העמוד היומי מסכת עירובין דף יב עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף יב עמוד א

[מוזיקה] דף יב עמוד א' היום כחלק מענייני העמוד שלנו אנחנו הולכים לעסוק גם בעניין של מחיצה תלוייה מה זה מחיצה תלויה מחיצה שיש בהרה טפחים אבל היא לא מתחילה ממש מהרצפה אלא היא תלויה עלו שלושה ארבעה טפחים לפחות שלושה כי אחרת זה לוד כידוע ולמעלה נמצאת המחיצה למטה יש פרצה וכדומה הגמרא שואלת השאלה היא שואלת האם מחיצה תלוייה מתרת בחורבה כמובן אומרים מיד כולם זה לא דווקא חורבה זה כל מקום אבל איפה אופייני שיהיה פרצות וכדומה בחורבה ולכן תפסנו את הדמיון הזה זה הוביל אותי אם אני זוכר נכון היה מחקר מעניין שנערך באחת מערי הפשע בארצות הברית שמה עיר פשע זה מקום שבאמת לא מומלץ לאף אחד להיות הגיע שם איזה בן אדם ראש המנהלת או ראש העיר אני לא יודע בדיוק מה ואמר תנו לי לטפל במקום הלך שיפץ את כל האזור את כל הסביבה כל החלונות המנופצים הוחלפו בחלונות איכותיים חזקים שמורים כל מקום היה גרפיטי ניקה היה איזה משהו בעייתי הכל חזר לקדמותו באותו רגע והוא לא התייאש החלונות התנפצו תוך ימים הוא מיד החליף אותם וכך הוא הפך את חזות השכונה הזו למקום נורמלי למקום נקי למקום מעוגן לאט לאט בעבודה גדולה יחד עם אנשי מקצוע הוא הצליח להעלות אותם על דרך המלך את אותם נערים שגדלו שם והיו פוחזים נערי רחוב ממש על מלא ואז הוא הסביר הוא אמר שיש מושג שנקרא תסמונת החלון המנופץ כשיש לך אזור עם חלון מנופץ במהרה יצטרף אליו חלון מנופץ נוסף וחלון מנופץ נוסף ובמהרה כל האזור יראה כמו ג'ונגל המקום יהפוך לזירת קרב למקום של נהרי שוליים כמו שהוא באמת הפך הדבר הזה הוא דבר נפלא הוא נפלא בחינוך הוא נפלא בארגון בסדר בהכל אבל גם כל אחד כלפי עצמו כשבן אדם מרגיש שבן אדם מרגיש לא כל כך בעניינים שהיצר הרע מגיע אליו אז אומר אוקיי אם אני כבר מילה כך לא נורא שהצטרף גם האיסור הזה גם הבעיה הזו גם החוסר א ניצול זמן הזה וכדומה ולזה אסור לנו להסכים בעצם בדמיון אלינו כל אחד מכיר שרכב נוצץ חדש אתה מאוד ניזהר עליו רכב שהוא קצת מתחיל קרטיה פה קיבל קמת פה קיבל מכה כמו שאמרנו מהר מאוד הצטרפו אליו מכות וקמטים נוספים אסור לנו להסכים את זה על עצמנו אנחנו כל פעם אם קורה משהו חלילה נקודתי איזו מידה איזה כישלון מהר מהר לתקן לעשות ריענון מחדש ולהתחיל עם כל הכוח בואו לא נתייאש חלילה וחס המקום שלנו אנחנו בני מלך אנחנו גבוהים אנחנו על הכל גם אם יש כשלונות הם רק נקודתיים לא להתמקד בהם חלילה ובהצלחה אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו מתחילים דף יב עמוד א זה הדף שלנו התחלנו אתמול ביא עמוד ב הבאנו שאלה במשנה ראינו איך מתקנים מבוי כמובן מבואי כזה שהוא לא מבוי מפולש אלא מבוי סתום מבוי שאינו מפולש היה לנו את שיטת הנקמה שיטת רבי בית הלל ושיטת רבי אליעזר רבי אליעזר ואמר שני לך יין שאלה הגמרא האם הוא מתכוון לכי מצד זה ולכי מצד זה פלוס קורה זאת אומרת הוא מוסיף על דברי בית הלל ואומר לא מספיק לחיו קורע אלא קורע הוא שני לך היין או שלא הוא מגיע ומביא את דעת עצמו שני לך היין בלי קורע כך ראינו אתמול זו היייתה השאלה יפה מאוד אומרת הגמרא הקדושה ובואו נתחיל בדף יא עמוד ב לא נתחיל מהשאלה אלא פשוט נתחיל מהתשובה אומרת הגמרא תשמע מעשה ברבי אליעזר שהלך אצל רבי יוסי בן פרדה תלמידו לובלין שם מקום אומר רשי באובן שם הוא ישב הוא מצאו שיושב במבוי שאין לו אלא לחי אחד הוא ראה הוא נכנס ראה ככה את הסביבה בפתח של המבוי שבו געו תלמידו היה רק לכי אחד אמר לו בני עשה לכי אחר אגב כאן רואים איך מאיירים באיזו צורה בני אני סליחה שאני גולש לזה אבל בכל אופן בני תעשה לכי אחר כי בשביל להחשיב מבוי צריך שני לחי יין אמר לו וכי סתמו אני צריך מה אתה רוצה שכנראה מבוי שם היה צר אומר לסתום אותו ולשים עוד לחי זה מה שאתה מבקש ממני האם אני צריך עד כדי כך אמר לו ענה לו רבי אליעזר יסתם ומה בכך זו ההלכה ואין מה לעשות אין פשרות בבקשה זה מה שההלכה דורשת וזה מה ש תעשה כבר נראה מה מוכיחה הגמרא מכאן אבל הבריתה ממשיכה אמר רבן שמעון בן גמליאל שימו לב לא נחלקו בית שמאי ובית הלל כן אמרנו דעת בית שמאי לכי וקורע בית הלל או לכי או קורע הם לא נחלקו על מבוי שפחות מארבע אמות שהפתח הוא פחות מארבע אמות שאז אינו צריך כלום שימו לב זה לא מה שראיינו במשנה במשנה ראינו איזהו דעה שהגבילה את המחלוקת אבל לא בצורה כזו כבר נראה איך הוא אומר כך פחות מ400 לא צריך שום תיקון מה כן מה הם נחלקו רחב מ400 ועד 10 שעליו בית שמי אומרים לחי וקורה ובטל אומרים או לחי או קורה אבל לפי שיטת הב שמעון בן גמליאל כרגע פחות מארבע אמות לא צריך שום תיקון לפיתחו מביאה גמרת הראיה בעצם לרבי אליעזר ואומרת קטן מיעד שרבי יוסי בן פרידה אמר לרבי אליעזר כך הוא ענה לרבו שהצריך אותו לסתום את המבוי בלחיים אמר לו וכי לסמו אני צריך מבינה הגמרא שלסט מו זה לא אומר להוסיף עוד לחי אחד עוד לחי אחד זה לא נקראת סימה לסמו פירושו עוד לכי ועוד קורה ומכאן אני רואה שרבי אליעזר מצריך שני לחי יין וקורה הי אמרת בשל אם תאמר זה יהיה מובן לך יין וקורה משום אחי אמר וחי לסות מו אני צריך זה תיקון משמעותי לשים עכשיו גם לחי גם קורה זה נקרא סתימת פתח המבוי אלא היא אמרת לחיים בלא קורה מה הס ותמו אפשר לחשוב כבר מה אמרתי לך להוסיף לכי אחד על זה אתה מדבר אז כ נראה מבינה הגמרא כשרבי אליעזר אומר לך יין הוא מתכוון גם לך יין וגם קורה אונה הגמרא ממש לא אחי קמר יתכן שתלמיד התכוון לומר לו וכי לסות מו בלך היין אני צריך מבואי כנראה פתחו היה צר הוא אמר מה אני אוסיף עוד לחי מצד שני עזוב קורה לא צריך אבל לחי ולחי נוסף יצמצם פה את המעבר בשביל מה והוא בכל אופן אמר לו כן מה בכך אין מה לעשות כך צריך אבל אין לנו הוכחה אם רבי אליעזר מתכוון שני לך היין וקורע או שני לך היין ויותר כלום לא צריך אמר מר מביאה הגמרא על הברייתא כן ראינו כאן במהלכה את רבן רבן שמעון בן גמליאל שסבר דבר מאוד מעניין אמר אמר רבן שמעון בן גמליאל ראינו ללא נחלקו בית שמאי ובית הלל על מבוי של פחות מארבע אמות שאינו צריך כלום שואלת הגמרא רגע גם את מה שראיינו במשנה ההגבלה על המחלוקת לא היייתה בצורה כזו ואם רבן שמן ן גמליאל סובר סברה חדשה למה היא לא הובעה במשנה שואלת הגמרא וענן תנן משום רבי ישמעאל אמר תלמיד אחד לפני רבי עקיבא שים לב לא נחלקו בית שמ ובית הלל על מבואי שהוא פחות מארבע אמות שהוא ניתר או בלחי או בקורה זאת אומרת המחלוקת שלהם זה רק מארבע עד 10 ופחות מכך בית שמאי יודעו לבית הלל שמספיק או לכי או קורעה אבל לא ראינו דעה כזו שפחות מארבע לא צריך כלום ולכן אומרת הגמרא משהו פה לא מסתדר אונה הגמרא אתה צודק אמר רבשי אחיק אמר אינו צריך לחי וקורה כבית שמאי ולא לחין כרבי אליעזר אלא או לחי או קורה בדיוק כמו שאמר אותו תלמיד בשם רבי עקיבא מה שמתכוון פה ולא כלום הוא אומר לא צריך להגזים לא צריך שני לחי היין לא צריך גם לחי וגם קורה מספיק אולך היו קורה כדבריהם של בית הלל ובאמת הוא לא חולק וזו לא דעה חדשה וכמה שואלת הגמרא אתה אומר לי בעצם כאן אני מבין שרוחב מבוי פחות מארבע אמות עדיין צריך תיקון עד כמה זאת אומרת גם אם הפתח שלו יהיה מאוד מאוד צר עדיין הוא הצטרך תיקון אמר אחלי תמה אביחיל עד ארבעה שרוחב המבוי הוא פחות מארבעה תפח שימו לב זה לא שלושה תפח לא מדובר כאן על לבוד מדובר כאן על שיעור פתח חשוב ברגע שהוא פחות מארבעה טפחים גם אם הוא לאחר מכן מתרחב ויש לו רוחב יפה של מבוי עדיין כיוון שבטחו הוא כל כך צר הוא לא טעון שום תיקון לא לחי לא מבואי בטח לא שני לחי סליחה לא לחי לא קורה בטח לא שניהם לא צריך שום דבר יפה אז עד עכשיו דיברנו לגבי פתח של מבואי דנה הגמרא עכשיו לגבי פתח של חצ אמר רב ששת המרב ירמיה בר אבא אמר רב מודים חכמים לרבי אליעזר בפסי חצר הם נחלקו עליו לגבי מבוי ואמרו מספיק לכי אחד לגבי חצר חצר שצריכה גיפופים שצריכה בעצם סתימה לכותל רביעי שמה הוא כן יצריכו חכמים שני לך היין ולא יספיק אחד שני פסים בעצם כבר נראה למה זה נקרא פס יכול להיות שזה יותר משמעותי מלחי לחי הוא מספיק כלשהו והפס הזה כבר נראה מה שיעורו בכל אופן הם מודעים שצריכים משני הצדדים ורב נחמן אמר הם לא מודעים אבל הלכה כרבי אליעזר בפסח זאת אומרת חכמים עדיין חולקים עליו ובכל אופן דע לך הלכה כ רבי אליעזר זאת אומרת בין רב ששט בין רב נחמן מודעים שהלכה שצריך בחצר צריך שני פסים משני הכיוונים השאלה האם זו שיטת רבי אליעזר וההלכה כמוהו או שגם חכמים מודעים לו ואיין כל חולק בדבר אמר רב נחמן בר יצחק מן מודים מי הוא זה שעליו אמר רב ששת מודים הוא לא התכוון שחכמים מודים לרבי אליעזר רבי רבי שכבר נראה שהוא באמת מודה לרבי אליעזר שצריך שני פסים בחצר ומה שאמר רב נחמן הלכה מקלל ד פליגה הוא צודק רב ששת לא חולק עליו ומן פלי גלי רבנן חכמים באמת עדיין דבקים בעמדתם וחולקים ואומרים שכמו שמבי ניתר בלחי אחד כך גם חצר טרת בפס אחד ועל כך אמר רב נחמן הלכה כי הם חולקים ואילו מה שמרב ששת מודים הוא מתכוון שרבי מודה אבל לא שחכמים מודים ורב ששט ורב נחמן דותם תואמות לחלוטין ד תניה חצר ניתנת בפס אחד רבי אומר בשני פסים אז הנה זו שיטת רבי ועליו אמר אב ששת מודים רבי מודה לרבי אליעזר שבחצר צריך שני פסים בכל אופן בברור שהלכה כך שצריך שני פסים בחצר אמר אבס אמ רבי יוחנן גם רבי יוחנן אומר כך חצר צריכה שני פסים מכל צד צריך פס ולא מספיק אחד אמר לרב זרא לרב אסי מי אמר רבי יוחנן אחי רב אסי אמר כך בשם רבי יוחנן שואל אותו רב זרא כך הוא אמר והרי ואתו דמר משמ דרבי יוחנן פסי חצר צריכים שיהיה בהן ארבעה צריך שיהיה ארבעה טפחים רוחב בפס שמתיר את החצר את הכותל הרביעית וכי תמה ארבעה מכאן וארבעה מכאן לפי מה שאתה אומר עכשיו שחצ צריכה שני פסים ורבי יוחנן הרי אמר שכל פס בחצר ארבעה טפחים ארבעה מכאן וארבעה מכאן אם ככה בואו נחזור אחורה אם אתם זוכרים היה לנו חצר קטנה שנפרצה לגדולה בעצם החצר הקטנה סורה בטלטול מדובר ששניהם לא ערבו החצר הקטנה אין לה בכלל מחיצות החצר הגדולה יש לה את גיפופים בעצם עד שהיא מתחברת לקטנה ולכן היא מותרת בטלטול עכשיו כמה מה הגודל שם אתם זוכרים בואו נרענן את הזיכרון ואתני רבד ברבי מקמי דרב חנינה ואמ קמי דרב חנינא בר פפי שהקטנה היייתה בגודל 10 וגדולה ב-1 עמה אחת עודפת החצר הגדולה על החצר הקטנה ככה מה פרט אותה לפחים יש לך שישה טפחים חלק שלושה לכאן שלושה טפחים לכאן לא נשאר לנו שום דבר נשאר לנו שני פסים אבל ברוחב שלושה טפחים כאן רבי יוחנן אמר במפורש שני פסים ואתה גם אמרת בשבו שצריך ארבעה טפחים אז איך מותרת החצר הזו בטלטול איך זה ייתכן לא יכול להיות שרבי יוחנן אמר את שני הדעות הללו יש כאן עמדות נוגדות עונה הגמרא פשוט מאוד כי סליק רב זרע מ מפרש כשרב זרע על ממדינת הים וממקום ששמו ימה הוא פרש וביאר את הסתירה שכלום לא יקשה רבי יוחנן באמת אמר פסי חצר צריך שיהיה בהם ארבעה תפח אבל זהוא התכוון אם באת לסגור את החצר מרוח אחת ברוח אחת בארבעה משתי רוחות משהו לכאן ומשהו לכאן אם באת לסגור את החצר בכותל הרביעית הזו מצד אחד אל צריך ארבעה טפחים זה מה שהוא אמר פסי חצר הוא לא התכוון לשני פסים פסי חצר דאלמה באת להתיר את החצר ארבעה טפחים זה ברוח אחת אם אתה רוצה משני רוחות או שאתה רוצה לעשות פחות מארבעה טפחים בבקשה משני רוחות אז כל אחד מספיק שיהיה בו משהו וזה מה שהוא אמר חצני אתרת בשני פסים אם אין לך ארבעה טפחים בצד אחד חיייבים שני פסים משני הכיוונים ובהם מספיק שיהיה אפילו משהו אה ואותה בריתה שראינו שהחצר הגדולה עודפת על החצר הקטנה בעמה אחת שזה שלושה טפחים מכל כיוון זו לא שיטת רבי יוחנן וד תני עד ברומי ששם רואים שבכל צד יש שלושה טפחים רבי שרבי סובר שש שני פסים וסבר לכ רבי יוסי שאומר שכל פס אמור להיות לפחות שלושה טפחים זה שיטת רבי ש סובר כמו רבי יוסי באמת לפי רבי יוחנן ברגע שעשית שני פסים מספיק שהם יהיו משהו ותו לא אמר רבי יוסף אמר רבי יהודה אמר שמואל מגיע שמואל עם שיטה חדשה לא חדשה אבל בעצם נותן לנו פה דעה חצר ניתר בפס אחד מספיק פס אחד ולא יותר אמר לי הבאי לרב יוסף מי אמר שמואל אחי ואמר לי שמואל ארב חנניה בר שילה את לא תעביד עובדה אל תתיר טלטול בחצר שהדופן הרביעית שלה נפרצה אל תעשה עובדה אל תתיר אלא אלא או ברוב דופן או בשני פסים זאת אומרת שימו לב לא פס אחד או רוב דופן או שני פסים רוב דופן זה רוב החלל בעצם שיהיה מלא שני פסים כמו שראיינו אם כן מה אתה אומר לי בפס אחד אמר לי אונ רב יוסף תקשיב טוב אני יודע עובדה מעשה שהיה אמר לי ואנה לא ידנה אין לי איך לתרץ לך אבל אני יודע דבר אחד דעובד אב בדור דרבא היה כפר של רועים ולשון ים הנכנס לחצר אבא היה חצר ככה על הים באמת חצר פסטורלית חבל על הזמן הדופן נפרצה וחלק ממי הים נכנסו לתוך החצר ועת לקמ ד רבי יהודה שאלו אותו האם מותר לטלטל בחצר או לא ולא צ אלא פס אחד הוא אמר שימו פס אחד מותר לכם אפילו למלות מים מאותו לשון ים שנכנס לחצר שלכם ולהשתמש בהם רב יהודה היה תלמידו המובהק של שמואל הוא כנראה עשה את ההלכה על פיו אם כן אנו רואים במפורש שכבר בפס אחד מותר אמר לי אומר לו הביה תודה רבה הסיפור נפלא אבל מכאן אין ראייה לשון ימכ אמרת קל שקלו חכמים במים כולה מיוחדת שאנחנו רואים פעם אחר פעם לגבי מים במים יש לנו כל מיני קולות כמו שכבר נראה ו לכן שמה גם הקנו בפס אחד אבל יתכן שבכל מקום אחר שמואל יסבור שני פסים כדי בא מיני מוכיח הביה שלגבי מים יש לנו כולם מיוחדת שאנחנו מחשיבים מחיצות שבעיקרון אנחנו לא תמיד מחשיבות מחשיבים אותם ולגבי מים הם כן נחשבים כמחיצה כדי באמני רבטיו למרב מחיצה תלוייה מהו שתתיר בחורבה כבר אמרנו החורבה זה דוגמה מחיצה תלוייה שהיא לא מגיעה עד הרצפה בשלושה טפחים שצמודים לרצפה אין מחיצה אבל המחיצה עצמה למעלה בגובה היא רה פחים השאלה אם היא מועילה והיא ויהיה מותר לטלטל שם או לא אמר לי אין מחיצה תלוייה מטרת אלא במים המקום היחיד שאנחנו נראה שמקילים לגבי מחיצה תלוייה זה במים למה קל הו שהכילו חכמים במים אנחנו נראה עד כדי כך שאם אתה גר ממש כמו בוונציה ככה באיזו על תעלה על הים מותר לך להוציא גזוזטרה מרפסת לעשות בחור של ארבעה טפחים על ארבעה טפחים מתחת החור לעשות מחיצות רה טפחים ואז גם אם המחיצות מרוחקות מהים מותר לך לטלטל לשלשל דלי דרך אותו פיר ולמלאות ולהשתמש בו למה כי אני מחשב כאילו המחיצות האלו יורדות עד למטה ומגיעות למים אבל כל זה דווקא במים בחורבה לא אז יש קולה מיוחדת שהקלו לגבי מים אומר הביה אותו דבר גם שמה בכפר של הרועים שלשון ים נכנס לחצר נכון שרב יהודה כנראה על פי שמואל התיר שם לטלטל על סמך פס אחד עדיין זה לא אומר שדעתו של שמואל להתיר בחצר על סמך פס אחד ומסכם את הגמרא מכל מקום קשיה אתה אמרת בשם שמואל מפורש פס אחד אני הבאתי לך מעשה מפורש שוא אומר לא תעביד עובדה אל תעשה מעשה אלא או רוב דופן או בשני פסים איך זה מסתדר עונה הגמרא כיתו רב פפה ורב הונה ברד רב יהושע מבהיר הם הגיעו מהישיבה פרשו הם בארו מרוח אחת בארבעה משתי רוחות משהו לכאן ומשהו לכאן כמו שראינו למעלה לגבי דבריו של רבי יוחנן פשוט מאוד מרוח אחת צריך ארבעה או רוב דופן ואילו משתה רוחות מספיק משהו כמו שראיינו ושמואל כמובן מסתדר מצוין אין שום סתירה מדבריו של שמואל אמר רב פפה אי קשלי אקשלי אם כבר יש לי בעיה עם דבריו של שמואל זו ושתי הרי לפי לפי התירוץ שאמרנו עכשיו אם באתי להתיר את פריצת החצר מרוח אחת מה אני צריך פס ארבעה טפחים זאת אומרת אם הייתי מגיע משני כיוונים הייתי צריך משהו ומשהו אבל רוח אחת ארבעה טפחים בוא נבדוק מה אמר שמואל הרב חנניה בר שילה ראינו את זה ממש קודם דמר לשמואל הרב חנניה בר שילה את לא תעביד עובדה אל תתיר את הטלטול בחצר כזו שנפרצה קודלה הרביעית אלא או ברוב דופן אם הרוב דופן סתומה או בשני פסים ואז הוא שואל למה לי רוב דופן בפס ארבעה סגי הרי פס ארבעה גם אם הוא לא רוב דופן אמרנו שמתיר למה הוא צריך להגיע לרוב דופן אה ואם תנסה לומר לי שבאתי להקל אומר לך ארבעה טפחים אבל אם רוב דופן זה כבר בעצם רוב הדופן היא פחות מארבעה טפחים תטייר הוא אומר גם זה לא הגיוני אם וחית ם המי ברוב דופן בדופן שבעה ד בארבעה ולרוב דופן שארבעה טפחים הוא כבר רוב דופן ואז אני אומר תשמע מספיק עוד קצת פחות מארבעה כיוון שזה רוב דופן של שבעה וזה יתיר למה לי ארבעה בשלושה הו הו משהו סגי למה כי ברגע שעשיתי שלושה ומשהו מה נשאר פתח פרצה אבל שהיא פחות מארבעה טפחים וכמו שראיינו בתחילת העמוד אמר רב אחלי תמה רב יחיאל עד ארבעה פשוט מאוד אמרנו שלפי רב אחלי כבר ברגע שהפתח הצטמצם לארבעה טפחים ופחות לא צריך שום תיקון אז לא יתכן שבאת להקל ולומר לי שתשתמש ברוב דופן במקום של דופן כזו של שבעה טפחים ואז יוצא כולה ממש לא לא צריך ארבעה טפחים וכזה נקרא מספיק ליקבר שלושה ומשהו והשער כבר נתר מאיליו אומרת הגמרא פשוט מאוד הי בתמה כאן בחצר כאן במבוי מה שרב אחלה אמר דווקא על פתח של מבואי אבל בפתח של חצר אין שום התר עם זה מצטמצם לפחות מארבעה תפח כמו שאנחנו רואים לכל אורך הדרך שחצה יותר חמורה ממבוי גם מי שטוען ששמה מספיק לחי פה צריך שני פסים וכדומה יותר רחבים ובקיצור יש כל מיני חומרות ולכן גם כאן ובעצם מה ששמואל הגיע להגיד רוב דופן הוא מתכוון גם במקום שזה קצת פחות מארבעה פחים תשתמש ביתר של רוב דופן וברור שבמקום גדול יותר ארבעה טפחים כבר מספיק והי בא אתמה דרוח לגופי תנאי זה מחלוקת תנאים זה לא לפי כולם ולכן נכון יכול להיות שהוא מדבר גם על מבוי גם על חצר אבל דבריו לא מוסכמים על כולם ולכן עדיין אני צריך להגיע ולהשתמש בהתר הזה של רוב דופן דיברנו על לשון ים שנכנסת לחצר מרחיבה הגמרה בעניין תנו ורבנן לשון ים הנכנס לחצר המים פשוט פרצו את מחיצת הגדר וחדרו לתוכה אין ממלאים אמנו בשבת אסור להשתמש במים הללו בשבת לטובת דיירי החצר אלא אם כן יש לו מחיצה גבוה עה פחים עצם שמו מחיצה שת צמצמת בפרצה לפחות מ-10 עמות במת דברים אמורים שפריצת יותר מ-10 אבל 10 אין צריך כלום זה נקרא פתח רגיל ויאכלו ענבים וישבע ובבקשה תשתמשו ממ ים לרוויה שואלת הגמרא רגע מה קורה עם הפרצה יותר מ-10 מה שמע כאן שאסור למלאות ממ הים ולהשתמש בהם מדייקת הגמרא ממ להוד לא ממלאי אל טלטול מטלטלין מותר לטלטל בחצרי עצמה בלי להשתמש במ הים מה שמה שמותר איך ייתכן וה נפרצה חצר במלוה למקום האסור לה הים הוא כרמלית הוא אסור ב טלטול החצר נפרצה כאן במלואה או לפחות ב10 אמות למקום שעשו לה בטלטול איך ייתכן שאתה מתיר אתה אומר רק ל תמלא מהמים אבל לטלטל ממה שמה שמותר אונה הגמרא חסקין דת גדודה גם במקום שנפרץ יש עדיין שריות מהמחילה והם בגובה עשרה טפחים רק שהמים מכסים אותם המים גלשו מעליהם ונכנסו לתוך החצר ולכן כאן אנחנו משתמשים בהגדרה מאוד מעניינת המחיצות הללו לגבי החצר אני מחשיב אותם כמחיצה ומותר לטלטל אבל לגבי הים שנכנס אני מחשב כאילו הוא מחובר לכל הים לכל האוקיינוס הגדול והוא נחשב ככרמל ואסור לטול ממנו ולהוביל הבית אז מותר לטלטל בחצר אבל לא ממי הים בואו נסכם מה ראינו היום דבר ראשון פתחנו בשאלה לפי רבי אליעזר גם אבוי גם שני לחיים וגם קוראו לא ניסינו להעביר יים מהסיפור שהעם תלמידו אמרנו המילה לסתמי בהכרח מלמדת אותי שגם קורה אולי הוא התכוון סטמ בליך היין הבאנו את רבן שמעון בן גמליאל שאמר ש פחות מארבעה לא צריך כלום אבל בסוף א התאמנו אותוו לדבריו של רבי של אותו תלמיד של רבי ישמעאל שפחות מ400 צריך או לחי או קורה כדברי בית הלל ועל יותר מכך זה מה שהם נחלקו הבאנו את שיטתו של רב אחלה שרב אחלי באמת אמר שמספיק שברגע שהוא מצטמצם לפחות מארבעה טפחים לא צריך שום תיקון בסוף העמוד נראה שזה מחלוקת תנאים וגם יתכן שההוא מדבר רק לגבי מבוי ולא לגבי חצר שהיא חמורה יותר עברנו לדבר על הנושא של חצר ואמרנו שגם רב ששת וגם רב נחמן מודים שהלכה כ רבי אליעזר שחצ צריכה שני פסים השאלה אם חכמים חולקים או לא אחרי זה סידרנו שבעצם רבי מעודה וחכמים עדיין דבקים בעמדתם רבי יוחנן היה לנו בעצם מנוגד פעם אומר כך ופעם אחרת ולכן רצנו שתלוי משני כיוונים מספיק משהו מכיוון מרוח אחת פס ארבעה טפחים הבריתה שאומרת שהחצר הגדולה עודפת על הקטנה היא בכלל שיטת רבי בשם רבי יוסי שמצריך גם שני כיוונים וגם שלושה טפחים מכל כיוון שמואל הגיע רב יוסף אומר בשמו פס אמר לו תלמידו הביה כתוב רוב דופן או שני פסים אל תביא לי רעה ממה שהיה בכפר רואים כי שמה זה מים ובמים הקלו כמו שראיינו לגבי מחיצה תלוייה שהקלו במים ו לכן ענינו את אותו תשובה תלוי אם זה משני רוחות שמספיק משהו או מרוח אחת שצריך פס ארבעה טפחים אם כך למה אומר רוב דופן אז הסברנו כמו רב אח בעצם שמדובר בדופן שבעה ואל תגיד לי את רב אחלי שמתיר ברגע שזה פחות מארבעה טפחים כי או שיש הבדל בין חצר למבוי או שזה דבריו נתונים במחלוקת תנאים ולא כולם מסכימים איתו ראינו בסוף לשון ים שנכנס לחצר אם הפרצה יותר מ-10 אסור למלות הפרצה פחות מ-10 מותר למלאות שאלנו אם הפריצה יותר מ-10 איך מותר לטלטל ולכן נינו שיש גידוד ו פשוט אני משתמש באותם מחיצות שנמצאים מתחת לפני הים כלפי החצר הם נחשבים כי יש בהם הסרת טפחים ומותר לטלטל ואילו כלפי הים אני אומר שהמים מעורבבים בכל מימי הים ולכן אסור למלות ולהשתמש בהם תודה רבה בהצלחה אדירה ולהתראות מחר [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: