מְכַשְּׁפִים אִם מוֹצִיאִים רוּחַ?

——– בְּסֵפֶר נִשְׁמַת חַיִּים עַמּוּד קכ, מֵבִיא שֶׁרָאָה הַצְלָחָה שֶׁל עַרְבִי מְכַשֵּׁף מֻפְלָג שֶׁמּוֹצִיא רוּחוֹת, וּלְהַסְבִּיר הַדָּבָר אֶפְשָׁר עַל יְדֵי סִפּוּרוֹ שֶׁל הָרוּחַ (הובא בספר הכונות ומעשה נסים ט, ב) כִּי אֵין מַמָּשׁ בְּכֹחוֹת הַטֻּמְאָה, רַק יָצָא מֵחֲשָׁשׁ שֶׁשְּׁמוֹת הַטֻּמְאָה שֶׁמּוֹסִיפִין טֻמְאָה, מַזִּיקִים וּמוֹסִיפִין לוֹ טֻמְאָה עַל טֻמְאָתוֹ, וְלָכֵן יָצָא מֵהָאָדָם. וְזֶהוּ הָיָה תְּשׁוּבַת הָרוּחַ … להמשך קריאה

שיחות הר״ן שב – ספר שיחות הר"ן (הרבי נחמן)

פַּעַם אַחַת עָמַדְתִּי לְפָנָיו וְהוּא ז"ל הָיָה מֻנָּח עַל מִטָּתוֹ וְנִזְרְקוּ דִּבּוּרִים אֵלּוּ מִתּוֹךְ פִּיו הַקָּדוֹשׁ וְאָמַר בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן: הָעִקָּר הוּא: מִבֶּטֶן שְׁאוֹל שִׁוַּעְתִּי (דֶּער עִקָּר אִיז "מִבֶּטֶן שְׁאוֹל שִׁוַּעְתִּי"). לכבוד נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל. ולכבוד נשמת רבי נתן מברסלב בן חיה לאנה,  ולזכות כל ישראל החיים ומתים. … להמשך קריאה

האוכל מהעץ בחצר – מצוות הארץ: בהלכה ובאגדה

——– מה ש"חצר המשתמרת" [כחצר פרטית] קובעת למעשרות, הוא רק בפירות שהובאו לתוכה מבחוץ, אך פירות שגדלו בחצר, החצר קובעת בתנאים מסוימים כדלהלן: עץ תאנה הנטוע בחצר, מותר לקטוף ממנו תאנה ולאוכלה, ולאחר מכן לקטוף עוד תאנה ולאוכלה, וכן הלאה, ופטור מן המעשר. אך אם קטף שתי תאנים, חייב במעשר. ומכל מקום אם עולה על … להמשך קריאה

מדברי הרמב"ם אודות רעת המחלקת – תפארת ישראל

——– וכתב הרמב"ם באגרת לבנו הרב רבי אברהם זכרונו לברכה: אל תשקצו את נפשותיכם במחלקת המכלה הגוף והנפש והממון, ומה נשאר עוד?! ראיתי לבנים השחירו, ופחות נפחתו, ומשפחות נספחו, ושרים הוסרו מגדלתם, ועירות גדולות נתעררו, וקבוצים נפרדו, וחסידים נפסדו, ואנשי אמונה אבדו, נקלו ונתבזו, בסבת המחלקת. נביאים נבאו וחכמים חכמו ופלוסופים חפשו, ויוסיפו לספר רעת … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות ע-ז

——– [תהילים פרק-קיט-קכז]&nbsp עַל כֵּן אָהַבְתִּי מִצְוֹתֶיךָ מִזָּהָב וּמִפָּז: ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר … להמשך קריאה

רצז. מצות שביתה ביום ראשון של פסח. – ספר החינוך

לשבת ביום ראשון של פסח, שנאמר בו (ויקרא כג ז) ביום הראשון מקרא קדש, ובכל מה שנאמר בתורה מקרא קדש פרשו זכרונם לברכה (ספרא יב ד) קדשהו. וענין קדשתו הוא שלא נעשה בו מלאכה אלא מה שהוא מיחד באכילה, כמו שבאר הכתוב (שמות יב טז) אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם. והראיה … להמשך קריאה

סימן שעז – דין שתי עליות בחצר כיצד עושין בשפיכת מימיהן – ערוך השולחן

——– א לעיל בסימן שנ"ז נתבאר, דחצר פחותה מד' אמות – אסור לשפוך בתוכה מים בשבת, אלא אם כן עשו עוקה בחצר שיפלו שם המים, דאם לא כן, ילכו המים לרשות הרבים. וזהו משנה בסוף פרק ח' דעירובין (פ"ח.) ותנן התם: וכן שתי דיוטאות זו כנגד זו, וזהו שני עליות שבחצר שאין עומדין בשורה אחת … להמשך קריאה

משפטים יום שישי תורה – חק לישראל

——– כדי להשלים כל הסדרה שנים מקרא ואחד תרגום הצגנו תשלום כל הסדרה ותרגום והפטרה: (טז) אִם-מָאֵ&#1447ן יְמָאֵ&#1435ן אָבִ&#1430יהָ לְתִתָּ&#1443הּ ל&#1425וֹ כֶּ&#1443סֶף יִשְׁק&#1428ֹל כְּמ&#1430ֹהַר הַבְּתוּלֹֽת: (ס) אִם מִצְבָּא לָא יִצְבֵּי אֲבוּהָאלְמִתְּנַהּ לֵהּ כַּסְפָּא יִתְקוֹל כְּמוֹהֲרֵיבְּתֻלְתָּא: כמהר הבתולות. שהוא קצוב חמשים כסף אצל התופס את הבתולה ושוכב עמה באונס שנאמר (דברים כב כט) ונתן האיש השוכב … להמשך קריאה

החוטא פוגם בעולמות רבים

——– כתב המס"י (פ"א): "אם האדם נמשך אחר העולם ומתרחק מבוראו, הנה הוא מתקלקל ומקלקל העולם עמו, ואם הוא שולט בעצמו ונדבק בבוראו ומשתמש מן העולם רק להיות לו לסיוע לעבוד בוראו, הוא מתעלה והעולם עצמו מתעלה עמו". והנה מה שכתב הרמח"ל שע"י חטא האדם מתקלקל החוטא עצמו ומקלקל העולם עמו, אין הכונה דוקא אם … להמשך קריאה

פֶּרֶק רְבִיעִי [ריט] – ספר מנורת המאור עם פירוש

דִּבְרֵי הַנֶּחָמוֹת שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים חַכְמֵי הַתַּלְמוּד כְּתָבוּם בַּגְּמָרָא כְּדֵי שֶׁיִּלְמְדוּ מֵהֶם דִּבְרֵי תַּנְחוּמִין, כִּדְגָרְסִינָן בְּסוֹף פֶּרֶק אֵלוּ מְגַלְּחִין (מועד קטן כח, ב): תָּנוּ רַבָּנָן: כְּשֶׁמֵּתוּ בָּנָיו שֶׁל רַבִּי יִשְׁמָעֵאל נִכְנְסוּ אַרְבָּעָה חֲכָמִים לְנַחֲמוֹ. וְאֵלּוּ הֵן: רַבִּי טַרְפוֹן וְרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָהו וְרַבִּי עֲקִיבָא. אָמַר לָהֶם רַבִּי טַרְפוֹן: דְּעוּ שֶׁחָכָם גָּדוֹל הוּא וּבָקִי … להמשך קריאה

קידושא רבה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– יהיה שלחנו ערוך עם מפה פרוסה, ויקדש על היין קודם הסעודה, ויברך "בורא פרי הגפן" בלבד וישתה. והוא הנקרא: "קידושא רבה" [קידוש גדול]. (סימן רפט ס"א ומשנ"ב) להלן ד' טעמים למה נקרא שמו קידוש גדול, הרי הוא קידוש קטן ולא ארוך כקידוש הלילה: א. מפני כבודו, כמו שקוראים … להמשך קריאה

הפטרת תולדות – מלאכי א – חק לישראל

——– א (א) מַשָּׂ&#1445א דְבַר-יְהוָ&#1430ה אֶל-יִשְׂרָאֵ&#1425ל בְּיַ&#1430ד מַלְאָכִֽי: (ב) אָהַ&#1444בְתִּי אֶתְכֶם&#1433 אָמַ&#1443ר יְהוָ&#1428ה וַאֲמַרְתֶּ&#1430ם בַּמָּ&#1443ה אֲהַבְתָּ&#1425נוּ הֲלוֹא-אָ&#1448ח עֵשָׂ&#1444ו לְיַֽעֲקֹב&#1433 נְאֻם-יְהוָ&#1428ה וָאֹהַ&#1430ב אֶֽת-יַעֲקֹֽב: (ג) וְאֶת-עֵשָׂ&#1430ו שָׂנֵ&#1425אתִי וָאָשִׂ&#1444ים אֶת-הָרָיו&#1433 שְׁמָמָ&#1428ה וְאֶת-נַחֲלָת&#1430וֹ לְתַנּ&#1445וֹת מִדְבָּֽר: (ד) כִּֽי-תֹאמַ&#1448ר אֱד&#1436וֹם רֻשַּׁ&#1431שְׁנוּ וְנָשׁוּב&#1433 וְנִבְנֶ&#1443ה חֳרָב&#1428וֹת כֹּ&#1444ה אָמַר&#1433 יְהוָ&#1443ה צְבָא&#1428וֹת הֵ&#1445מָּה יִבְנ&#1430וּ וַאֲנִ&#1443י אֶהֱר&#1425וֹס וְקָרְא&#1444וּ לָהֶם&#1433 גְּב&#1443וּל רִשְׁעָ&#1428ה וְהָעָ&#1435ם אֲשֶׁר-זָעַ&#1445ם יְהוָ&#1430ה עַד-עוֹלָֽם: (ה) … להמשך קריאה

סעי' ב' – גרף או עביט של חרס או של עץ שכפאו על פיו אסור לקרות כנגדו. – ספר מנחת שי

——– כתב הב"י בשם המרדכי שאפילו אם כפאו על פיו יש שאמרו מרחיק ממנו מפני שנבלע בו ומאיס והוי כמו צואה הדבוקה בסנדלו. ולראבי"ה נראה להתיר דהא מכוסה הוא ולא עדיף מצואה בעששית ולא דמי לצואה בסנדלו. וכתב הב"י שהטור סובר כסברא קמא והלכתא כוותיה דמסתבר טעמיה: עוד כתב מצאתי כתוב באהל מועד (שם) שאם … להמשך קריאה

זְהִירוּת, מַחְלֹקֶת! – דובב שפתי ישנים

——– י"ג, מ"ו: כָּל יְמֵי אֲשֶׁר הַנֶּגַע בּוֹ יִטְמָא טָמֵא הוּא בָּדָד יֵשֵׁב מִחוּץ לַמַּחֲנֶה מוֹשָׁבוֹ. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((ערכין ט"ז ע"ב.))) אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ: מַה נִּשְׁתַּנָּה (מְצֹרָע) מִשְּׁאָר טְמֵאִים לֵישֵׁב בָּדָד? הוֹאִיל וְהוּא הִבְדִּיל בְּלָשׁוֹן הָרַע בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ וּבֵין אִישׁ לְרֵעֵהוּ, אַף הוּא יִבָּדֵל. שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ ע"ה אוֹמֵר: *(((משלי ט"ז, כ"ח.))) "אִישׁ תַּהְפֻּכוֹת יְשַׁלַּח … להמשך קריאה

ההשתחוויות שבתפילה

——– ארבע השתחוויות משתחווים: א. בתחילת הברכה הראשונה [שאומר ברוך אתה ה']. ב. בסופה [ברוך אתה ה' מגן אברהם]. ג. בתחילת ברכת 'מודים אנחנו לך'. ד. בסופה [ברוך אתה ה' הטוב שמך ולך נאה להודות]. ולא יוסיף להשתחוות יותר. (סימן קיג סעיף א) כיצד משתחווה? – שׁוחה גבו וראשו עד שיתפקקו [יבלטו] כל החוליות שבשידרה … להמשך קריאה

פרשת ויגש א' – מאמר כא – טהרת המידות

——– "וירא יוסף את אחיו ויכירם ויתנכר אליהם וידבר אתם קשות ויאמר אליהם מרגלים אתם (מב, ז,) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא … להמשך קריאה

ח – תקעו בחדש שופר – קיצור ליקוטי מוהר"ן

א אַף-עַל-פִּי שֶׁתּוֹכָחָה הוּא דָּבָר גָּדוֹל וּמֻטָּל עַל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לְהוֹכִיחַ אֶת חֲבֵרוֹ כְּשֶׁרוֹאֶה בּוֹ שֶׁאֵינוֹ מִתְנַהֵג כַּשּׁוּרָה, אַף-עַל-פִּי-כֵן לָאו כָּל אָדָם רָאוּי לְהוֹכִיחַ. כִּי עַל-יְדֵי תּוֹכָחָה שֶׁל מִי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְהוֹכִיחַ לֹא דַּי שֶׁאֵינוֹ מוֹעִיל בְּתוֹכַחְתּוֹ אַף גַּם הוּא מַבְאִישׁ רֵיחַ שֶׁל אֵלּוּ הַנְּשָׁמוֹת הַשּׁוֹמְעִים תּוֹכַחְתּוֹ. וְעַל-יְדֵי-זֶה הוּא מַחֲלִישׁ אֶת נִשְׁמָתָם. וּמַפְסִיק הַשֶּׁפַע … להמשך קריאה

שאיפה אמיתית ללא גבול – אפיקי אליהו על התורה

——– א. זאת חוקת התורה אשר צוה ה' לאמר דבר אל בני ישראל ויקחו אליך פרה אדומה וכו' (יט.ב) יש לדקדק, מדוע נקט קרא "זאת חוקת התורה", ולא "חוקת הפרה" אשר עוסק בעניינה? ב. ויקחו אליך פרה אדומה תמימה אשר אין בה מום אשר לא עלה עליה עול (יט.ב) יש להבין, מדוע "אפר החטאת" המטהר … להמשך קריאה

מַה הַסִּבָּה לַמָּצוּי שאע"פ שֶׁמֵּכִין הָאָדָם עַצְמוֹ לְשַׁבָּת וְרוֹצֶה לְקַבֵּל שַׁבָּת בְּשִׂמְחָה, מִתְעָרְמִים עָלָיו דַּוְקָא אָז סִבּוֹת שׁוֹנוֹת הַמְבַטְּלוֹת שִׂמְחָתוֹ וְאֵינוֹ זוֹכֶה לְיַשֵּׂם רְצוֹנוֹ?

——– כמה סיבות לדבר: א. שבת משוש לבנו – נהפך לאבל – מחולנו. מסביר הרב "סדורו של שבת" פסוק זה כך, "השבת" הוא בעצם סיבה להיות "משוש לבנו", מדוע "נהפך לאבל"? התשובה "מחולנו", מסיבת גשמיות ימות החול, כשאדם גס בימות החול ומגשם עצמו בתאוות יתרות ולא נזהר לקדש עצמו כפי יכולתו, אלו הם מחסומים מלחוש … להמשך קריאה

