הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף לא

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף לא

[מוזיקה] שוש דף ל הלכה ה' אומרת המשנה הלפס והגדרה שירן מרותכים הוא הוציא אותם מעל האש והם רותחים לא יתן לתורן תבלין למה כיוון שזה כלי ראשון וכלי ראשון מבשל אבל אם הוא העביר את האוכל לקערה תמחוי שזה כבר כלי שני שם הוא יוכל לתת את התבלין אבל נותן הוא לתוך הקערה או לתוך התמחוי כיוון שהם כלי שיני רבי יהודה אומר רבי יהודה מקל רבי יהודה סובר שזה לא מבשל רק אם האש נמצאת תחתיו אבל אם זה כבר לא מעל האש אף על פי שזה כלי ראשון ורותח לכל הוא נותן את התבלין חוץ מדבר שיש בו חומץ וציר חומץ וציר יש להם תכונה שהם חריפים והם מבשלים ציר זה ציר של דגים שואלת הגמרא מה הוא ליתן תבלין מלמטה באיזה כלי ולהערות עליהן מלמעלה מהכלי הראשון זאת אומרת הספק שלנו כאן האם כשאתה מערה מכלי ראשון אל כלי שני מעל התבלין יש איזה תוקף של בישול כמו כלי ראשון או שזה כבר לא כזה חם וזה כבר מקבל שם של כלי שני רבי יוהנה אמר אסור ועירוי ככלי ראשון הוא חל דרב יונה היינו הראיה של רבי יונה מן הדה זה משנה לגבי זבחים שיש לנו כלל שכל קערה שבישלו בחוס אז היא צריכה שטיפה צריך שלא ישאר שם חתס ממה הפעם הקודמת אז כתוב אחד שבישל בו אחד שעירה לתוכו ורותח אמר רבי יוסי רבי יוסי מקשה זאת אומרת רבי יוסי בעצם סבר שעירו זה לא כי כלי ראשון אלא ככלי שני וא אומר תמן כלי חרס כלי חרס בולע אבל תבלין אינן מתבשלים הכלי חס הוא אנחנו מכירים הוא בולע באופן יותר אז לכן הוא צריך שבירה כלי חרץ שבישלו בו או שעירו לתוכו טוס הייתי ורבי יוסי ברבי בון ותני הרי בבריתה כתוב על זה אף בכלי נחושת כן תלך לממר כלי נחושת בולע אז בעצם הראיה של רבי יונה היא כן ראייה עד עכשיו דיברנו על עירוי מכלי ראשון אל דבר שנמצא בכלי שני מהוא להרות מן הקילוח מה תגיד כשההוא שם את התבלין תוך כדי העירוי האם גם כאן הם יחלקו רבי יונה ורבי יוסי או שכאן רבי יוסי יודע שזה ודאי ככלי ראשון אמר רבי חנניה ברי לרבי לאל מחלוקת רבי יונה ורבי יוסי זאת אומרת זה אותו דיון זה אותו ויכוח רבי יצחק בר גובתא בא קומי רבי מנא שאתה מדבר על כלי ראשון עשה כן בשבת חייב משום מבשל אז הרב אומר שהנושא כאן הוא הלאה שהוא מערה מכלי ראשון א זה ממש בישול דאורייתא או שזה איסור אמר ליכי דמה רבי זירה רבי זירא מדבר לגבי חיוב חלה שכל קמח שהתבשל כמו שצריך הוא כבר אין בו חיוב חלה אז הוא אומר כתוב שמה ואיזה הוא חילוט ברור כל שההוא מהלך תחתיו אז כך גם פה וק זה הוא תבשיל ברור כל שהאור מהלך תחתיו זאת אומרת אם ההור לא מהללך תחתיו זה לא חיוב גמור של מבשל והרב אומר אף אגב דליו בישול הוא בישול גמור הוא לחייב עליה מכל מקום בישול הוא להבליע כי הרי במשנה של זבחים בעינן מריקה ושטיפה לעירוי רבי יהודה אומר לכל הוא נותן חוץ מדבר שיש בו חומץ וציר אז הגמרא מסתפקת על דת ד רבי יהודה מלח יולדים כמו כמו ציר יין כמו חומץ שגם הוא יש לו כוח לבשל או לא הלכה ו אומרת המשנה נותנים כלי תחת הנר לקבל בו את השמן למה כיוון שהשמן הזה שיתוף מהנר הוא מוקצה הוא הרי הוקצה לנר וכשאתה תגרום לשמן לבוא אל הנר אז הנר הזה יהיה אסור לטלטל אותו הוא יהיה בסיס לדבר האסור ואסור לבטל כלי מאכנו בשבת למה כיוון שאתה גורם שאי אפשרה לטלטל אותו זה כמו סותר ואם נתנו מבעוד יום לפני שבת מותר ואין ותין ממנו אסור להשתמש בשמן הזה לפי שאינו מנה מוכן הוא קצע אותו לנר רב חגיי בי מה הדין אם הנר הזה קבע מבעוד יום לפני שבת אבל הוא לא ידע ונתוודע לא משח שכה חבריה באו בציור דומה קבע בשבת זו ונתוודע לו רק בשבת הבאה שזה כבר כווה אמר רבי יוחנן אין לך דבר שהוא בעינו הכוונה בעינו שנגמרה מלאכתו ואינו בהכ כל דבר שנגמרה בלכתו בעצם הוא נחשב מוכן חוץ ממה אלא דבר אחד בלבד מה זה הדבר החד הזה זה נר שדלק בשבת למה כי כיוון שהוא הוקצה לאיסור אז כל עוד שהוא דולק אסור לטלטל אותו אבל ברגע שהוא כווה כן יהיה מותר ורבי יוחנן כאן הוא הולך בשיטת רב שמעון שנראה בהמשך במשנה הבאה שרב שמעון סובר שרק כל עוד שהנר דולק זה אסור אבל ברגע שהנר קבע אפשר לטלטל אותו כי משעה שהוא קבע הכלי נחשב מוכן היתב רבלו זור הרי שמן בנר הרי באינו ינו בחנו אמרנו במשנה הקודמת עכשיו במשנה קראנו שאין ותין מהשמן הזה הוא מוקצה ולכאורה רב שמעון לא חולק זה גם לרב שמעון יהיה מוקצה אז אונה הגמרא יש חילוק לכח נתנו משעה ראשונה שכלה בנר כיוון שזה כמות קטנה שהיא מיועדת לנר הוא מקצה את זה מדעתו והוא מבחינת העמיד את זה בשביל הנר לכן כאן אפילו רב שמעון מודה התשלו כשרי חיטין בזריעה אדם ש שם חיטים באדמה באננ ואינו בחנו זה נחשב מוקצה והגמרא הה פשוט לה שגם רב שמעון מודה אז גם פה הגמרא הונה לקח נתנו משעה ראשונה שיכלו בקרקע הי יוון הרי בצמ אפרוחים הרי בינן ואינן בחנן אז גם פה הגמרא עונה כן מדברים על התרנגולת ש ושבת על הביצים אונה הגמרא גם פה לכח נתנן משעה ראשונה תחת התרנגולת שייעשו אפרוחן אז הוא ממש קצא אותם היתי ורבי ירמיה הרי עיטורי סוכה אם אדם תלק כל מיני פירות בתורה בסוכה שלו לקישוט הרי בינן ואינן בחנן ומוקצה אונה הגמרא שני הי דאמר רבי אברמי אחוי דרב יוסה כל שבעה הן בטלים על גב סוכה כל שבעת הימים כמו שרבי שמעון מודה בני כל עוד שהוא דולק אז הוא מודה שהוא מוקצה יסורו הכלי מוקצה לאיסור כך כל תכשיטי הסוכה כשהם משמשים למצווה אז הם מוקצים למצווה נגמר השבוע אף על פי שעדיין זה יום טוב של שמיני עצרת מכאן ולך וכנו הם יהיה מותר לקחת אותם ביום השמיני כי רבי שמעון לא סובר דבר שהוקצה בין השמשות הוקצה לכל השבת הי תבר בכינה הרי מוכין שנתפרו הרי אין בעינן אן ובכל אופן אתה אומר שאינן בחנן אם הוא למשל תמן במוכן הוציא את הגדרה כל המוכן התפזרו אתה אומר שאין מוקצה אז הגמרא באמת לוקחת מפה ואומרת ככה אחה בכלים כל מה שרבי יוחנן דיבר הוא דיבר על כלים ומה לאט אמרת מן באוכלים או המוכן האלה המוכן הם לא כלים מוכנים לכן ברגע שהוא גמל השתמש בהם המוקצה מה שרבי יוחנן אמר אין לך דבר שהוא בעינו ואינו בחנו זה כלי אבל באוכל גם רבי יוחנן מודה שיש דברים שלמרות שהוא אינו הוא אינו יכנו הוא כן הוא כן החשב מוקצה וממילא כל התירוצים שאמרנו מקודם על השמן על החיטים ועל הביצים למרות שהם ואינם אבל סוף כל סוף כיוון שהם אוכל באוכל יש מוקצה עוד פעם הגמרא שואלת אי תבר בכינה הרי א סליחה אי תבר בנסה הרי מוקצה שיבש הוא הניח כל מיני פירות על הגע כדי שהתייבשו והיו פירות שהם כבר התייבשו לפני שבת ולא נגע בו הרב מביא את הגרסה במסכת ביצה שכתוב ולא ידע בו הרי הוא באינו ואינו בחנו אז הגמרא את אותו תירוץ שתירצו קודם אחה בכלים כל מה שרבי יוחנן דיבר הוא דיבר על כלים שמה זה לא מוקצה דת מתמן באוכלין באוכלין גם כן רב שמעון יודע שיש מוקצה עד כאן דף ל
לצפיה בתכנים נוספים: