——–
במשנה נ. ג' שאכלו כאחת אינם רשאים ליחלק וכן ד' וכן חמישה, ששה נחלקים עד עשרה, עשרה אינם נחלקים עד עשרים. וכתב הרא"ש שמצוה לחזר אחר שלישי לזמן משום ברוב עם הדרת מלך, וראיה מגמ' מה. גבי שמש המשמש שניים אוכל עימהם בלי רשות כדי שיוכלו לזמן איתו. ועוד ראיה מחולין קו. שהוכיחה הגמ' שם שאיו זימון לפירות ממה שלא נתנו רב אמי ורב אסי לרבה בר בר חנה לאכול מהפירות שמע מינא שאין זימון לפירות. ומכאן שאם היה זימון היו מחזרים אחריו ונותנים לו.
כתב הב"י בפירוש התוספתא אם היו עשרים וקדם אחד וזימן בשלושה או בירך ברהמ"ז לעצמו אינם נחלקים, משמע שאם אחד מתוך העשרה בירך בלא זימון או זימן בשלושה שוב אינו מצטרף עימהם לזמן בעשרה, כיון שכבר זימן פרח זימון ממנו ואינו מצטרף. (וזה דלא כמו שכתב בביה"ל סימן קצד' ד"ה אחד מהם, שאפילו ג' ברכו יכולים להצטרף לזמן בעשרה. וכ"כ בכה"ח אות ו' וכ"כ בברכת ה' פ"ו סעי' לז'. וממה שכתב שם מרן שבשלושה אם אחד בירך יכול להצטרף לא קשה דשאני הכא בעשרה דחמיר כיון שמזכיר שם שמים לכן לא מצטרף. ואפשר קצת לדחוק בב"י שמה שכתב כאן בירך היינו בירך והלך לו, וכיון שנשארו תשעה עשר אנשים אינם רשאים לחלק, ולעולם אם בירך בלא זימון ונישאר במקום, מצטרף, ורק אם זימן פרח זימון ממנו ולא מצטרף. וצ"ע. ובהלכה ברורה בבירור הלכה סימן קצד' אות ב' כתב בשם הפמ"ג והמאמ"ר שמ"ש הב"י כאן שלא יתחלקו הוא לכתחילה שלא יתחלקו וסמכו לצרף לעשרה אחד שברך, אבל בדיעבד שכך הוא המצב שאחד מהעשרה ברך שפיר דמי לצרפו לזימון בעשרה. וכ"פ כאן בהלכה ברורה אות ו').
כתב הטור מצוה לחזר אחר זימון בעשרה וכתב הב"י שההגהומ"י כתב כן והביא ראיה מגמ' נ. שרב חמא חיזר אחר זימון במאה לומר ה' אלוקינו, ואף שהלכה כר"ע שגם במאה אומר נברך אלוקינו וכו' עכ"פ מכאן ראיה שצריך לחזר אחר זימון בשם.
וכ"פ מרן אבל שלושה שאכלו אינם רשאים ליחלק; ושנים שאכלו, מצוה שיחזרו אחר שלישי שיצטרף עמהם לזימון; וכן ארבעה או חמשה אסור להם ליחלק, שכולם נתחייבו בזימון; ששה נחלקים, כיון שישאר זימון לכל חבורה עד עשרה, ואז אין נחלקים עד שיהיו עשרים. (הגה: דאז יכולים ליחלק, אם ירצו; ונ"ל דה"ה בששה אינן מחויבים ליחלק, רק אם ירצו נחלקים). כיון שנתחייבו בהזכרת השם, ומצוה לחזר אחר עשרה.
וכתב המ"ב (ס"ק ו') שלדעת הב"ח טוב שלא יקבעו שלושה יחד לאכול פירות משבעת המינים, כיון שיש מחמירים בשבעת המינים להצריכם זימון. והברכ"י יוסף כתב שהמנהג פשוט לקבוע כמה אנשים על פירות משבעת המינים, וכן לאכול פת הבאה בכסנין (ועיין בסימן קצב' שהב"י דחה שיטה זו שצריך לזמן על פירות, וכתב שדעת הרמב"ם שאין זימון אלא על הפת).
עוד כתב (ס"ק ז') שמצוה לחזר אחר זימון באופן שהשלישי נמצא עמהם בבית, וגם שמש המשמש בסעודה מצוה שיקראו לו לאכול איתם כדי שיוכלו לזמן.
עוד כתב (ס"ק ח') שאחד שאכל אין עליו מצוה לחזר אחר שניים.
עוד כתב (ס"ק יא') שלדעת הדרכי משה עדיף לא להתחלק בששה או עשרים משום ברב עם הדרת מלך, ויש חולקים שאין עדיפות שלא להתחלק כיון שיש ברוב עם בשני החבורות.
עוד כתב (בס"ק יב') שגם אם הם שבעה מצוה לחזר אחר שלושה הנמצאים בבית שאכלו או ישתו כדי לצרפם לזימון בעשרה.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל
מנחת שי – הלכות
הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5