שולחן ערוך, אורח חיים רכ״ט: ברכת הקשת וחמה בתקופתה. ובו ב סעיפים: – עם 21 מפרשים

א

ברכת הקשת וחמה בתקופתה. ובו ב סעיפים:
הרואה הקשת אומר ברוך אתה ה' אמ"ה זוכר הברית נאמן בבריתו וקיים במאמרו ואסור להסתכל בו ביותר:

ב

הרואה חמה בתקופתה והוא מכ"ח לכ"ח שנה והתקופה בתחלת ליל ד' כשרואה אותה ביום ד' בבקר אומר ברוך עושה בראשית וכן מברך גם כן כשרואה לבנה בטהרתה וככבים במשמרותם ומזלות בעתם דהיינו כשתחזור הלבנה בתחלת מזל טלה בתחלת החדש ולא תהיה נוטה לא לצפון ולא לדרום וכן כשיחזרו כל כוכב מחמשה הנשארים לתחלת מזל טלה ולא יהא נוטה לא לצפון ולא לדרום וכן בכל עת שיראה מזל טלה עולה מקצות המזרח:

א

הרואה חמה כו' והוא מכ"ח שנים כו'. וכן פסק בש"ת משאת בנימין סימן ק"א אמנם יש עוד פי' אחר על חמה בתקופתה וכוכבים ומזלות כסדרן בימות הגשמים בעת שיהיו ג"י מעוננים ולא נראת חמה בהן ולא לבנה ולא כוכבים צריך לברך עליהם אחר כך כשתראו ברוך עושה מעשה בראשית (ב"י בשם הגהות מיימון) וכ"כ בערוך בערך חמה ב' פירושים דהיינו פי' מ"ש בש"ע מכ"ח שנה לכ"ח שנים וגם פי' אחר בימות הגשמים בעת הגשמים בעת שהיו ג"י מעוננים אבל ראיתי בק"ק קראקא שנהגו כן בתחילת המחזור כ"ח שנים לברך כל הקהל ברוך עושה בראשית ע"פ ציווי הגאונים הרבנים וכן שמעתי שנהגו בכל קהילות ישראל:

א

נאמן. והאומרים נאמן בבריתו ואח"כ בא"י זוכר הברית טועים הם. ט"ז כנה"ג:

ב

להסתכל. והמסתכל בו ביותר עיניו כהות. של"ה:

ג

בבוקר. משמע מיד בהנץ החמה וכן מהרי"ל ציוה להכריז בערב שלמחר יזהר כל אדם כשרואה הנץ החמה יברך ומ"ב כתב שבשחרית כשיוצאים מבה"כ מתאספים הקהל יחד ומברכין ברכה זו כן נהג מוהר"ש וכן דעתי לעשות אי"ה עכ"ל וכתב המ"א ונ"ל דאם לא בירך עד אחר ג' שעות לא יברך שכבר עברה ממקום הזה:

ד

הנשארים. הם שבתי צדק מאדים נוגה כוכב:

א

ברכות כ"ט

ב

הרי"ף והרמב"ם בפ"י מה"ב

ג

חגיגה ט"ו לפירוש הרא"ש והטור

ד

ברכות נ"ט

ה

ל' הרמב"ם שם

א

ס"א נאמן כו'. כ"ה גי' הרי"ף ורמב"ם וטור דלא כתוס' שם וכ"ה גי' שלנו אלא שכ' ונאמן וט"ס הוא:

ב

ביותר. טור ורד"א דהא צריך לראות כדי לברך ולשון הסתכלות הוא בעיון הרבה:

א

ס"ב דהיינו כו'. וכן פי' בסמ"ק בשם הערוך ותר"י בשם ר"ח ובהג"מ וש"פ:

א

הרואה הקשת וכו' – לא נתבאר אם בעינן דוקא שיראהו בתמונת קשת דהוא כחצי גורן עגולה או אפילו מקצת ממנו די:

א

סעיף ב' הרואה חמה בתקופתה והוא מכ"ח לכ"ח נ"ב הנה ראיתי באחרונים שהביאו בשם שו"ת פמ"א שפסק לברך אף ביום המעונן ואינו רואה את החמה וכו'. ותמה תמה אקרא דהרי מפורש בש"ס דקאמר הרואה חמה מבואר עכ"פ דראייה בעינן דא"כ למה לי הרואה דנקט הול"ל דביום התקופה בבוקר מברך. ועוד מ"ש מלבנה דידעינן נמי דנתחדשה בכל חודש ולמה אינו מברך בלי ראייה. ועוד דבבריית' נקט תרוייהו בהדדי הרואה חמה בתקופתה ולבנה בחידושה וכו' וא"כ כמו דבלבנה אין מברכין רק בראי' כן ה"נ בחמה ומ"ש בספר יד אפרים ראיה לזה ממ"ש בתשובה אחת דמברכין על המלך בספינה אין לו דמיון זה לזה דברכות המאורות שאני דהוי כעין ברכת הנהנין ובעינן שיאותו לאורו ועוד אינו דומה כלל בלא"ה דניהו שא"צ לראות את המלך עצמו מכל מקום הכבוד חייב לראות ובלא"ה אינו מברך והתם אין הברכה על גוף המלך רק על הכבוד והרי רואה עכ"פ את הכבוד ותדע דבלא"ה וכי ס"ד שאדם היושב בביתו ויודע שהמלך עובר באיזה מקום יברך זה ודאי אינו וא"כ אדרבא משם ראיה כמו דהתם מברך כשרואה הכבוד ובלא"ה אינו מברך כן ה"נ כיון דזה ברכה על החמה אם אינו רואה אותה אינו מברך וכן מוכח מן הש"ס דברכות דהגוי מין שאל את רב ששת חצבי לנהרא כגני לייא ומה זו שאלה הרי הולך כדי לברך אלא בע"כ דראייה בעינן רק שרב ששת השיב לו כיון שהרגיש בדבר הוי כראייה ולכך חס להזכיר לברך ביום המעונן בלי ראיה וגם נראה לדינא דעיקר כהלבוש והמג"א שאחר ג' שעות ביום לא יברך ולא כדעת המתירין לברך עד חצות דלו יהא דהוי ספיקא הרי כל הברכות דרבנן והוי ספק דרבנן ולפיכך הוי ספק איסורא להזכיר שם שמים לבטלה ועוד כיון דהערוך מפרש פירוש אחר בזה בלשון חמה בתוקפתה א"כ שוב אחר ג"ש הוי ספק ספיקא שלא לברך. וכן ראיתי בא"ר בשם הערוך דבלא"ה אין מברכין כלל על החמה בכ"ח שנה מטעם דהוי ספק ברכות וכ' דהכי נוהגין ע"ש וניהו דאנו אין נוהגין כן עכ"פ אחר ג' שעות דהוי ס"ס אין לברך והמברך בשם ומלכות הוי ברכה לבטלה וכן הוריתי הלכה למעשה בשנה הזאת שנת תר"א שהי' זמן הברכה ביו"ט ב' של פסח ולא נראה החמה עד שעה קודם חצות וברכתי בלי שם ומלכות וכן עיקר לדעתי בעזה"י ודו"ק היטב:

א

ולענ"ד דכל היום זמנא הוא ובוקר דקאמר הרמב"ם משום זריזות הוא ואפי' אם נימא דבוקר דוקא קאמר אולי למעוטי ערב אתי דהיינו משעה שהחמה נוטה למערב וא"כ עכ"פ עד חצות יברך בשם ומלכות וכן עשיתי הלכה למעשה בשנת תקמ"ה שלא זרחה השמש עד שעה קודם חצות וברכתי בשם ומלכות:

א

[א] במאמרו וכו'. בראב"ן סימן ר' כתב הנוסח ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם האל הנאמן במאמרו וקיים בבריתו ברוך אתה ה' זוכר הברית, עד כאן. ומזה קשה על מה שכתבו הפרישה והב"ח בשם רש"ל דלכל הפוסקים אין חתימה בברכה זו ועל כן תמהו על מה שנהג לחתום והטיח עליהם הרבה ולפי מה שכתבתי יש להם על מי לסמוך, והבית יוסף שכתב לדברי הכל אין חתימה וכו', היינו דקאי על הרי"ף ותוספות שהזכיר קודם זה. ומכל מקום לדינא עיקר כנוסחא שלנו שכתב הלבוש. בש"ס פרק אין דורשין המסתכל בקשת עיניו כהות. אחד יצא מבית הכנסת אחר שאמר השליח ציבור האל הקדוש ובירך על הקשת אף שעוסק במצוה דעניות אמן אחר השליח ציבור מכל מקום ברכת קשת עדיפא מפני שעוברת (ספר חסידים תת"י):

ב

[ב] [לבוש] שלושה שעות וכו'. כתב לחם חמודות לא ידעתי זה מנין לו, עד כאן. ועיין לקמן בהלכות ראש חודש בחשבון התקופות כתב שביום רביעי שלוש שעות על היום נתלו המאורות עיין שם, ומלבושי יום טוב כתב ומכל מקום נראה לי דיכול לברך כן כל היום ולפחות עד חצות, עד כאן. וזה דלא כמגן אברהם שכתב שלא לברך אחר שלוש, וכן בספר צדה לדרך דף ס"א משמע כדברי מלבושי יום טוב, ומכל מקום לכתחילה יברכו כשיוצאים מבית הכנסת בשחרית שמתאספים הקהל יחד:

ג

[ג] מזל טלה וכו'. ואם תאמר דהוה ליה למימר מזל בעת"ו ולמה אמר מזלות בעת"ם, ויש לומר דמזל טלה נחשב לראשון שבמזלות וכשהוא עולה בקצת המזרח נמצא כל המזלות עולים בעתם זה אחר זה:

ד

[ד] [לבוש] זו גם כן וכו'. תימא איך קאמר צריכין לברך גם כן הא הנך יש אומרים לא סבירא ליה סברא ראשונה כמבואר בבית יוסף, ומהאי טעמא כתב בכנסת הגדולה דאין נוהגין לברך כלל על החמה בתקופתה משום ספק ברכות להקל. ומכל מקום לדינא מבואר מכל הפוסקים ראשונים ואחרונים כסברא ראשונה וכן סתם בשולחן ערוך, וטעמא נראה לי דיש אומרים הוא על פי הירושלמי, וסברא הראשונה הוא ש"ס דילן, ולשון הראב"ן כל אחד מישראל יברך. גרסינן פרק הרואה דף נ"ט אמר ר' יהושע בן לוי הרואה רקיע בטהרתה אומר ברוך עושה בראשית, אימתי אמר אביי כי אתי מיטרה כולה לילה ובצפרא אתי איסתנא ומגלי לשמיא, עד כאן. ורי"ף ורמב"ם והרא"ש שהשמיטו נראה לי משום דקאמר התם ופליגא דרפרם בר פפא דאמר מיום שחרב בית המקדש לא נראית רקיע בטהרתה וסבירא ליה כרפרם, אבל לפי סוגיא דשמעתתא משמע דהלכה כר' יהושע בן לוי, וכן פסקו בבעל הלכות גדולות וראב"ן ואגודה, ותימא על בית יוסף שלא הזכיר מזה, ועיין בירושלמי וערוך ערך חמה וצריך עיון:

א

א) [סעיף א'] הרואה הקשת וכו' ואין להגיד לחבירו שיש קשת משום מוציא דבה. ח"א כלל ס"ג פ"ת א"ח אות א':

א

ב) שם הרואה הקשת וכו' המברך על הקשת וחזר וראה בתוך שלשים חוזר ומברך כן הוכיח המחב"ר אות א' ודחה דברי האומר דאינו מברך בתוך שלשים יעו"ש. שע"ת אות א':

א

ג) שם נאמן בבריתו וכו' וכ"ה הנוסחא בלבוש נאמן בלא וא"ו וכ"כ הגר"א סק"א אבל הנוסחא בגמ' ונאמן בוא"ו וכ"ה בטור וכ"כ הכנה"ג דהנסחא הנכונה בגמ' זוכר הברית ונאמן בבריתו וקיים במאמרו. ומה שהמון העם מהפכין הגירסא טעות הוא יעו"ש. וכ"כ קיצור של"ה דף כ"ז. והביאו י"א מ"ב בהגה"ט אות א':

