קומץ המנחה ב׳:ע״ז

א

ויקח לו יעקב מקל. הרכוש שייך לאדם שהרי גם כשנאבד מידו צריך להחזיר כשיש לו סימן או טב"ע שרצה לומר איזה שייכות הכרה ועדות שהוא שלו. והיינו כי הכל בדבר ד' המחייהו ומסתמא יש לאותו חיים שלו שייכות באותם חיים כי ד' מדרגות הם דצח"מ בעולם השפל והחמשית הם העליונים וכן ד' יסודות ארמ"ע ושמים גשם חמישי וכן ד' נפשות נר"נ ונשמה לנשמה והחמישית יחידה כמ"ש כ"ז במקום אחר והיינו שבאדם מורכב כל דצח"מ וכח הדומם הוא כח הנפש כו' ובודאי שיש חילוק בין כח הדומם שבדומם לכח הדומם שבאדם אבל מכל מקום יש להם חיבור ושייכות ויעקב כלול ס"ר נפשות ישראל לכן אז"ל (מד"ר ויצא) שהי' לו ס"ר עדרי צאן שהרכוש שלו מחלקי החיים ואותם הציל מלבן כי היו גם כן מושרשים בו שהרי יצאו מבנותיו רק שהוא הציל והפריש חלק החיים ממנו אחרי הולדת השבטים שהוא שלימות צורת הס"ר נפשות ראה לעשות לביתו להכניס רכוש רצה לומר לתקן כל חלקי פרטי נפשו. ולכן אמר נחשתי כו' מצד חלקי החיים השייכים ליעקב שהי' אצלו שלכן מיד בצאתו אז"ל (שם) שקרקרו לסטים כל הלילה כו' שאין לו שום רכוש מצד עצמו רק שהי' צריך הפרשה ובירור כמשפט כל טהור מטמא והסימן נקודים ומנומרים שלישראל אין גוון מיוחד עומד בו רק כלולים מכל שכל אומה כוללת כח מיוחד והם ע' אומות שהם ע' כחות שבנפש ונגדם ע' נפש בישראל לבדם כוללים הכל וכמ"ש במקום אחר על אל הארץ אשר אראך כי לכל אומה ארץ מיוחדת כוללת אותו כח מיוחד מה שאין כן ישראל אין להם כח מיוחד רק להשתמש בכל כח כפי רצון ד' וזהו הארץ אשר אראך וזהו נקוד וטלוא מכל גוונים והלידה כך על ידי המקלות ואיתא בזוהר (ויצא קסב) שהוא כונת תפילין כידוע בתיקונין שמקל הוא חיים דוגמת אות ו' המורה על מדת יעאבינו ע"ה כידוע וכמ"ש וישם משענתו ע"פ הנער וכמו ששמעתי על מאמרו רבותינו ז"ל על זה חלקי מכל עמלי חלק א' מקלו שרצה לומר החיים שבכל הרכוש שלו ידועה זו נשאר לחלקו והמקל המנומר מורה מדת יעקב שהוא שם הוי"ה עץ החיים אשר בתוך הגן כמ"ש בתיקונים וזהו תפילין שהוא יחוד ישראל לאביהם שבשמים כמו שאמרו ז"ל (ברכות ו) תפילין דמארי עלמא מה כתיב כו' זהו על ידי יעקב שהוא התורה הנקראת עץ החיים הוא המקל עוז המחברת קודשא בריך הוא וישראל להיות כולם חד על ידי קיומם מצותי' וזהו המטה שנהפך לנחש שרמז בתיקונים כמה פעמים כי התורה למיימינים סמא דחיי ולמשמאילים נהפך לנחש שהביא המות וסמא דמותא ומקל זה גם כן מנומר שהתורה כוללת גם כן כל נפשות ישראל כידוע והם ג' מינים. (לבנה מדת אברהם), לוז (יעקב שהוא חיים כמש"ל אות ס'). וערמון (מדת יצחק. עיין בר"ה (כג) ערמונים דולבי) כמ"ש בשבת (פח) אוריין תליתאי כו' הכל כלול מג' שהכל אחד ועל ידי התורה הוא הבירור הצאן השייך לחלקו גם כן שנולדו דוגמתן כי כל בירור טוב מרע הוא על ידי התורה שהיא המבררת זה טוב וזה רע כידוע ואין כאן מקום להאריך עוד: