מדברים מרבי נחמן מברסלב פרקי אבות פת במלח חלק י

מדברים מרבי נחמן מברסלב פרקי אבות פת במלח חלק י
[מוזיקה] שלום וברכה לכל המאזינים. מה [מוזיקה] שלומכם? אנחנו בעזרת השם בסדרת שיחות מפרקי אבות. אז אנחנו בעזרת השם מדברים על הפרק האחרון, פרק שיש. על המעלה הגדולה מאוד שאדם שמח בחלקו, איך הוא פותח שערי שמיים ולומד לההנות ממה שיש ולחיות את מה שיש. אז אנחנו כמה צלילים ואנחנו מתחילים בעזרת השם שיהיה לנו אזנה טובה וערבה וטובה ומועילה ושנזכה להתחזק מהנח נובע המקורמה רבנו הקדוש רבי נחמן בן פיגה ‏dan [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] dan אז אנחנו בעזרת השם בפרק שישי שנו חכמים בלשון המשנה. לישון המשנה דהיינו הלכה למעשה שאנחנו צריכים ללמוד כלל חשוב הלכה למעשה לעבודת הקודש שלנו ללכת עם זה. הלכה מלשון הליכה. ברוך שבחר בהם ובמשנתם. אנחנו משבחים את הקדוש ברוך הוא שבחר בנו ובהלכה, בעולם ההלכה. כמה רבנו חיים ברסלב הדגיש את הנושא של ההלכה שזה נקרא המשנה הגמרא והלכה למעשה שולחן ערוך שנדע מה לעשות ורבנו אמר בשיחות הרן שהשולחן ללמוד שולחן ערוך ללמוד פסיקת הלכה זה מברר את המדמה יש לנו לצערנו כוח דמיון אבל הוא לא תמיד חיובי אבל לשמחתנו שאנחנו לומדים הלכה אז הכוח של לימוד ההלכה נותן לנו דימיון מבורר וטוב טוב ועל זה גם נאמר את זה הוא החכם הרואה את הנולד אדם יודע איך להתנהג אדם יודע מה לעשות הלכה מלשון הליכה והלכה זה גם אותיות הכלה והכלה זה כנגד השבת וזה כנגד ספירת המלכות שמתגלה אצלו אור המלכות ולכן רבנו הדגיש שלא יעבור עלינו יום בלי לימוד הלכה לפחות אפילו איזה סעיף אחד שיהיה לנו לימוד הלכה מבורר ועוד רבנו אמר שגם צריך להיזהר מחומרות שאדם צריך לדעת את ההלכה טוב איפה מקלים, איפה מחמירים? ורבנו אמר שאדם צריך ללכת עם מידת האמונה, אבל לפי מדרגתו ולימוד ההלכה בצורה מבוררת ונכונה ולא ללכת רק עם חומרות, יוצר אצלנו גם רוגע, שלווה, אישוב הדעת, התקדמות כי אחד הדברים שרבנו אמר שאדם כל הזמן רק הולך עם חומרות, מה שנקרא, אז אחד הדברים שהוא יכול ליצור אצלו בנפש זה שהוא אף פעם לא מסופק ותמיד הוא מרגיש שהוא לא יוצא ידי חובה. וזה דבר שהוא בנפש מאוד מתסכל. שאדם מרגיש שלא משנה מה הוא לומד ואיך הוא מקיים את המצוות, הוא אף פעם לא יוצא ידי חובה ואז המוח תפוס הוא תמיד ברדיפה עצמית אבל ברוך השם שיודע את ההלכה טוב בפרט כוח דיתר העדיף כמו שחז"ל מלמדים אותנו במסכת ביצה בדף ב עמוד ב אז המוח מתקדם המוח מתקדם בפרט בימינו אנו שצריך גם להיזהר מחומרות לא שפוסלים את זה אבל צריך ללכת לפי מדרגתו רבי מאיר אומר כל העוסק בתורה לשמע זוכה לדברים הרבה. מה זה תורה לשמע? שאני רוצה לעבוד את השם יתברך. בתורה א' בליקו מרן שרבנו מסביר כאיש הישראלי צריך להסתכל בשכל של כל דבר. זה אחד הדרכים לזכות לתורה לשמע. להסתכל בשכל של כל דבר. אני לומד תורה, אני מקיים מצוות, אבל אני רוצה להפוך את העולם הזה לבית הספר של אמונה. ללמוד משל ונמשל בזה העולם איך להתקרב לקדוש ברוך הוא. אז כל העוסק בתורה לשמע, עוסק בתורה, לומד, מחכים, מתעלה, מעמיק, זוכה לדברים הרבה. עכשיו יש לנו גם תורה שלא לשמע. מה זה תורה שלא לשמע? נכון שחז"ל אומרים לעולם ילמד אדם תורה שלא לשמע, שמתוך שלא לשמע יבוא לשמע. מה זה שלא לשמע? אומרים חז"ל לומד על מנת ליקרות רבי. זה לא לשמע, אבל מתוך שלא לשמע יבוא לשמע. אבל חז"ל גם אומרים שאם אדם לומד תורה שלא לשמע ותוספות שמה במסכת תענית מדייקים שאם הוא לומד תורה על מנת לקנתר לקטרג לקנטר לראות החיסרון באחר כמה שילמד שלא לשמע הוא ימשיך עם הלא לשמע זה התורה תהפך להיות לו סם המוות והוא יותר יהיה דינים ולא יהיה רקב זכות באחרים ולא עוד אלא שכל העולם כדאי הוא לא נקרא ראה אוהב את המקום אוהב את הבריות. שימו לב כמה המילה אהבה קשורה לנושא של תורה לשמה. שאנחנו לומדים תורה, איך אנחנו יודעים שאנחנו לומדים תורה לשמע? שהתורה מביאה אותנו לאהבה, לקו זכות, לחשיבה חיובית. שימו לב, נקרא ראה, אוהב את המקום, אוהב את הבריות. לשמה צריך להגיע. שאדם לומד תורה, הוא צריך להגיע למקום שהוא אוהב את הבריות, שהוא נקרא אהוב. אוהב את הבריות זה דבר חשוב. אם אדם רואה שהוא לומד תורה אבל כל הזמן רק דינים וכטרוגים ורק לחפש את הרע ולהגדיל אותו ולבטל את הטוב לגמרי מה עשינו בזה השם יעזור ויציל רבנו בתורת הזמר מלמד לראות כף זכות וצריך עם זה מצד אחד הוא מלמד אותנו להיזהר לא להצדיק את הרע אבל לא לפסול את הטוב וצריך בזה עבודה ושימו לב עוד משמח את המקום תורה לשמ מביאה אהבה תורה לשמ מביאה שמחה משמח את המקום שזה זה השם יתברך משמח את הבריות ומלבשתו ענווה ויראה. שימו לב איזה יופי. ענווה זה הכנאה. יראה זה זהירות. יש לו את הענווה שלו אבל יש לו גם את הזהירות שלו לדעת מה לקבל ואיך לקבל. וזה לא סותר. כי הרבה פעמים אנשים חושבים שמה זה ענווה שהוא מקבל הכל. הכל הכל הוא מקבל. הכל טוב ממשיך. לא זה לא נכון. יש לו ענווה יש לו את ההכנעה, יש לו את השפלות. אבל הוא יודע גם לעמוד על עומדו שזה נקרא יראה. אם עכשיו למשל הוא שמע דבר שלא כתוב הוא לא מתבלבל אני רוצה לראות את זה תן לראות את זה כתוב תן לראות את זה בהלכה הוא יודע לעמוד גם על שלו בענווה ותדעו לכם זה אומנות שמצד אחד אדם יש לו ענווה ומצד שני יש לו את העמדה שלו איפה ראינו את זה חזק אצל רבי נתן רבי נתן היה לו ענווה ושפלות שרבנו התפאר ממנה אבל מצד שני היה לו את היראה שידע לעמוד על עומדו וכנגד את כל החולקים והרודפים שרדפו אותו ידע לעמוד על עומדו וגם בצורה של ענווה הוא לא רדף אותם הוא לא הוא לא הרביץ להם הוא לא החזיר להם כמו שעשו לו הוא ידע ללכת בצורה של ענווה ולעמוד עם רגליים חזקות ללכת עם רבנו שזה היה ממש לא פשוט אבל הוא ידע לעשות את זה ומכשרתו להיות צדיק חסיד ישר ונאמן ומרחקתו מן החטא ומקרבת אותו לידי זכות ונהנים ממנו עצה וושיה כיף לשמוע ממנו עצה הוא יודע לכוון הוא יודע לעשות את זה בנעימות הוא יודע לעשות את זה בהקשבה שאדם מבקש ממך עצה צריך ללמוד להקשיב צריך ללמוד לתת את הזמן בינה וגבורה מה זה בינה זה החוכמה הפנימית הוא רואה דברים לעומק הוא מחשבן דברים לעומק הוא שוקל דברים לעומק עומק ויש לו גם את הגבורה לדעת לתת את התשובה שנאמר לי עצה ותושיה אני בינה לי גבורה ונותנת לו מלכות וממשלה עכשיו מלכות זה מלכות של קדושה מה הכוונה היא זוכר מורי ורבי זכר צ לברכה רבי ניסים עזרא אדס איזה ענווה ויראה היה לו אני זוכר שבאחד המקרים הייתי ממש נער צעיר בימים הוא נכנס לבית הכנסת וכולם עמדו לכבודו והוא ישר ישב, התחיל לקרוא את הפתח אליהו, את הקורבנות, התחיל לארגן את עצמו לתפילה. תמיד היה לו את הענווה לתת סובלנות לכולם, לתת הקשבה, לדעת לנתח את הדברים מתוך הבט, מתוך הסתכלות, מתוך מציאות החיים, כל אחד בפרט. אני זוכר שכולם קמו לכבודו. אז אמרתי לחבר שלי, תראה, תראה איך כולם קמים לכבוד הרב. אז מה הוא אמר לי? הוא אמר לי דבר יפה. אמר לי, לא קמים בגלל שמפחדים ממנו שהוא ירביץ למישהו, ישלח אנשים. קמים באמת לכבוד התורה שלו. זה כבוד אמיתי. שאדם מקבל כבוד. אם הוא מקבל כבוד דרך התורה, אז זה כבוד אמיתי, כי הוא לא מחפש את זה אליו. הוא מחפש את זה לשם שיתקרבו לקדוש ברוך הוא. הוא מקבל מלכות אמיתית לא מאיום, לא מצעקות, לא מכפייה, לא מרודנות, כמו שרבנו מסביר, לא מפרסום של שקר, של קבלו דעתי. ואם לא אז חס ושלום הוא רודע ומצער את תלמידיו שמפחדים לעמוד מולו או לדבר לידו צריך לקבל את זה את המלכות בצורה יפה אפשר לקבל מלכות יפה ולהישאר בנקודת [מוזיקה] החבר והמלכות גם זה סוד האמונה ונותנת לו מלכות אמונה אתה רואה איש בעל אמונה איזה עדינות איזה הסתכלות איזה זה התבוננות או ממשלה. כן, רבנו מסביר בתורה נ שכל אחד יש לו ממשלה. יש אחד שיש לו ממשלה על בני ביתו, יש אחד שיש לו ממשלה על העיר שלו, כל אחד ואחד. אבל לא ממשלה אנחנו צריכים להגיע? ממשלה של הדרכה ולא כפייה. האבא יש לו ממשלה על הילדים שלו, אבל מה זה ממשלה אמיתית? שהוא מדריך אותם. חנוך לנער על פי דרכו, לא על פי דרכך. יש לו איזה קו מסוים בעבודת השם, יש לו איזה כישרון שהוא רוצה לבטות אותו, תעזור לו בזה, תפתח לו את זה, תלמד אותו תורה, מצוות, תעזור לו לקחת את זה לדרכה של תורה. חנוך לנער על פי דרכו זה ממשלה נכונה, לא לקחת לו את הבחירה. זה נקרא מלכות וממשלה אמיתית. אתה יכול להדריך, אתה יכול להסביר, אבל לא לגעת בבחירה. זה מה שהסברתי בשיעור הקודם שרבנו לימד אותנו דרך של אומנות נפלאה שלהדריך ולא לגעת בבחירה. שלת דיבורים של אמונה ולא לגעת בבחירה זה ממש דק זה מאוד דק וצריך בזה תמיד תמיד זהירות בינינו לבין עצמנו למשפחה לחברים לסביבה וחיכור הדין הוא מגדלים ומגלים לו רזה התורה את סודות התורה את פנימיות התורה הוא מתחיל להיות כמעיין המתגבר לוקח את התורה לחיים שלו וזה נכנס יין יצא סוד יין זה גימטריה 70 מאיר בו 70 פנים של התורה יצא סוד וברוך השם מגלנו לו רזה תורה לראות את הדברים בצורה פנימית סודות התורה, עמקות התורה. ככה הארי הקדוש זכר בעל שם טוב רבנו הקדוש. איזה מתנה נפלאה ואיזה [מוזיקה] חיות. יש ימים אצלי, היום מתחיל תמים ואז ונעשה כמעיין המתגבר. זה תדעו לכם זה רפואת הנפש. שאדם הופך להיות כמין המתגבר, לומד מצווה גוררת מצווה. איך רבנו מסביר שמה זה מצווה גוררת מצווה? שאדם עושה מצווה והוא מרגיש שהוא נגרר לעוד מצווה. הוא רוצה עוד מצווה וזה השכר שלו. אומר, מבחינתי זה השכר שלי שאני רוצה עוד מצוות. הוא הופך להיות כמיין המתגבר, שופע. וברוך השם יש לנו כל כך הרבה מקצועות בתורה. כל כך הרבה מקצועות, כל כך הרבה ספרים, כל כך הרבה תובנות, ספרי חסידות וקבלה והלכה ומדרשים ואגדתות ורבנו רצה שנהיה כעין המתגבר, שיהיה לנו יום עשיר באמירת תהילים והתבודדות ולימוד ספרים ושיעורי תורה. רבנו רצה שיהיה לנו עשירות בתורה שנזכה לגעת בכל מקצועות התורה, שנזכה לזכות לשחות בכל מקצועות התורה ואז הופך להיות כמעיין המתגבר וזה תענוג לנשמה. כי איך רבנו מסביר בשיחה עו בשיחות הרן שמעלת ריבוי הלימוד עולה על הכל. זה נותן חשק וחיות ושמחה גדולה מאוד. וכנהר שאינו פוסק, כמו שנהר תמיד זורם. מה מה הייחודיות שלו שהוא לא פוסק? הוא תמיד נקי. תמיד זורם מים צלולים, מים נקיים, מים טהורים. לשמה רבנו רוצה להוביל אותנו כמעיין המתגבר, כנהר שאינו פוסק והוא לוקח אותנו למקום הזה. שנמלא את היום ויהיה לנו שמחה וחיות אבל יש אנשים שהולכים כל הזמן רק בדינים ובחומרות ומסכנים הם לא כמעיין המתגבר ולא כנהר שאינו פוסק כל הזמן הוא בעצירה כל הזמן הוא בדינים בכעסים זה מטיש את הנשמה והבה צנוע וערך רוח שימו לב צניעות וערך רוח יש לו ערך רוח בדיבור יש לו ערך רוח בינו לבין עצמו לבין הסביבה הוא מזהה את עצמו הוא מזהה את המקום הוא יודע יודע לעבוד עם עצמו כי יש לו ערך רוח. הוא יודע לקחת את מציאות החיים שלו ולדעת דרך זה לעבוד את השם. זה אומנות. כי חז"ל אומרים שאדם צריך לקבוע איתים לתורה. עד כמה זה כל אחד לפי המציאות והזמן. יש לו ערך רוח. ערך רוח זה דבר חשוב. ההתבודדות נותנת לנו ערך רוח. ההתבודדות שנותנת לנו שלוות הנפש ויישוב הדעת נותנת לנו את המקום איך לעבוד ביישוב הדעת עם מציאות החיים שלנו ולעבוד את השם. שאדם אין לו את ההתבודדות, אין לו את הערך רוח ואז הוא מתחיל להתבלבל, עושה כך ועושה כך ומסכן. אין לו את היישוב הדעת לדעת איך לסדר את מציאות החיים שלו. זה העירך רוח. הוא מוכל עלבונו ומגדלותו ומרוממתו על כל המעשים. התורה, המצוות, מרוממת אותנו, מכניסה בנו עבודה פנימית טהורה. זה מה שרבנו רצה להביא אותנו למקום הזה. לכן ר ראו את זה על רבי נתן. איזה התרוממות הרוח, איזה שלוות הנפש, איזה נפש חזקה הייתה לו, איזה ערך הפיים היה לו, כמה זכה להעמיד תלמידים. אחד מזקני חסידי ברסלב בדור הקודם קראו לו רבי יצחק ברייטר, השם יקום דמו שהוא היה ממניק חסידי ברסלב בפולין. אומרים שהוא זכה אלפים לקרב בפרט מהעולם הליטאי. הוא היה למדן וצדיק וחסיד קדוש. ואחד הדברים שהיה לו את התכונות אומרים עליו שהיה לו נעימות. היו באים אליו תלמידים שאפילו היו מתנגדים והיו מדברים איתו ומתייעצים איתו והוא בסובלנות ובערך הפיים זכה להעמיד אלפי תלמידים. יש אומרים שאם הוא לא היה נרצח על קידוש השם שלא נרצח בשואה הוא היה מקרב את כל העולם הליטאי לעולם החסידות. מרוב הנעימות שלו מרוב העונג שהיה לו הנעימות והחיות שהיה לו. כל דבר בנעימות. כל דבר בסובלנות. על כל המעשים התורה מרוממת אותנו. איי איזה תהנוגא תעזור בעלה. גם אם הכנו מפלה, הגיעו פעמי גאולה. נתחיל הכל מההתחלה מההתחלה. לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה טו וגם אם תהפך העולם גם אם תהפך העולם גם אם לא נשאר לנו כלום גם אם לא נשאר לנו כלום אחד חזק ונקום מההתחלה לא תעזור בעלה לא תעזור בעלה גם אם נחלום גיעו פעמי גאולה נתחיל הכל אמר רבי יהושע בן לוי בכל יום ויום בת קול יוצאת מהר חורב ומחרזת ואומרת אונעלבונה של תורה שכל מי שאינו עוסק בתורה נקרא נזוף עכשיו שימו לב הבעל שם טוב שאל על זה בכל יום ויום יוצאת בת קול מהר חורב ומכרזת ואומרת אוי להם לבריות מהלבונה של תורה לא ש לא שאין לימוד תורה יש לימוד תורה רק יש עלבון. מה זה העלבון? לא מעריכים את זה מספיק. אז לכן מבטלים תורה וכולי וכולי. ומה זה אלבונה של תורה? שלומדים תורה מן השפה ולחוץ. מה הכוונה? ה לא לוקחים אותה כמו שרבנו מסביר בתורה א'. להסתכל בשכל של כל דבר. לקחת אותה לחיים שלנו. לתת לתורה להוביל אותנו להלכה, להתבודדות, לדרך של הצדיקים להוביל אותנו. זה נקרא עלבונה של תורה. שאדם עכשיו לדוגמה מביא למישהו מבוגר 100 שק שטר ואז מה הוא עושה? הוא מקשקש על זה לצייר את זה וזורק את זה לפח זה נקרא אלבון. אלו יש לך פה דבר שהוא ערך מוסף למה אתה לא משתמש בו? הקדוש ברוך הוא אומר, "נתתי לכם תורה. זה ערך מוסף, זה לחיים שלכם. זה שיהיה לכם טוב, שיהיה לכם הדרכה, שיהיה לכם הנהגה. איך רבנו אמר לאחד? למה אתה לא לומד תורה וכי מה תפסיד? אתה רק תרוויח. הבעל שם טוב שואל, הוא אומר, בכל יום ויום יוצאת בת קול מהר חורה ואומרת אויל הבריות מעלבונה של תורה. אומר, אבל הבת קול הזאתי שיוצאת, אף אחד לא שומע אותה. אז הוא שואל, הוא אומר, אם אף אחד לא שומע אותה, למה היא יוצאת? ואם היא יוצאת, למה אף אחד לא שומע אותה? אומר הבעל שם טוב הקדוש, כל אחד מאיתנו שומע את הבת קול הזאתי. זה הרגש של הקדושה והיראת שמיים והחרטה והכיסופין שיש לנו לבורא עולם. זה הבת קול. הבת קול הזאתי מתעוררת אצל כולנו, משמיעה את קולה אצל כולנו בנשמה שאומרת אני רוצה לחיות. אני רוצה אני רוצה שתטעין את הנשמה שלי. אתה מתאין רק את הגוף. אני רוצה הטענה לנשמה. אני רוצה תורה. אני רוצה מצוות. אני רוצה דרך השם. אני רוצה התבודדות. זה הבת קול שנמצאת בנימי נפשנו ואומרת יש לך מתנות טובות לך איתם. הבת קול שאומרת לך להתבודדות. הבת קל שאומר פתח ספרי רבנו. ואז מה קורה? אדם מוצא מזור לנפשו, מוצא חיות לנפשו, כי הנשמה מקבלת את האוכל. אנחנו בנויים מחומר ורוח. אי אפשר לתת רק לחומר, אי אפשר לתת רק לרוח, צריך לתת לשניהם. אבל השאלה מה עיקר ומה תפל? ומרן השולחן ערוך כותב שיש לנו כלל בהלכה. העיקר פותר את התפל בהלכות ברכות. העיקר זה הנשמה, אומר רבי נתן ופותרת את התפל, שזה נקרא הגוף. אדם ילמד תורה, תחזק ביראת שמיים, התקרב לשם, התבודד על כל דבר, יראה דברים הסתדרו, אל תדאגו, דברים הסתדרו לימוד התורה, קיום המצוות ויראת שמיים מסדרים לנו את החיים בעולם החומר. נה ראיתי וגם זכנתי ולא ראיתי צדיק נעזר וזרו מבקש לכם כל היום חוננו מלווה וזרו לברכה. לימוד התורה וחיבור לשם והתבודדות מסדרים לנו את החיים. אחים יקרים, איך החפץ חיים אמר, כל מצווה זה עוד חתיכת חסד. כל איזה תפילה, עוד חתיכת חסד. אנחנו צריכים לחטוף מצוות, לחטוף התבודדות, לחטוף תורה, לחטוף תהילים. והשם יתברך מסדר הכל משמיים. עם הילדים, עם הפרנסה, הכל מסתדר משמיים. יכוונו אותך, ידריכו אותך, אל תדאג, אתה בידיים טובות. רק לעשות מה שאבא אומר. עכשיו, כל מי שאינו עוסק בתורה נקרא נזוף. לאו דווקא כתוב לימוד תורה עוסק בתורה ועוסק בתורה, תמיד אנחנו חוזרים לתורה א' שאיש הישראלי צריך להסתכל בשכל של כל דבר. זה עבודה נפלאה. רבנו תמיד היה עושה משל ונמשל מכל החיים שלו, מכל מה שהוא היה רואה, היה מקשר את זה לעבודה הפנימית. זה נקרא עסק התורה. שנאמר נזם זהב באף חזיר, אישה יפת ושרת טעם. ואומר והלוחות מעשה אלוקים המה והמכתב מכתב אלוקים הוא חרות על הלוחות. מה ההבדל בין חרות לבין כתוב? כתוב אפשר למחוק חרות זה המהות שאנחנו רוצים שהתורה תהיה חרותה בנו שמציאות השם תהיה חרוטה בנו זה מה שרבנו מלמד כייש הישראלי צריך להסתכל בשכל של כל דבר לקחת את עבודת השם לחיים שלנו ואז זה חרוד זה פנימי זה אצלנו וכמה רבנו בכזו נעימות ומתיקות בסיפורי מעשיות לוקח אותנו למקום של מכתב אלוקים חרות על הלוקחות. אל תקרא חרות אלא חירות שאין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה. אתה לומד את הסיפורי מעשיות, אתה לוקח אותם לחיים שלך. כל תורה בליקוטי מורן יש שמה הכל, הכל הכל. את הסדנה של החיים יש שמה. מה אתה צריך, איזה רפואות, איזה תפיסה, הכל. לדבר מרבנו. העולם מלא בקורסים. זה יש לו קורס כזה ויש לו זה יש לו קורס כזה והוא יש לו קורס כזה רבנו מלמד יש קורס אחד ללמוד מספריו ולקיים את סותיו להפיץ דעת רבנו בעולם אתם יודעים מה זה כל דיבור של רבנו זה הצלת נפשות הצלת נפשות זה מכתב אלוקים חרות על הלוחות שאדם נתקל בטלפון לא יודע מה באיזה שיעור בדיבורים מרבנו בעצות מרבנו זה הופך להיות חרות אצלו פתאום אתה שולח לו איזה דיבור רבי נחמ ברסלב אומר תחליט את הירידה זה עלייה. חיית אותו, הוא חושב על זה, הוא מדבר מזה, הוא לאט לאט פותח את הספרים, הוא רואה את זה, זה תענוג. כל דיבור של רבנו זה כל חיותנו ותקוותינו שמכתב אלוקים חרות על הלוחות. אתה מלמד יהודי ומחזק אותו בלדבר עם השם, לך לשם. התרופה אצל השם. דבר עם השם. התרופה בתורה. העולם סוגד לקורסים והעולם סוגד לכל מיני דברים. הכל יש. הכל יש. אני בעבר שלי וגם היום מאוד נמשכתי לתורת הנשימה. ומדיטציות והכל רבנו מצא לי את זה תפילה בכוח לקשר את המחשבה לדיבור תורת הנשימות מאוד אהבתי את זה והנה ברוך השם שכמה רבנו מדבר על נושא הזה של נשימות וערך הפיים הכל יש ואתה לוקח את זה לתורה אתה לוקח את זה לעבודת השם הכל דימיון מודרך שיטה של הדמיון מודרך זה להיכנס למשל והנמשל אתה יכול לקחת את כל העולם ולהפוך אותו לדימיון מודרך לחיים שלך זה מה שרבנו מלמד איזה טובה איזה טובים אל תקרא חרות אלא חירות שאין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתלמוד תורה אנשים מחפשים חירות חירות מהמחשבות מהדאגות מהפחדים יש כזה צדיק שלימד את הדרך הנפלאה של ההתבודדות כל יום לשבת עם השם ולדבר איתו על מה עובר עליי לאן אני רוצה להגיע על חשבון נפש, על תודה והודעה על לפרש שיחתך עם השם יתברך. יש לך יותר חירות מזאתי שאתה מדבר עם השם ואנשים הולכים לחפש בסדות זרים. למה? למה יקירי יש לך את השם? שב דבר איתו. הוא המטפל הכי טוב. הוא המדריך הכי טוב. התורה שלו זה הדרכה הכי טובה. אם אדם יודע ששמה נמצאת התרופה, הוא לא יחפש בשדות זרים. וגם אם יעבור עליו אביות וירידות, הוא יודע זה הקו. איך שאל אותי מישהו? אתה מאושר? אמרתי לו, "מה אתה מגדיר מאושר שאני שמח?" אז הוא אומר לי, "כן." אמרתי לו, "אז תשאל אותי אם אני שמח אמר לי לא, אני נשאל אותך אם אתה מאושר." אמרתי לו, "ואני אסביר לך". מאושר פירושו עובר עליי. יש לי שמחות ויש לי לפעמים פעמים שאני עצוב. אבל מאושר זה שיש לי אישור שאני בדרך הנכונה, שאני מדבר עם השם, שאני חי את התכלית, שאני לא מבזבז את העולם הזה, שאני יודע לעמוד מול השאלה אם באתי לפה לעולם לחיות, למה אני מת? ואם באתי למות, למה אני חי? אז יש תשובה, יש השם, יש תורה, יש מצוות, העולם הזה זה רק פרוסדור. אז ממילא, ברוך השם, אני מרוויח הכל. וגם אם תבוא ותשאל אותי שאתה לא מאמין שיש עולם הבא, לחיות בעולם הזה בדרכה של תורה בלי עולם הבא, זה הכי שווה שבעולם. יש סדר, יש ארגון, יש קו, יש דרך חיים, ברוך השם. אני לא יודע להעניק את עצמי. אני לא מודע לכוחות שלי. התורה והמצוות והצדיקים הם אלה שיודעים להדריך אותי. ובדור הזה יש כזה רואה נאמן, מנהיג רחמן והוא רבנו נחמן. איזה מתיקות מסביבי. אני חורץ דין בלי חשבון בחוץ מראה פנים שמחות מול המראה לא מסוגל לפגוש את החיסרון שולח לשמיים מבטח שמחר אני אהיה אדם אחר אבל בסוף אני לא מוצא בי כוחות בכלל לקום מהמיתה להתעורר ורק אתה יודע כמה אני רוצה כמה אני רוצה צ ואני לא מוותר עם כל מה שעובר עליי בשבילך אתה יודע מדבר וים אני אחצה רחוק עד [מוזיקה] הקצה ואני לא מוותר עם כל מה שעובר עליי עובר עליי אז נכון קצת התמכרתי לשלכת להח חליף צבעים כמו קשת ולעופים הדמיון כמו עבד בלי גבול ללכת רוצה הכל ולא שייך לשום מקום אבל בפנים זו מנגינה שמנחמת אבק ממנה את מאיר את הזיקרון שעוד תבוא לי רפואה לנפש שחולמת שעד הסוף איך יהיה כאילו זהו מי האחרון ורק אתה יודע כמה אני רוצה כמה מה אני רוצה ואני לא מוותר עם כל מה שעובר עליי בשבילך אתה יודע מדבר וים אני אחצה רחוק עד [מוזיקה] הקצה ואני לא מוותר עם כל מה שעובר עליי עובר עליי ורק אתה שומע כמה אני קומר ואיך הלב שולי עוד מתפוצץ מגן גוע ורק אתה תראה כמה הלב שלי צמא כמו הים עומד נפעם כולו אומר ורק אתה יודע כמה אני רוצה כמה אני רוצה ואני לא מבטה עם כל מה שעובר עליי בשבילך אתה יודע מדבר ים אני אחצה רחוק עד קצה אני צריך אותך אתם כל מה שעובר עליי עובר עליי והרי זה מתעלה שכל מי שעוסק בתורה הרי זה מתעלה כל אחד מאיתנו מחפש להתעלות יש לנו את הכוח הפנימי שאומר תשמע יש לי כישארון צה להתעלות איתו מי שעוסק בתורה. ברוך השם. תורה מעלה אותו, לוקחת את הכישרון שלו ומעלה אותו למקומות טובים. הוא זוכה לנקודה שלו, כמו שרבנו מביא בתורה לד שכל יהודי יש בו נקודה שהם בחברו. ולהאיר אותה זה נקודת הצדיק, נקודת החבר, נקודת ההתבועדות. זה הכל קשר להשם יתברך. להגיע להשם יתברך. וככה הוא זוכה להתעלות דרך הכישרון שלו. וזה היופי שרבנו רוצה שנלמד תורה ונעסוק במצוות ונתחבר לכישרון שלנו ונתעלה. והתורה מעלה הכל. שנאמר וממתנה נחניאל וממכניל נחניאל במות עכשיו שימו לב יש פה דבר יפה נלמד אותו עכשיו את הענווה והשפלות והדרך ארץ שהיה לדוד המלך למה הוא נקרא דוד המלך מה יבוא הולך בדרך אל האור אל האור אל האור [מוזיקה] עוד כיף שמתגלה ב תן כמה צלילים אל תחביא את הדמעות שלך הנה הילד מתחיל להשתחרר מה רצית להיות כשתגדל ילד שחולם ולא נרדם תן לו ללכת תפתח לו דלת אה לא מבין הכל אבל הלב מרגיש שיהיה טוב ולא חשוב מה יבוא הולך בדרך אל האור אל האור אל האור הלב מרגיש שיהיה טוב ולא חשוב שוב מה יעבור הולך בדרך אל האור אל האור אל האור [מוזיקה] הלומד מחברו פרק אחד או הלכה אחת או פסוק אחד או דיבור אחד או אפילו אות אחת צריך לנהוג בו כבוד הוא קירב אותך לשם לא משנה מי זה שכן מצינו בדוד מלך ישראל. עכשיו שימו לב לדוגמה שפה חז"ל מביאים לנו. איך ללמוד כבוד, לכבד, לכבד שלמדת ממישהו משהו בעבודת השם? שימו לב על איזה דוגמה חז"ל מביאים. שכן מצינו בדוד מלך ישראל שלא למדחיטופל אלא שני דברים בלבד. קראו רבו אלופו ומודאו. שנאמר ואתה אנוש כערכי אלופי ומודאי ועלו דברים קל וחומר. אומר דוד מלך ישראל שלא למד מהחיטופל אלא שני דברים בלבד כראו רבו אלופו מודה הלומד מחברו פרק אחד או הלכה אחת או פסוק אחד או דיבור אחד או אפילו אות אחת הלכת כמה וכמה שצריך לנהוג בו כבוד עכשיו שימו לב על מה היה הסיפור עם אחי טופל ודוד הקדוש ברוך הוא אמר לדוד המלך איפה שהר הבית נמצא תחפור למטה אתה צריך לבנות את היסודות של בית המקדש דוד המלך בנה את היסודות ושלמה המלך בנה את הבית לכן יסודות של בית המקדש אף פעם לא יחרבו ודוד המלך התחיל לחפור כדי למצוא את מי השיטין כך הגמרא בסוכה מביאה הוא היה צריך למצוא את מי השיטין את המים התחתונים שזה הסוד אגב המים התחתונים כנגד המים העליונים יש המים של הנוקבה של האישה ויש את המים של הזכר ואז נעשה איחוד ועיבור מי שהיה בבית הכנסת של הארי הקדוש בצפת מתחת לתיבה. יש שמה תיבה שעולים שש מדרגות והתיבה עצמה היא המלכות זה השביעי. יש ממתחת מאגר של מים. היום הוא ריק אבל בזמנם היה מאגר של מים. זה כנגד המי נוקבין ואז מלמעלה זה מי דוכרין ואז זה מתעבר. זה יש בזה ממש עניין שלם איך להסביר את הדבר הזה. אז דוד המלך היה צריך למצוא את מי השיטין, את מי התהומות שנמצאים ממתחת להר הבית. התחיל לחפור, לחפור, לחפור עד שהוא הגיע לטס. ואז הוא אמר לטס, תזוז הצידה, אני צריך פה לגלות את מי השיטין. הוא אמר לו, אני לא זוז, אני הבראתי לפניך. אומר לו, "קייבלתי ציווי מהשם יתברך לגלות את מי השיטין." הוא אומר לו, "אני נבראתי לפניך, אני לא זז." אמר לו דוד המלך, "אני אזיז אותך בכוח." אמר לו, "אם תזיז אותי, אני אעלה את המים מהעולם." יעלו כל המים וישטפו את העולם. דוד המלך הזיז את הטס והמים התחילו לעלות לעלות והיה חשש שזה ישטוף את העולם. ואז דוד המלך היה לו שאלה בהלכה, האם מותר לקחת עכשיו טס ולכתוב עליו את שב השם ולהשים אותו במים ולמחוק את שם השם כדי שהמים [מוזיקה] ירדו? והוא לא ידע את ההלכה הזאתי. הוא לא ידע את ההלכה הזאתי. עכשיו הוא חשמר אולי יש קל וחומר. הוא דן על זה בהלכה. האם כמו במי סותטה שמותר למחוק את שם השם כדי להתיר אישה לבעלה? האם מותר את זה גם עכשיו? מי ידע את ההלכה הזאתי? אחי טופל. אבל אחופ היה לו בעיה שהוא חיפש את הכיסא. והחופל אמר בליבו, אני לא אגיד את ההלכה. ואז המים יעלו לשטוף את העולם. יסלקו את דוד המלך ואני אלוך במקומו. דוד המלך ראה את זה ברוח הקודש ואמר, מי שיודע את ההלכה ולא אומר, ימות בחרב. אחי טופל פחד. ואמר לדוד המלך קל וחומר אם כדי להתיר אישה לבעלה מוכנים למחוק את את שם השם קל וחומר שלהיר את העולם לקדוש ברוך הוא שלא יחרב ודאי שיהיה מותר ודוד המלך עשה את זה וירדו המים 15 עמה למטה ועל זה הוא אמר 15 שיר למעלות ועל זה אמר דוד המלך לאחי טופל אתה אלופי ומודאי בית השם נלך ברג וביחד נמתקסוד וכולי וכולי שיבח אותו שדוד המלך ראה ברוח קודשו את מה שמתכנן אחי טופל הוא יכל להגיד לו אני רואה ברוח הקודש מה שאתה רוצה לעשות תיזהר לא הוא לא אמר לו את זה ישר הוא רמז לו די לחכם ברמז כי הוא לא רצה לפגוע בו תראו איזה ענווה הוא לא רצה לצער אותו תראו איזה ענווה תראו איזה הסתכלות על הצד השני לא לפגוע תראו מה זה ואפילו שהוא ראה את זה ברוח הקודש שהחיטופל בסוף אמר לו את ההלכה יכל להגיד לו אני ראיתי אתה רצית שהעולם יחרב ואתה תמלוך במקומי אתה רצית לתפוס לי את המקום אתה לא מתבייש הוא לא אמר לו את זה לימדת אותי הלכה בעבודת השם אתה נקרא אלופי ומודעי אני מכבד אותך תראו איזה הסתכלות של דוד המלך תראו כמה כמה הסתכלות של דוד המלך יש לכבד ויש לסגות צריך להיזהר מסגידה לכבד [מוזיקה] כל אחד מאיתנו הרגיש בחיים שהוא למד ממישהו ונפגע ממנו אבל זה לא אומר שאתה לא צריך לכבד אותו אתה לא צריך להיות הכי קרוב אליו אתה יכול להתרחק זה בסדר אם הוא כזה בן אדם אבל לא חס ושלום לא לכבד לא להשפיל לא לבזות וגם אם חס ושלום קרה לך תבקש סליחה תתנצל לא קרה שום דבר אבל תראו את דוד המלך בגודל הענווה שלו איזה יראת שמיים טהורה שראה הכל ברוח הקודש ובכל בכל זאת אמר לאחי טופל אלופי ומודעי בית השם נלך ברגש תראו איזה איזה ענווה איזה ירת שמיים איזה תואר המידות שאי אפשר לתארג ואומרים חז"ל ואין כבוד אלא תורה שנאמר כבוד חכמים נחלו אדם שלומד תורה צריך לכבד את התורה שלו. נכון שיש לצערנו כאלה שהם לומדים תורה ויש להם מלכות והם רוד על התלמידים שלהם וזה כואב ורבנו הזהיר מזה ואבל ורבי נתן גם אומר שצריך להיות עז פנים כנגדם. מה זה עז פנים? לדעת לעמוד ע על עומדך שלא יעזיז אותך מעבודת השם אבל לא כתוב חס ושלום עכשיו לריב איתה מו זה אתה צריך לעמוד על שלך ולצך ללכת עם זה בין הטיפות השם ישמור ויציל נכון שרבנו דיבר על זה הרבה שיש אפילו דברים שעל פי התורה מבזים אפילו אחד שהוא חס ושלום רחמנא ליצלן הוא יש לו עזות שהוא רק רוצה למלוך תחת עם דל זה שיחה בפני עצמה אבל אבל לנקודה אנחנו לומדים מדוד המלך את הדרך ארץ רבי נתן עם כל זה שרדף אחריו רדיפה לא פשוטה בכלל הרבי מסברן אבל בעלים לתרופה רואים שם את המכתב שרבי נתן שלח לו באיזה ענווה ושפלות אבל מצד שני היה גם זמן שהוא אמר לתלמידים שלו שישב עם התלמידים והיה אחד כהן לוי ורבי נתן ה היה ישראל אז הוא אמר אנחנו ראשי תיבות כלי ואנחנו כלי שלם והוא כלי שבור ובאותו רגע התחילה המפלה של האדמ מסברן הוא ידע לעמוד גם חזק בפרץ, אבל הוא ידע גם לבוא עם הרבה ענווה. צריך בזה הרבה הרבה דקויות והרבה התבוננויות. הרבה התבוננות. ומה זה כבוד אמיתי? זה כבוד של תורה. מה זה כבוד של תורה? שאדם מקרב אחרים לתורה ולא משתמש בכבוד התורה לעצמו. שאתה לומד תורה ומתעלה, אנשים לא צריכים לשרט אותך. אתה לא צריך להשתמש באנשים שישטו אותך. תביא לי, תעשה לי, תיקח. אני אומר גם לאברכים צעירים, פתחתם בית הכנסת, יש לכם תלמידים, לא יודע מה, כמה שפחות אבקש מהם טובות. בוא תיקח אותי, בוא זה כמה שפחות, כמה שפחות, כמה שפחות, כמה שפחות תביא לי, תיקח לי, תהיה חי נושא את עצמו, תהיה חי נושא את עצמו. רבנו מנ אותנו להיות עצמאים. צריך בזה מאוד מאוד זהירות שאדם מקבל כבוד וגדולה ומתחיל להשתמש באנשים. אנשים הם לא כלי שרט של אף אחד. אתה צריך לקרב אותם לשם וזהו זהו הם בנים של השם יתברך השם חנן אותך בזכות לדעת לדבר לא יודע מה תקרב אותם לשם תקרב אותם לרבנו הקדוש זהו היה תקופה שרבי ישראל דוב וד 10 שהם רבי ישראל קרדונר הוא היה איתו הרי מגיל 17 עד גיל 22 שאז רבי ישראל קרדונר נפטר כמדו נפטר בגיל 52 ואז היה מקרה שרבי ישראל קרדונה הדריך את רבי ישראל דובוד 10 כי לא היה שום חסיד ברסלב הוא הדריך אותו ואחרי תקופה אמר לו זהו קיבלת ממני מה שצריך אז הוא אומר לו מה אני לא יכול להתייעץ איתך לדבר איתך אומר לו כן אבל זהו אני רוצה שתתקרב לרבנו לא אליי לימדתי אותך את הדרך יש את הספרים יש את הזה צא לדרך איך אומרים לא כל הזמן להיות כמו איזה תינוק שיושב רק על הברכיים לא צא לדרך לך תעבוד עם השם יתברך תלך איתו תלך עם זה דרך מאוד יפה אותו דבר גם רבנו עבד עם התלמידים שלו שרבנו אמר על רבי נתן כמה הכרת הטוב אתם חייבים לו שלולי הוא לא היה נשאר ממני דף תבינו מה רבי נתן איך הוא הזריח את האור של רבנו בעולם יש יותר תענוג לרבנו שרבי נתן יהיה צמוד אליו כזה תלמיד כזה תלמיד שנכנע כזה תלמיד שמקבל כזה תלמיד שמזריח את האור שלו בעולם יש תענוג יותר גדול שאחד כזה יהיה לידך ויזריח את האור שלך בעולם רבנו עשה בדיוק הפוך הכי מובחר מאיר את האור שלי בעולם קיבלת את הדעת שלי אני לא רוצה לקחת לך את הבחירה אני לא רוצה לקשור אותך אליי מה הכוונה אני לא רוצה לגעת לך בבחירה לך תצא תצא תעשה דברים תפיץ מה קורה לאדם שיש לו איזה מישהו במושגים שנקרא מריץ אותו בואנה אתה חייב להיות לידי כי אתה מריץ אותי לא אתה לוקח לו את הבחירה אתה לא אתה לא צריך שהוא ירץ אותך אתה צריך להריץ אותו לשם יתברך הוא לא צריך להריץ אותך. אנשים לא צריכים לבנות במות לאנשים. צריך בזה מאוד זהירות. לא להשתמש בתלמידים שיבנו לך במה. מה זה הדבר הזה? מה זה הדבר הזה? רחמנא ליצלן. כמה זהירות, כמה נפגעו במקומות מסוימים שפתאום קצת התלמיד לא יודע מה נסע לאומן. זהו, הרב עשה עליו איקס. מה זה הדבר הזה? זה לא דרכה של תורה. מה קרה בגלל שעכשיו הוא נסע לאומן? אתה מפחד שאחרים יסו גם לאומן? כן. נו ומה הם עושים עבירה? קיימים מצווה דברי חכמים, אמונת חכמים. מה? אז על מה עד עכשיו היה לך נוח עם התלמיד הזה? כי הוא בנה לך במה, כי הוא הביא לך תלמידים, כי הוא בנה לך את הישיבה, את הכל לא יודע מה. ופתאום אתה מרגיש שקצת הוא מה? אם הוא היה עושה דבר שהוא הפך התורה, מבין אבל מה הוא עשה? ואם יסו כולם לאומן, אז מה? מה יקרה? לא יהיה לך איפה לתקוע בשופר? אז מה קרה? הם נוסעים לאומן, מתחסקים עבודת השם יראת שמיים אדם תמיד צריך לדעת באתי לפול שרט את הקדוש ברוך הוא יש לי במניין 10 15 20 100 זה לא משנה אם רצון השם שיסו לאומן שיסו לאומן שבאו לרב שתיימן ואמרו לו יש תופעה בישיבות שבחור רוצה לנסוע לאומן אומר מה הבעיה שמעתי שהרבה מתחזקים שמה תראו איזה איזה תשובה יפה מה הבעיה שמעתי שמתחזקים שמה מאוד מה הבעיה כמה דקות הוא צריך בדבר הזה לבוא אחרי זה עם תירוצים. לא, הם חוזרים, משתפשים, זה סתם, זה סתם אבל וראות רוח זה סתם, זה עבודת השם שלהם. מה קרה? אז הוא נסע חזר. בסדר אני אומר גם לבחורים צעירים שנוסאים לאומן וחוזרים, אל תחזור עכשיו לישיבה ותהפוך לו את הכל. יש ראשה, תכבד אותו. לא מתאים לך, יש ישיבות אחרות, אבל דרך ארץ. כמה אנחנו צריכים לדעת, לא לגעת בבחירה של אנשים, לקרב רק לדרכה של תורה, לקרב לרבנו, לקרב לדרך הזאתי. התלמיד שלך לא צריך להתבודד כמוך. יש לו את הדיבורים שלו ויש לו את המסע שלו. אתה עושה שעה ביום התבודדות אשריך, הוא לא יכול שעה. אל תדחוק אותו. תגיד לו, תעשה התבודדות, תחזק אותו בזה. הוא אומר לך, אני לא יכול שעה, תחזק אותו 10 דקות, חמש דקות, תן לו לבחור. הוא אומר לך אני לא אני יכול דקה תחזק אותו על הדקה הזאתי אתה יכול ללמוד כך וכך אל תקפה דעתך עליו תן לו את הכיוון שלו לאט לאט תדריך אותו חנוך לנער על פי דרכו תקשיב [מוזיקה] לו אדם כמה צריך זהירות בדברים האלה בני אדם הם לא כלי שרת לאף אחד עובדה שכל הכתות האלה מתפרקות אבל כמה פגיעה נפשית אחרי זה יש כי מה קרה כל הראשי קטות אנשים סוגדים להם אתה נותן את כל האישיות שלך אליו ואחרי זה שאתה יוצא אתה מתחיל להסתבך עם עצמך. לא משתמשים בבני אדם, לא משתמשים ממש ממש צריך בזה זהירות. אתה מבקש טובה, אתה מבקש עזרה, בסדר, אבל לא על דרך גביעות. תאמינו לי, הכי טוב, הכי טוב. תודה רבה לבורא עולם שנתן לי את המתעה הזאתי. יום אחד הגעתי לאיזה שיעור, אז לפעמים מתלווים אליי, מתלווה אליי איזה בחור, רוצה לעזור לי ואני משלם לו. אני משלם לו. ברוך השם אתה בא, אתה עוזר לי. תודה רבה צריך להרים הגברה הזה אבל בתשלום. הרבה פעמים אומרים לי לא, אנחנו רוצים תודה רבה באמת השם ישמור אתכם אני משלם. ברוך החונה לאדם דעת. ואז היה לי איזה מקרה, הגעתי לאיזה מקום ואני בדרך כלל עובד לבד. אני מגיע לבד, מרכיב את ההגברה לבד וברוך השם. אז מישהו בא ושאל אותי, אז הוא אומר לי, אתה אתה אתה זה שצריך לתת פה את השיעור? אז אמרתי לו, כן. אז אומר לי, "אתה מאור?" אמרתי לו, "כן." אז הוא אומר לי, "איפה הנהג?" אז אמרתי לו, "אני הנהג." אז הוא אמר לי, "איפה אבל העוזר?" אמרתי לו, "אני העוזר." אמר לי, "מה זאת אומרת? אתה נוהג ומי עוזר לך להרכיב את זה?" אמרתי לו, "אני, אתה לוקח לי חמש דקות." אז אחד פעם בא ואמר לי, "תשמע, זה לא מכובד. מה? לא מכובד. מה? אני מרים את הגיטרות, את ההגברה, מרכיב איזה חמש דקות. ודאי שאם בא מישהו לעזור לי, זה עוזר לי מאוד, אבל אני משלם לו. אדם מתרגל לא לקחת טובות מאף אחד. לא, לא צריך להשתמש בזה באנשים. באו, עזרו לך תודה רבה. אבל לא להשתמש בבני אדם. אדם צריך להיזהר. בני אדם הם לא כלי שרט של אף אחד, רק של השם יתברך. רק של השם ורבנו בהדרכה שלו העמיד תלמידים ונתן להם את הבחירה שלהם. רבי שמואל אייזיק, רבי נפטלי, רבי אהרון. רבי אהרון היה רבא של ברסלב. רבנו לא לקח לו את המקום הזה. רבנו לא לקח לו את המקום הזה. ברוך השם שרבנו היה אב בית דין של ברסלב. הוא נתן לו להמשיך. הוא אמר איך הוא אומר? איך רבנו אמר? צריך לנשק את הפרסאות של הסוסים שלו שהתפללתי בשמיים שהוא יהיה הרב שלכם. אף בית דין של ברסלב. כל אחד היה לו את המסע שלו. רבנו לא נגע בבחירה. והוא יכל להביא את כולם להגיד מילה אחת. אני מבקש מכולכם לעזוב את העיירות איפה שאתם נמצאים ולבוא אליי ולהיות אצלי כל השנה. זהו נפתח פה קהילה. באו, למדו, התחזקו, התעלו, קיבלו דעת, המשיכו. איזה דרך נפלאה. הר איזה מתיקות ממנו יתברך מאוד מאוד גם הם התקרבו לעבודתו. [מוזיקה] עיקר גדולתו של הקדוש ברוך הוא שגם הרחוקים ממנו יתברך מאוד מאוד גם הם התקרבו לעבודתו ובזה נתייקר ונתעלר שמו יתברך למעלה הוא למטה [מוזיקה] ובזה נתייקר ונתעלם שמו יתברך למעלה הוא למטה [מוזיקה] עיקר גדולתו של הקדוש קדוש ברוך הוא שגם הרחוקים ממנו יתברך מאוד מאוד גם הם התקרבו לעבודתו ובזה נתייקר ונתעלם שמו יתברך למעלה הוא למטה ובזה נתייקר ונתעל שמו יתברך למעלה הוא למטה שנזכה תמיד לייקר שמו יתברך למטה ולמעלה כך כך היא דרכה של תורה. בת במלח תאכל ומים במסורה תשתה ועל הארץ תישן וכי צער תחיה ובתורה תעמל ואם אתה עושה כן אשרך וטוב לך אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא מה זה פת במלח המלח מתקן את הפת שיהיה ראוי לאכילה שאתה אוכל משהו שיהיה ראוי לאכילה ומים במסורה תשתה מתוקנים וטובים מה זה הארץ וחיי צער תחיה ואם אתה ובתורה אתה עמל ואם אתה עושה כל אתה שמח מה הכוונה היא הסתפקות במועט שמחה בחלקי במה שיש לי במה שהשם נתן לי להשתמש בעולם הזה לעבודת השם יכול להיות לך גינה יפה אבל אתה משתמש בה לעבודת השם אשריך מרפסת יפה חדר יפה למה לא דירה נעה מרחיבה דעתו של אדם אבל השאלה למה אני לוקח את זה אם אני לוקח את זה לעבודת השם אדם יראה שהוא יסתפק וישמח במועט ובמה שיש לו שמחה בחלקי ואם הוא לא לוקח את זה לעבודת השם כמה שיהיה לו הוא לא יהיה מסופקי שנזכה תמיד לשמוח בחלקנו ולהיות מאושרים בחלקנו ולהיות שמחים וטובי לב וברוך השם הכל מסתדר משמיים שיהיה לנו עבודה טובה בשורות טובות אהבה ושלום باي باي
לצפיה בתכנים נוספים: