——–
בגמ' מו. תני חדא ברכת המזון שנים ושלשה, ותניא אידך שלשה וארבעה. ופירש הרי"ף שאם אינם יודעים לברך כל הברכות, אלא אחד יודע לברך ברכה ראשונה, והשני שניה ושלישית, או שיודע כל אחד ברכה אחת, יברך כל אחד הברכה שיודע, ונמצאת ברכת המזון משניים מהם או שלושתם. והבריתא של שלושה וארבעה פירושה לרב נחמן שסובר שבירכת הזימון עד נברך, שפעמים ברכת המזון מתקיימת ע"י ארבעה אנשים, אחד מזמן והשלושה אומרים כל אחד ברכה אחת. ואע"פ שרש"י לא פירש כן הסכימו התוס' ורבנו יונה והרשב"א לפירוש הרי"ף, וכך נראה מדברי הרא"ש. וכתבו התוס' אבל לחצאין אין לברך אם האחד יודע חצי הברכה, והאחר חציה השני. וכתב הב"י ממה שלא הזכירו ברכה רביעית כיון שאינה דאורייתא משמע שאין ברכת הטוב והמטיב מעכבת ואע"פ שאין שום אחד שיודע אותה יכולים לזמן ויברכו רק שלוש ברכות.
וכ"פ מרן שלושה שאכלו כאחד ואין אחד מהם יודע כל בהמ"ז, אלא אחד יודע ברכה ראשונה ואחד השנייה ואחד השלישית, חייבים בזימון וכל אחד יברך הברכה שיודע, ואע"פ שאין בהם מי שיודע ברכה רביעית אין בכך כלום; אבל לחצאין אין לברך, אם האחד אינו יודע כי אם חצי הברכה, שאין ברכה אחת מתחלקת לשתים.
וכתב המ"ב (ס"ק י') שאם אחד יודע כל ברכת המזון עדיף שהוא יברך הכל מאשר לחלק הברכה לחלקים.
עוד כתב (ס"ק יג') שאם ברכה אחת משלושת הברכות אין אף אחד שיודע לברכה נחלקו הפוסקים אם יברכו שאר הברכות, ומשמע ממרן שכתב שאע"פ שאין מי שיודע ברכה רביעית אין בכך כלום משמע דוקא ברכה רביעית שהיא מדרבנן אבל אחת משלושת הברכות שהם דאוריתא לא יברכו ויש פוסקים שסוברים שאין הברכות מעכבות זו את זו ויברך מה שיודע. והכריע המ"ב שאם אכל שיעור שביעה שחייב לברך מהתורה מברך הברכה שיודע דספיקא דאוריתא לחומרא, (ובהליכות עולם ח"ב עמוד עב' משמע שסובר ברכות מעכבות זו את זו. וכ"כ בהלכה ברורה סימן קפז אות ב'). ואם אכל שיעור דרבנן לא יברך דספיקא לקולא. וכתב בביה"ל (ד"ה אבל לחצאין) שלדעת הרמ"א בסימן ר' שברכת הזימון עד הזן, לא יחלקוהו לשניים שאחד יאמר הזימון ואחד הזן שנחשב ברכה לחצאין ואם המברך ברכת הזן, לא יודע לזמן, לא יזמן מישהו אחר אלא יברכו בלא זימון שאין ברכה לחצאין, שברכת הזן מעכב לברכת הזימון שבלי הזן לא יוצא בזימון אבל זימון לא מעכב לברכת הזן, ואפשר לברך ברכת הזן בלי זימון. (וכל זה לדעת הרמ"א אבל לדעת מרן שם שברכת הזימון עד נברך יכול אחד לזמן והשני יברך ברכת הזן. ויש לעיין לדעת הרמ"א אי שפיר שאחד יזמן וכולם יברכו ברהמ"ז בלא שישמעו מהמזמן ברכת הזן. דלכאורה הוי ברכת הזימון חציו בשמיעה וחציו באמירה).
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל
מנחת שי – הלכות
הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5