——–
במשנה נ. שתי חבורות שהיו אוכלות בבית אחד, בזמן שמקצתן רואות אלו את אלו הרי אלו מצטרפין לזימון, ואם לאו אלו מזמנין לעצמן ואלו מזמנין לעצמן. ובגמרא שם (ע"ב) תנא אם יש שמש ביניהם, שמש מצרפן. וכתב הרא"ש שגם בשני בתים אם רואים אלו את אלו או שמש אחד משמשן מצטרפים. וכן דעת רבינו חננאל ובה"ג וכן משמע מהירושלמי וכ"כ התוס' וה"ר יונה והרשב"א. וכתב הב"י שלדעת הרשב"א והראב"ד צריך שיכנסו משעה ראשונה על דעת להצטרף ביחד שאז נחשב כהסיבו יחד. וכתב הב"י שלדעת הרא"ש שלא מצריך שיתחילו יחד את הסעודה כדי להצטרף לזימון, לכאורה הכא נמי לא צריך שיכנסו על דעת להצטרף. וא"כ קשה על הטור למה כתב וכגון שנכנסו על דעת להצטרף יחד, וזה אינו כדעת הרא"ש. ותירץ הב"י ב' תירוצים א' – שרק בחבורה אחת לא צריך שיכנסו על דעת להצטרף יחד, ודי שרואים, או שמש, אבל בשתי חבורות אף שהם בבית אחד צריך שיכנסו על דעת להצטרף יחד. ב' – לעולם בבית אחד לא צריך שיכנסו על דעת להצטרף יחד, ומ"ש הטור שצריך גם דעתם מתחילה הוא באופן שהחבורות בשתי בתים ובזה לא די בראייה אלו את אלו, או שמש. וכתב שכן נראה מפשט הירושלמי. וכתב הד"מ שכן כתב האור זרוע. עוד כתב הב"י בשם רבינו יונה שאם רשות הרבים מפסקת ביניהם נראה שאינם מצטרפים בשום ענין.
וכ"פ מרן שתי חבורות שאוכלות בבית אחד או בשני בתים, אם מקצתן רואים אלו את אלו מצטרפות לזימון, ואם לאו אינם מצטרפות; ואם יש שמש אחד לשתיהן, הוא מצרפן. וכגון שנכנסו מתחלה על דעת להצטרף יחד; ויש מי שאומר שאם רשות הרבים מפסקת בין שני הבתים, אינם מצטרפין בשום ענין.
וכתב המ"ב (ס"ק ג') שאם הם בבית אחד ולא רואים אלו את אלו אפילו נכנסו מתחילה על דעת להצטרף, אינם מצטרפים.
עוד כתב (ס"ק ו') שמלשון מרן משמע שצריך דעתם להצטרף גם על שתי חבורות בבית אחד. אבל הרבה אחרונים כתבו שבבית אחד לא צריך דעתם ומספיק שרואים אלו את אלו או שמש שמצרפם. (ובאמת כך פירש הב"י בתירוצו השני את לשון הטור שהוא הלשון שבשו"ע, שדוקא בב' בתים צריך דעתם מעיקרא. ועיין בכה"ח אות ו' שכתב שבזימון בלא שם לכתחילה יתנו דעתם להצטרף, ובדיעבד מצטרפים בלי דעתם מעיקרא אם יש שני אנשים בכל חבורה, ואם יש שלושה או עשרה בכל חבורה יזמנו כל חבורה בפני עצמה. אבל לצרף לזמן בשם יש לחוש ולהצריך דעתם להצטרף אף שהם בבית אחד. וכ"פ בילקו"י ח"ג עמוד שעז'. וגבי בחורי ישיבה כתב שם באות י' שיש להקל יותר וגם בלא דעת מתחילה מצטרפים לעשרה, משום שנחשבים כסמוכים על שולחן בעל הבית, ויש הסוברים שבעל הבית עם בני ביתו לא צריך שישבו על שולחן אחד, וגם אוכלים בזמן קבוע והוי כדעתם להצטרף מתחילה, ועכ"פ נכון שיאמרו פעם אחת שאוכלים על דעת להצטרף יחד). עוד כתב בביה"ל (ד"ה שתי חבורות) שאם אין בכל חבורה כדי זימון, לדעת הרמב"ן והרשב"א מצטרפים ברואים אלו את אלו, אבל לדעת הרשב"ש והגר"א לא מועיל צירוף אם אין בכל חבורה כדי זימון, וגם לא מועיל צירוף לזמן בשם. וכ"פ בביה"ל שלא מצטרפים אם אין כדי זימון בכל חבורה, אפילו היתה דעתם לכך מתחילה ורואים אלו את אלו או שיש שמש ביניהם. (אולם לכה"ח הנ"ל מהני צירוף לזימון בשלושה כשהם בחדר אחד אפילו לא היה דעתם לכך מתחילה, ורק לכתחילה יתנו דעתם מתחילה, אבל לזימון בעשרה לא מהני צירופם ע"י רואים בבית אחד אם לא נתנו דעתם, ואם נתנו דעתם מתחילה מהני. וכ"כ בהלכה ברורה אות ד' וכתב שאם היו עשרה בכל חבורה רשאים לזמן ביחד אפילו לא נכנסו מתחילה על דעת להצטרף).
עוד כתב המ"ב (ס"ק ז'-ח') מה שכתב מרן שאם רה"ר מפסקת ביניהם אינם מצטרפים בשום ענין, אפילו כשהם רואים זה את זה ויש שמש לשתיהן, כתב הט"ז שאפילו אם רה"ר הוא שביל צר שאין בו ט"ז אמה, לא מצטרפים, ואפשר דוקא כשהוא קבוע גם בימות הגשמים. [א"ר]. כתב בביה"ל (ד"ה בשום ענין) שלדעת הט"ז בני חופה מצטרפים אפילו רה"ר מפסיק ביניהם ואפילו ללא שמש וגם לא רואים אלו את אלו וכמ"ש הרא"ש לענין ברכת חתנים כיון שבאו יחד לסעודת החופה. אבל הא"ר והפרישה ודרך החיים כתבו שדין הרא"ש מיירי רק לענין ברכת חתנים אבל לא לענין זימון.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל
מנחת שי – הלכות
הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5