קומץ המנחה ב׳:ע״ח

א

ותגנוב רחל את התרפים. כי יעקב כולל כל הנפשות ישראל והיינו מצד שהוא אב והאמהות כוללים מצד השייכות של אם לבן כמו שאמרו ז"ל (נדה לא) אב מזריע לובן שממנו כו' עיקר בנין קיום הגוף שהם העצמות והגידים והאם מזרעת אודם כו' הוא הטפל אבל מכל מקום הוא גם כן מן הצורך ובענין אחר אינו גוף וכמ"ש אבר אינו אלא שיהיה בו בשר גידים כו' וכמ"ש במקום אחר כי ג' שמות נקרא יעקב ישראל ישורון נגד ג' כחות נר"ן שידועים בנפש יעקב כולל נפשות ישראל והאם רחל שהנפש שלימותה חלק המעשה כמ"ש במקום אחר וכן רחל כנ"ל אות ע"ד כוללת כל הנפשות מצד חלק האם שבהם וכמו שאמרו ז"ל (מד"ר ויצא) שישראל נקרא ע"ש בנה שארית יוסף וע"ש בן בנה היינו שהגלות מצד הנפש וזהו משיח בן יוסף וכן עשו נופל בידו שעשו רע שבנפש, וגוג ומגוג נגד הרוח כמו שאמרו ז"ל (מדרש תהלים) שיאמר שוטים היו הראשונים כו' והיינו חטא עץ הדעת והייתם כאלקים להתגבר נגד השם יתברך זהו מצד הלב וניצוחו משיח ב"ד שהוא תיקון שפ"ד כמש"ל כמה פעמים והוא מזרעא דלאה שהיא האם מצד הלב כנ"ל אות ע"ד והוא נגד ישראל הכולל הרוח כל בשר מישראל (שישראל מורה ת"ח וכן רוח נגד התורה כמ"ש במקום אחר כי ג' קשרים ישראל והתורה והקב"ה הם נר"נ ואין כאן מקום להאריך). וישורון נקרא אחרי שמתו האמהות זהו נגד הנשמה שאמרו בברכות (י) שנמשלו בה' דברים להקב"ה והם נגד ה' דברים שאמרו בעדיות (א) האב זוכה לבנו (ואין כאן מקום להאריך) שזהו הכל מצד האב ואין חלק לאם וכמ"ש (משלי) בן חכם ישמח אב והחכמה מצד הנשמה שבמוח ולכך רחל מבכה על בני' כנ"ל דהגלות לנפש. ולבן שהוליד האמהות הוא היה כליל פסולת אלה הב' שהם הרמאות (נגד עץ הדעת כנ"ל אות נ"ו שהוא נגד רוח כנ"ל שבלב משכן הטוב ורע כמ"ש בהרואה (סא) והניחושים. וע"ז (נגד הנפש במעשה ולכך ותגנוב רחל רצתה להשלים מדרגתה גם בלבן כמ"ש ארמי אובד אבי שמצד החסרון שבשורש אובד הוא פועל עומד שזה גורם קלקול לבנים ורחל חשבה לתקן אבל לא תקנה במה שבא ע"ז לידה ולא אבדה שמצד זה הגיע לה העונש במאמר יעקב לא יחי' (דודאי לא עביד קודשא בריך הוא בלא דינא) כמאז"ל ומתה בדרך מבכה על בני' כמאמרו רבותינו ז"ל והיינו כמ"ש במה שאני מוחץ בו אני רופא שד"ז עצמו הוא המבכה והטענה על ההצלה וכמ"ש במקום אחר כמה פעמים: