קומץ המנחה ב׳:מ״ח

א

באר שבע כי שם נשבעו שניהם באר שבע היא קצה א"י כמ"ש מדן ועד באר שבע. כי יש לץ ופתי שהם ב' קצוות כמו ששמעתי על דרשת רז"ל לץ תכה זה עמלק ופתי יערים זה יתרו. פתי מאמין לכ"ד ומלא עבודות לכ"ד (ויתרו לא הניח ע"ז כו') ולץ אין מאמין כלל ואינו עובד כלל. ולעולם האמצעי הוא קו היושר אבל יש גם קצה הקדושה ולפרקים הוא טוב. ודן הוא ל' ע"ז כמ"ש שבת ס"ז ב' וכן הם הראשונים לע"ז דפסל מיכה ומלאים עבודות ולכן אז"ל אין לך גדול בשבטים מיהודה וירוד מדן ונשתתפו במלאכת המשכן ובנין בית המקדש כי אז"ל במגילה (י"ג) הכופר בע"ז נקרא יהודי שהוא הכופר בעבודות זרות ודן הקצה האחרון מלא עבודות זרות ובנין בית המקדש הוא עבודה וצריך שיתוף שניהם כי יהודה הוא שלימות המעשים כידוע דדוד המלך ע"ה מורה שלימות וכמ"ש (במדרש) ידיך חדות וחרוצות ודן הוא כח המעשה ואין כאן מקום להאריך עוד. וזהו פתי דקדושה במקום צורך עבודה כבית המקדש וז"ש בשמות רבה פתי יאמין לכל דבר זה משה וכו' שהוא נותן התורה המליאה עבודות ומעשים. ולץ דקדושה הוא באר שבע הרומז למדת שבת המכונה בזוהר בת שבע ובאר שבע כידוע שהוא המנוחה והעדר העבודה והם ב' קצוות והאמצע הוא ירושלים המקום אשר יבחר וגו'. וידוע כי מצד היראה נמשך כל מיני עבודות לכ"ד שמפחד מכ"ד ולכן יצחק נגד עמוד העבודה כמ"ש במקום אחר וליצני הדור הם הטוענים נגדו כנ"ל דלץ הוא הפכי לו ואהבה הוא זכות הלב והעדר העבודה ופלשתים היו יריאי העונש וכנ"ל אות מ"ו ולכך מליאי ע"ז והיו טוענים שהם חפרו הבאר של עבודת ד' שפירסם אברהם בעולם והיינו טענת מאבימלך נתעברה שרה והבירור שבע כבשות וגו' הוא מדת שבת הכלולה מז' ימי המעשה ומכונה שבע בכ"מ כידוע ודבר זה לא היה בכח אבימלך שמנוחה ושביתה יהיו עבודה רק בכח אהבת אברהם רק דבר זה תקח מידי לדעת ולעדות כי אני וגו' וממני יצא פרסום עבודת השם יתברך ודוד המלך ע"ה הוא גם כן מדרגת שבת כידוע ליודעים וכנ"ל שיהודה הקצה השני מדן ולכך הוא שלימות המעשים כנ"ל עד"ש (במדרש) מה היה העולם חסר שבת ששלימות העבודה על ידי הקצה הב' שהוא שבת כאשר השביתה גם כן עבודה כי כל שלימות רק כאשר מתכללים ב' קצות וכך הוא בקדושה כלול זה בזה שגם יצחק שהוא מדת היראה חפר גם כן הבאר וקרא גם כן שם המקום באר שבע. וידוע דד' מדרגות הם אברהם יצחק יעקב ודוד הכוללים כל הבריאה וכמ"ש במקום אחר וכמש"ל אות ל"ב וזהו אם תשקור לי ולניני ולנכדי הם נגד ג' דורות אי"ו שעדיין אין כאן בירור גמור עד דוד המלך ע"ה שהוא המדרגה האחרונה וסוף הבירור כרתם כמ"ש (שמואל) כל מכה בצינור וגו' וכבש ירושלים שהוא קו העמצעי המחבר ב' הקצוות ומכללם כאחד שהוא תכלית השלימות וסוף המעשה כמ"ש במקום אחר וכבש לפלשתים (שהיו מחזיקים גם כן מקודם בירושלים שהי' להם טענה שיש להם אחיזה גם כן בקו אמצעי כ"ז שלא נתברר הבירור הגמור שישראל אינם גם כן לקצה א' לבד רק יחוד ב' הקצוות) שהם הקצה אחד בלבד שהוא יראה של שקר. ומקום הבטחת אם תשקור וגו' גם כן בבאר שבע שהוא הקצה השני שמצד שהי' אברהם נוטה גם כן לקצה הב' ביותר לא היה יכול להכריתם לגמרי עד דוד המלך ע"ה שהוא שלימות חבור ב' הקצוות וזהו כי ש"ס נשבעו שניהם: