קומץ המנחה ב׳:ע״ג

א

והנה באר בשדה. הלך להעמיד אומה שלימה וראה הבאר בכ"מ רומז לתורה שנמשלה לג' משקים מים הם תורה שבכתב שמיד הקב"ה שהוא משקה שברא הקב"ה וזהו החכמה שבמוח שהוא מהשם יתברך. ויין הוא היוצא מן הגפן אלו ישראל כמ"ש בפג"ה (צ"ב) וזהו תורה שבעל פה והוא הבינה שבלב שהוא מסור ביד האדם כמ"ש (מד"ר נח פ' ל"ד) יה"ר שיהא לבי מסור בידי ואז"ל הצדיקים לבן ברשותן ונגדן משאז"ל בשמות רבה פ' מ"ז הלוחות ארכן ו' ב"ט בידו של הקב"ה חכמה. וב' ביד משה בינה. וב' באמצע הוא הדעת שבכליות שאז"ל שיועצות והוא הדעת שמייעץ על פי החכמה והבינה איך להתנהג וזהו נגד משקה ג' חלב שיוצא מבע"ח וכן הדעת נובע מצד החיים ואז"ל דדים במקום בינה וכן זה מן הבינה וזהו באמצע דוגמת קו האמצעי שמחובר משניהם כידו דעת המחבר מחכמה ובינה ועל פיהם מייעץ וזשז"ל (עירובין ס"ה) המתפתה ביינו רצה לומר כמ"ש (אבות) שיראת חטאו קודמת לחכמתו ונאה דורש ונאה מקיים זה מגיע למדרגה שיש בו מדעת קונו שמגיע למדרגת הדעת ופירש"י שמות ל"א שזהו רוח הקודש וזהו מדעת קונו והיינו כדרך שאמרו כליותיו נובעות כו' כי הכליות נובעות דוגמת רוח הקודש והם ג' מדרגות חכם (במוח) ונביא (בלב כמ"ש במקום אחר ונגדה הגבורה שגם כן בלב כבישת היצר) ומלך (לשון עצה שבכליות) ונגדו העושר ג' מעלות שאה"כ אל יתהלל כ"א בזאת כו' רצה לומר כאשר המכוון בהם לתכלית טוב אז גם כולם טובים וזהו המדרגות גם כן לכל מעשה שאמרו בברכות (ג') יועצין באחיתופל זהו עצה שבכליות ונמלכין בסנהד' נגד הלב ששם הוא בית המשפט אלו מזכין ואלו מחייבין בב' חללים שבימין ושמאל ושואלין באורים ותומים נגד חכמת השם יתברך שבמוח ואחר כך יוצא המעשה לפועל והם ג' עדרי צאן שהיו רובצים תמיד ע"פ הבאר רצה לומר הנהגה התוריית. והאבן גדולה דרשו ז"ל בב"ר (ויצא) זה יצר הרע לב האבן הוא על פי הבאר מיד בתחילת הכניסה לד"ת כשנולד נולד יצר הרע עמו וצריך יגיעה עצומה לגללו וג"ז רק לפי שעה ועדיין אינו נזבח לגמרי רק תיכף אחר כך חוזר למקומו וצריך שנית יגיעה לנצחו בכל יום וכל שעה רק לגבי יעקב היה זה מילתא זוטרתי ולשון רז"ל כמסיר הפקק מעל פי הצלוחית צלוחית הוא כלי מלא משקין ד"ת וסתומה בפקק לצורכה שלא יפול דבר וכן אז"ל טוב מאד זה יצר הרע למי שמנצחו שגם הוא בכלל שומריו: