הַחֵלֶק הַחֲמִישִׁי בִּגְמִילוּת חֲסָדִים עִם כָּל אָדָם – ספר מנורת המאור עם פירוש

((( וְיֵשׁ בּוֹ שְׁנֵי פְּרָקִים))) ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א לזכות רבי יצחק אבוהב זיע"א ולזכות ועילוי נשמת כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' זרח חוטר שליט"א ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א עם פירוש נפש יהודה חברו החכם מוהר"ר משה פרנקפורט דיין ק"ק אמשטרדם מהדורה … להמשך קריאה

מחלקת קשה מעוון עבודה זרה – תפארת ישראל

——– כתב בספר "שני לוחות הברית" בשער האותיות (אות ב "בריות"), וזה לשונו: הרעה הגדולה שבעולם היא המחלקת, שהיא קשה מעבודה זרה, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה, דורו של אחאב היו מנצחים במלחמותיהן אף שהיו עובדים עבודה זרה, מפני שהיה חבור ושלום ביניהם, ודורו של שאול היו מנצחים במלחמה אף על פי שלא היה בהם … להמשך קריאה

עין הרע – ספר פלא יועץ

עין הרע הוא מהדברים שמוציאין את האדם מן העולם, וידוע מאמר רבותינו זכרונם לברכה (ב"מ קז, ב) תשעים ותשעה מתים בעין הרע ואחד בדרך ארץ. וצריך האדם להשמר מאד כאשר יוכל, דהינו שלא יתראה, לא בחכמתו ולא במעשיו ולא בעשרו, אבל צריך דעת שלא ירגישו בו שהוא משתמר שלא יבואו להקפיד עליו על שחושדם שהם … להמשך קריאה

אימתי נחשבת התפילה בציבור?

——– שאלה: האם כדי שהתפילה תחשב "תפילה בציבור", חייבים שעשרה אנשים יתחילו יחד את תפילת העמידה או לא? תשובה: אם רוב מנין [ששה אנשים] הגיעו לגאל ישראל, יכולים להתחיל לכתחילה את העמידה, ותפילתם נחשבת תפילה בציבור. ובפרט בתפלת שחרית שרבים ממהרים לעבודתם, ואם ימתינו לעשרה יצטרכו למהר לצאת מבית הכנסת קודם סיום התפילה, ויפסידו עניית … להמשך קריאה

ט – אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת ילכו – קיצור ליקוטי מוהר"ן

א הַצַּדִּיקִים מַנְהִיגֵי הַדּוֹר הָאֲמִתִּיִּים הֵם בְּחִינַת רוּחַ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בַּמִּדְבָּר כ"ז יח): "אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ", שֶׁיּוֹדֵעַ לַהֲלֹךְ נֶגֶד רוּחוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד. וְיִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת לֵב, כִּי הֵם לִבָּא דְּכָל עָלְמָא (זהַר הַקָּדוֹשׁ פִּנְחָס רכ"א: ) וּצְרִיכִין מַנְהִיגֵי הַדּוֹר לנשב בִּבְחִינַת רוּחָם (וְעַיֵּן 'לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן' ח"א סִימָן ח) עַל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לנפח … להמשך קריאה

פירות מקרקע של גוי – מצוות הארץ: בהלכה ובאגדה

——– פירות שגדלו בקרקע של גוי, ונגמרה מלאכתם ביד הגוי, פטורים מתרומות ומעשרות, [שנאמר: ראשית דגנך [דגן שלך היהודי] ולא של גוי]. ואסור להפריש מהם, שכבר עשו חרם על זה, בזמנו של מרן השלחן ערוך במעמד רבנו הגדול הרדב"ז וכל רבני הגליל. ואם נגמרה מלאכתם ביד היהודי, חייבים להפריש. ומכל מקום, את המעשרות רשאי לקחת … להמשך קריאה

יד. הזכות קיום שלנו היום – כפינחס בשעתו – בזכות אלו העומדים בנסיונות מבחוץ, וכמו כן אין מתחשבים במשברים הפנימיים שעוברים עליהם, וממשיכים הלאה בעבודתם את קונם

——– נחזור למה שהתייחסנו בפרט הראשון שנאמר שם, שהיום ישנם נשמות המסוגלות לשאת השפלה ורמיסה, ועם כל זה לעבוד את ה' במסירות נפש, אם כן רואים אנו שיש כח בנשמות אפילו ירודות לעשות מה שאין ביד נשמות גדולות יותר לעשות לרוב עדינותם וזכותם. וכאמור הסברנו שרמיסה זו תתכן בב' אופנים, אם מצד הרחוקים שמבזים ומשפילים … להמשך קריאה

מַהִי הַגְדָּרַת "מְנוּחַת וְעֹנֶג הַשַּׁבָּת" שֶׁזּוֹהִי מַטְּרַת יוֹם הַשַּׁבָּת לָנוּחַ וּלְהִתְעַנֵּג?

——– הרב "מכתב מאליהו" (ח"ב עמ' 13) מגדיר זאת כך, השבת הוא יום מנוחה מכל הגשמיות והחומריות המטרידה וחוסמת את הנפש מלהתענג בעונג רוחני אמיתי, ולכך יש לבא ליום השבת מיושב מכל טרדה, ולראות את כל מלאכתו שהיא כבר עשויה, כך שאין שום מחסום לנפש מלהתענג על יוצרה כי זו היא מנוחתה ועונגה האמיתי של … להמשך קריאה

רחצ. שלא לעשות מלאכה ביום ראשון של פסח. – ספר החינוך

שלא נעשה מלאכה ביום ראשון של חג הפסח שהוא יום חמשה עשר בניסן. שנאמר (ויקרא כב ז) ביום הראשון מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבודה לא תעשו. וכבר הזהיר על זה הכתוב בסדר בא אל פרעה בצווי חג הפסח, שנאמר שם (שמות יב טז) כל מלאכה לא יעשה בהם. וזה המקרא הביא הרמב"ם זכרונו … להמשך קריאה

טעם תקנת הקידוש

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– שאלה: מדוע צריך לקדש בבוקר, הלא כבר קדשנו על היין בליל שבת? תשובה: כדי שיהיה היכר ושינוי בין סעודת השבת לסעודת החול, שהרי בכל יום אדם חוזר לביתו אחר תפילת שחרית, נוטל ידיו, מברך המוציא וסועד את לבו, ואם יעשה כך גם בשבת, לא יהיה ניכר שסועד במיוחד … להמשך קריאה

הוֹצָאַת דִּבּוּק בְּצִנְעָה אוֹ בְּפִרְסוּם?

——– מָצִינוּ בַּסְּפָרִים שֶׁהוֹצָאַת הַדִּבּוּק יַעֲשֶנּוּ בְּפִרְסוּם גָּדוֹל, לְמַעַן הַרְבּוֹת קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, כְּמוֹ שֶׁהָיָה בַּדִּבּוּק שֶׁל שְׁנַת תנ"ו בָּעִיר נִיקְלְשְׁבּוּרְג שֶׁבַּתְּחִלָּה יָצְאוּ לִקְרַאת הַדִּבּוּק רַק בְּצִמְצוּם אֲנָשִׁים וְלֹא הִצְלִיחַ, אַךְ אַחַר כָּךְ עֲשָׂאוּהוּ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת הַחֲדָשָׁה "בְּרֹב עַם לְאַלְפֵי נְפָשׁוֹת". וּכְשֶׁלֹּא הוֹעִיל זֹאת הוֹסִיפוּ לִקְבֹּעַ עַל זְמַן מְאֻחָר יוֹתֵר וְהוּבָא שָׁם "שֶׁהִתְאַסְּפוּ שָׁם עַם עָצוּם … להמשך קריאה

ד. מעשה העגל לא מנע שום גילוי פנים שהובטח לישראל בבניית המשכן

——– ובזה נבוא ליישב כל התמיהות שהזכרנו למעלה. הבורא קבע בתורתו את פרשת "כי תשא" שבה נאמר עוון העגל, בין "תרומה תצוה" – ציווי עשיית המשכן, לבין "ויקהל פקודי" – עשיית המשכן בפועל, לומר לנו, לבל נחשוב שלאחר שנתבשרנו בבשורה המרנינה שאין כמוה והיא: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם", וכמו שהארכנו לעיל בפרשת תרומה, וכמו … להמשך קריאה

משנה נגעים פרק ה – חק לישראל

——– א. כָּל סָפֵק נְגָעִים טָהוֹר, חוּץ מִזֶּה, וְעוֹד אַחֵר. וְאֵיזֶה, זֶה מִי שֶׁהָיְתָה בוֹ בַּהֶרֶת כַּגְּרִיס וְהִסְגִּירָהּ, בְּסוֹף שָׁבוּעַ וַהֲרֵי הִיא כַּסֶלַע, סָפֵק שֶׁהִיא (הִיא) סָפֵק שֶׁאַחֶרֶת בָּאָה תַחְתֶּיהָ, טָמֵא: (א) כל ספק נגעים חוץ מזה. דספק בהרת קדמה, ספק שער לבן קדם: הרי היא כסלע. נעשית רחבה וגדולה כסלע: ספק שהיא היא. וראויה … להמשך קריאה

ט. גישת המאמין למקרי החיים

——– כאשר הגישה למקרי החיים הוא ע"פ עיקרי האמונה, אזי גם באם מאכזבים המה ביותר, אינם מוציאים את המאמין משלוותו. ולמשל: רציתי מאוד דירה במקום פלוני הקרוב לישיבתי ולכל עסקי, והנה יום אחד רואה אני פרסום שבמקום זה התפנתה דירה, מרים טלפון, ומה התשובה? לפני חצי שעה סגרנו חוזה עם קונה אחר… נזדמן לי עסק … להמשך קריאה

שיחות הר״ן שג – ספר שיחות הר"ן (הרבי נחמן)

פַּעַם אַחַת דִּבֵּר עִמִּי מֵעִנְיַן מִאוּס תַּאֲוָה הַיָּדוּעַ. וְאָמַר אָז: מִי שֶׁמְּהַרְהֵר בְּהִרְהוּרֵי נִאוּף הוּא שׁוֹטֶה. כִּי הֲלֹא אֲפִלּוּ אִישׁ פָּשׁוּט שֶׁקּוֹרִין 'בַּעַל הַבַּיִת' הוּא גַּם כֵּן אֵינוֹ חָפֵץ שֶׁיִּהְיֶה נִתְפָּס ח"ו בְּעִנְיָן זֶה. אֲפִלּוּ אִם אֵינוֹ יְרֵא חֵטְא כְּלָל עַל כָּל פָּנִים בְּוַדַּאי אֵינוֹ רוֹצֶה שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בִּזָּיוֹן בָּזֶה שֶׁיִּתְפְּסוּ אוֹתוֹ עִם אִשָּׁה אַחֶרֶת. … להמשך קריאה

הַקָּפוֹת

לדעת הרב עובדיה זיע"א ——– הַמִּנְהָג לְהַקִּיף אֶת הַתֵּבָה עִם סִפְרֵי הַתּוֹרָה גַּם בַּבֹּקֶר, וְגַם לְאַחַר תְּפִלַּת הַמִּנְחָה, כְּמוֹ שֶׁהִקִּיפוּ בַּלַּיְלָה. כֵּן כָּתַב מַהַרְח"וּ שֶׁכֵּן נָהַג רַבֵּנוּ הָאֲרִ"י, וְכֵן כָּתַב מָרָן הַחִידָ"א שֶׁרָאָה לְהָרָשָׁ"שׁ שֶׁעָשָׂה כֵּן, וְאָמַר שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה סוֹדוֹת עֶלְיוֹנִים. (תנה, תס) יֵשׁ שֶׁמּוֹצִיאִים אֶת סִפְרֵי הַתּוֹרָה בְּעֵת הַהַקָּפוֹת לִרְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר, כְּדֵי לְשַׁתֵּף … להמשך קריאה

הפטרת אחרי מות כמנהג האשכנזים – עמוס ט – חק לישראל

——– (ז) הֲל&#1443וֹא כִבְנֵי&#1449 כֻשִׁיִּ&#1448ים אַתֶּ&#1445ם לִ&#1435י בְּנֵ&#1445י יִשְׂרָאֵ&#1430ל נְאֻם-יְהוָ&#1425ה הֲל&#1443וֹא אֶת-יִשְׂרָאֵ&#1431ל הֶעֱלֵ&#1433יתִי&#1433 מֵאֶ&#1443רֶץ מִצְרַ&#1428יִם וּפְלִשְׁתִּיִּ&#1445ים מִכַּפְתּ&#1430וֹר וַאֲרָ&#1445ם מִקִּֽיר: (ח) הִנֵּ&#1438ה עֵינֵ&#1443י | אֲדֹנָ&#1443י יְהוִ&#1431ה בַּמַּמְלָכָה&#1433 הַֽחַטָּאָ&#1428ה וְהִשְׁמַדְתִּ&#1443י אֹתָ&#1428הּ מֵעַ&#1430ל פְּנֵ&#1443י הָאֲדָמָ&#1425ה אֶ&#1431פֶס כִּ&#1440י לֹ&#1443א הַשְׁמֵ&#1445יד אַשְׁמִ&#1435יד אֶת-בֵּ&#1445ית יַעֲקֹ&#1430ב נְאֻם-יְהוָֽה: (ט) כִּֽי-הִנֵּ&#1444ה אָֽנֹכִי&#1433 מְצַוֶּ&#1428ה וַהֲנִע&#1445וֹתִי בְכָֽל-הַגּוֹיִ&#1430ם אֶת-בֵּ&#1443ית יִשְׂרָאֵ&#1425ל כַּאֲשֶׁ&#1444ר יִנּ&#1433וֹעַ&#1433 בַּכְּבָרָ&#1428ה וְלֹֽא-יִפּ&#1445וֹל צְר&#1430וֹר אָֽרֶץ: (י) … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות ע-ח