הפטרת חוקת – שופטים יא – חק לישראל

——– יא (א) וְיִפְתָּ&#1443ח הַגִּלְעָדִ&#1431י הָיָה&#1433 גִּבּ&#1443וֹר חַ&#1428יִל וְה&#1430וּא בֶּן-אִשָּׁ&#1443ה זוֹנָ&#1425ה וַיּ&#1445וֹלֶד גִּלְעָ&#1430ד אֶת-יִפְתָּֽח: (ב) וַתֵּ&#1447לֶד אֵֽשֶׁת-גִּלְעָ&#1435ד ל&#1430וֹ בָּנִ&#1425ים וַיִּגְדְּל&#1448וּ בְֽנֵי-הָאִשָּׁ&#1436ה וַיְגָרְשׁ&#1443וּ אֶת-יִפְתָּ&#1431ח וַיֹּ&#1444אמְרוּ לוֹ&#1433 לֹֽא-תִנְחַ&#1443ל בְּבֵית-אָבִ&#1428ינוּ כִּ&#1435י בֶּן-אִשָּׁ&#1445ה אַחֶ&#1430רֶת אָֽתָּה: (ג) וַיִּבְרַ&#1444ח יִפְתָּח&#1433 מִפְּנֵ&#1443י אֶחָ&#1428יו וַיֵּ&#1430שֶׁב בְּאֶ&#1443רֶץ ט&#1425וֹב וַיִּֽתְלַקְּט&#1444וּ אֶל-יִפְתָּח&#1433 אֲנָשִׁ&#1443ים רֵיקִ&#1428ים וַיֵּצְא&#1430וּ עִמּֽוֹ: (ד) וַיְהִ&#1430י מִיָּמִ&#1425ים וַיִּלָּחֲמ&#1445וּ בְנֵֽי-עַמּ&#1430וֹן עִם-יִשְׂרָאֵֽל: (ה) וַיְהִ&#1429י כַּאֲשֶׁר-נִלְחֲמ&#1445וּ בְנֵֽי-עַמּ&#1430וֹן … להמשך קריאה

ח. פרטים החוזרים על עצמם בחיי האדם להתבוננות ולמבחן אמונה

——– אחר שדיברנו בענייני אמונה וביטחון בפרשה זו, ועוד נאריך בזה בפרשה הבאה, ראיתי לנכון להיות לעזר לי ולרוצים להתחזק באמונה, בכך שאציין מקרים המצויים שהמה למבחן אמונה, ויתבונן האדם בהם לבקר עצמו במדריגת אמונתו על מנת להשתדל לעלות באמונה מדרגה לדרגה, ומידי פעם ישפוט עצמו במקרים דלהלן בכך שיחשוב מה היה עושה במקרים כאלה … להמשך קריאה

הפטרת כי תצא – ישעיה נד – חק לישראל

——– נד (א) רָנִּ&#1445י עֲקָרָ&#1430ה לֹ&#1443א יָלָ&#1425דָה פִּצְחִ&#1448י רִנָּ&#1444ה וְצַהֲלִי&#1433 לֹא-חָ&#1428לָה כִּֽי-רַבִּ&#1447ים בְּֽנֵי-שׁוֹמֵמָ&#1435ה מִבְּנֵ&#1445י בְעוּלָ&#1430ה אָמַ&#1445ר יְהוָֽה: (ב) הַרְחִ&#1443יבִי | מְק&#1443וֹם אָהֳלֵ&#1431ךְ וִירִיע&#1447וֹת מִשְׁכְּנוֹתַ&#1435יִךְ יַטּ&#1430וּ אַל-תַּחְשֹׂ&#1425כִי הַאֲרִ&#1433יכִי&#1433 מֵֽיתָרַ&#1428יִךְ וִיתֵדֹתַ&#1430יִךְ חַזֵּֽקִי: (ג) כִּי-יָמִ&#1445ין וּשְׂמֹ&#1430אול תִּפְרֹ&#1425צִי וְזַרְעֵךְ&#1433 גּוֹיִ&#1443ם יִירָ&#1428שׁ וְעָרִ&#1445ים נְשַׁמּ&#1430וֹת יוֹשִֽׁיבוּ: (ד) אַל-תִּֽירְאִי&#1433 כִּי-לֹ&#1443א תֵב&#1428וֹשִׁי וְאַל-תִּכָּלְמִ&#1430י כִּ&#1443י לֹ&#1443א תַחְפִּ&#1425ירִי כִּ&#1443י בֹ&#1444שֶׁת עֲלוּמַ&#1433יִךְ&#1433 תִּשְׁכָּ&#1428חִי וְחֶרְפַּ&#1445ת אַלְמְנוּתַ&#1430יִךְ לֹ&#1445א … להמשך קריאה

ג. האי עלמא כבי הילולא, חטוף ואכול חטוף ושתי – גם שאריות של מצוות יש לחוטפם בעוה"ז

——– וכמו שאמרו בגמרא (עירובין נד ע"א): האי עלמא כבי הילולא דמיא חטוף ואכול חטוף ושתי, ונראה שנתכוונו חז"ל במשל זה לומר, דאדם שמחפש שלימותדוקא ומבלי שלימות אין הוא רוצה בכלום, דומה הוא למזדמן לשמחת חופה ובא באיחור לאחר המנה הראשונה, והנה יושב הוא ואינו נוגע בכלום לא במאכל ולא במשתה, שואלים אותו חבריו: מדוע … להמשך קריאה

הפטרת אחרי מות כמנהג הספרדים – יחזקאל כב – א – חק לישראל

——– כב (א) וַיְהִ&#1445י דְבַר-יְהוָ&#1430ה אֵלַ&#1445י לֵאמֹֽר: (ב) וְאַתָּ&#1443ה בֶן-אָדָ&#1428ם הֲתִשְׁפֹּ&#1445ט הֲתִשְׁפֹּ&#1430ט אֶת-עִ&#1443יר הַדָּמִ&#1425ים וְה&#1443וֹדַעְתָּ&#1428הּ אֵ&#1430ת כָּל-תּוֹעֲבוֹתֶֽיהָ: (ג) וְאָמַרְתָּ&#1431 כֹּ&#1444ה אָמַר&#1433 אֲדֹנָ&#1443י יְהוִ&#1428ה עִ&#1443יר שֹׁפֶ&#1445כֶת דָּ&#1435ם בְּתוֹכָ&#1430הּ לָב&#1443וֹא עִתָּ&#1425הּ וְעָשְׂתָ&#1447ה גִלּוּלִ&#1435ים עָלֶ&#1430יהָ לְטָמְאָֽה: (ד) בְּדָמֵ&#1448ךְ אֲשֶׁר-שָׁפַ&#1436כְתְּ אָשַׁ&#1431מְתְּ וּבְגִלּוּלַ&#1444יִךְ אֲשֶׁר-עָשִׂית&#1433 טָמֵ&#1428את וַתַּקְרִ&#1443יבִי יָמַ&#1428יִךְ וַתָּב&#1430וֹא עַד-שְׁנוֹתָ&#1425יִךְ עַל-כֵּ&#1431ן נְתַתִּ&#1444יךְ חֶרְפָּה&#1433 לַגּוֹיִ&#1428ם וְקַלָּסָ&#1430ה לְכָל-הָאֲרָצֽוֹת: (ה) הַקְּרֹב&#1435וֹת וְהָרְחֹק&#1445וֹת מִמֵּ&#1430ךְ יִתְקַלְּסוּ-בָ&#1425ךְ … להמשך קריאה

א. הנהגת יוסף בהתנכרותו לאחיו

——– יש להתבונן הרבה בהנהגת ההתנכרות של יוסף לאחיו, דהוא לכאורה מאד תמוה, לשם מה עשה זאת יוסף? הרי זה ברור שלנקמה חלילה לא נתכוון יוסף, שהרי אם לנקום מהם יכל להענישם תיכף ולא למשוך הדבר ולהטרידם בהלוך ושוב, ובפרט שסופו הוכיח על תחילתו שלא היתה לו כוונה לנקמה, שהרי בסוף כשנתוודע להם ניחמם ודיבר … להמשך קריאה

סעי' ג' – מותר לקרוא בבית בהרחקת ד' אמות מצואה ולא אומרים שכל הבית כד' אמות. – ספר מנחת שי

——– בגמ' ברכות כה: לרבי שמעון בן אלעזר אומרים כולא ביתא כד' אמות, ולכן אפילו רחוק מהעביט יותר מד' אמות או שהוא אחר המיטה אסור לקרוא עד שיניחנו תחת המיטה. ולרבן שמעון בן גמליאל לא אומרים כולא ביתא כד' אמות ויכול להרחיק ד' אמות בתוך הבית ונחלקו אמוראים כמי הלכה. וכתב הב"י שהר"י בן גיאת … להמשך קריאה

דילוג לתוכן