העמוד היומי בעברית מסכת פסחים דף עז עמוד א

העמוד היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

העמוד היומי בעברית מסכת פסחים דף עז עמוד א

פסוחים דף עז השור מתחיל בעזרת השם במשנה שבסוף הדף הקודם כפי שלמדנו קור פסח בא בטומא מתי כשרוב הציבו טמאים או כשרוב הקוין טמאים כמו שנראה לאלון אומרת המשנה חמיש עוד דבורים שהם קורבוני סיבור בואים בטומא כשהקוינים טמאים מקריבים אותם כי טומאה בציבור אבל ואינו נאכולים בטומאה הכוינים לא אוכלים את השיריים של הקורבן כי לזה לא הותרה טומאה הטומה הותרה רק לצורך העקרבה עצמה מה עם חמשת הדברים או אוימר שמביאים למחרת יום תברשן של פסח ושתי הלחם בחג השבועס ולחם הפונים בכל שבת וזיבוחי שלמי ציבו בחג השבועיס ושעירי ראשי חודשים במוסב של ראש חודיש יש סור לחטוס יש עוד קורבוני סיבור אבל שעל קורבוני סיבור אין הם בהם אכילה חוץ מסעיר ארגון אם נראה בגמורה לכן הזכירו רק אתעילו שיש בהם חלק שהקוינים אוכלים כשזה בא בטומאה הם לא נאכלים אבל הפסח שבו בטומ כשרו בציבו טמאים או כשרו בקוני תמים כמו שנראה לאלון נכל בטומה שליבו מתחילוסי כל המטרה וכל התכלית של קורם פסח אלו להכילה אומר רש"י כשנצטה ועיקר פסח להכילה נצטה דכסיב לפי אוכלי וכישר ירחמונכת למיס בטומ להביא אותו בטומניכם ציבוכין דית למכל שריה כדי שזה יאכל אפילו שזה בטומה שואלת הגמורה בדרך כלל שהמשנה פותחת במספר זה בא לטמישו למות מים אומרת הגמורה למעטה חגיגס חמישוסו יש חגיגס יד למדנו וחגיגס חמישוסו שמביאים ביום טב פסח והוא הדין יום טב שבו יום טב סוכס נקטו אחד מהם אמור ציבור אומר רש"י נכון שזה לא מגיע מקור מציבור כל אחד ואחד מביא אבל אסיה בכינוף ובסיפס חברים כשכל כלל ישראל עולים לרגל כולם ביחד מביאים את זה קור ציבורו וקביא למויד יש בזה זמן קבוע לביזות בחג תדחה טומה עם רוב הציבו טמאים יביאו חגיגה קומש מלון רק חמישו זה לא דוחה טומה למה כיב דיסלי תשלומן כל שיבו לא חייבים להביא את זה ביום הראשון אם לא הבאת ביום הראשון של החג אפשר להשלים בחולמו מו גם בשבועס לבי בששת ימים אחרי שבועס לא ידחי שבס אם יוצא בשבס זה לא דוכה שבס כשזה תשלומים ומדי שבס לאדחיה לא ידע טומה כי שניהם נלמדים אותו מקור כמו שנראה לאלון ממילא זה לא דוכה שבה זה גם לא דוחה טומה טויספס גורסים כאן אחרת כי הרי בדף הזכרנו לימוד אחר שאין החגיגה הדוחה שבס ולכן טויספס לא גורסים כיבדס לתשלומן מידשבס לדוכה כמו שלמדנו שם מפסוק כרגם זה לא דוכה טומה שואלת הגמורה וניסנמה למה לא שנינו במשנה שעירי הורגולים בכל יום ט במוספים יש סור לחטוס אז הוא בא בטומ וננך בטומאה אונה גימורה אותו ליזיב חישל מציבור נקטו קורבן אחד מבהמה של זבחישל מציבור וזה מלמד אותנו על כל שר קורבונס הציבור של בהמה שיש יש לה שיריים להכילה שאינכל בטומ אבל קורה בטומ יושל את הגמורה סיר ראש חודשים נמניסנדותו נזבשל מציבור אונה גמור אמרה שעיר ראש חודוש מצטריךלי צריך לחדש שזה בא בטומ סל כדוחמינה או לאסיב בהו מויד כמו שנראה המקור שקורבונסיבו דוכים טומה זה ממויד בראש חידיש לא נקרא מויד אז לא נכלל בפרשסמודוס שזה שזה יתחה טומ קורב של ראש חידיש כומש מלון דראש חודש מיד זה המשנה צריכה לחדש לנו כדי הבאמר הבסכסטיניס שם מבואר שהמרגלים חזרו בערב טישבוב והפחיה שהייתה אחרי המרגלים הייתה בליל טישבוב והקדוש ברוך הוא אמר שיתגלגלתם חיסם בחי בחי הסכינום וזה יהיה בחי דוירוס בחורבוןסביס אז למעשה לפי החשבון מתי שמרגם יצו חוף תסיב אז יוצא תמוס בדרך כלל הוא חוסר אז יוצא שהם הגיעו בתישבוב והפחיה הייתה בליל יודוב אומר שם הבוס די שטה השנה הזו שהמרגלים יצאו לרגל את הארץ התמוז של השנה הזו מליוה מליו היה מולי והיה ל תמוז ממילא יוצא שהם חזרו בחס באובסיף כתוב מגילסיכו קורו אולי מויד לישמור בחורי הקדוש ברוך הוא סיבב המויד את הראש חוידיש שיהיה יהיה עוד יום לחוידש תמוס כדי שיצא המויד בחז באוב להבחיר לדוירוס יהיה בתישבוב אז רואים שראש חודש נקרא מויד ממילא הוא נכלל בפרס המווידוס כמו שנראה מיד שדוכה שבס וטומ קור ראש חידיש לממרי מה אני רואה כאן דכולו ממוידוסו מעצם המילה שהתיר אומרת מויד מוידכם מוידי כמו שנראה זה קובע לנו חיוב להביא את הקורבן במועד הזה בין אם זה בטהרה בין אם זה בטומה, בין אם זה בחול, בין אם זה בשבת מנוענ מילה, אז באמת מן עין לנו שבכל הקורבונס יש את העניין הזה של מויד וטויספס בתחילת פיריק אלו דבורים אומרים שכאן הסוג יהיה לפנינו היא כשית הסתנה אחד כי שם בדף סרבוב בתחילת פרק אל דבורים למדנו תנא אחר שם למדנו שמעצם המילה מויד אי אפשר ללמוד שדוכה טומב ושבס רק לומדים זאת מגזי ראשו וכמו שלמדנו שם אלו מי כאן זה בשיטת תן אחר שהוא סובר שעצם המילה מויד מלמדת אותנו לתחיית שבס ותחיית טומטו רבונו וידבר מושה אסמו ידי השם כך כתוב בפרשס אמו וכתוב שם כל פרשת מוידמה תמוד לאמה לפי שלא למדנו אלו לטומדו פסח שאנמ במעדוי ומזה דרשנו במעדוי לא אפילו בשבס בכל מקרה זה יגיע במועד הזה במוידו ואפילו בתומ הציבור טמאים הקוני טמאים שר קורבונסיבו מןען שנאמר כתוב בפרשס פינחוס אחרי כל קורבונס כל קורבונס החגים אילה תעשו לשם במעדיכם זה תחי שבא זה תחי טומה אבל מנין לרבס אומר והקורב הקורבונ שבאים יחד עם אומר שתי הלחם והקורבם כי הם לא מוזכרים שם בפרשס פינחוס אומר שתי הלחם תמוד לאמה בפרשס אמו וידע מוישס מויד השם אל בני ישראל ושם מוזכר גם האוימ ומוזכר גם שתי הלחם הכוסוב כובים מוייד איךוד לקולון שכולם יתחו שבז ויתחו טומה שואל את הגמור בכלל לא מולי למה לא די שיהיה כתוב בקורם ציבור אחד ונלמד לאחרים גם שכל קום ציבור שקבע לו זמן דוכה שבטומה אונה הגמור אתצריכה ניקוסברחמון תומיד אבמין אתמיד שכן תודיר כל יום פעמיים וכל כולו מוקטר על המזבח אז הוא דוחה טומדוכה שבס ל פסח שהוא לא תודי רק פעם אחת בשנה והוא לא כלי כמהשמלון וכוסמו פסח פסח שהוא חמור שנושקורס מי שמבטל קור פסח אבל תו מדנו נשקורס מי שמבטל אותו אם כשמלון וכוסמו הנרת פסח ותומד מינה הנה הוא דיש באמצת חומ תומיד תודיר וכוליל פסח שהואס אבל שרקובסור שאין להם את החומרס האלו מלוי רחמ תעשו לשם מי הדיכם וכוסמלת שמוכם מינה שר קורבונסיבורבם לחפר יש בהם כפורה הקובונס אחת שבמוסופים זה ודאי כפורה גם האוילוס יש בהם כפורה אומר רש"י האוילו בא לכפר על אסס ועל ועל לויסס שניתק ליסה אבל אומר שתי הלחם דם בואים לחפר הם באים רק להתיר האו בא להתיר את החודש לאכול אותו ושתהלך הם באים להתיר להקריב מנוכס מהתבוה החדשה כיוון שהם הם באים לחפל בעל מנינו לוי אז הם לא יתחושב טומה כמשון גם בהם צריך את המדחק או לחוד מנדר אושתם דלי זה קורבן עלים דבואים להתיר הם פועלים התר לחודש זה דוכה שבס דוכה טומ אבל נכשר קובסיבו לאקושמלון עכשיו עובר את הגמור לדיון ארוך האם משנתנו יכולה להתאים עם שיטס רבי יהושע כמו שנראה ועיקר הדיון הוא מסבירים טויספוס כיוון שהמשנה הבאה מתפרשת רק כשיטס רבי יהושע לכן מסתבר שגם משנתינו כרבי יהושע בזה עכשיו הגמורה דנה ומתקשה בזה סוברו בני הישיבה המוראים בני הישיבה שבאו לדום בזה הם סברו דלקעלמה לכל שיטסטנוים כמו שרשי מסביר לאלון כל שיטה סתם התנועים סתם משנה זאת אומרת השיטה המקובלת יותר טומו דחווי בציבור ובעינן ציץ לרצס ישנם שתי דרכים לפרש את העניין שזה שקורבו סיבו באים בטומ אפשר לפרז שטומוטרו בציבו הותטרה התיר לא עשרה לכתחילה טומה בכזה מצב של קור ציבור שזמנו קבוע אפשר להסביר זאת שבאמת התו לא יראה כן היא ציוותה גם על דין טומאה בכזה אופן רק טומותיו דין הטומטחה כדי שיוכלו להקריב את קורבן הפסח או קורבן אטומית כל קורבן שלמדנו שבא בטומאה מה ההבדל אומר רש"י אם טומוטרו אין עניין לחפש להתחמק מזה זאת אומרת אם כל הכוינים שפה נמצאים טמאים יש כונינים מקום אחר שהם לא טמאים האם צריך ללכת לקרוא להם או לא אם תומותחו אז צריך אם תומאות או לא צריך ועוד עניין מרכזי שתלוי בהוטרוחו. האם צריך ריצוי ציץ? זאת אומרת כך. אם טומוטרו בציבור מותר, לא צריך שום ריצוי לזה. אבל אם טומו תחויו צריך שהציץ של הכהן גודל ירצה על ההקרבה של הקורם הזה כי טום תחו בציבור. אז המירועים הבינו שהשיטה המקובלת היא שטו מותחו בציבו וצריך את הציץ שירצה. למה כך חשבו? דלקת דשמס לדום בציבור אלו רבי יהודה ורב יהודה יחיד רב שמחלק עליו טויסס מוסיפים גם רבי יוסי נחלק עליו לכן סברו שזו השיטה שהמשנה גם צריכה לסבור וגם רבי יהושע צריך לסבור כך דתה איך רואים שרק רבי יהודה סובר כך למדנו ציץ בין שיש נוי על מצחוי בין בשעה שהוא נמצא על מצח הכהן גודל ובין שאין על מצחו של הכהן גודל מרצה דיבר רב שמל רבי יהודה אומר אויו על מצח מרצה אין דיו על מצחי אין מרצה כל זמן שהציץ נמצא על מצח הכהן גודל הוא מרצה אם היה איזה טומה ביסמקדוש בשעה בשעה שהציץ היה על מצחו הטומה מותרת בדיעבד כי הציץ מרצה שהקורבן יהיה כשר אבל אם הכהן גודל לא לבש את הציץ בזמן הזה שהטומ התרחשה בקורבן הציץ לא מרצה אומר לרב שימן כהן גודל ביום הכיפור יח שאינו על מצח בשסבס פנים כאזול ביגדלון והוא לא הולך את הציץ אומרצה כרי כל קורבונס ם קיפר ודאי שאם הם נטמעו אז עושים אותם גם בטומה זה קורבונסיבו אז רואים שהציץ מרצה גם כשהוא לא על מיצח כהן גודל אומר לו ענה לו רבי יהודה אנח לי עם הכיפורים שטומוטרו בציבוז הרי קורבונס ציבור עבודסם הכיפורים אז לא צריך בכלל ריצויציץ. זאת אומרת הם נחלקו האם צריך ריצויציץ רק בטומ שהתרחשה בקורם יוחיד או צריך גם את הריצוציץ בקורם של ציבו. מה הם נחלקו? האם טומוטרו בציבו ולא צריך ריציץ או טומו תחויו וצריך ריצוציץ? מה אנחנו רואים שרבי יהודה סובר שטומו אותו מכלל רב שמעון סובר טומותיי בציבור. וכמו שאמרנו גם רבי יוסי סובר כך אז מסתבר שגם משנתנו סוברת כך ודקולעלמה עוד דבר שהמירוים שחקרו את הנידון לפנינו סברו שכל התנועים שוב ודאי שיש תנח כמו שהגיבור מיד תביא אבל התנועים של סתם משנה השיטה המקובלת היא אין הציץ מרץ על החילוס הציץ מרצה שאם מתרחשה טומה בדם או בקואימת של המינחו הציץ מרצה שבדיעבד הקריבו זה קשה אשר אפילו שהוא נטמע, אבל על החלק של האכילה, החלק של השיריים, על זה הציץ לא מרצה. אז ברור שהוא לא מרצה שיוכלו לאכול אם זה נטמע, אבל גם הוא לא מרצה שנתחשב בו כמו שנראה לאלון כאילו לא נטמע. על אכילות הציץ לא מרצה. למה סברו שכולל מסוברים כך דלקת דשמס לדאומר הציץ מרץ עלכילוס אלו רב לזר תני רב לזרמר הציץ מרץ לחילוס ונראה לאלון למה זה נוגיה רבי יוסי אומר אין הציץ מרץ על החילס וכמו שאמרנו לכולל בוודאי שהציץ לא מרצה שיוכלו לאכול בשר שנטמע השאלה היא האם אפשר להתייחס לבשר שנתמע כאילו לא נטמע כיוון שהציץ מרצה אז רבי לזר סובר שאפשר רבי יוסף סובר שאי אפשר וכשרבי יוס רבי ליעזר חולקים לא חקר רבי אז אז לכן סברו שכולם מסוברים ככה
לצפיה בתכנים נוספים: