העמוד היומי מסכת עירובין דף עח עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף עח עמוד ב

[מוזיקה] רובין דף ה חס עמוד בס ואנחנו ממשיכים כאן במקרה שיש בין שתי החצרות כותל גבוה עשרה באו בני חצר אחת ורוצים למעט את הגובה בצד שלהם ועל ידי זה לעשות את השימוש על גבי הכותל נוח להם כביכול הם ממטים את הגובה השרה אצלהם בחצר ממילא הגדר תשתיך אליהם והם יוכלו לעלות ולהוריד לגדר מה שאין כן החצר השנייה שאצלה זה אסור דפוחים הבאנו כמה וכמה דוגמאות מתי זה מיוט ומתי לא ממשיכה הגמורה חקק להשלים בכויסל בכמה מה הדין אם יש לו סולם אנחנו אמרנו שכדי להחשיב את זה לפתח כשהוא שם סולם או כשהוא שם ספסל או כל דבר אחר צריך שיהיה ברוחב הרבה תפוחים רוחב של פתח מה הדין אם הסולם מוצר הוא קטן תן שני טבחים והוא חוקק בקיר אפשרות שהוא יכול להניח על זה רגליים ולעלות להמשיך לעלות אז כביכול הוא מרחיב את הסולם חקק להשלים בכויסל בכמה אומר לי באסורוורו עד איזה גובה הוא צריך להגיע עם זה עם החקיקה עד גובה אסורו אומר לך חכוקולה בקויסל בקמה אומר למקוסוי אם אין בכלל סולם הוא רק חוקק בקרקע אפשרות שהוא יוכל לעלות ולטפס על גבי הכותל הוא יוכל להכניס שם את הרגליים כמה צריך הגובה ולא יקוים מסוי שמה אנחנו מצריכים שגם אם זה גובה גדול מאוד הוא צריך שיגיע עד סוף ה עד סוף ה הכותל ומה ישנה אומר לאוס מסת לכלי אוכל לא מסתלקי שמה כשיש סולם הוא רק השלים את זה אז הוא יכול לעלות כיוון שיש לו את הסולם לכן מספיק עד הסורו אבל כאן לא מסתלקי כיוון שקשה לעלות על זה אז צריך שאם אתה כן רוצה לעשות מזה שזה יהיה לזה שם של פתח רק על ידי החקיקה אז צריך שזה יגיע עד ראש הכותר בוא נני רב יוסף מרב שואל רב יוסף את רבי שתי שאלות שתלויות אחד בשני בדרך שבאים תמצאמה הסוי לאילון סולם מה הוא אנחנו ראינו שאם האילן הוא סולם אז אם הוא שם סולם זה ממעט מהעשור מה קורה אם היה לו אילן שגדל צמוד לכותל והוא החליט לעשות מזה סולם תיבוא לרבי תבוא לרבונון הרי יש איסור לעלות לסולם מדרבונון בשבת ויש מחלוקת לעיל רבי ורבונון מה קורה באדם שהניח את העירוב שלו על גבי כותל אז אסור לו להשתמש עם זה כי בנשמושויס מדרבונון אסור להוריד את העירוב אז זה לא ראוי לו למאכל רבי סובר שזה כן עירוב כיוון שבבן השמושס לא גזרו על שבוס ולכן בבן השמו שלש זמן שהעירוב קונה הוא יכול כן ליטול את העירוב ולאכול אותו ולכן זה מועיל רבון הסוברים שלא אומרת הגמורה כאן אני יכול להסתפק שני צדדים גם לרבי וגם לרבון עד כאן לא יקום הרבי יוסוכל דבר שהוא משום ש לא גז זובני מלבנן שמוסיס אבל כוליו אלוי כל דבר שזה מדי רבונון אומר רבי לא גזרו עליו בןשמושויז נכון אבל כוליו היא לא כאן אני צריך שהפתח יהיה ראוי לעליה בכל היום והרי כל היום ודאי שאסור לעלות על גבי על גבי האילן אז אם כן אין לו פתח שראוי להליה או דילמ אפילו לרבונון פתח ואיודרבי עליי או שנאמר שאפילו לפי רבונו שאמרו שם שאין זה עירוב כיוון שאסור גם מבין השמש לעלות עלי עץ. אבל כאן אני לא צריך שבפועל הוא יעלה על העץ. אני רק צריך זה יחשב לפתח שיש לו פתח על הגדר. ולכן אני מחשיב את זה לפתח. כי במציאות יש פה ברוחבו סוג של סולם. רק מה? יש איסור דרבון לא לעלות. זה כמו שיהיה פה אריה שרוץ ליד הסולם. אתה לא יכול לעלות אבל אין צעד שבגלל שיש אריר שרוץ אתה מפחד לעלות. לכן לא יחשב שיש פה עלייה לגדר. ולכן גם פה יש פה בעצם איסור צדדי של עלייה לאילן בשבת ואין הוכנה ומצד המיוט זה כן מיוט ככה מסתפקת הגמרא ממשיכה הגמורה ואם תרצה לא יאמר שזה כן פתח למרות שיש פה איסור דרבונו לפי רבונון מה קורה בצירו אסור לאשרו סולם מה הוא טבול לרבון הוא לקח את שלזורת ועשה מזה סולם כאן אני מסתפק גם כן כן בין לרבין לרבונון שהם נחלקו לאל לגבי אדם שהניח עירוב תחומ עירוב תחומין על גבי הקבר האם קנה או לא קנה רבי דוסבר קנה ולמה כיוון שכל העניין שלו שזה ישמר על גבי הקבר זה רק בבנשמושס אז נכון שקבר הוא דבר שעשו בהנוה אבל כיוון שגם במשמושס כל העירוב הזה הוא נעשה רק לצור דבר מצווה ממילא מצוו סלב לנס ניתנו ולכן מותר לו להניח את זה על גבי הקבר אבל לפי רבונון הם סוברים שאסור ולמה כיוון שהם סוברים שגם אם זה רק לבן החמור שסוף סוף הוא רוצה בזה ממילא יהיה אסור אומרת הגמרא כאן אני מסתפק לפי שתיהם תיבוא לרבי יהודה עד כאן לא יקומ רבי יהודה אוסום דמותה לקנס בס ביסור הנושם דבשר דקונל עירוב לאניח דלינטה שמה אחרי שהוא קנה את העירוב הוא לא רוצה שזה ישמר היד אפילו לרבונון דהיינו שם דהיינו מה הכוונה כמו שאמרנו במנחשמושס יש לו עניין שלישמר שמה וזה לצורך מצווה אחרי זה אין לו שום עניין אז אין פה איסור הנוה אבל כאן הוא רוצה שהפתח הזה יישאר ראוי לפתח ויכלו לעלות בזה לאורך כל השבת לאורך כל השבת זה הנועם מהצל שירו הודילים אפילו לרבונון זה כאן יהיה כן יהיה טוב פתחו ואריהו דרביעלי או שנאמר שאפילו לפי רבונו זה טוב כיוון שיש פה פתח רק ישר יהיה שרובץ עליו אומר לי אילן מותר ואשרה אסור במקרה הראשון אילן יהיה מותר במקרה השני שזה עצירו אילן שלצעשירו אז זה כבר אסור וכמו שאמרנו שאפילו אפילו אפילו לרבי יהודה זה יהיה אסור כיוון שהוא רוצה להשתמש בזה כדי שיחשב פתח צריך שיהיה ראוי לאורך כל השבת ולאורך כל השבת זה סובנוי ועד כפלו רב חיזדה אדרבה אילון שסו שיסור שבסגיר לוי ניצר אשר דבור אחי גויר לא ניצר אדרבה בוא נחלק ונאמר הפוך שכשזה איסור שבס עד מצד סור שב זה אסור אז אין מכנמי זה לא פתח אבל כשזה רק איסור צדדי זה לא גורם כלפי איסור שבס לבוא ולאסור את זה פה אני יכול לקרוא לזה ארי דרבי יש פה איזשהו מניעה צדדית ולא מניעה מגוף אלכו שבס אומרת הגמורה התמרנמי באמת ככה מצינו שרבי יוחנן סובר כי יוסף רבינו אמר רבי עזר ואמר לו אמרב אמר בכון כל שסו שבס גורם לא אוסו כשו דבר אחר גורם לו מותור רב נח יצחק אמר מתנה אוכי אילן פלוק דר דרבי ורבונון אשר פלוק דבד ורבונו אז אם כן יש לנו כאן שלוש שיטות יש פה שיטה הראשונה שזה רבה שהוא ענה שאילן מותר אשרה אסור יש פה את רב חיזדה שככה גם רבי יוחנן אמר שאדרבה אם זה איסור שבס אז זה אסור אז אילן אסור ואשרה מותר ויש את שיטס רב נחמן ברצחוק שסובר שזה כן תלוי במחלוקת הן לגבי רבי דבר ורבונון ואין לגבי רבי ורבון אומרת המשנה חרית שבין שתי חצרות עמוק י ואוכב ד עכשיו דיברנו בגדר גבוהה השרה מה קורה כשאין גדר אבל יש חריץ וכידוע שחריץ בעומק מבחינת רשויות זה כמו בגובה ולכן אם הוא עמוק י ברחב דרבין שניים ואין מערבין אחד אי אפשר להרבנים אפילו מילה קש או תבן כיוון שהוא לא מבטל את זה שם אחרי שבת יבוא ויקח את זה משם בכל אופן זה אז כיוון שהוא לא ממעט את זה שם ולא מבטל את זה שם אז זה לא ממעט אז מאוין שניים ואין מאוין אחד אבל מילי עפרות צרורות שזה דברים שאנשים מזלזלים בהם ומבטלים את זה הוא לא יבוא לקחת את זה משם מרבין אחד ואנמר משניים כאן זה ממלא וזה נחשב לחתיכה אחת לחצר אחת יכולים להרב יחד נתן עליו נס שרו חבר בו תפוכים וכן שנגזו סטרות זו כנגדו מאבין שניים ומרוץ ומאבינכו במקרה שיש פה חתיכת נסר חתיכת עץ וכך בוא תפוכים על גבי המעבר פה אני אומר שזה ממעט כן על ידי זה יכולים לערב יחד מערבין שניים והם רצו מערבין נכון פורס מכאן אבל יש פחות מארבות פוחים מערבין שניים ואין מערב נכון חוזרת הגמורה להלוך הראשון מה שאמרנו אנחנו אמרנו שאם יש חריץ הוא מיל אותו בתבן ובקש זה לא נחשב למילוי למה כיוון שהוא יבוא לקחת את זה אבל עפר וצרועות כן שואלת הגמרא בתבן לא יחס זבן לא נחשב חוצץ כדי שלחשב למלא מלת אחריצבוענן תנען מטבן שבשתי חצרות גבוה עשה תפורים רבים שניים ואין מה ונחוד אז לכאורה כתוב להדיה שאם יש ערמה של תבן בין שתי חצרות זה נחשב למפריד ביניהם ועכשיו כאילו יש פה גדר למה בהכרח כי זה מבוטל כאן אז אם כן כמו שזה מבוטל לעשות גדר ולחלק ביניהם זה יהיה מבוטל בחריץ כדי להשוות את החריץ ולחבר ביניהם אומר באלינ מחיצ כולם לא בלי גד מחיצה אבל מחציס היא בת לי חיס והיא לא בת לי לאחץ יש הבדל בין מקרה שהוא בא למלות בקרקע במקרה שהוא עושה מחיצה שעשה מחיצה אז מציאות יש פה מחיצה אבל כשהוא בא למלות אז צריך שיבטל את זה וממילא בטבן בדרך כלל הוא לא מבטל את זה אז אם כן ראינו כאן לגבי אם הוא חכ להשלים בכותל אז אם יש סולם והוא רק משלים את המידה אז אפשר עד הסורו אם אין סולם וכל העלייה זה רק על ידי חגיקה צריך עד הגובה כי קשה לעלות בזה גם ככה אז החמירו שהיא עד סוף הכותן ראינו שאם הוא עשה מהאילן סולם רבי יוסף שאל את רבי האם אפשר והספק הוא בין לרבי ובין לרבונון וראינו גם שלוש שיטות רבי ענה לו שאשר האסור ועצים רגילים מותר ואילו רב חיזדי אמר להפך שהשירו שמצד איסור חיצוני אז זה מותר אבל השבס שזה מצד איסור שבס זה אסור אנחנו רצומר שזה כן יהיה תלוי מחלקס של ד ורבונן ורבי ורבונו ראינו במשנה שאם יש חריץ ברוחב רבו בעומק אסורו זה מחלק את שתי החצורות לשניים ואז שהוא לא ימלא את זה באפר וצורות זה לא נחשב למילוי אבל אם הוא שם נסר ד אז זה כן עכשיו למילוי ואמרנו שמה שכתוב שתבן לא חצ שראינו שתבן הוא משמש כגדר מחיצה בין שתי חצרות זה הכל דווקא מדובר לעניין מחיצה אבל לעניין מה שכאן אנחנו עוסקים חציצה היא פלגה היא בתחץ וא לא בתלוי חץ אם הוא לא ביטל את זה שם זה לא חוצץ ממילא זה ההבדל לכן כאן צריך שהוא יבטל את זה ואם הוא לא בטל את זה זה לא מועיל [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: