סימן רעח – שיכול לכבות הנר בשביל החולה – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן רעח – שיכול לכבות הנר בשביל החולה א מֻתָּר לְכַבּוֹת הַנֵּר בִּשְׁבִיל שֶׁיִּשַׁן הַחוֹלֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סַכָּנָה. באר היטב – סימן רעח – שיכול לכבות הנר בשביל החולה ובו סעיף אחד מגן אברהם רע״ח – סימן רעח – שיכול לכבות הנר בשביל החולה א׳ מות' לכבו' כו'. וכיבוי היא מלאכ' שא"צ לגופה אא"כ עוש' … להמשך קריאה

משנה אהלות פרק ג – חק לישראל

——– א. כָּל הַמְטַמְּאִין בָּאֹהֶל שֶׁנֶּחְלְקוּ וְהִכְנִיסָן לְתוֹךְ הַבַּיִת, רַבִּי דוֹסָא בֶּן הַרְכִּינַס מְטַהֵר, וַחֲכָמִים מְטַמְּאִים. כֵּיצַד, הַנּוֹגֵעַ בְּכִשְׁנֵי חֲצָיֵי זֵיתִים מִן הַנְּבֵלָה אוֹ נוֹשְׂאָן. וּבַמֵּת, הַנּוֹגֵעַ בְּכַחֲצִי זַיִת וּמַאֲהִיל עַל כַּחֲצִי זַיִת, אוֹ נוֹגֵע בְּכַחֲצִי זַיִת וְכַחֲצִי זַיִת מַאֲהִיל עָלָיו, מַאֲהִיל עַל כִּשְׁנֵי חֲצָיֵי זֵיתִים, מַאֲהִיל עַל כַּחֲצִי זַיִת וְכַחֲצִי זַיִת מַאֲהִיל עָלָיו, רַבִּי … להמשך קריאה

ה. תיקון העגל – ע"ז, הוא השבת, והוא שהכשיר את ישראל לגילוי השכינה במשכן גם לאחר העגל

——– ומשום מה זכינו לכך, משום שלכל עוון יש תיקון, ומה תיקון העגל – שבת. שהרי על שבת נאמר בחז"ל: "אשרי אנוש יעשה זאת שומר שבת מחללו", אל תקרי מחללו אלא "מחול לו", שאפילו עובד עבודה זרה כדור אנוש מוחלין לו, ואם חטאנו בעבודה זרה – שבת מכפרת, שהיא יסוד האמונה היפך העבודה זרה, שהשומר … להמשך קריאה

טו. דור "עקבתא דמשיחא" תפקידו כתפקיד העקב בגוף האדם

——– וזהו תפקידנו כהיום. רבותינו ז"ל, כינו את דורנו בשם "עקבתא דמשיחא". עקבים – סוף הגוף. מה תפקידם? להלך על גבי רפש וטיט. אין מוטל עליהם תפקיד המחשבה כהמוח, או הראיה כאיבר העין. תפקידם של העקבים הוא הפשוט והעבה ביותר – להלך על רפש וטיט, עבודת כח ולא מוח, עיקר העבודה היום היא לא לשמוע … להמשך קריאה

ב. כוונת יוסף היתה לשחזר בפניהם את מעשיהם במכירתו, על מנת שיבואו לחשבון הנפש

——– ונראה בהבנת ענין זה הוא, כי יוסף נתכוון להביאם לתשובה גמורה, ובפרט שמצידם לא עשו תשובה על כך, ונבאר בסייעתא דשמיא, היאך נהג בהם מידה כנגד מידה ממש בכל אשר נהגו הם. ידע יוסף כי חטאם של אחיו כלפיו קשה הוא מאד, ומידת הדין עלולה לפגוע בהם בתכלית הקושי לשעתו ולדורות, כי עם כל … להמשך קריאה

משנה פרה פרק ח – חק לישראל

——– א. שְׁנַיִם שֶׁהָיוּ שׁוֹמְרִים אֶת הַשֹּׁקֶת, נִטְמָא אֶחָד מֵהֶם, כְּשֵׁרִים, מִפְּנֵי שֶׁהֵן בִּרְשׁוּתוֹ שֶׁל שֵׁנִי. טָהַר, וְנִטְמָא שֵׁנִי, כְּשֵׁרִים, מִפְּנֵי שֶׁהֵן בִּרְשׁוּתוֹ שֶׁל רִאשׁוֹן. נִטְמְאוּ שְׁנֵיהֶן כְּאַחַת, פְּסוּלִין. עָשָׂה אֶחָד מֵהֶן מְלָאכָה, כְּשֵׁרִין, מִפְּנֵי שֶׁהֵן בִּרְשׁוּתוֹ שֶׁל שֵׁנִי. עָמַד, וְעָשָׂה הַשֵּׁנִי מְלָאכָה, כְּשֵׁרִין, מִפְּנֵי שֶׁהֵן בִּרְשׁוּתוֹ שֶׁל רִאשׁוֹן. עָשׂוּ שְׁנֵיהֶן כְּאֶחָד, פְּסוּלִין: (א) שנים … להמשך קריאה

עריות – ספר פלא יועץ

ישראל קדושים ומעוטן בעריות, וחרדים מאד על אסור עריות ובפרט היושבים בערי ישמעאל הם גדורים יותר בעריות. אבל יש קריבות דעריות שאין נזהרים בהם, השם הטוב יכפר בעד, כי לכל העם בשגגה. שהרי אמרו (שמות רבה טז ב) האשה נמשלה לגפן שנאמר אשתך כגפן פוריה. אמר הקדוש ברוך הוא כשם שאם נדר נזיר לשתות יין … להמשך קריאה

הַאִם תְּפִלָּה מוֹעִילָה לְאַחַר גְּזַר דִּין?

——– בהחלט כן, כפי שהיה עם חזקיהו שקיבל נבואה מישעיה שימות, ובתפילתו ותחינתו חי עוד 15 שנים, בקבלתו המפורסמת: "כך מקובלני מבית אבי אבא, אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם אל יתייאש מן הרחמים". כמו כן האמהות עקרות היו, ונשתנה עליהם הטבע מכח התפילה. ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים … להמשך קריאה

סימן שעט – דין שתי חצרות וביניהם בתים – ערוך השולחן

——– א שתי חצרות וביניהן ג' בתים, בית זה פתוח לחצר זו ובית זה לחצר זו, והבית האמצעי פתוח לשני הבתים מכאן ומכאן, ורוצים לערב ביחד, בן חצר זו בא דרך בית הפתוח לו ונתן עירובו באמצעי, ועשה בית הפתוח לו כבית שער לעבור דרך עליו לאמצעי, וכן בן חצר האחרת עשה בית הפתוח לו … להמשך קריאה

פֶּרֶק רִאשׁוֹן [רכ] – ספר מנורת המאור עם פירוש

אֶחָד מֵהָעֲמוּדִים שֶׁעוֹמֶדֶת עֲלֵיהֶם הָאָרֶץ וְיוֹשְׁבֶיהָ הוּא גְּמִילוּת חֲסָדִים עִם כָּל אָדָם, כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ בְּפֶרֶק קַמָּא דְּאָבוֹת: שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק הָיָה מִשְּׁיָרֵי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה, הוּא הָיָה אוֹמֵר: עַל שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד: עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל גְּמִילוּת חֲסָדִים. העולם עומד. לא נברא העולם אלא בשביל ג' דברים הללו אלמלא הם לא נתקיים העולם בטובה אלא … להמשך קריאה

עבודת ה' "כעבד" – אפיקי אליהו על התורה

——– א. זאת חוקת התורה אשר צוה ה' (יט.ב) יש להתבונן, מדוע נסמכה פרשת חוקת לפרשת קורח? ב. עוד יש להבין, מה לפרשת פרה אדומה וטהרתה, בחומש "במדבר" העוסק במאורעות ישראל במדבר. לכאורה, היתה צריכה פרשת פרה להיכתב בחומש "ויקרא" העוסק בעיקרו בענייני הקורבנות? ג. זאת חוקת התורה (יט.ב) פירש רש"י – "זאת חוקת התורה"- … להמשך קריאה

הֵיאַךְ יַגְבִּיר הָאָדָם בְּדַעְתּוֹ בְּיוֹם הַשַּׁבָּת אֶת הָעִקָּר שֶׁהוּא קְדֻשַּׁת הַיּוֹם וְיִתְעַנֵּג עַל הָעִקָּר שֶׁהוּא קְדֻשַּׁת הַשַּׁבָּת וְלֹא עַל הַטָּפֵל שֶׁהֵמָּה הַמַּאֲכָלִים הָעֲרֵבִים וְהַבְּגָדִים הַנָּאִים שֶׁנִּצְטַוִּינוּ לְהִתְעַנֵּג בָּהֶם בְּיוֹם שַׁבָּת?

——– ע"פ הרב "מכתב מאליהו" (ח"ב עמ' 14) ניתן להמחיש זאת באופן פשוט, אדם העושה סעודה על חתונתו או חתונתו של בנו, או על ברית של בנו וכיוצא, הלא בוודאי מפאר את סעודתו בכל מיני מאכלים ערבים, אולם וכי על זה עיקר דעתו בשמחתו, הלא עיקר דעתו בשמחתו הוא על חתונתו או חתונת בנו וכיוצא, … להמשך קריאה

אין יין

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– אם לא השיג יין לקידוש הבוקר, יקדש על רביעית [81 גרם] של "חֲמַר מדינה", דהיינו משקה משכר שרגילים בו במדינה, כבירה לבנה, ערק, ליקר וכיוצא, ויאמר את פסוקי הקידוש ["אם תשיב משבת רגלך…"], ויברך שהכל וישתה רוב רביעית [41 גרם] בבת אחת. ואם קשה לו, ישתה כן בהפסקות … להמשך קריאה

רמז נפלא באותיות "מחלקת" – תפארת ישראל

——– כתב השל"ה הקדוש: ושמעתי משארי, הגאון המפלג כבוד מורנו הרב רבי פנחס סג"ל זכרונו לברכה, כי דבר זה רמוז באותיות של תבת מחלקת. כיצד? מ' יש לה רק פתיחה קטנה מלמטה, כך הוא רמז לתחלת המחלקת שמתחלת בקטן בתחלתה. אחר כך מתרבה ונעשה פתח פתוח כמו ח', אחר כך מתלהב אש המחלקת עד למעלה, … להמשך קריאה

פרטים בברכות בסדר התפילה

——– ה' שפתי תפתח – הבא להתפלל מוסף או מנחה וערבית, והתחיל לומר "ה' שפתי תפתח", ושמע קדיש או קדושה, יענה ויחזור לומר שוב "ה' שפתי תפתח וכו'". (ו קצה) ברכת אבות – היא הברכה הראשונה ששם אנו מזכירים את אבותינו הקדושים, אברהם, יצחק ויעקב. ויזהר לכוון בה מאוד. ואם לא כיוון בה, מן הדין … להמשך קריאה

י – העולם רחוקים מהשם יתברך, מחמת שאין להם ישוב הדעת – קיצור ליקוטי מוהר"ן

א מַה שֶּׁהָעוֹלָם רְחוֹקִים מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵינָם מִתְקָרְבִים אֵלָיו יִתְבָּרַךְ הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁאֵין לָהֶם יִשּׁוּב הַדַּעַת וְאֵינָם מְיַשְּׁבִים עַצְמָם, וְהָעִקָּר הוּא לְהִשְׁתַּדֵּל לְיַשֵּׁב דַּעְתּוֹ הֵיטֵב מָה הַתַּכְלִית מִכָּל הַתַּאֲווֹת וּמִכָּל עִנְיְנֵי עוֹלָם הַזֶּה, הֵן תַּאֲווֹת הַנִּכְנָסוֹת לַגּוּף הֵן תַּאֲווֹת שֶׁחוּץ לַגּוּף כְּגוֹן כָּבוֹד וְכַיּוֹצֵא, וְאָז בְּוַדַּאי יָשׁוּב אֶל הַשֵּׁם: ב וְעִקַּר יִשּׁוּב הַדַּעַת הוּא … להמשך קריאה

גמרא נדה דף כ"ג ע"א – חק לישראל

——– בָּעא מִינֵיהּ רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה מֵאֲבַּיֵּי לְרִבִּי מֵאִיר דְּאָמַר בְּהֵמָה בִּמְעֵי אִשָּׁה וָלָד מַעַלְיָא הוּא אָדָם בִּמְעֵי בְהֵמָה מַאי לְמַאי נַפְקָא מִינָהּ לְאִשְׁתַּרוּיִי בַאֲכִילָה וְתִפְשׁוֹט לֵיהּ מֵהָא דְרִבִּי יוֹחָנָן דְּאָמַר רִבִּי יוֹחָנָן הַשּׁוֹחֵט אֶת הַבְּהֵמָה וּמָצָא בָהּ דְּמוּת יוֹנָה אֲסוּרָה בַאֲכִילָה הָכִי הַשְׁתָּא הָתָם לֹא פְּרָסוֹת אִיכָּא וְלֹא פַרְסָה אִיכָּא הָכָא נְהִי דִפְרָסוֹת … להמשך קריאה

שיחות הר״ן שד – ספר שיחות הר"ן (הרבי נחמן)

פַּעַם אַחַת הִתְלוֹצֵץ מִזֶּה וְאָמַר שֶׁעַל זֶה מְבַקְּשִׁים בְּכָל יוֹם "וְאַל תְּבִיאֵנִי לִידֵי נִסָּיוֹן וְלֹא לִידֵי בִּזָּיוֹן". וְאָמַר בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן: אָדֶער אַה נִסָּיוֹן אָדֶער אַה בִּזָּיוֹן (אוֹ נִסָּיוֹן, אוֹ בִּזָּיוֹן). הַיְנוּ כִּי אִם לֹא יַעֲמֹד בַּנִּסָּיוֹן, יִהְיֶה לוֹ בִּזָּיוֹן. וּכְבָר מְבֹאָר קְצָת שֶׁסִּפֵּר הַרְבֵּה מֵעִנְיַן מִאוּס תַּאֲוָה זֹאת וְאָמַר שֶׁאֵינָהּ תַּאֲוָה כְּלָל וְכוּ'. אַחַר כָּךְ … להמשך קריאה

י. ככלי ההנהגת הבטחון

——– 1. הנהגת הבטחון לאחר מעשה אדם העומד לאחר מעשה, דהיינו שהפורענות כבר מאחריו, וכגון בטל שידוכו, לקה בגופו, יצא חייב במשפטו, קופחה פרנסתו ועסקתו וכיוצא, עליו להאמין שכך רצה ה', והוא לטובתו האמיתית. 2. הנהגת הבטחון קודם בא המעשה אדם העומד קודם משפט, קודם ניתוח, קודם עיסקא, וכיוצא מדברים המטרידים את מנוחתו, הבטחון מחייב … להמשך קריאה

גמרא נדה דף י"ג ע"ב – חק לישראל

——– בָּאֲנָשִׁים תִּקָּצֵץ אִיבָּעְיָא לְהוּ דִּינָא תָּנַן אוֹ לְטוּתָא תָּנַן דִּינָא תָּנַן כִּי הָא דְרַב הוּנָא קָץ יָדָא אוֹ לְטוּתָא תָּנָן. תָּא שְׁמַע דְּתַנְיָא רִבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר יָד לְאַמָּה תִּקָּצֵץ יָדוֹ עַל טַבּוּרוֹ אָמְרוּ לוֹ (יָשַׁב לוֹ קוֹץ בִּכְרֵיסוֹ לֹא יִטְּלֶנּוּ אָמַר לָהֶם לֹא) וַהֲלֹא כְּרֵיסוֹ נִבְקַעַת אָמַר לָהֶם מוּטָב תִּבָּקַע כְּרֵיסוֹ וְאַל יִרִד לִבְאֵר … להמשך קריאה

במה יתגאה? – דובב שפתי ישנים

——– י"ד, ד': וְצִוָּה הַכֹּהֵן וְלָקַח לַמִּטַּהֵר שְׁתֵּי צִפֳּרִים חַיּוֹת טְהֹרוֹת וְעֵץ אֶרֶז וּשְׁנִי תוֹלַעַת וְאֵזֹב. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((ערכין ט"ז ע"ב.))) עֵץ אֶרֶז – לְפִי שֶׁהַנְּגָעִים בָּאִים עַל גַּסּוּת הָרוּחַ. *(((תענית כ' ע"ב. ע"ש המעשה ברבי אלעזר ברבי שמעון והלקח שלמד ממנו.))) לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם רַךְ כְּקָנֶה, וְאַל יְהֵא קָשֶׁה כְּאֶרֶז. שֶׁהַקָּנֶה, עִם כָּל … להמשך קריאה

חשבון השנים למעשר שני ומעשר עני – מצוות הארץ: בהלכה ובאגדה

——– כבר התבאר לעיל שמעשר שני נותנים בשנות א' ב' ד' ה' לשמיטה, ומעשר עני נותנים בשנות ג' ו' לשמיטה. אלא שיש להבהיר את החילוק בין פירות האילן לתבואה, ירקות וקטניות, בענין חשבון קביעת שנים אלו. ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל … להמשך קריאה

החטא אינו פוגם בכל עולם בשוה אלא בכל עולם לפי בחינתו

——– עתה נעבור לנמשל. כשאדם מישראל חוטא ח"ו הוא פוגם בעולמות רבים, אולם בכל עולם ועולם נראה החטא כפי בחינתו של אותו עולם. אולם היכן באמת חטא, כלומר מהיכן התחיל שורש הקלקול? התשובה, הקלקול התחיל מאותו עולם שבו נמצא החוטא, הכל תלוי לפי מדריגת החוטא, אם מדרגתו בעולם השרפים פוגם ראשית בעולם השרפים ומשם משתלשל … להמשך קריאה

מֵהֵיכָן הָרוּחַ יוֹצֵא?

——– מְקֻבָּל הוּא בְּכָל סִפּוּרֵי הָרוּחוֹת, שֶׁהַחֲכָמִים דָּרְשׁוּ שֶׁהָרוּחַ יֵצֵא מֵאֶצְבַּע הַקְּטַנָּה שֶׁבָּרֶגֶל, הַטַּעַם הוּא כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ חַיִּים וִיטַאל (הובא בספר עמק המלך) שֶׁמֵּאֵיבָר שֶׁהוּא יוֹצֵא, אוֹתוֹ אֵבָר מִתְקַלְקֵל וּמִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְלָכֵן חִפְּשׂוּ אֵבָר שֶׁהוּא הַפָּחוּת שֶׁבַּפְּחוּתִין הַמַּזִּיק לָאָדָם. רַבֵּנוּ הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ (בשער רוח הקדש עמוד פ"ח) "הָיָה מְצַוֶּה לִגְזֹר עַל הָרוּחַ שֶׁלֹּא יֵצֵא … להמשך קריאה

רצט. מצות קרבן מוסף כל שבעת ימי הפסח. – ספר החינוך

להקריב קרבן מוסף בכל שבעת ימי הפסח, שנאמר (ויקרא כג ח) והקרבתם אשה ליי שבעת ימים. והוא כקרבן ראש חדש, שני פרים ואיל אחד ושבעה כבשים הכל עולות, וכמו שכתוב בפרוש על כלן בסדר פנחס (במדבר כח יט) אשה עלה ומשפט העולה כבר פרשתיו למעלה (מצוה קטו) [ושעיר אחד לחטאת והיא נאכלת]. משרשי המצוה. כענין … להמשך קריאה

גמרא נדה דף כה ע"ב – חק לישראל

——– הַמַּפֶּלֶת סַנְדָּל. תָּנוּ רַבָּנָן. סַנְדָּל דּוֹמֶה לְדַג שֶׁל יָם מִתְּחִלָּתוֹ וָלָד הוּא אֶלָּא שֶׁנִּרְצָף. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: סַנְדָּל דּוֹמֶה לְלָשׁוֹן שֶׁל שׁוֹר הַגָּדוֹל. מִשּׁוּם רַבּוֹתֵינוּ הֵעִידוּ סַנְדָּל צָרִיךְ צוּרַת פָּנִים. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: הֲלָכָה סַנְדָּל צָרִיךְ צוּרַת פָּנִים. אָמַר רִבִּי אַדָּא אָמַר רִבִּי יוֹסֵף אָמַר רִבִּי יִצְחָק: סַנְדָּל צָרִיךְ צוּרַת … להמשך קריאה

דילוג לתוכן