מערכת אתר אשובה א להשוות הבעלי דינין בכל דבר ובו י"א סעיפים: בצדק תשפוט עמיתך איזהו צדק המשפט זו השוויית שני הבעלי דינים בכל דבר לא יהא א' מדבר כל צרכו וא' אומר (לו) קצר דברך ולא יסבירו פנים לא' וידבר לו רכות וירע פניו לאחר וידבר לו קשות ואם היה אחד מהם מלובש בגדים יקרים והשני מלובש … להמשך קריאה
א כמה זמן נותנין להביא ראיה ודין הטלת חרם ובו ה"ס: אמר אחד מבעלי הדין יש לי עדים להביא נותנין לו זמן ל' יום ולאחר ל' יום פוסקין הדין (וצריך לשלם) (מרדכי ס"פ ז"ב) ואם מביאן אחר כך יסתור הדין ואם גלוי וידוע לב"ד שפלוני ופלוני הם עדים בדבר והרחיקו נדוד נותנים לו זמן עד … להמשך קריאה
א איזה דין דנין תחלה ודין דין מרומה ובו ה סעיפים: צריך הדיין שיקדים לדון הדין שבא לפניו תחלה אבל צריך להקדים דין של תלמיד חכם אפילו בא לבסוף וכן מצוה עליו להפך בזכותו מה שיכול: הגה ואם הת"ח בעצמו לפני הדיינים אפי' פתחו כבר בדין אחר דנין אותו תחלה שלא יתבטל מלמודו אבל אם … להמשך קריאה
א אם אחד מבעלי דינין אומר נלך לבית דין הגדול ודין האומר מאיזה טעם דנתוני ובו ח סעיפים: שנים שנתעצמו בדין זה אומר נידון כאן וזה אומר נעלה לב"ד הגדול כופין אותו ודן בעירו ואם אמר כתבו ותנו לי מאיזה טעם דנתוני שמא טעיתם כותבים ונותנים לו ואח"כ מוציאים ממנו ואם הוצרך לשאול דבר מב"ד … להמשך קריאה
א כיצד בוררים הדיינים כשאין בעלי דינין מסכימין יחד ובו ז' סעיפים: א' מבעלי דינים שאמר איש פלוני ידון לי ואמר בעל דינו פלוני ידון לי הרי אלו שני דיינים שברר זה א' וזה א' בוררים להם דיין שלישי וא"צ שיהי' הדיין השלישי ברצון הבעלי דינים ושלשתם דנים אותם שמתוך כך יצא הדין לאמתו אפילו … להמשך קריאה
א דיין שבאו לפניו רך וקשה וכל דיני פשרה ובו י"ט סעיפים: שנים שבאו לפניך לדין א' רך וא' קשה עד שלא תשמע דבריהם או משתשמע דבריהם ואי אתה יודע להיכן הדין נוטה אתה רשאי לומר להם איני נזקק לכם שמא יתחייב הקשה ונמצא רודף אחר הדיין אבל משתשמע דבריהם ותדע להיכן הדין נוטה אי … להמשך קריאה
א כיצד מזמינים לדין ועל פי מי. ובו ו סעיפים. כיצד מזמינים בעל דין לדין שולחים לו ב"ד שלוחם שיבא ליום המזומן לדין לא בא מזמינים אותו פעם שנית לא בא מזמינים אותו פעם שלישית לא בא ממתינים לו כל היום לא בא מנדין אותו למחרתו בד"א במי שהיה בכפרים ויוצא ונכנס אבל מי שהוא … להמשך קריאה
א להיות מתון בדין ושימלך בגדול ממנו ובו ד סעיפים: צריך הדיין להיות מתון בדין שלא יפסיקנו עד שיחמיצנו וישא ויתן בו ויהיה ברור לו כשמש והגס לבו בהוראה וקופץ ופוסק הדין קודם שיחקרנו היטב בינו לבין עצמו עד שיהיה ברור לו כשמש הרי זה שוטה רשע וגס רוח: ב כל מי שבא לידו דין … להמשך קריאה
א שלא ליקח שוחד והתרת שכר בטלה ובו ח' סעיפים: מאוד מאוד צריך הדיין ליזהר שלא ליקח שוחד אפי' לזכות את הזכאי ואם לקחו צריך להחזירו כשיתבענו הנותן וכשם שהלוקחו עובר בלא תעשה כך הנותנו עובר בלפני עור לא תתן מכשול ולא שוחד ממון בלבד אלא אפי' שוחד דברים וכל דיין ששאל שאלה פסול לדון … להמשך קריאה
א שלא למנות דיין שאינו הגון וגודל שכר הדיין ועונשו ובו ה סעיפים: כל המעמיד דיין שאינו הגון ואינו חכם בחכמת התורה ואינו ראוי להיות דיין אע"פ שהוא כולו מחמדים ויש בו טובות אחרות הרי זה שהעמידו עובר בל"ת: הגה ואסור להעמיד ע"ה דיין על סמך שישאל כל פעם לחכם (ב"י) ועיירות שאין בהם חכמים … להמשך קריאה
א מי ראוי לדון והפסולים מחמת שנאה וקורבה ובו י"ב סעיפים: ב"ד של ג' שהיה אחד מהם גר ה"ז פסול לדון לישראל אא"כ היתה אמו (או אביו) (מרדכי בשם תוס' פ"ב מ"ח) מישראל וגר דן את חבירו הגר אע"פ שאין אמו מישראל (וע' בי"ד סי' רס"ט): ב ממזר ואפי' שלשתן ממזרים הרי אלו כשרים לדון … להמשך קריאה
א על כמה דנין. ובו סעיף אחד: אין הדיינים יושבים לדון בדין פחות משוה פרוטה ואם הוזקקו לשוה פרוטה גומרים דינם אפי' לפחות משוה פרוטה: באר היטב חשן משפט ו׳ א פרוטה. דלא איקרי ממון לענין גזל ואם תובעו כלי פחות מש"פ ע"ל סי' פ"ח ס"ג: ב גומרים. והסמ"ע פסק כהרא"ש דאפי' הוזקקו לש"פ אין … להמשך קריאה
א באיזה יום דנין ובאיזה זמן ביום ובו ה סעיפים: אסור לדון בשבת וי"ט ואם עבר ודן דינו דין: ב אין דנין בע"ש ובעי"ט ואם הזמינו לבעל דין לבא לב"ד א"צ לבא ואפילו הזמינו לבא אחר שבת ויו"ט ולא בא אין קונסין אותו: הגה ויש מי שכתב דעכשיו בזמן הזה דנין בע"ש ובעי"ט משום בטול … להמשך קריאה
א כיצד אדם עושה דין לעצמו. ובו סעיף אחד: יכול אדם לעשות דין לעצמו אם רואה שלו ביד אחר שגזלו יכול לקחתו מידו ואם האחר עומד כנגדו יכול להכותו עד שיניחנו (אם לא יכול להציל בענין אחר) (טור) אפי' הוא דבר שאין בו הפסד אם ימתין עד שיעמידנו בדין והוא שיכול לברר ששלו הוא נוטל … להמשך קריאה
א בכמה דינין דנין ובו ד סעיפים: אין ב"ד פחות מג' וכל שלשה נקראים ב"ד אפילו הדיוטות (דאי אפשר דלית בהו חד דיודע סברות בדינים אבל אי לית בהו חד דידע פסילי לדון) (טור בשם אביו הרא"ש ריש סנהדרין) ומ"מ יכולי' לקבל הטענות ולשלחם לפני מורה (מהר"ם פאדוו"ה סי' מ"ג) והם דנים את האדם בעל … להמשך קריאה
א בית דין מכין ועונשין לצורך שעה ובו סעיף א: כל ב"ד אפילו אינם סמוכים בא"י אם רואים שהעם פרוצים בעבירות (ושהוא צורך שעה) (טור) דנין בין מיתה בין ממון בין כל דיני עונש ואפילו אין בדבר עדות גמורה ואם הוא אלם חובטים אותו ע"י עכו"ם (ויש להם כח להפקיר ממונו ולאבדו כפי מה שרואים … להמשך קריאה
א מינוי השופטים בארץ ובחוצה לארץ ובו ו' סעיפים: בזמן הזה דנים הדיינים דיני הודאות והלוואות וכתובות אשה וירושות ומתנות ומזיק ממון חבירו שהם הדברים המצויים תמיד ויש בהם חסרון כיס אבל דברים שאינם מצויים אע"פ שיש בהם חסרון כיס כגון בהמה שחבלה בחבירתה או דברים שאין בהם חסרון כיס אע"פ שהם מצויים כגון תשלומי … להמשך קריאה
א עוד מצאתי כתוב בספר כתיבת יד האי מאן דבעי למצלח בעסקיה בכל דוכתא דהוא אזיל לימא בצפרא תלת זמני מזמור זה קודם צאת השמש ויתחיל ויאמר: ב למנצח בנגינות מזמור לדוד בקראי ענני אלהי צדקי וגו׳ עד לבטח תושיבני: ג ובתר הכי יאמר: ד יהי רצון מלפניך ה׳ אלהינו ואלהי אבותינו למען שמך הגדול … להמשך קריאה
א מצאתי כתוב לשמירה יאמר אחר תפלה פסוקים אלו שסימנם לוי״ה לישועתך יכוין בשמות הקדש באופן זה: ב לישועתך קויתי יהוה. לישועתך ה׳ קויתי. קויתי לישועתך ה׳. קויתי ה׳ לישועתך. ה׳ קויתי לישועתך. ה׳ לישועתך קויתי: (ובכל פעם יכוין השמות הנז׳) ויהי בנסוע הארון ויאמר משה קומה ה׳ ויפוצו אויביך וינוסו משנאיך מפניך. ובנחה יאמר … להמשך קריאה
א מצאתי כתוב בספר קדמון כ״י טוב לומר בכל יום פסוקים אלו שתחילתם אותיות חכמה ויועיל לפתיחת הלב: ב חלקי ה׳ אמרתי לשמור דבריך. כלתה לתשועתך נפשי לדברך יחלתי. ג מה אהבתי תורתך כל היום היא שיחתי. הורני ה׳ דרך חקיך ואצרנה עקב: ואח״כ יאמר: ד שיר השירים אשר לשלמה. ישקני מנשיקות פיהו כי טובים … להמשך קריאה
א מ״כ בכתב רב ומקובל מי שאומר פ׳ אלו ינצל מכל צרה: ב יהי כבוד ה׳ לעולם ישמח ה׳ במעשיו. יהי שם ה׳ מבורך מעתה ועד עולם. המביט לארץ ותרעד יגע בהרים ויעשנו. רומה על השמים אלהים על כל הארץ כבודך: ג יהי רצון מלפניך ה׳ אלהינו ואלהי אבותינו שתעשה למען רחמיך ובזכות פסוקים אלו … להמשך קריאה
א קבלה מרבינו יהודה החסיד זצ״ל שכל האומר ג׳ פסוקים שסימנך אבי ביושר ולמפרע בכל יום נצול מכל צרה: ב אתה סתר לי מצר תצרני רני פלט תסובבני סלה. סלה תסובנני פלט רני תצרני מצר לי סתר אתה. בטחו בה׳ עדי עד כי ביה ה׳ צור עולמים. עולמים צור ה׳ ביה כי עד עדי בה׳ … להמשך קריאה
א מצאתי כתוב בגנזי המקובלים כ״י אם יתפלל האדם לשם אהי׳ אשר אהיה בכל דבר שבעולם. לחולה. לבנים. לחכמה. לזכירה. לפרנסה. להנצל מסער הים ומסכנת דרכים. ולכל דבר רק שיהיה טהור ויאמר בכונה: ב יהי ר״מ השם הגדול אהיה אשר אהיה (יכוין קבלתו כי יש בו ד׳ אותיות אלף הא יוד הא. כחו גדול פשוט … להמשך קריאה
א מ״כ מכ״י מר זקנינו הרב עיר וקדיש בעל חס״ל לכתוב על קלף נסח זה וליתן אצל היולדת וטוב מאד לשמירת היולדת והבן בשם ה׳ אלהי ישראל: ב אליהו זכור לטוב היה מהלך בדרך ופגע בלילית ואמר לה טמאה אנה תלכי אמרה לו אני הולכת לבית היולדת פב״פ לתת לה שנת המות ולקחת את בנה … להמשך קריאה
א זה היה מעשה שהיה בעיר א׳ ישראל בצרה והיה עשרה בטבת והצבור ביררו עשרה יחידים שיתענו עשרה בטבת מבעוד יום וילמדו בלילה וביום ויתפללו להצלת העיר. ואני הצעיר סדרתי הסדר הזה: ב נוסח קבלת התענית: ג רבון כל העולמים גלוי וידוע לפניך שאנו מתענים למחר יום עשרה בטבת ככל השנים כאשר תקנו רז״ל והנה … להמשך קריאה
א נוסח הודאה על נס: ב מודים אנחנו לך ה׳ אלהינו ואלהי אבותינו על כל הנסים והנפלאות והתשועות שעשית עמנו מעודינו עד היום הזה ובכלל רחמיך רחמת עלינו והוצאתנו מאפלה לאורה (יפרט הנס למינהו) ואתה ברוב רחמיך הפלאת חסדיך והפרת את עצתם והצלחנו ומלטתנו מה אנו מה חיינו שעשית עמנו חסדים גדולים כאלה ולכן אני … להמשך קריאה