——– [ישעיה פרק-נז-ז]&nbsp עַל הַר גָּבֹהַּ וְנִשָּׂא שַׂמְתְּ מִשְׁכָּבֵךְ גַּם שָׁם עָלִית לִזְבֹּחַ זָבַח: [תהילים פרק-מד-כד]&nbsp עוּרָה לָמָּה תִישַׁן אֲדֹנָי הָקִיצָה אַל תִּזְנַח לָנֶצַח: [תהילים פרק-עד-י]&nbsp עַד מָתַי אֱלֹהִים יְחָרֶף צָר יְנָאֵץ אוֹיֵב שִׁמְךָ לָנֶצַח: [משלי פרק-כא-ג]&nbsp עֲשֹׂה צְדָקָה וּמִשְׁפָּט נִבְחָר לַיהוָה מִזָּבַח: ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים האתר כולו מוקדש … להמשך קריאה

כַּמָּה לְהִתְפַּלֵּל?

——– אמר רבי יוחנן: "הלואי שיתפלל אדם כל היום כולו" (ברכות כא, ע"א, ירושלמי שבת א, ב, ז), כמה שיתפלל אדם יותר – טוב הוא לו, לכן גם בלכתו בדרך – במקום להביט בהבלי עולם יאמר כמה פרקי תהילים, וכן בביתו בהסתובבו ממקום למקום, ובפרט לפני כל פעולה שעושה יתפלל לה' שיעזרהו, וכן יודה לה' … להמשך קריאה

הפטרת משפטים – ירמיה לד – חק לישראל

——– (ח) הַדָּבָ&#1435ר אֲשֶׁר-הָיָ&#1445ה אֶֽל-יִרְמְיָ&#1430הוּ מֵאֵ&#1443ת יְהוָ&#1425ה אַחֲרֵ&#1441י כְּרֹת&#1449 הַמֶּ&#1448לֶךְ צִדְקִיָּ&#1436הוּ בְּרִ&#1431ית אֶת-כָּל-הָעָם&#1433 אֲשֶׁ&#1443ר בִּירֽוּשָׁלִַ&#1428ם לִקְרֹ&#1445א לָהֶ&#1430ם דְּרֽוֹר: (ט) לְ&#1440שַׁלַּח אִ&#1443ישׁ אֶת-עַבְדּ&#1438וֹ וְאִ&#1447ישׁ אֶת-שִׁפְחָת&#1435וֹ הָעִבְרִ&#1445י וְהָעִבְרִיָּ&#1430ה חָפְשִׁ&#1425ים לְבִלְתִּ&#1447י עֲבָד-בָּ&#1435ם בִּיהוּדִ&#1445י אָחִ&#1430יהוּ אִֽישׁ: (י) וַיִּשְׁמְעוּ&#1449 כָל-הַשָּׂרִ&#1448ים וְכָל-הָעָ&#1436ם אֲשֶׁר-בָּ&#1443אוּ בַבְּרִ&#1431ית לְ&#1440שַׁלַּח אִ&#1443ישׁ אֶת-עַבְדּ&#1438וֹ וְאִ&#1444ישׁ אֶת-שִׁפְחָתוֹ&#1433 חָפְשִׁ&#1428ים לְבִלְתִּ&#1445י עֲבָד-בָּ&#1430ם ע&#1425וֹד וַֽיִּשְׁמְע&#1430וּ וַיְשַׁלֵּֽחוּ: (יא) וַיָּשׁ&#1433וּבוּ&#1433 אַחֲרֵי-כֵ&#1428ן וַיָּשִׁ&#1431בוּ אֶת-הָֽעֲבָדִים&#1433 וְאֶת-הַשְּׁפָח&#1428וֹת … להמשך קריאה

משנה מקואות פרק ו – חק לישראל

——– א. כָּל הַמְעֹרָב לַמִּקְוֶה, כַּמִּקְוֶה. חוֹרֵי הַמְּעָרָה וְסִדְקֵי הַמְּעָרָה, מַטְבִּיל בָּהֶם כְּמָה שֶׁהֵם. עוּקַת הַמְּעָרָה, אֵין מַטְבִּילִין בָּהּ אֶלָּא אִם כֵּן הָיְתָה נְקוּבָה כִּשְׁפוֹפֶרֶת הַנּוֹד. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, אֵימָתַי, בִּזְמַן שֶׁהִיא מַעֲמֶדֶת עַצְמָהּ אֲבָל אִם אֵינָהּ מַעֲמֶדֶת עַצְמָהּ, מַטְבִּילִין בָּהּ כְּמָה שֶׁהִיא: (א) כל המעורב חורי המערה. חורין שבתוך המקוה. ומשום שרוב טבילות שלהן … להמשך קריאה

מעשה אחד ותולדות מרובים

——– פתק נתלה בכניסה לבניני השכונה: "ביום ג' לפרשת כי תשא תהיה הפסקת חשמל לרגל עבודה בתשתית החשמל, עם תושבי השכונה הסליחה". יום חלף ויום בא, וביום המיועד יום ג' בשעה 9 בבוקר הופסקה זרימת החשמל. הבה נתבונן מה גרמה הפסקת חשמל זו. לעקרת הבית שובשו סדרי הבוקר מפני שמכונת הכביסה איננה עובדת, לבעל המכולת … להמשך קריאה

משנה אהלות פרק יג – חק לישראל

——– א. הָעוֹשֶׂה מָאוֹר בַּתְּחִלָּה, שִׁעוּרוֹ מְלֹא מַקְדֵּחַ גָּדוֹל שֶׁל לִשְׁכָּה. שְׁיָרֵי הַמָּאוֹר, רוּם אֶצְבָּעַיִם עַל רֹחַב הַגּוּדָל. אֵלּוּ הֵן שְׁיָרֵי הַמָּאוֹר, חַלּוֹן שֶׁסְתָמָהּ וְלֹא הִסְפִּיק לְגָמְרָהּ. חֲרָרוּהוּ מַיִם אוֹ שְׁרָצִים אוֹ שֶׁאֲכָלַתּוּ מַלַּחַת, שִׁעוּרוֹ מְלֹא אֶגְרוֹף. חִשֵּׁב עָלָיו לְתַשְׁמִישׁ, שִׁעוּרוֹ בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. לְמָאוֹר, שִׁעוּרוֹ מְלֹא מַקְדֵּחַ. הַסְרִיגוֹת וְהָרְפָפוֹת מִצְטָרְפוֹת כִּמְלֹא מַקְדֵּחַ, כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּאי. … להמשך קריאה

לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר – אפיקי אליהו על התורה

——– א. זאת חוקת התורה וכו' ויקחו אליך פרה אדומה (יט.ב) יש לדקדק, מדוע נקטה התורה "חוקת התורה", ולא "חוקת הפרה", הרי עניין הפרשה עוסק בפרה אדומה ולא בתורה? ב. זאת חוקת התורה וכו' ויקחו אליך פרה אדומה תמימה אשר אין בה מום אשר לא עלה עליה עול (יט.ב) יש להבין, מה העניין שהכשרת הפרה … להמשך קריאה

סימן שעח – דיני חצרות פתוחות זו לזו וזו לפנים מזו – ערוך השולחן

——– א שלש חצרות הפתוחות זו לזו, וכולן פתוחות גם לרשות הרבים או למבוי, באופן שאין מוכרחים לעבור דוקא דרך החצר הקודם, דבכהני גווני הוי מקרי זו לפנים מזו ויש בהם דינים אחרים כמו שיתבאר, אם עירבו שלשתן ביחד – כולן מותרין זה בזה, גם בכלים ששבתו בבתים. ואם לא עירבו כלל זה עם זה, … להמשך קריאה

סימן רעז – שלא לגרם כבוי הנר – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן רעז – שלא לגרם כבוי הנר א נֵר שֶׁמֻּנָּח אֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת, אָסוּר לִפְתֹּחַ הַדֶּלֶת א { כְּדַרְכּוֹ, } (רַמְבַּ"ם פ"ה וּמָרְדְּכַי פ' כ"ב וּבֵית יוֹסֵף בְּשֵׁם סְמַ"ג) ב שֶׁמָּא יְכַבֶּנּוּ הָרוּחַ. { אֲבָל לִנְעֹל הַדֶּלֶת כְּנֶגְדּוֹ, מֻתָּר } (ת"ה סי' נ"ט) { וְהוּא הַדִּין בְּחַלּוֹן שֶׁכְּנֶגֶד הַנֵּר שֶׁעַל הַשֻּׁלְחָן } (מָרְדְּכַי פכ"ב וּבֵית יוֹסֵף … להמשך קריאה

דילוג לתוכן