לדחות את התרנגולות מאחוריהן כדי שיצאו משם וינצלו מנשיכת התרנגולים, אך אם אי אפשר לדחותן, מותר להוציאן בידיים, משום צער בעלי חיים. (שבת ג קכא, קכב, קכג) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב … להמשך קריאה

ילד קטן שבידו מוקצה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– אין לאב להרים או לתת יד לבנו הקטן כאשר יש בידו מוקצה חשוב כמו כסף או משחק יקר, מחשש שמא יפול המוקצה מידו ויבוא האב ליטלו, ונמצא שמטלטל מוקצה. אולם אם יש ביד הבן מוקצה שאינו חשוב כאבן, שאין חשש שאם תיפול מידו האב יגביה אותה, והבן רוצה … להמשך קריאה

סעי' א' – לא אכל עונה אחר המזמן בושתל"ו ואחר העונים עונה אמן. – ספר מנחת שי

——– בגמ' מה: בא ומצאן כשהם מברכים מהו אומר אחריהם, רב זביד אמר ברוך ומבורך, רב פפא אמר עונה אמן, ולא פליגי הא דאשכחינהו דקא אמרי נברך, הא דאשכחינהו דקא אמרי ברוך, אשכחינהו דקא אמרי נברך, אומר ברוך ומבורך, אשכחינהו דקא אמרי ברוך, עונה אמן. וכתבו התוספות וה"ר יונה והרא"ש בשם בה"ג שאומר ברוך הוא … להמשך קריאה

דילוג לתוכן