הדף היומי מסכת עבודה זרה דף טו

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי מסכת עבודה זרה דף טו

[מוזיקה] עבודה זרה דף טו תחילים בעזרת השם דף יד עמוד ב במשנה מקום שנהגו למכור בהמה דקה לעובדי כוכבים בהמות שאין רגילות לעשות בהם מלאכה כמו כבסים עיזים וכדומה רש"י כותב מקום שלא נחשדו על הרביעה כי הרי יש איסור לפני עיוור לא תיתן מכשול ועובדי כוכבים מצווים כיוון שהתורה אומרת ודבק באשתו והיו לבשר אחד אומרת הגמרא במסכת סנהדרין דף נח יצאו בהמה וחיה שאין נעסין בשר אחד פני לפני עיור לא תיתן מכשו מקום שנהגו שלא למכור אין מוכרין זה לגבי בהימה דקה ולגבי בהימה גסה כמו חמור שור סוס בכל מקום אין מוכרן להם בהמה גסה רש"י כותב מפני שמיוחדת למלאכה ועושה בהמתו מלאכה בשבת הגמרא תפרש יותר מה לגבי בהמה גסה שלא ראויה למלאכה קטנים עגלים שזה שור קטן וסיחים חמורים קטנים אפילו אם הם שלמים אז הם הרי לא ראויים למלאכה היינו סבורים שמותר למכור לפי טענה הראשון במשנה אסור וכן בהמות גדולות אבל שבורין שיבריהן שבורים והם אינם ראויים למלאכה לפי דעת חכמים הם אסורים אסור למכור לעובדי כוכבים שמה יבואו להחליף ולהתיר גם גדולים ושלמים רבי יהודה מתיר בשבורה והגמרא תברארת הטם ובן בתירא מתיר בסוס אפילו שלם למה כי מלאכתו של הסוס הוא לא עושה מלאכה כמו לחרוש וכדומה אלא מה רוכבים עליו עכשיו לרחוב על גבי בהמה איזה מלאכה הבהמה עושה מה הבעיה שהיא מרכיבה על הכתפיים של הבן אדם יכול להיות ש שהבן אדם יצא מרשות שמוגדרת רשות היחיד ו על גבי הבהמה היא תוציא אותו לרשות הרבים ואז נחשבת מלאכה של הוצאה מרשות לרשות הכלל הוא שהחי שאפילו אם הוא רוכב על גבי הסוס הוא לא את כל כובד משקלו מטיל על הסוס אלא הוא נוסע את עצמו קצת החיות שלו קצת מרוממת אותו שהוא לא לגמרי רוכב על גבי הסוס לכן זה זה לא נחשב שהסוס מטלטל אותו מרשות לרשות זה לא נחשב ממש מלאכה לכן גם אם העובד כוכבים מרחב על הסוס של ישראל אז אפילו אם זה של ישראל וזה מושאל ומוזכר אצל עובד כוכבים והעובד כוכבים רחב על הסוס הרי הסוס לא עשה פה מלאכה אז לכן גם למכור לא אסרו לפי דעת בן בתירא כיוון שאם זה היה של ישראל זה לא נחשב מלאכה אז לא גזרו למכור את זה לעובד כוכבים הרי כל האיסור למכור א בהמה שאפשר לעשות במלאכה לעובד כוכבים שם יבוא להשאיל ולהזכיר שזה נשאר של ישראל והעובד כוכבים יבוא לעשות בזה מלאכה בשבת כאן גם אם הוא ירחב על הסוס זה לא נחשב מלאכה ולכן לפי בן ביתר זה מותר בכל אופן המקרה הראשון שדיברנו במשנה זה בהמה דקה אומרת הגמרא למרה מזה שיש איסור במשנה למכור בהמה דקה רק במקרה שהמנהג הוא ש לא מוכרים כגון מקום שכן נחשדו על הרביעיה משמע שזה רק מנהג אבל איסור לקה אין כאן איסור רק מנהגה דעיקה יש פה רק מנהג הך דנהיג איסור נהוג ואחדנהג התרנהוג מקום שנוהגים איסור אז המנהג הוא של איסור והיכן ש שלא נוהגים אז המנוהג הוא של התרורמיניה אני אקש לך סתירה כתוב אין מעמידין בהמה בפונדקאות של עובדי כוכבים מפני שחשודין על הרביעה ויש כאן משום לפני עיו תיתן מכשול ואם כן רואים מכאן שסתם עבדי כוכבים חשודים על זה אלא אם כן ידוע הפוך לעומת זאת אצלנו במשנה אנחנו רואים שבסתם הם לא חשודים אלא אם כן במקום שידוע לנו שהם חשודים רק שמה אסור מתרצת הגמרא אמר רב גם לגבי מה שאמרנו אין מעמידין בהמה ופונדקות של עובדי כוכבים זה תלוי במנהג וזה לא מדובר בסתם שאסור אלא דווקא מקום שנהגו שלא לכן מקום שהתירו חכמים למכור בהמה דקה כי מקום שהם לא נחשדו על זה התירו גם לייחד בהמת ישראל בפונדקותיהם מקום שאסרו לייחד בהמת ישראל בפונדקות של עובדי כוכבים אסרו גם למכור להם הכל הולך אחרי המנהג באמת תירוץ שני ורבי אלעזר אומר אף במקום שאסרו ליחד כמו שראינו במשנה שהבאנו כעת בגמרא שאסור להעמיד בהמות בפונדקאות של עובדי כוכבים בסתם אפילו אם הם לא נחשדו על אותו דבר מכל מקום מותר למכור ולא חוששים שמה או יקשל של מה הייתה מה יש הבדל אם אתה סתם מעמיד אצלו בהמה או שאתה מוכר לו את הבהמה עובד כוכבים חס על בהמתו שלא תעקר כותב רשי מאחר הוא חס על בהמתו מלרובעה מאחר שקנאה כדי שלא אז הוא חס עליה שלא תעקר שנעשה את הקורה ברביעה לכן זה תלוי במנהג היכן שהחמירו עליהם שלא מוכרים להם החמירו מקום שלא החמירו מותר לגבי להעמיד בהמה הרבה פונדקאות של עובדי כוכבים שהבהמה היא של ישראל אין העובד כוכבים חס עליה מלרובעה והישראל עובר משום לפני עיוור לא תיתן מכשול ולכן זה אסור הביאה הגמרא ואף רב שטלה את המשנה שעוסרת איחוד בהמה עם עובדי כוכבים במנהג כמו איסור מכירה שזה היה התירוץ הראשון הדרבי הוא חזר בו וכעתי סובר כמו התירוץ השני של רבי אלעזר ראיה לזה דמר רב תחליפה אמר בשם רב שילה בר אבימי שאמר בשם אותו רב שמי דרב עובד כוכבים חס על בהמתו שלא תעקר כמו שאמר רבי אלעזר טוב זה לגבי בהמה דקה תוברים לבהמה גסה בכל מקום גם במקום שלא אוסרים למכור בהמה דקה לעובדי כוכבים אין מוכרים בהמה גסה וכולי מה היא טעמה מה הסיבה שאסור למכור בהמה גסה לעובד כוכבים נהיד לרביעה לו חיישינן כמו שאמרנו שעובד כוכבים חס על באמתו שלו תעקר מה הרי מעביד בה מלאכה לזה חיישינן חוש חוששים שהוא יעשה מלאכה בבהמה הזאת בשבת והרי ישראל מצווה למעניין נוח שורך וחמורך וכל בהמתך אדם מצווה על שיטת בהמתו שואלת הגמרא כל מה שזה בהמתו הוא מצווה אבל ברגע שהוא מכר את זה לעובד כוכבים נהביד שהעובד כוכבים יעשה במלאכה כיוון דזבנה קניה כיוון שהוא שהיהודי מכר אותה והעובד כוכבים קנה אותה היא שלו והוא אינו מצווה על שיטת בהמתו ואם כן הישראל גם לא עובר לפני עיבר לא תיתן מכשאול כי על שביטה בשבת עובד כוכבים בוודאי לא מצווה בדיוק הפוך הוא מצווה שלא ישבוט ממלאכה עובד כוכבים גוי ששבט הוא עובר על דבר על דבר איסור אסור לו לשבוט בשבת אז אם כן למה באמת א אסור למכור בהמה גסה לעובד כוכבים תרצת הגמרא גזירה משום שאם תתיר לישראל עם כל בהמה גסה לובת כוכבים ולא נחשו שהוא יעבוד בה בשבת יש לחוש שהוא יעבוד בה בשבת כי אצלו בהשאלה ומשום שחושבים שהשתמש בה כשהיא אצלו בשכירות ואז הישראל כן עובר באיסור שלא תעשה כל מלאכה גם בבהך וכל בהמתך שואלת הגמרא הרי גם כשהעובד כוכבים מקבל בהימה בהשאלה במידה מסוימת קניה הוא קונה את הבהמה כי הרי שואל שלקח חפץ בהשאלה אם החפץ יקרה לו איזה נזק אפילו מחמת אונס המשאיל חייב אז היא נחשבת כמו שהיא שלו בזמן שאלתו לכאורה וכן לגבי סוחר שלוקח חפץ בשכירות כמו פה שהוא לוקח במהמה בשכירות הגרקניה לכאורה כשזה אצלו בשכירות זה נחשב כמו שזה כנוי אצלו אז גם אם הערב כוכבים משתמש עם הבהמה ההגסה בשבת לעשות במלאכה לכאורה נאמר שהוא לא שישראל לא עבר איסור אלא אמרה מברי דרבי איבה מה הסיבה שאסרו למכור בהמה גסה לובת כוכבים גזירה משום ניסיוני מה פירוש הוא ינסא את הבהמה מה הפירוש דזמנין דזבנה לנילה סמוך לשקיעת החמה דמעלי שבתא פעמים ממע ישראל למכור לעובד כוכבים את הבהמה ממש בערב שבת לפני שקיעת החמה עובד כוכבים רוצה לראות שבאמת הבהמה הזאת היא בהמה טובה אמר לי תנסיני עליי בוא ננסה כיצד היא הולכת כשהיא תהונה במסע בינתיים החמה תשקע יש שקיעת החמה יהיה לילה וישראל יקרא לבהמה ללכת ושמע לנקלי היא תשמע את קולו של הישראל ואז למחמתי היא תלך מחמת קולו שהיא מכירה את קולו ו תאונה במסע וניחלי דתיזל נוח לישראל שהיא תלך כי אם היא לא תלך העובד קרובים לא יוצא לקנות אותה ואבל מחמר אחר בהמתו בשבת היינו שהוא מוליך את בהמתו כשהיא תאונה מסע שזה איסור מחמר והמחמר אחר בהמתו בשבת חייב חטאת ולכן אסור בגלל שאולי יקרה שהוא ימכור את הבהמה בדיוק לפני השקיעה של ליל שבת מתקיף לרב שיש הברידרידי מה אתה אומר אומר שאם אני מזכיר לעובד כוכבים בהמה גסה אז היא נחשבת שלא בזמן השכירות קדמי השכירות קונים ושכירות מקניה חי לא נחשבת ברשות הישראל כיוון שהוא הזכיר אותה לעובד כוכבים והתנן הראשנינו אין מזכירים בתים לעובדי כוכבים בארץ ישראל אבל בחוץ על הארץ מזכירים ואב מקום שאמרו שהתירו להזכיר היינו בחוץ לארץ לא לבית דירה אמרו שידו ו בעובד כוכבים לא במקרה כזה התירו אלא בשביל שישמור שם עצים או יאכסן שמה בית האוצרות למה לא התירו להזכיר לו לבית דירה מפני שמכניס לתוכו את העבודת כוכבים והיא סל כדעתך אם מילה בדעתך דשכירות קניה שבזמן שהדירה מוזכרת לעובד כוכבים היא כאילו כנויה לו אי כי כמאי לביתי כמאי העובד כוכבים שמכניס עבודת כוכבים לבית זה הבית שלו בזמן השכירות למה זה נאסר אתה רואה מכאן שהוא לא קונה בזמן השכירות את הבית אוה הגמרא זה לא ראיה יכול להיות שזה נכון אבל כאן זה לא ראיה שני עבודת כוכבים דחמירה היא חמורה משאר הייסורים וגם בשכירות נוהג האיסור כיוון ששמ שמ של ישראל על הבית הזה אף על פי שהוא מוזכר לעובד כוכבים דכתיב ולא תביא תואבה אל ביתך אף על פי שגם אם נאמר שבזמן השכירות ערבת כוכבים הבית הזה נחשב קנוי לו במידה מסוימת בכל זאת עדיין שמו של הישראל על הבית הזה כי הוא בא לבית בשגע שסתיימו ימי השכירות זה יחזור אליו לכן עדיין זה כלול בלא תביא תואבה היינו עבודה זרה אל ביתך מקשה הגמרא ממשנה מתקיף לה רב יצחק ברי דרב משרשיה איך אתה אומר שכירות קונה בזמן השכירות זה כנוי לסוחר ושכירות מקניה והתנן הראשנינו ישראל ששכר פרה מכהן יאכילנה תבואה שהיא מאכל בהמה שנקראת קרשינין אף על פי שהיא תרומה ואף על פי שחיוב המזונות של הבהמה בזמן שהיא סחורה אצלו היא על הישראל ונמצא שהוא משתמש בתרומה שהיא מיועדת לכהנים בשביל צורך עצמו מכל מקום הוא אינו אינו גוזל בזה מהכהנים כיוון שהתרומה נחשבת ממון שאין לה טובעים זאת אומרת אין כאן כהן שיכול לבוא ולומר אתה חייב לתת לי תרומה כי תרומה מינת לכהנים כי אני יכול לומר לו אני לא רוצה לתת את זה לך אני רוצה לתת את זה לכהן אחר אז אם כן כשהישראל מאכיל את הקרשינין של התרומה לבהמה של כהן הוא מאכיל אותה בעין יפה ומן הסתם נוח לבעלים בזה והוא מוכל כי הרי הבהמה שלו נהנית גם יותר מאשר אם היא הייתה אצלו אצל הכהן כשם שאם היה רוצה היה נותן את התרומה לכהן זה כך המחילה והסכמה של הכהן שיכיל את התרומה לבהמתו של הכהן זה לא פחות מאם הכהן עצמה מקבל את התרומה ולכן זה מותר ממשיכה המשנה וכהן ששכר פרה מישראל אף על פי שמזונותיה של הפרה על הכהן כן לא יאכילנה קרשיני תרומה כי היא אינה שלו והוא אינו רשאי להכיל אותרומה רק בהמה שהיא קנויה לו הוא יכול להכיל אותרומה והבהמה שמוזכרת לו לא קנויה לו וסל קדעתך שכירות קניה אם יעלה בדעתך שבזמן השכירות היא כנויה לסוחר המי לא יכילנה קרשיני תרומה למה לא פרה דידי היא לפי זה הפרה היא שלא אלא שמנה אתה רואה מכאן שכירות לא קונה לא קניה מוסיפה הגמרא רעה רעשת כעת ואמרת שכירות לא קניה מובן מאוד טוב מה הסיבה למה אסור למכור בהמה גסה לעובד כוכבים גזרה שמה יעשה מלאכה בשבת בבהמת ישראל שאצלו בשכירות וגזירה שמ יעשה מלאכה בבהת ישראל שאצלו בשאלה וגזירה משום ניסיוני גם כמו התוד שתירצנו כשהיינו סבורים שבזמן השכירות זה שייך סוחר תירצנו שאולי מדובר שימכור לו הישראל העובד כוכבים את הבהמה ממש לפני השקיעה של כניסת השבת והוא יבוא וינסה עם הבהמה נוסאת משאות כמו שצריך והוא יבוא ויעשה ויגיד לה ללכת אחרי שכבר יהיה השקיעה גם בגלל זה באמת אסרו אומרת הגמרא רב אדה התיר שרה לזיבוני חמרא אידה דספסירה הוא התיר למכור חמור של ישראל באמצע זאות מתווך סרסור ישראל למה כי בזה לא חוששים לשום חשש שמחמת החששות האלה גזרו על מכירת בהימה לובת כוכבים למה אין חשש אם משום ניסיוני אם שמה ינסה אותה עובד כוכבים בערב שבת כיצד היא הולכת והסרסור ינהיג אותה בקולו זה לא יעזור היא לא מכירה את הקול של הסרסור היא מכירה את הקול של בעליה הלא ידע לקלי דאזל מחמתי ואם יש שום שאלה ושכירות שמה במקום למכור כמו הציווי של הבעלים הוא ישאיל יזכיר לעובד כוכבים והעובד כוכבים יעשה במלאכה בשבת כיוון דלא דידי היא כיוון שהחמור אינה של הסרסור לא משיל ולא מגיר אין לו רשות לא להשאיל ולא להזכיר ועוד השרסור עצמו לא רוצה בכך משום דלא נגלה בי מומי כדי שעובד כוכבים לא יגלה מומים כשישתמש בבהמה ואז הוא לא ירצה לקנות אותה הרי כל המטרה שהסורסור רוצה לקחת את הבהמה של ישראל למכור אותה לעובד כוכבים זה כדי שעובד כוכבים יקנה אותה בסוף אז הוא לא ישאיל ויזכיר לו את הבהמה כי אז הוא יכיר את החסרונות שלו לא יוצא לקנות אותם מספרת הגמרא רב הונה מכר זווין ההי פרה לעובד כוכבים אמר לרב חיזדה מה הייתה המעבד מרחי איך אתה עובר על משנה מפורשת ואתה מוכר בהמה גסה לעובד כוכבים אמר לרב הונה כיוון שהכונה לא פירש שהוא קנה אותה על מנת לקיים אותה לעבוד בה לעשות בה מלאכה אימור אפשר לטלוט שלשחיטה הזוונה הוא קנה את הפרה לשחוט והוא ישחוט ישחוט אותם מיד לא יעשה במלאכה כל האיסור במשנה למכור בהמה גסה אומר רבונה הכוונה בבהמה טמאה כמו חמור כמו סוס שאין הדרך לאכול או אפילו בבהמה טהורה כמו פרה כמו שור במקרה שהכונה אומר שהוא רוצה את הבהמה הזאת לעשות במלאכה אבל כאן אפשר לטלוט שהוא קנה את הפרה בשביל לשחוט ולאכול מבשרה ולכן זה מותר שואלת הגמרא ומנה תימר מנן אתה אומר שבמקום שאפשר לטלות להקל תולים דאמרינן כי גבנה כי אומרים מסברה אדומה מה לזה דתנן כמו שראינו משנה בית שמאי אומרים לא ימכור אדם פרה המלומדת לחרוש בשנת שביעית לחברו שחשוד שהוא עושה מלאכה בשנת שמיטה בשנת שביעית כי הוא מכשיל אותו בעשיית מלאכה בשנת שביעית עובר על לפני עיוור לא תיתן מכשול בית הלל מתירין מפני שאפשר למצוא לטלוט להקל ולכן מקלים הקונה יכול לשוחתם ממילא המוכה יכול לתלות שכנראה הבן אדם הזה קנה בשביל לשחוט את הבהמה ואם כן הוא לא עובר לפני עיור לא תיתן מכשול דוכה הגמרא אמר רבא מדמי איך אפשר לדמות איסור מכירת בהמה לעובד כוכבים משום מלאכה בשבת לאיסור מכירת בהימה לישראל שחשוד על עשיית מלאכה בשביעית הטם שנה שהתירה למכור פרה שחורשת בשנת שביעית שאין אדם מצווה על שביטת בהמתו בשביעית אדם מצווה לא לעשות בעצמו מלאכה בשנת שביעית אבל הוא לא מצווה ושהבהימה שלו לא תעשה מלאכה בשביעית אז אין צד לגזור במכירה הזאת שמה יבוא להשאיל או שמה יבוא להזכיר או שמה יבוא לנסות לבדוק אם היא טובה רק משום לפני עיוור ובזה אפשר לתלוט להקל אבל הכה כאן במשנה שעוסרת למכור בהמה גסה לובד כוכבים משום מלאכה בשבת אדם מצווה על שביטת בהמתו בשבת וכמו שהחמירו לגזור שלא ימכור כדי שלא יבוא להזכיר או להשאיל או לנסות אותה ולעשות במלאכה בעצמו גם כשלעצמה היא מותרת כך אולי החמירו גם ליסור אפילו כשיש צד לטלוט להקל שאולי הוא קונה את זה בשביל לעשות לשחוט אותה ולאכול מבשרה שואלת הגמרא אמר להביאי וכל הך דאדם מצווה עליו אסור אפילו במקום שיש לתלוות להקל עכשיו בעצם מביאים ראיה שמקום שאפשר לטלות להקל טולים להקל אפילו במקרה של מכירת פרה לעובד כוכבים שאפשר לתלוטות להקל שהוא קנה אותה בשביל שחיטה והרי שדה דאדם מצווה על שביטת שדה הוא בשנת שביעית שהשדה של האדם צריכה לשבוט בשנת שמיטה אפילו האחרים לא יכולים לנסות מלאכה בשדה שלו בתנן שנינו בית שמאי אומרים לא ימכור אדם לחברו החשוד על השביעית שדה שחרשו אותה שהיא עומדת לזריעה שנקראת ניר אסור למכור את זה בשנת שביעית כי מן הסתם הוא קונה אותה על מנת לזרוע בה בשנת שביעית והמוכר עובר על לפני מני תיתן מכשול ובית הלל מתירין מפני שהכהן הכונה יכול להוביר אותה להשאיר אותה בור לא לזרות לא לזרוע אותה בשביעית אז רואים שאפילו בשדה שהוא כן מצווה על שביטת שדהו יש לטלוט להקל ולמכור לומר שהבן אדם הזה לא מתכוון לעשות במלאכה שאסורה בשביעית קושיה נוספת אבל כאן קושיה הפוכה מתקיף לרב רשי וכל היך דאין מצווה שערי אתה רבא אומר שבמקום שהוא לא מצווה שביטת בהמתו כמו במקרה שבו אה אדם מוכר בהימה לישראל שחשוד אולי יעשה מלאכה בשביעית שהמוכר לא מצווה שהבהמה שלו לא תעשה מלאכה בשביעית במקרה כזה נוטים לחשוב א שהוא שתמש עם זה באופן המותר והרי כלים דאין אדם מצווה על שביטת כלים בשנת שביעית שהכלי מלאכה שלו לא יעשו מלאכה בשנת שביעית ותנן שנינו משנה אלו הן כלים שאין אדם רשאי אלמוכרן בשביעית לחברו הישראל שחשוט על השביעית המחרשה וכליה ההול שנותנים על השור שחורש והמזרה כלי שזורים בו את התבואה מעיפים את התבואה שיש בה גם מוץ וגם גרעינים לאוויר כדי שהגרעינים יהיו בהרמה אחת אחר כך כשהם נופלים והמוץ שהוא קל יעוף למקום אחר וראוי גם לאדור בו את הקרקע אותו מזרה והדקר כלי שחופרים בו את העפר כל אלו מסתם קונה אותם ישראל לצורך שביעית ולא לצורך שנה הבאה כי בלי זה הוא לא היה קונה אותם עכשיו כי אפשר לקנות את זה בכל שעה אבל רואים על כל פנים שאפילו שהאדם לא מצווה על שביטת קהיליו בכל זאת אסור לו למכור ולהכשיל ישראל אחר על ידי שהוא מכר לו כלי מלאכה אם הישראל ההוא חשוד שהוא עושה מלאכות בשנת שביעית אז רואים שאפילו במקום שבו אין אדם מצווה על שביטת אותו דבר שהוא כעת מוכר בכל זאת לא טולים להקל אז אם כן הדחייה של רבא נתחת משני הכיוונים כי יש לנו מצד אחד מקור שאפילו כשאדם מצווה על שביטת משהו מותר לו למכור את זה כמו שדה מצד שני מקום שאדם אינו מצווה על שביטת משהו בכל זאת אסור לו למכור כמו כלים אלא אמר רבשי כל כל היך חדיקה למיטלה כל דבר שהקולה בו הוא קרוב לוודאי כגון בהמה בשביעית ושדה ניר שהם לא מצויים בכל שעה ויש לטלוט שהוא קנה אותם לשנה הבאה תלינן טולים להקל שהוא בטח התכוון להשאיר את השדה א בלי לעשות במלאכה בשנת שביעית הוא קנה את זה בשביל שנה הבאה אחרי שביעית שאז בהיתר הוא עושה מלאכה תלינן ואף על גב דמצווה אפילו שהוא מצווה על שביטתם כגון בשדה טולים שהבן אדם הזה כנראה קונה את זה בשביל שנה הבאה ואז הוא לא יעשה במלאכה בשביעית כוליך דלקה למיטלי מקרה שאין אופן אין לטלות באופן ברור ומוכח לכולה כגון מכירת כלי מכרישה בשנת שביעית אתה יכול לקנות את זה שנה הבאה למה אתה קונה את זה בדיוק השנה זה הרי מצוי לקנות את זה כנראה שהוא קונה את זה בשביל לעשות מלאכה בשביעית מקרה כזה לא תלינן לכולה אף על גב דינו מצווה על שביטתם מספר סופרת הגמרא רבא מכר חמור לישראל שחשוד למכור לעובד כוכבים זבין ההוא חמרה לישראל החשוד למכור לעובד כוכבים שאל אותו הביה אמר להביא מה הייתה מאביד מרחי הרי המשנה עוסרת למכור לעובדי כוכבים בהמה גסה אמר לי אז רבא השיב לו אני לא מכרתי את זה לעובד כוכבים לישראל מכרתי זויני אמר לי והרי הישראל הזה חשוד שהוא אזיל ומזבן ללובד כוכבים הוא ילך וימכור את זה לובד כוכבים אז אתה מכשיל את הישראל במכירת בהם הגסה לעובד כוכבים אמר לו רבא מה ישראל הזה רק לעובד כוכבים כמזבין הישראל הזה מוכר גם לישראל מי שיסכים לקנות הוא ימכור לו לישראל לא כמזבין כיוון שאפשר אפשר לטלוט שהוא ימכור את הבהמה הזאת לישראל טולים להקל הי טוכמאה הגמרא קושיה על דברי רבא איך אתה מתיר למכור לישראל שחשוט שימכור לעובדי כוכבים כי אולי הוא ימכור לישראל אחר הרי שנינו ברייתא מקום שנהגו למכור בהמה דקה כמו כבסים עיזים לגירים מהאומה שנקראת קוטים שלפי הדעה של הברייטה כאן הם התגיירו גירות אמת מקום שנהגו למכור להם בהמה דקה מוכרין מקום שנהגו שלא למכור אין מוכרין למה יש מקום שנהגו שלא למכור מה היתמה אימה משום לחשידי הרביעה ויש כאן יסום משום לפני עיור הרי זה לא ייתכן מי חשידה וכי הם חשודים על זה שנינו ברייתא אין מעמידין בהמה בפונדקאות של עובדי כוכבים אפילו בהימות זכרים אצל עובדי כוכבים זכרים כותב רש"י דרב אלהו ונקבות אצל עובדות כוכבים נקבות כמו שמפורש בדף כב דעובדי כוכבים מצויין אצל נשי חבריהן וזמנין פעמים דלא משכח לו ורבה לבהמה דישראל ואין צריך לומר שאין מעמידים בהמות נקבות אצל עובדי דודי כוכבים זכרים וזכרים אצל נקבות כותב רש"י לפי שעובדת כוכבים נרועת לזכר ואין מוסרין בהימה לרועה של עובדי כוכבים כותב רש"י משום רביעה ואין מתייחדים עמהם עובדי כוכבים שחשוד על שפיכות דמים ואין מוסרין להם תינוק ללמדו ספר וללמדו אומנות כותב רש"י דמשחלי הם הוא יגרום לו להיות עובד עבודה זרה ועוד משום משכב זכור ונו מוזרין עליו דכתיב את דבק באשתו ולא בזכור אבל ממשיכה הברייתא מעמידין בהמה בפונדקאות של קוטים אפילו זכרים אצל נקבות ונקבות אצל זכרים ואין צריך לומר זכרים אצל זכרים ונקבות אצל נקבות ומוסרים בהמה לרועה שלהן ומייחדים עמהם מתייחדים עמהם ומוסרין להם תינוק ללמדו ספר וללמדו אומנות מזה שהברייתא התירה להעמיד בהמה בפונדקות של קוטים למסור בהימה לרואה שלהם על מה רואים מכאן שהקוטים לא חשודין לא חשידי על רביעה כותב רשי ובכל זאת כתוב הבריתה הקודמת שבהמה דקה תלוי במנהג אבל בבהמה גסה אסור למכור להם למה משום שאותו קוט ילך וימכור לעובד כוכבים אז רואים אם כן שאסור למכור אפילו לישראל שמה ימכור לעובד כוכבים ועוד ראיה לזה מברייתא תניה אין מוכרן לעובדי כוכבים לא כלי זן של מלחמה שזה סייף חרב ורומח שזה מקל שלמעלה יש כזה שפיץ ולא כלי זן שזה הכלים של הכלי מלחמה בית יד לרומח ונדן להניח את הסיף היינו כזה מקום לשים שמה את החרב ואין משחייב להן את הזים ואין מוכרין להם לא סדן שקושרים בו את הרגליים ולא קולרין שקובלים בו את הצווא ולא כבלים ולא שלשלאות של ברזל שהם היה יזיקו בהם לישראל אז אסור לי למכור את זה לעובדי כוכבים מוסיפה הברייטא לעובד כוכבים אסור ואחד לקוטי אסור מה הייתה מה למה הברייטה עוסרת למכור כלי מלחמה לקוטי היא נאמחשידה על שפיכות דמים אם נאמר כי הם חשודים על שפיכות דמים כמו שעובדי כוכבים חשודים ומחשידי וכי הם חשודים על זה הרי אמרנו בברייתא ומייחדים עם מתייחדים עמהם ולא חוששים לשביכות דמים עם קוטים אלא משום דעתי לזיבוני לעובד כוכבים שמה הקוטים יבואו וימכרו את זה לעובד כוכבים רואים שלא טולים לכולה אלא מה לא אומרים אולי הוא ימכור את זה לישראל אלא חוששים שהוא ימכור את זה לבית כוכבים אז אם כן רואים שרבא היה אסור לו למכור לישראל שחשוד שהוא ימכור לובת כוכבים ולטלוט לכול השם ימכור לישראל אז אז אם כן יש כאן קושיה איך רבא הלך ומכר חמור לישראל שחשוט שימכור את החמור הזה לא עובד כוכבים וכי תמה אם תרצה לתרץ קוטי ודאי לא עבד תשובה הוא לא יחזור בתשובה ולא יחוש לדברי חכמים שאסרו למכור לעובד כוכבים לכן אין לטלות לכולה אבל בישראל צריך לטלוט שם תשובה השם יחזור בתשובה לחוש לתקנת חכמים והוא לא ימכור לו בית כוכבים אפשר לטלוט לכולה גם אולי הוא ימכור את זה לישראל ישראל וגם בגלל שהוא חשוד שימכור לו בית כוכבים אולי הוא יחזור בתשובה והוא בסוף לא ימכור לובת כוכבים אמר רב נחמן אמר בבוע כדרך שאמרו אסור למכור בהמה לובד כוכבים כך אסור למכור לישראל החשוד למכור לובד כוכבים אז אם כן יש כאן ריתה מפורשת שאסור אחרי שרבא שמע את דברי הבאיה ראית בתרי תלתה פרסי הוא רדף שלוש פרסאות אחרי אותו ישראל שהוא מכר לו את החמור בשביל לחזור ולקנות ממנו מקדם יש אומרים שהוא רדף אחריו רק פרסה אחת בחול במקום שקשה ללכת שם ולא עדרכ הוא לא הצליח להשיג את אותו ישראל אמר עבדי מיבר אבא כדרך שאסור למכור לעובד כוכבים כלי מלחמה כך אסור למכור לליסטים ישראל כלי מלחמה וררת הגמרא היחידה מבאיזה לסטים מדובר אי דחשיד דקטיל אם הוא חשוד על שפיכות דמים פשוט שאסור למכור לו היינו עובד כוכבים לעניין זה ויד לא כטיל אם הוא לא חשוד על שפיכות דמים המילה לו למה שיעשו למכור לו אונה הגמרא לעולם דלא קטיר הוא לא הורג אנשים הוא רק גונב יחמסכינן קם באיזה מקרה מדובר בליסטים ששומט ממון מיד בעליו ונמלט ואז רודפים אחריו בשביל לחטוף ממנו בחזרת הכסף במשמותה זה נקרא דזמנין דביד להצלוי נפשי לפעמים כשמשיגים אותו הוא נלחם עם הכלי מלחמה ומציל את עצמו והזה שגנבו ממנו לא יכול להתגבר עליו כי הוא מפחד ממנו אם כן נמצא של ידי שמוכרים לו כלי מלחמה מה מסייעים בידו לגנוב ולכן זה אסור עד כאן דף טו
לצפיה בתכנים נוספים: