א
בכל ספק הולד הולך אחר הזכר ובו ה סעיפים:
כהנים לוים וישראלים מותרין לבא זה בזה והולד הולך אחר הזכר:
ב
לוים וישראלים וחללים מותרים לבא זה בזה והולד הולך אחר הזכר:
ג
לוים וישראלים וחללים גרים ועבדים משוחררים מותרים לבא זה בזה והגר והמשוחרר שנשא לויה או ישראלי' או חללה הרי הבן ישראלי וישראלי או לוי או חלל שנשא גיורת או משוחררת הולד הולך אחר הזכר:
ד
כל הנישאת באיסור הולד הולך אחר הפגום שבשניהם שאם אחד מהם מפסולי כהונה הולד פסול לכהונה ואם אחד מהם מפסולי קהל הולד אסור לבא בקהל:
ה
ולד שפחה ונכרית כמותן בין שנתעברו מכשר בין שנתעברו מפסול:
באר היטב אבן העזר
ח׳
א
הזכר. כל מקום שיש קדושין ואין עבירה הולד הולך אחר הזכר:
ב
ישראלי. הר"ן הקשה למה לא נאמר שהולד הולך אחר הזכר ויהיה גר ומותר בממזרת דהא יש קדושין ואין עבירה עיין ב"ש:
באר הגולה על שולחן ערוך אבן העזר
ח׳
א
משנה קדושין דף ס"ט ע"א
ב
משנה שם דף ס"ו ע"א
ג
שם במשנה ושם
ד
שם במשנה ושם
ה
שם במשנה דף ס"ז ע"א
ו
שם במשנה
ז
שם דף ס"ח ע"ב
בית שמואל
ח׳
א
אחר הזכר. כללא הוא הולד הולך אחר הזכר כל שיש קידושין ואין עבירה:
ב
הרי הבן ישראלי. וכ"כ הרמב"ם והטור ס"ל ג"כ כוותיה כמ"ש בסי' ד' אף על גב דיש קידושין ואין עבירה וה"ל להולך אחר הזכר והוא גר ומותר בממזרת לא אמרינן כן כמ"ש בסימן ד' ע"ש, והטור כתב הולד הולך אחר הזכר אף על גב דס"ל הולד ישראל ואסור בממזרת מ"מ נ"מ דהולכים אחר הזכר והוא גר לענין אם הוא כשר להיות דיין לחליצה כמ"ש בסי' קס"ט כ"כ מהרש"ל וב"ח:
ביאור הגר"א על שולחן ערוך אבן העזר
ח׳
א
והולד כו'. שם ס"ז א' ותו לא והרי חלל כו' והרי כו' וכן בלוים כמש"ש היכא ניתני כו' אבל משום לוים מתני שפיר:
ב
לוים כו'. חלק זה משום סיפא:
ג
והגר כו'. כנ"ל בסי' שקדם דקי"ל כראב"י דצד א' כשר ישראלי הוא וכן אם נשא לויה או חללה דהולד הולך אחר הזכר וישראל הוא אחר הגר כמו בגר שנשא גיורת לר' יוסי ולהכי לא אוקים בבכורות מ"ז א' דאיעבר מגר וכן בחללה כמ"ש בקידושין ע"ז א' מה להלן זכרים כו':
ד
וישראלי כו'. ממתני' הנ"ל כמ"ש ריש קידושין כו':
ה
שאם אחד מהם כו'. לא קאי אאם נשאת באיסור דבזכר לא משכחת אלא אסיפא:
חלקת מחוקק
ח׳
א
הרי הבן ישראלי. לעיל סי' ד' ס"ק כ"ג כתבתי שהר"ן הקשה למה לא נאמר שהולד הולך אחר הזכר ויהי' גר ומותר בממזרת וכן הוא בתוספות (בקדושין ד ע"ד בד"ה והרי גר דמותר בכהנת):
טורי זהב על שולחן ערוך אבן העזר
ח׳
א
הרי בן ישראלי בטור כתב וגר משוחרר שנשא לויה או ישראל או חללה הולד הולך ג"כ אחר הזכר וכתב ב"י בחללה אשמעינן דאין הולד חלל אלא דהולד הלך אחר הזכר כדין ישראל שנשא חללה בתו כשרה לכהונה ובלויה אשמעינן שאין הולד לויה וישראלית כדי נסב' עכ"ל פי' דאי קמ"ל דמותר לישא ממזרת הא איתא בסי' ב' דאסור ואי משום בתו דאסור' לכהן הא איתא בסי' ז' בסופודשרי' לכתחלה ונ"ל דיש נ"מ לענין נר דמותר באשת אחיו מאב כמ"ש בי"ד סי' רס"ט א"כ קמ"ל כאן באם גר שנשא ישראלית הולד כאביו ויכול ליקח אשת אחיו מאב ואין לו דין ישראל ואם ישראל נשא גיורת קמ"ל דל"ת דהבן הוה גר כאמו וכקטן שנולד ויקח אחות אביו קמ"ל בזה דהוה כישראל אביו ומה שהקשה ב"י למה לא נקט הטור ג"כ שנשא כהנת נ"ל דלא צריך לזה בשלמא בלוי' קמ"ל דאם לוי נשא גיורת לא נפסל הלויות שלו מן הבן מחמת אמו ולומר דהוה ישראל אלא לוי וממילא ידענו (דבכהן הוה) צריך לומר דבכהנת לא הוה כהן כנ"ל:
הסבר על זכויות יוצרים
שולחן ערוך, אבן העזר
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
באר היטב אבן העזר
רשיון: Public Domain
מקור: www.toratemetfreeware.com
באר הגולה על שולחן ערוך אבן העזר
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
בית שמואל
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
ביאור הגר"א על שולחן ערוך אבן העזר
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
חלקת מחוקק
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
טורי זהב על שולחן ערוך אבן העזר
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, ולקרב את ביאת המשיח. כל הזכויות שמורות (c) לבעלי הזכויות יוצרים השייכים לכל קטע מצוטט, יש להתייחס לכך בחומרה רבה ויש איסור גמור להפיץ באופן הנוגד לרישיון מצד ההלכה וכו' תחת רישיון Creative Commons-CC-2.5