א

ד) שם נאמן בבריתו וכו' ולפי דעת הגאון מהר"י ז"ל בי"ד דיש תרי גווני קשת א"כ צריך לברך בלי שו"מ דאין אתנו יודע מיהו אין דבריו הנז' האמורים בדרך דרש כדאי לעקור מנהג ישראל לברך בשו"מ ובפרט כי כל גדולי הפו' סתמו מלייהו בזה מיהו הרוצה להתחסד ולברך בלי שו"מ ויהרהר שו"מ בלבו אין מזניחין אותו. בן א"ח פ' עקב אות י"ז:

א

ה) שם ואסור להסתכל וכו' והמסתכל בו ביותר עיניו כהות. חגיגה ט"ז ע"א. עו"ת אות א' מ"א סק"ב. אבל לראות בו מעט בשעת הברכה מותר. וכ"כ הרא"ש בתשו' עו"ת שם:

א

ו) [סעיף ב'] הרואה חמה בתקופתה וכו' ואעפ"י דלא שייך ברכה זו אלא לחשבון מר שמואל והאדנא סמכינן אחשבון רב אדא אפ"ה יש לברך ברכה זו ולא הוו תרתי דסתרן אהדדי דהא לענין השנים ק"ל כר"א דאמר בתשרי נברא העולם ולענין חשבון התקופות ק"ל כר"י דאמר בניסן נברא העולם משאת בנימין סי' ק"א יעוש"ב. והביאו מחב"ר אות ג' וכ"כ הברכ"י אות א' דהעיקר כפסק מרן ז"ל שהוא דעת הרמב"ם וא"ח והרד"א וסיעתם וכ"כ הרב דבר משה ח"א חא"ח סימן ח"י יעו"ש ועיין לעיל סימן קי"ז אות ג':

א

ז) שם הרואה חמה וכו' עיין בשכנה"ג שנתן טעם למה שאין מברכין ברכה זו אבל בס' דבר משה שם גמגם על דבריו ולענין הלכה פסק שחייב לברך וגם מר אביו מהרש"א ז"ל עשה מעשה עם בני ישיבתו שאמרה בכנופייא ביציאתם מהישיבה וכתב שכן עשו מעשה ג"כ. וכן עשו מעשה בירושת"ו שנת התקי"ז. פרי האדמה ח"ד דף ג' י"א מ"ב בהגה"ט אות ב' וכן המאמ"ר אות ב' השיג על השכנה"ג וכתב דהמנהג לברך יעו"ש וכ"כ הרו"ח אות' ד' שעשו מעשה בשנת התקע"ג ובשנת התר"א לברך בשו"מ יעו"ש וכ"כ היפ"ל אות ב' יעו"ש וכן אנן עשינו מעשה נברך בכנופייא בשנת התרנ"ז ביום חמשה לחודש ניסן ברביעי בשבת בבקר השכם בעת הנץ החמה וה' ית' יזכנו לברך עוד בשנת תפר"ה ותרבה הישועה לנו ולכל ישראל בבנין ירושלים עה"ק ובהמ"ק בב"א כיר"א:

א

ח) שם הרואה חמה וכו' וסומא לא יברך ברכה זו. מחב"ר אות ו' ומ"מ יש לברך בלא שי"מ או ישמע הברכה מאחרים ויתכוין לצאת וכ"כ הרו"ח אות ז' והנשים נסתפק בהם הרב ח"ס חא"ח אם יברכו אם לאו יעו"ש והפתה"ד כתב בשם ס' מאורי אור דיברכו הנשים יעו"ש וע"כ יש להם לשמוע הברכה מאחרים ויתכוונו לצאת או לברך בלתי שו"מ. ואונן כתב הרו"ח או ח' נראה שהוא פטור. ועיין לעיל סימן ע"א ובדברינו לשם סוף אות ד' אבל האבל מברך:

א

ט) אם העננים מכסים השמש מדינא יכול לברך בשו"מ אך על צד היותר טוב בלא שו"מ. הרב פמ"א ח"ב סימן ל"ח ברכ"י אות ג' ועיין לקמן אות ט"ז:

א

י) שם והוא מכח וכו' של תקופת ניסן שבתחלת כ"ח כשחוזר מחזור גדול של חמה להיות תקופה נופלת בשעת תליית המאורות בשבתאי והוא שעה תחלת ליל רביעי. רש"י ברכות נ"ט ע"ב:

א

יא) שם ביום רביעי בבקר וכו' משמע מיד בהנץ החמה. מ"א סק"ה. וכ"כ הרמ"ע בס' אלפסי זוטא. וכ"כ האחרונים. והנכון לברך במקום שרואה גלגל החמה. מחב"ר אות ד' והמנהג לעלות על הגגין או מחוץ לעיר במקום שנראה גלגל החמה תכף בהנץ החמה ולברך:

א

יב) מהרי"ל צוה להכריז בלילה שלמחר כל אדם כשרואה הנץ החמה יברך כמ"ש בליקוטים. מ"א שם. וכן ראב"ן בספרו כתב כל אחד מישראל יברך. ופשוט דברכת הראיה כל יחיד צריך לברך. מחב"ר אות ה':

א

יג) כתב הרב משאת בנימין סימן ק"א דנהגו לברך ברכה זו אגב אסיפ"ה בצאת ישראל מפרק תפלת השחר וכ"כ הרב דבר משה ח"א סימן י"ח יעו"ש. וגם מהר"ר יעב"ץ בסוף פי' לסדר עולם כתב שכך יפה לנהוג משום ברוב עם הדרת מלך וכמו שנהגו גם בברכת הלבנה כ"ש ברכה זו החביבה כבר נש דאתי לקצין עכ"ד. והב"ד המחב"ר אות ז' וכתב דהזריז לברך כשרואה הנץ החמה ש"ד לברך ביחיד מלאחר עד אחר התפלה ונברכה בעשרה דאין זה אלא מנהג שרצו לנהוג רבנן בתראי משום ברוב עם וכו' ואין זה דבר שטעון עשרה עכ"ל. וכ"כ הרו"ח אות ג' דהעיקר לברך מיד בהנץ החמה קודם תפלה יעו"ש. מיהו יש נוהגין להקדים באותו יום להתחיל בתפלה מעלות השחר כדי לגמור התפלה קודם הנץ ומיד בהנץ אחר התפלה מברכין בכנופייא:

א

יד) ומוכח בש"ס ר"ה ל"ב ע"ב דטעם זריזין מקדימין דחי לטעם ברוב עם וכו' מחב"ר שם. רו"ח שם:

א

טו) אפי' אם חל התקופה ביו"ט מברכין ברכה זו. רו"ח אות ה':

א

טז) שם ביום רביעי בבוקר וכו' שאז היא עומדת בנקודה שהיתה עומדת בתחלת התלותה ברקיע במעשה בראשית והוא בכמו ג' שעות של היום ההוא. לבוש. ואם לא בירך עד אחר ג' שעות לא יברך שכבר עברה ממקום הזה. מ"א סק"ה. מיהו המי"ט כתב דיכול לברך כל היום ולפחות עד חצות וכ"מ בס' צל"ד. א"ר אות ב' ברכ"י אות ב' וכ"כ המו"ק אבל הרב ח"ס חא"ח סימן נ"ו כתב דאין לברך עד שלשה שעות זמניות ואם עברו ג' שעות זמניות יברך בלי שו"מ עד חצות היום יעו"ש וכ"פ דה"ח אות ו' בן א"ח פ' עקב אות י"ט. ולכן אם היה עננים על השמש יש להמתין עד ג' שעות זמניות ואם לא עברו אז יש לברך בלא שו"מ משים דק"ל סב"ל:

א

טוב) שם ברוך עושה בראשית. אגב שטפא נקט הכי או ט"ס הוא וצ"ל עושה מעשה בראשית. מחב"ר אות י"ב:

א

חי) אין לומר עלינו לשבח לפי מ"ש בס' מורה באצבע סימן ו' אות ק"ץ אך יאמרו אל אדון על כל המעשים מיוצר דשבת ויו"ט ועיין זוה"ק פ' ויקהל מאי דאיתא בהאי שבחא יעו"ש. רו"ח אות ט':

ב

חי) וזה הסדר של ברכה זו. תחלה יאמר מזמור השמים מספרים כולו. ואח"כ יאמר הללויה הללו את ה' מן השמים וכו' עד חק נתן ולא יעבור. ואח"כ פ' ויאמר אלהים יהי מאורות ברקיע השמים וכו' עד סופה. ואח"כ לשם יחוד וכו' הרני בא לקיים מצות ברכת החמה שתקנו רז"ל לברך בזמן הזה לתקן את שורש מצוה זו במקום עליון ויהי נועם וכו' בא"י אמ"ה עושה מעשה בראשית. ואח"כ יאמר אל אדון על כל המעשים וכו' עד שרפים וחיות ואופני הקודש. ת"ר הרואה חמה בתקופתה לבנה בגבורתה וכוכבים במסילותם ומזלות כסדרם אומר ברוך עושה מעשה בראשית. ואימת הוי אמר אביי כל כ"ח שנים והדר מחזור ונפלה תקופת ניסן בשבתאי באורתא דתלת נגהי ארבע. רבי חנניא בן עקשיא וכו' קדיש על ישראל ועל רבנן וכו':

ג

חי) יה"ר מלפניך ה' או"א כמו שהחייתנו וקיימתנו והגעתנו לזה"ז לברך ברכת החמה כן תחיינו ותקיימנו ותזכנו לברך בתקופות החמה אשר תהיינה בשנים הבאים עלינו לחיים טובים ולשלום שמחים בבנין עירך וששים בעבודת מקדשך ותזכנו לראות פני משיחך ויתקיים בימינו מקרא שכתוב והיה אור הלבנה כאור החמה וכו' יהיו לרצון אמרי פי וכו':

א

יט) שם וכן מברך ג"כ כשרואה הלבנה וכו' ועיין בשו"ת בית אפרים סימן ז' הטעם שאין מברכין רק על תקופת החמה ולא על הלבנה וכוכבים ומזלות המבואר בש"ע יעו"ש. שע"ת אות ג':

א

כ) שם דהיינו כשתחזור הלבנה וכו' הוא מחזור קטן של לבנה מד' שנים האחד והוא לבדו מברכין עליו. ויש לה מחזור שני של י"ט שנה להשוות בו הליכותיה עם החמה בז' שנים מתוך י"ט שהם המעוברות גו"ח אדז"ט (סי' שנים המעוברות שבתוך המחזור שהם שנת ג' וששית וח' וי"א וי"ד וי"ז וי"ט) ויש לירח ג"כ מחזור שלישי של כ"א שנה להשוות המילדות מעצמה אל עצמה שהן חוזרין לחשבון ראשון ולעולם תהיה שנת כ"ב חוזרת לסימן השנה הראשונה ובלבד שלא תהיינה באותן שנים רק ז' מעוברות אך אם נמצאו ח' שנים עוברות תוסיף על המנין יום א' י"ב שעות תשצ"ג חלקים שהם מועט יותר משתי ידות שעה. ברכ"י בשיו"ב אות א' בשם הרמ"ע כ"י ויעו"ש:

א

כא) שם מחמשה הנשארים. הם שבתי צדק מאדים נוגה כוכב. מ"א סק"ה. והם ז' כוכבי לכת עם חמה ולבנה. א"א אות ו' ועיין רש"י עירובין נ"ו ע"א ורש"י שבת קנ"ו ע"א:

א

נאמן. והאומרים נאמן וכו' קודם הברכה טועים הם (כ"ה):

ב

ואסור להסתכל. והמסתכל בו ביותר עיניו כהות (של"ה):

ג

והוא מכ"ח כו'. וזהו הפי' דלא כמ"ש בהג"מ וכ"כ הרב"י דלא כע"ת:

ד

לכ"ח שנה. והיה בשנת תל"ג:

ה

בבוקר. משמע מיד בהנץ החמה וכן כת' בליקוטים שמהרי"ל צוה להכריז בערב שלמחר יזהר כל אדם כשרואה הנץ החמה יברך עכ"ל, ובמ"ב כת' שבשחרית כשיוצא מבה"כ מתאספים הקהל יחד ומברכין ברכ' זו כן נהג מוהר"ש וכן דעתי לעשות אי"ה עכ"ל ונ"ל דאם לא בירך עד אחר ג' שעות לא יברך שכבר עבר' ממקום הזה:

ו

מחמשה הנשארים. הם שבתי צדק מאדם נוגה כוכב:

א

(א) הרואה הקשת וכו' – ואין כדאי להגיד לחבירו שיש קשת מטעם מוציא דבה [ח"א]:

ב

(ב) אומר וכו' – ובכאן אם ראה אותו עוד הפעם אפילו בתוך למ"ד יום חוזר ומברך ולא דמי לכל הנך דקי"ל בהו דפעם אחת בחודש די לברוכי דכאן הקשת שבירך עליו חלף והלך לו ודמי לברכת רעמים [שע"ת בשם ברכ"י]:

ג

(ג) נאמן וכו' – ברמב"ם וטור הנוסח ונאמן:

ד

(ד) בבריתו – ר"ל שלא יעבירנו אע"פ שרבו הרשעים וקיים במאמרו אפילו לא היה הברית כיון שאמר בדבור בעלמא ולא יהיה עוד מבול לשחת הארץ ברור הוא שיקיים מאמרו [אבודרהם]:

ה

(ה) ואסור להסתכל וכו' – והמסתכל בו ביותר עיניו כהות [חגיגה ט"ז] אלא רואהו ומברך:

ו

(ו) בתקופתה – מקום שהיא חוזרת שם לתחלת הקיפה היא שעת תליית המאורות בעת הבריאה ומאז התחילה להקיף ולשמש והוא נמשך כ"ח שנה עד שבא לאותו המקום בצמצום בתחלת ליל רביעי כבעת הבריאה:

ז

(ז) והתקופה – היינו תקופת ניסן:

ח

(ח) בבוקר – היינו לכתחלה מצותה מיד להקדים מה דאפשר וטוב לברך אותה ברוב עם ובדיעבד עד ג' שעות על היום [לבוש ומ"א] אבל הרבה אחרונים הסכימו דיוכל לברך בשעת הדחק עד חצות והיינו אפילו בשם ומלכות ואם נתכסה השמש בעבים ואין רואין אותה עיין בשע"ת. ובתשובת חתם סופר סימן נ"ו כתב דאם היתה מכוסה בעבים אך נראית רושמה מבין העבים מברכין אבל כשלא נתראה כלל לא נראה לברך. וע"ש שכתב מנהגו בענין ברכה זו קודם הברכה אמרו הללו את ה' מן השמים ואחר ברכת עושה מעשה בראשית אמרו פיוט אל אדון על כל המעשים עד וחיות הקודש ואח"כ מזמור השמים מספרים כבוד אל ואח"כ עלינו לשבח וקדיש:

ט

(ט) וכן מברך וכו' – וכהיום אין נוהגין העולם בזה:

י

(י) הנשארים – הם שבתי צדק מאדים נוגה כוכב:

א

סעיף ב' בבקר אומר ברוך. ע' תשו' דבר משה סי' ח"י ובס' בן יוחאי סי' רפ"א העיד שזקנו הגאון מהר"ל מפראג בירך בלא שם ומלכות:

א

נאמן עבה"ט ומח"ב כ' שבתוך ל' יום צריך לחזור ולברך ולא דמי להנך דפעם אחת בחודש דים דכאן הקשת שבירך עליו חלף הלך לו. וכמו בברכת הלבנה וברעמים מופסקים ע"ש:

ב

בבוקר עיין בה"ט ובא"ר בשם מי"ט כ' עד חצות וכ"כ מהר"י עמדין בסוף פירושו למגילת תענית וכ"כ בדגול מרבבה וז"ל וכן עשיתי הלכ' למעש' בשנת תקמ"ה שלא זרחה השמש עד שעה קודם חצות וברכתי בשם ומלכות עכ"ל ועיין בפמ"א ח"ב סי' ל"ח שצידד לו' דאף שמכוסים עננים ואין רואים גוף השמש יש לברך אף בשם ומלכות כיון שעיקר הברכה שזכינו לראות שהיא בנקודה הראשונה שבשעה שנתלו המאורות ושמשא אכ"ע ניחא ואע"פ שעננים מכסים אנו יודעים שהיא בנקודה הראשונה. ראוי לברך בבוקר (וקצת יש להביא ראיה לזה ממ"ש לעיל סי' רכ"ד בשם מהר"א יצחקי במלך שבא בספינה ע"ש) וכן אירע בניסן תפ"ט והוריתי לברך עכ"פ בלא שם ומלכות וסמכתי על הראב"ד דכל הברכות דפרק הרואה בלא שם ומלכות אבל לדינא נ"ל לברך אף בשם ומלכות עכ"ל. ונראה שהרוצה לסמוך ולברך בשם ומלכות ימתין עד חצות ואין לו לברך בלא שם ומלכות כלל בבוקר שיש לחוש דלהראב"ד יצא בזה ושוב ה"ל ברכה לבטלה משא"כ אם אינו מברך בבוקר כלל שפיר מברך אח"כ בשם ומלכות כמו שאר הברכות אע"ג דלהראב"ד א"צ בהם שם ומלכות מ"מ ברכה לבטלה לא הוי ומי שחושש להמג"א כשמגיע סמוך לג' שעות על היום ועדיין היא מכוסה בעננים יש לו לברך בלא שם ומלכות וכמ"ש הפמ"א ועיין בשו"ת בית אפרים סי' ז' הטעם שאין מברכין רק על תקופת החמה ולא על לבנה וכוכבים ומזלות המבואר בש"ע ע"ש ועיין במשאת בנימין סי' ק"א דהא מלתא דחמ' בתקופת' איתא בתקופת מר שמואל דוקא ע"ש שנהנו לברך באסיפת עם וכמ"ש בשם מהרי"ל ובמח"ב כ' שאינו אלא משום ברוב עם כו' ולכן הזריז לברך כשרואה הנץ התמה שפיר דמי לברך ביחיד מלאחר עד אחר התפלה לברכה בעשרה ומוכח בר"ה דף ל"ב ע"ב דטעם דזריזין מקדימין דחו לטעם דברוב עם ועיין בקרבן חגיגה סי' פ"ז ועיין במח"ב שכ' שיש לברך בשעת הנץ החמה ונכון לברך במקום שרואה גלגל החמה וגם כ' ש"ץ דסומא לא יברך ברכה זו אף דרש"ל ודעימיה ס"ל בברכת הלבנה גם סומא מברך הו"ל ספק ברכות וגם אפשר דרש"ל מודה בזה דבשכגה"נ מבואר דבארצות ישמעאל לא נהגו לברך (וע"ש שכ' כמדומה דרוב העולם מברכין וכ"כ בפרי האדמה שבשנת תי"ז בירכו בירושלים ברכת החמה עיין שם) ולכן אין לסומא לברך וע"ש שכ' דבש"ע דאיתא ברוך עושה בראשית הוא השמט' סופר וצ"ל עושה מעשה בראשית והוא פשוט:

א

נאמן בבריתו כו'. בגמ' אית' מאי מברך ברוך זוכר הברי' במתני' תנא נאמן בבריתו כו' אר"פ הלכך נמרינהו לתרוייהו כו' והעולים טועי' לומר תחלה נאמן בבריתו ואח"כ בא"י זוכר הברית וזה שלא כהלכה דאין כאן חתימה כלל אלא צריך להתחיל בא"י אמ"ה זוכר הברית ואח"כ נאמן בבריתו וכו':